חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

מטוס אורגן מגיע לנחיתה בחצור

האורגן הבסיסי, אשר קלט מנוע "נין" בעל דחף משופר ומﬠרכות מתקדמות. חיל האויר הצרפתי הכניס את האורגן במהירות לשרות והיה מרוצה מביצועיו. האורגן זכה להצלחה גדולה בהודו שהזמינה מטוסים (שם כונה "טופני") ובישראל שרכשה את המטוס 104 בשמחה למרות האילוץ מבצעי. ואכן, ההחלטה של חיל האויר הישראלי לאפשר רכש מטוסים מיד שניה, שהופעלו על ידי טייסות צרפתיות, הוכיחה עצמה: מבין כל מטוסי הקרב או האימון שרכשה ישראל בצרפת, האורגן היה המטוס שנקלט בחיל האויר הישראלי במהירות וכמעט ללא תקלות. הסיבה לכך: כאשר נמכר המטוס לישראל, הוא צבר שנתיים של שרות מבצעי בטייסות של חיל האויר הצרפתי, וחלק ניכר ממחלות הילדות שלו נפתרו בינתיים. יותר מכך: המטוסים הישראלים נלקחו מטייסות מבצעיות של חיל האויר הצרפתי, שם קיבלו תחזוקה טובה והולמת. המפקדים הצרפתים היו הוגנים למדי כאשר נלקחו מהם המטוסים מהדור הראשון- מטוסי מיסטר היו בדרכם לשרות הטייסות, והם העדיפו, כמובן לקלוט IVA ר � המטוסים מדגם אורגן ש 75 מבין 12 מטוסים אלה. ואכן, רק כשה ישראל היו מטוסים חדשים שיצאו מקו הייצור. הצרפתים שמחו להפטר מן המטוסים הישנים, ולישראל הנואשת לא היתה ברירה: היא היתה זקוקה לכל מטוס. האורגן תוכנן תוך נטילת מקדמי ביטחון גבוהים בתחומי החוזק, ולא מפתיע כי המטוס היה קשוח, ויכול לספוג פגיעות רבות

ללמוד היטב את מפרטיו, ובמיוחד את מצבי החירום והתקלות האפשריות בזמן טיסה, לפני שיצאו לטיסת הסולו. האורגן הפך למעשה למטוס הראשון של מרסל דאסו, בסדרה ארוכה של מטוסי קרב, אשר אימצו בשינויים שונים את התפי י סה הבסיסית של גוף צינורי בעל כונס קדמי, כנפיים ישרות או משוכות לאחור. , עוד לפני השלמת הטיסות הראשונות, אישרה 1950 באוגוסט מתוכם 12 מטוסי טרום-ייצור (רק 15 הממשלה הצרפתית בניית 150 נבנו לבסוף). המפעל הצרפתי קיבל במקביל הזמנה לייצור מטוסי אורגן. דאסו נהג בשיטת "פיתוח תוך כדי ניסוי". נעשו שינויים נוספים במנוע המטוס והדחף שלו הוגדל, ומאמץ רב הוקדש להקטנת משקלו הריק של המטוס. מתכנני המטוס ביקשו להפוך את האורגן למטוס רב-משימתי, שיוכל לשאת לא רק אר י מ"מ לקרבות אויר או לתקיפת מטרות קרקע, אלא 20 בעה תותחי ק"ג או מיכלי נפל"מ. 450 גם רקטות מסוגים שונים ושתי פצצות דגמי ניסוי רבים על פי הנחיית מרסל דאסו, בחנו מהנדסי המפעל שלו תצורות רבות, והחליפו מנועים מסוגים שונים, לפני שהחליטו לייצר את הדגם המוצלח ביותר. בין אלה היה מטוס בעל כונסי אויר בצידי הגוף, כן נסﬠ כפול ומצנח לתפﬠול ממסלולו ﬠשב (בדגם "ברוגן") וﬠוד. אך הדגם אשר ייכנס לבסוף לשירות, יהיה

194