חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

, זימן בן גוריון ללשכתו את מפקד חיל האויר, אלוף דן IVA טר טולקובסקי וביקש לשמוע על יכולותיו של חיל האויר ועל רמתם של טייסי החיל וכושרם להפעיל את המטוסים החדישים. טול ש קובסקי, ישר ונסמך על עובדות, הציג בפניו את המצב בצבעים ריאליים. אותה עת טרם נקבע המועד למלחמה עם מצרים, ודן פירט את ההתקדמות בהכשרת טייסים וקליטת המטוסים כמקובל בימי שגרה. הטייסים אינם מוכנים עדיין לקרב, אמר, וגם במטו ש סים החדשים עצמם נתגלו תקלות טכניות רבות המגבילות את האפשרויות להפעילם בצורה תקינה ולנצל את כל יכולותיהם. טייסת המיסטרים תוכל להיות מבצעית וטייסיה בכושר מלא, , הבטיח טולקובסקי. 1957 לקראת חודש מרס בספטמבר ביקר משה דיין, הרמטכ"ל, בחצור והתענין במצב טייסות האורגן והמיסטר החדשים. אל"מ עזר ויצמן מפקד הכנף, המיסטרים שכבר פועלים בבסיס, רק 30 הודיע לו כי מתוך תשעה שמישים ומוכנים לקרב. דיין הציב בפניו מטרה: עד ינואר יש להשמיש את שתי טייסות הסילון. 1957 בעיות התעוררו גם במישור המבצעי: האם יוכלו טייסי המיסטר אשר הגיעו 17 והמיג 15 הישראלים להתמודד עם טייסי המיג למצרים? האם ביצועי המיסטר די בהם כדי להתיצב מול המ ש טוסים הרוסיים עתירי הביצועים? מה ידעו טייסי חיל האויר על המטוס היריב? מקורות מודיעין יכלו לסמוך על תוצאות ההת ש הצפון קוריאנים. 15 מודדות בין מטוסי הסייבר עם מטוסי המיג הם אספו מידע על הקרבות וניסו לנתח אותם. הם בחנו נתון מול קל התנועה 15 נתון. המיסטר היה מטוס כבד יותר, לעומת המיג ובעל כושר הנסיקה הגבוה. בעוד המיסטר היה יכול לחמוק . אנשי התחזוקה התאמצו להכשיר 101 בטייסת 83 מיסטר מספר גדול ככל האפשר לקרב

למעשה המעורר של התערבות צבאית. משלחות של שלוש המדינות החליטו כי ישראל תפתח בפעולה צבאית בעומק סיני, ובריטניה וצרפת ידרשו ממנה, כמו ממצרים, להסיג את כוחותיה קילומטר מן התעלה. 10 למרחק שתי בעיות הביאו להסכם מיוחד ולשיתוף פעולה יוצא דופן בין ישראל לצרפת: האפשרות כי מפציצים של מצרים וסוריה יפציצו אוכלוסיה אזרחית במהלך הלחימה, הדאיגה מאד את ראש הממשלה דוד בן גוריון- מאורעות מלחמת העולם השניה היו עדיין מוחשיים בדמיונו. לאור חוסר היכולת של חיל האויר לתת תשובה מלאה לבעיה, הוא ביקש כי צרפת תהיה אחראית, במסגרת שיתוף הפעולה המתרקם, על הגנת שמי ישראל. דרישה זו השתלבה היטב עם בעיה שהעסיקה את הצרפתים: צפוי היה כי בסיסי האויר בקפריסין יהיו מלאים במטוסים בריטיים, ולצרפתים לא נותר אלא להפעיל מטוסים מעל נושאות מטוסים. הם בקשו מישראל לאפשר להם שימוש בבסיסי אויר בארץ, כדי להפעיל טייסות של מטוסי קרב של חיל האויר שהיו בעלי ביצועים טובים יותא ממטוסי הצי. השילוב של מטוסים אלה בהגנת שמי ישראל היה כמעט טבעי. ואכן כך סוכם: הצרפ ש תים שלחו לישראל שלוש טייסות קרב וטייסת תובלה, אשר פעלו מבסיסי האויר ברמת דוד ולוד. 1957 דן טולקובסקי: נהיה מוכנים במרס האם צה"ל וחיל האויר מוכנים למלחמה? ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן גוריון, לא היה בטוח בכך, בשל כך דחה יוזמות של הרמטכ"ל ומפקד חיל האויר לפעול נגד מצרים, בין השאר באיזור מפרץ אילת. ס � , שלושה חודשים לאחר הגעת ראשוני מטוסי המי 1956

ביולי

210