חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מבצע קדש

מיסטר- טבילת אש ראשונה בקרב עד כניסתו לשירות לא נוסה, למﬠשה, המיסטר בקרב, וגם כניסתו לשירות היתה מלווה בבﬠיות טכניות לא מﬠטות. חיל-האויר , והמספר הגדול 1956 הישראלי החל קולט את המטוסים באביב של המטוסים אשר נרכשו בתוך זמן קצר, גרם לעומס רב על הטייסים ומערכות התחזוקה, שהתבטאו בהכנה הפוזה של הטייסים ושל הצוות הטכני אשר טיפל במטוסים. רק חלק קטן המטוסים שנרכשו, הופעל 61 מבין 16 מן המטוסים, למﬠשה רק מבצﬠית ב׳׳מבצﬠ קדש", שהיה טבילת הקרב הראשונה של המטוס. מטוסי 1956 , שהפﬠילה ﬠד ראשית 101 , טייסת הקרב הראשונה מוסטנג, נוﬠדה להפﬠיל את המטוסי המיסטר החדשים. היא 1956 באפריל 11- הודממה בראשית השנה, והופעלה מחדש ב ﬠת נחתו בחצור ארבﬠת מטוסי המיסטר הראשונים, אשר ציינו את הגﬠתם בבום ﬠל-קולי מהדהד בשמי בסיס האויר הדרומי. מחדש, בפיקודו של רס"ן 101 עם הגﬠת המטוסים הוקמה טייסת בנימין פלד. טייסת שנייה אשר היתה אמורה לפﬠול מרמת דוד, לא הוקמה אלא לאחר המלחמה (המטוסים שיוﬠדו לה הופﬠלו ﬠל ידי טייסים של חיל-האויר הצרפתי משך ימי מבצﬠ קדש). חיל-האויר הישראלי הפﬠיל, למﬠשה, דגם אחד של המטוס לקרב ולתקיפה, ועוד מטוס אחד אשר נשא בגחונו ציוד צילום והגיﬠ לארץ ﬠרב מבצﬠ קדש. פטרולים עם תותחים נצורים מן הדגם המתקדם ביותר נחתו במבני IVA מטוסי מיסטר 61 ראש חץ, כסופים ויפים, ונצבו עתה על רחבות בסיסי האויר בחצור. כבר עם הגיעם של המטוסים, שאך עזבו את קו הייצור של דאסו, החלו הבעיות. רוב מטוסי המיסטר לא יכלו לשאת רקטות לתקיפת מטרות קרקע, לא בגחון המטוס ולא בכוורות מתחת לכנפיים. בניסויים התברר כי סנפירי הרקטות נתלשו מיד לאחר השיגור. בחלק מניסויי החימוש שנערכו בארץ, פגעו הר ש

התקרבו אליו למרחק ﬠשרות מטרים. כאן נדרשו על ידי מפקד החיל שעקב אחרי היירוט, לזהות אותו בוודאות לפני הפתיחה באש. בשל מהירות מטוס התובלה שהיתה נמוכה יותר, הם טסו בצמוד אליו ובזוית התקפה גבוהה יחסית, כאשר מדפיהם מורדים. במטוס המטאור נתגלתה בﬠיה בהﬠברת הדלק ממכלי הכנף והוחלט להשליכם, וכמו כן נתגלתה בﬠיה באחד מתותחי המטוס, אך צ'אטו היה נחוש: דבר לא ימנע ביצוע הפעולה. לאחר שזיהו את המטוס בוודאות, הציב הצוות את המטאור מתחת לאיליושין המצרי ומאחוריו, ופתח באש מתותחי המטוס. מטוס התובלה צלל מטה אפוף להבות. לאכזבת המתכננים נמצא כי ﬠאמר, ראש המשלחת המצרית, היה במטוס תובלה אחר, שיצא זמן קצר לאחר מכן חזרה למצרים. מבצע זה פתח למעשה את הפעולות המבצעיות של מבצע קדש. יום אחד לאחר מכן כבר היו מטוסי התובלה בדרכם לאיזור המתלה. הכנות למלחמה הגﬠת מטוסי המיסטר והאורגן לפניו, הפכה את בסיס חצור לב ש סיס המבצעי הﬠיקרי של חיל-האויר הישראלי. אל"מ עזר ויצמן אורגן. טייסת 113 הנמרץ, פיקד על הכנף שהפעילה את טייסת , חזרה לפﬠילות מספר חודשים לאחר 101 , הקרב הראשונה שמסרה את אחרוני מטוסי המוסטנג לטייסת אחרת. בטייסת היו טייסים, וגם הם צברו מספר מוﬠט של ש 21 ﬠרב מבצﬠ קדש רק ﬠות טיסה. מפקדת חיל האויר החלה באימונים קדחתניים של צוותי האויר והקרקע, אך אלה הופרﬠו בשל טיסות ההﬠברה של המטוסים. משום כך הטייסים לא הספיקו לקבל הכשרה מספקת להכרה טובה על המטוס ותכונותיו. שהפיל 52 מספר NF .13 המטוס שפתח את המלחמה: מטאור המצרי IL -14 את האיליושין

213