חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שרות אויר

על ידי חברת אוירון 1947 "האוסטר הציוילי" נרכש בשנת ושימש במלחמה לקישור וטיסות מפקדים משדה תל אביב

פעילות מחלקת הטיס של הפלמ"ח נמשכה למעשה חמש ועד להשתלבותה בסוף 1943 שנים- מהתחלת הפעילות בשנת בשרות אויר. היתה זו ראשיתה של הפעילות האוירית 1947 שנת הצבאית של הישוב, ואנשי הפלמ"ח פעלו רבות במשימות סיור וצילום, סיוע ליישובים נצורים ואף פעילות התקפית בכלי הנשק המעטים אשר יכלו המטוסים הקטנים לשאת. מקימים "שרות אוירי" , זמן קצר לאחר שהבריטים הכריזו כי יפנו את 1947 בסוף שנת הארץ עם תום המנדט, החלה דריכות בקרב מפקדי ההגנה ונערכו דיונים כיצד להתכונן לאפשרות כזו. , עם תום המנדט הבריטי תפרוץ 1948 במאי 15- היה ברור כי ב מלחמה בין היהודים לערבים. איש לא יכול היה לשער את היק פ פה והאם היא תכלול כוחות ערביים מקומיים מחוזקים ב"יחידות הצלה", או גם את הצבאות הסדירים של מדינות ערב. אנשי מפק פ הגישו יוחנן רטנר וזאב פיינשטיין, שניהם מבכירי 1947 במאי ההגנה שהיו רחוקים מנושאי תעופה, תזכיר ובו ציינו כי ניתן למעשה להסתפק במטוסים קלים כדי לשרת את צרכי היישוב. דו"ח נוסף שהוגש על ידי חיים לסקוב ופריץ אייזנשטאט (שלום עשת), שגם הוא היה מבוסס על ידע תיאורטי תלוש מן המציאות, קרא להקמת מערך אוירי על סמך המצאי הקיים בארץ. הכוח היה אמור לכלול טייסת מטוסים קלים ממונעים, ואף טייסת דאונים להכשרת טייסים ויחידות קרקע לתחזוקת כלי הטיס. שתי הצעות חסרות תוחלת אלה לא היו מעשיות. היה צורך בעליית המתח הבטחוני, ובפניה לאנשי מקצוע כדי להכין הצעה מעשית יותר דת ההגנה נדרשו להיערך לקראת אפשרויות אלה. תוכניות קלושות ותוכניות מלאות חזון

אשר תהלום את האיומים הצפויים. ההצעה השלישית, אותה הכינו אהרון רמז והיימן שמיר (שכטמן) - שניהם אנשי תעופה מקצועיים אשר שרתו בחילות האויר של בריטניה וארה"ב, הגישו השניים לרמ"א 1947 היתה מעשית הרבה יותר. באוגוסט (ראש המטה הארצי של ההגנה) "הצעה להקמת כוח אוירי יהודי בארץ". היא כללה לא רק את מצאי המטוסים הקיים בארץ, אלא גם דרישה לרכש מטוסים מתקדמים, רעיונות לפיתוח מערך שליטה ובקרה, וכוח אוירי התקפי, המבוסס על עקרונות שהיו מוכרים להם מחילות האויר שבהם שרתו. כוח זה היה אמור להיבנות בשלושה שלבים: - רכש מיידי של מטוסים אזרחיים, שימוש במטוסים קיימים והסבתם לנשיאת חימוש. מטוסי 10-5 מטוסי קרב מדגמים מתקדמים, וכן 40-20 - רכש תובלה ומספר דומה של מפציצים בינוניים. - רכש מטוסים להשלמת התוכנית, והעברתם לארץ בהתאם לנ פ סיון קודם. בסעיף זה נכלל כל הנדרש להקמת תשתית לוגיסטית, כולל הספקת דלק, תחמושת חומרי נפץ וחמרים ליצור רקטות. כל המטוסים היו אמורים לפעול במסגרת כנף אוירית, ובה שלוש טייסות קרב, טייסת סיור, טייסת מפציצים ועוד. השניים העלו את הצורך בהכשרה מהירה של צוותי אויר וקרקע לאחזקת המטוסים. חלק מן ההצעה היה "לביצוע מיידי". התוכ פ נית היתה נועזת ומלאת דמיון: מערך השליטה והבקרה בתוכנית רמז-שמיר כלל חלוקת הארץ למרחבים אויריים, בהם יפעלו הטייסות וכן הקמת כנף נוספת במרכז הארץ שתכלול מטוסי קרב והפצצה. רמז-שמיר העריכו כי ניתן יהיה לרכוש את המטוסים ללא קשיים מיוחדים מעודפי הציוד המלחמתי המצוי בארה"ב

23