חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מבצע קדש- "מבצע מוסקטיר"

ברור כי נאסר, נשיא מצרים, ידחה אותה. כך יאפשר הדבר לכוחות הבריטיים והצרפתיים, אשר נערכו לפעולה מזה חודשיים בבסיסים בקפריסין, מלטה ועל סיפון מספר גדול של כלי שיט, כולל נושאות מטוסים, לפעול נגד מצרים. הפעולה היתה אמורה להתחיל בתקיפה אוירית בת מספר ימים על בסיסי חיל האויר המצרי, כדי להשמיד את מטוסיו על הקרקע, לאחר מכן הצנחת כוחות באיזור פורט סעיד, ובשלב השלישי הנחתה של כוחות חי"ר ושריון מספינות, לכיבוש הערים פורט סעיד ופורט פואד בפתח התעלה. דוחים את המבצע לצורך "מבצע מוסקטיר", הטיסו הבריטים והצרפתים לבסיסים אקרוטירי, ניקוסיה וטימבו בקפריסין, עשרות טייסות קרב, הפ ש צצה, תובלה וחילוץ. בגלל העומס הרב על הבסיסים הבריטיים בקפריסין הוחלט להציב את המפציצים הכבדים שהופעלו ככנף הפצצה אחודה, מבסיסי תעופה במלטה. משם פעלו מפציצי וליאנט וקנברה, וכן מטוסי סיור ארוכי טווח. הבריטים הציבו במזרח הים התיכון מספר נושאות מטוסים, בהן "בולווארק", "אלביון", "איגל" ואחרות, ונושאות מסוקים, מהן פעלו המטו ש סים. לאחר שצה"ל נכנס כבר לסיני, החליטו הבריטים, שחששו מכניסת כוחות מצרים לסיני, לדחות את פתיחת המבצע שלהם, למורת רוחם הגדולה של ראשי ממשלת ישראל ואף הצרפתים. בכך נגרם סיכון רב לכוחות צה"ל שהיו כבר באיזור המתלה. עם מתן האולטימטום הבריטי צרפתי, נסוג חלק ניכר מן הכוחות המצריים מסיני לאיזור התעלה, כדי להגן עליה. החשש הכבד ביותר של מפקדי חילות האויר של בעלות הברית , שהיו 17 ומיג 15 היה מפני ביצועי המטוסים המצריים - מיג טובים או מקבילים לאלה של המטוסים הבריטיים או הצרפתיים. רוב המטוסים שהפעילו היו משאריות מלחמת העולם השניה או קוריאה- מטוסי בוכנה או טורבו-מדחף שביצועיהם לקו בחסר. רק מטוסי הנטר שאך נכנסו לשרות בבריטניה והוזעקו לקפריסין, קומץ מטוסי ונום וסי האוק, ומטוסי המיסטר והת'נדרסטריק של הצרפתים נתנו פתרון הולם. באוקטובר, יום לאחר המועד המתוכנן, החלו חילות האויר 31- ב של בריטניה וצרפת להפציץ את בסיסי האויר המצריים. הם שמו דגש מיוחד על הבסיסים בקרבת קהיר והתעלה, בהם חנו מטוסי

חיל האויר הבריטי הפעיל את מפציצי ה"וליאנט" האטומיים להטלת פצצות ברזל על שדות התעופה- ההצלחה היתה קלו ס שה. למטה: מסוק ויירלווינד מעל נושאת מסוקים

פ � שזה אך הושלמה הרכבתם במצרים, והמ 15 הקרב מדגם מיג שהיו עלולים לתקוף את הבסיסים IL -28 ציצים מסוג איליושין בקפריסין ולהמיט שואה על הכוחות הבריטיים והצרפתיים שחנו שם. ההפצצות נמשכו ארבעה ימים, והמטוסים הבריטיים והצרפתיים השמידו את רוב מטוסיו של חיל האויר המצרי על הקרקע. אולם חלק מהם הוברח לשדות רחוקים, בהם לוקסור, וכן לסעודיה ומשם לסוריה. השלב הבא בפעולת בעלות הברית - הצנחת הכוחות לכיבוש פורט-סעיד (בריטים) ופורט-פואד (צרפתים) בצפון תעלת- בנובמבר. הבריטים והצרפתים השתלטו על 5- סואץ - החל רק ב שני צידי מבוא התעלה, והחלו להתקדם דרומה. אולם הפעולה נעצרה באיבה והאיום על איסמעיליה וקהיר לא מומש. בעקבות התערבות של מועצת הביטחון, שקיבלה גיבוי תקיף של ארה"ב וברית המועצות, החליטו הבריטים לעצור את התקדמותם צפונית לקנטרה. בסוף נובמבר ובמהלך דצמבר הלך ונבנה כוח החירום של האו"ם והוא הוצב בפורט סעיד. כוחות בעלות הברית החלו לפנות את שטח מצרים בלי להשיג, למעשה, כל הישג משמעותי. בדצמבר הסתיים פינוי הכוחות הבריטיים והצרפתים מצפון 22- ב התעלה ומן הערים פורט סעיד ופורט פואד. נשיא מצרים, גמאל עבדל נאסר יצא מן המלחמה כמנצח, בפני תושבי ארצו ובפני העולם כולו.

241