חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

חיל האויר מיישם לקחי קדש

הורדו ממיצב הכיוון אל החלק העליון של הגוף. אולם תכנונים אלה שהיו מרשימים מבחינה אוירודינמית, השפיעו על ביצועי המטוס: הוא אומנם היה על-קולי בטיסה ישרה ואופקית, אך מהירות ההמראה והנחיתה שלו היו גבוהות והוא נדרש למסלול ארוך יחסית. גם כושר התמרון של המטוס נפגם. הכנפים, יכלו ליטר, ושני מתלי 760 לשאת רק שני מתלים למיכלי הדלק בני חימוש קטנים יותר בשורשי הכנף. 23 בקוטר NR -23 מ"מ ושני תותחי 37 חמוש תותח 19 המיג מ"מ בחרטומו. מתחת לכנפיו הוא נשא שני מיכלי דלק גדולים בקיבולים שונים ורקטות. בדגמים המאוחרים יותר אף נשא טילי אויר-אויר מדור ראשון, מונחי רדיו. והיה זה 1953 במאי 25- אבטיפוס המטוס המריא לראשונה ב מטוס הקרב העל-קולי הראשון של ברית המועצות שהיה יכול

חודשים ארוכים של תיאום עם אנשי דאסו וחיל האויר הצרפתי, , הדגם אשר רשם בשירות חיל האויר הישראלי 3 CJ פותח המירז' את אחד הפרקים המפוארים בתולדות הלוחמה האוירית בעולם. ,1962 נכנס לשרות חיל האויר הישראלי באפריל 3 CJ המירז' , הוא היה מטוס הקרב העיקרי ורשם שיאים 1982 ומאז ועד שנת של הפלות, השתתף במשימות צילום ומבצעי תקיפה אחרים. דור שני של מטוסי קרב למדינות ערב לאחר מבצע קדש, גם חילות האויר הערביים לא שקטו על שמריהם וקדמו שינויים ומבצעי רכש של מטוסים מתקדמים. מצוידים במבער אחורי (ודגמים אחרים 17 לבד ממטוסי מיג של המטוס שהיו מסוגלים לפעול בשעות הלילה), רכשו חילות .19 האויר הערביים גם את המיג

1955 לטוס מעבר למהירות הקול בטיסה ישרה ואופקית. ביוני נמסרו מטוסי הייצור הראשונים לטייסות קרב רוסיות. פיתוח י � חלפו בשמי טוש 19 מטוסי מיג 48 המטוס נשמר בסוד, וכאשר נו באוגוסט אותה שנה, עורר הדבר הפתעה רבה בקרב מומחים פותח במספר דגמים ויוצר בצ'כוסלובקיה 19 מערביים. המיג ובמדינות אחרות בהן סין. ראשונים לחיל האויר המצרי, 19 נמסרו מטוסי מיג 1958 בשנת מעט לפני שישראל קבלה את הסופר-מיסטר העל-קולי. סוריה .1962 הכניסה את המטוס לשרות בשנת ,19 טייסי חיל האויר הישראלי לא התקשו להתמודד עם המיג והמטוס המגושם ובעל התמרונים המתונים יחסית נתגלה כ"טרף קל" למטוסי המירז' של חיל האויר הישראלי שהתמודדו עמו. בחצור. המטוס שעורר תקוות רבות סבל 101 בטייסת 12 ' מירז מבעיות טכניות במנועו ובמכ"ם אולם לא הכזיב כאשר נדרש להכנס לקרב אויר מול המיגים הערביים

ש � , "פארמר" בקוד נאט"ו, הוא מן האחרונים בצאצאי מ 19 פחת מטוסי הקרב מתוצרת מיג. הוא נועד להיות על-קולי בטיסה ישרה ואופקית. המטוס תוכנן בימים בהם פיתחו האמריקנים את הסופר-סייבר, והצרפתים את הסופר-מיסטר - כולם בעלי מנועים חזקים, כושר נסיקה גבוה ומהירות על-קולית. דגמים שונים נוסו לפני שהתקבעה התצורה הסופית של המטוס. בנוי לפי התפיסה של גוף צינורי, בעל כונס אויר 19 גם המיג מלפנים, כנפיים משוכות לאחור וזנב הולם. אולם שלא כמו קו ו , ערכו מתכנני המטוס שינויים מפליגים 17 והמיג 15 דמיו, המיג בתצורה הכללית שלו: היות וברוסיה לא נמצא מנוע סילוני בעל , אשר הוצבו RD- 9 B דחף מתאים, הם התקינו שני מנועי קלימוב 4800 זה ליד זה בקצה האחורי של הגוף. דחף כל מנוע היה ליברות במבער אחורי). 6700( ליברות , פארמר בכינוי נאט"ו, בלט בכנפיו המשוכות חדות 19 המיג מעלות), על פי תפיסה שרווחה בשנות החמישים 55( לאחור לפיה יהיה בכך לשפר את מהירות המטוס וביצועיו. הגאי הגובה

המיג

253

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker