חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

סיד אויאסיון הווטור

האויר האירופיים במטוסים מייצור אמריקני. חיל האויר הצרפתי מטוסי צילום מדגם 50 ועוד F- 84 F מטוסי ריפבליק 150 קיבל (שניתנו חינם כחלק מתוכנית שיתוף הפעולה של נאט"ו). RF -84 עובדה זו מנעה את ייצור הווטור בכמויות משמעותיות עבור חיל-האויר הצרפתי. הדבר פגע גם בפיתוח המטוס שהתנהל עתה באיטיות, וחלק ניכר ממערכותיו הבסיסיות לא נבחן ולא היה מוכן לשרות מבצעי. חיל האויר הישראלי ראה בווטור מטוס אשר יתרום רבות בקשו נציגי הרכש לרכוש 1955 ליכולתו המבצעית, וכבר בשנת את המטוס ואף להכניסו לשרות שנה לאחר מכן. ההתפתחויות באיזור ומבצע קדש, עיכבו את הכנסת המטוס לשרות. רק בשנת , ובחשאיות מרובה, הוטסו ראשוני המטוסים לישראל. 1957 חיל האויר הישראלי הפך בכך לחיל היחיד בעולם שרכש והפעיל מטוסי 17 את הווטור, בשלושת דגמיו. בסך הכל רכש חיל האויר (שהוסבו למטוסי צילום) IIB , ארבעה ווטור IIA ווטור דגם אל-ראות. IIN מטוסי ווטור 7 ארוכי-טווח, ועוד בוחנים את הווטור אנשי חיל האויר קבלו הסכמת הצרפתים לרכישת מטוסים עוד לפני מבצע קדש במסגרת "ברית הידידות" בין שתי המדינות. 1957 בפברואר 8- לאחר המלחמה החלו הצעדים המעשיים. ב הגיע צוות ישראלי למון-דה-מרסן, בסיס הניסויים של חיל האויר הצרפתי, כדי לבחון את המטוס. לאחר השתלמות קרקעית קצרה של הצוות והטייסים, ולימוד יכולת המטוס גם באויר, ההתרש ו מות היתה נלהבת. למרות כמה תכונות שחייבו עריכת שינויים במערכות הבקרה של המטוס, החליט חיל-האויר לרכוש את דגם . בשנים IIN ואת הדגם ליירוט לילי ווטור IIA התקיפה ווטור הבאות נכנסו למעשה כל שלושת הדגמים לשרות חיל האויר שהוסב לשמש כמטוס צילום. מערכת IIB הישראלי, בהם הווטור הקשרים, המו"מ על רכש המטוס, טיסות הניסוי וטיסות ההעברה נעשו, כאמור, בחשאיות רבה משיקולים פוליטיים וצבאיים. , עם תום ההכנות והבדיקות המריא המטוס 1957 באוגוסט 1- ב , מוטס בידי טייס הניסוי 13 חד-מושבי מספר IIA הראשון, ווטור דני שפירא, מצרפת ונחת בחצור, שם התקבל על-ידי ראשי המדינה ומערכת הביטחון. היתה זו נקודת מפנה בכושרו של חיל האויר הישראלי, ותוספת איסטרטגית מן המעלה הראשונה ליכולת המבצעית שלו. בשבועות הבאים הועברו עוד מטוסים נוספים במבצעי העברה שכונו "דניאלה" ו"שולה". המטוסים, נושאי סמלי חיל האויר הצרפתי, יצאו מבסיס האויר טור, נחתו ביזרטה שבתוניסיה, ומשם המריאו בטיסה ארוכה לישראל. במשך חודשים ארוכים היו המטוסים באחסון בחצור, ודבר רכישתם נודע רק בשנת , עת הופיעו לראשונה במפגן הגדול של חיל האויר שנערך 1958 ליד באר-שבע. שכונתה לימים "טייסת אבירי הצפון" שפעלה 110 טייסת הקרב מרמת דוד היתה הראשונה והיחידה אשר הצטיידה במטוסים החדשים. היו אלה מטוסי התקיפה והצילום שהגיעו במהלך חודשי השנה הבאה.

למרות שלא היה מצויד במערכותיו. זמן מה לאחר מכן המריאו ממוכשר. B וכן ווטור N , מדגם A לאויר גם המטוסים מדגם , שני ווטור N שישה מטוסי טרום-ייצור נבנו, בהם שלושה מדגם . B ומטוס אחד מדגם A מהנדסי החברה בחנו מספר סוגים של מנועי סילון אולם בהוראת ממשלת צרפת, נבחר לייצור מנוע האטאר המקומי מתוצרת ביצע את טיסת A סנקמה. מטוס הייצור הראשון שהיה מדגם .1956 באפריל 20- הבכורה שלו ב הווטור מצטיין בנקיון אוירודינמי רב. כנפיו משוכות לאחור מעלות. בדגמים מאוחרים מוטה שפת ההתקפה של 35 בזוית של הכנף מטה ובכך שופרו ביצועי המטוס. הוא יכול לשאת את הפ ו צצות והציוד האחר (כגון מצלמות) בתא פצצות בגחון המטוס, ובחלק מן הדגמים בשני מתלים מתחת לכל כנף. מערכות הזנב הראשונות כללו מיצבים והגאי-גובה מקובלים, אולם בדגמי הייצור הם שופרו לתצורת מונובלוק- כל הזנב האופקי נע מעלה ומטה ובכך מאפשר הגדלת יכולת התמרון של המטוס. ייצורו של הווטור, היווה אתגר לחברת סוד-ווסט, אולם יותר מקשיים טכניים בייצור, נקבע עתידו של הווטור על ידי גורם חי ו צוני. שיקולים פוליטיים- בהם החלטת ארה"ב להציף את חילות

257