חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

דאסו סופר מיסטר

מבוהל: "בשום פנים ואופן לא! לא רשאי לפתוח באש!". הקול נשמע מאיים, אפילו היסטרי משהו. כמו בכל משימות היירוט, מי שמוסר את ההוראות הוא איש הבקרה, המעביר את הפקודות של השולט, שהוא, בדרך כלל, מפקד חיל האויר עצמו. טייסי הסמב"דים, עירניים למצב הדלק, כיבו את המבער, והמ ו שיכו לעקוב בצמידות אחר המטוס הדק הטס לאיטו מעליהם. לאחר עוד מספר דקות הוא כבר חלף מעל הכור והפעיל את מצ ו למות הגחון החדות שלו, כדי לצלם את המתקנים הבולטים במד ו בר הצהוב. המטוס המשיך בטיסתו צפונה, בעוד שני הסמב"דים ובהם הטייסים המתוסכלים, מלווים אותו עד ראש הנקרה. "לחזור לנחיתה" הורה להם הבקר. שהפכו מאז לאגדה, המשיכו לחלוף בשמי ישראל, U -2 מטוסי בוחנים את מצבת מטוסי חיל האויר, את הכור בדימונה ומתקנים צבאיים אחרים, בלי שמטוסים ישראלים יוכלו לפגוע בהם עוד תקופה ארוכה. בחיל האויר כינו מבצעי יירוט אלה של מטוסים חודרים בשם "ז’ול ורן". חדירה זו של מטוסי הצילום של סוכנות ביון של ארצות הברית, ﬠודדה את אנשי הטייסת לבחון את יכולת הנסיקה האמיתית של הסופר-מיסטר. בחודש אוקטובר אותה שנה נﬠרכו טיסות הזנקה לגובה רב. המטוס ללא מבﬠר-אחורי יכול היה להגיﬠ לגובה רגל. בﬠזרת מבﬠר אחורי הביא אותו יאק לגובה של 52,000 של קשר. 120- רגל, שם נפלה מהירותו ל 60,700 טסו בשמי ישראל באופן תדיר לאחר שהמריאו U-2 מטוס מבסיסים בתורכיה

50,000- שמאלית דרומה, כבר היו מול רפיח. הגובה היה קרוב ל רגל. סיפר יובל: "אני מביט לשמים הכחולים ולפתע אני מבחין, גבוה מאד מעלי, במטוס מוזר בעל צורה של צלב גדול- גוף קצר ודק וכנפיים ארוכות ככנפי דאון. מעולם לא ראינו את המטוס הזה בעבר, ולא קראנו עליו. הוא טס גבוה, ולאט יחסית. הודענו לבקר. רמי הרפז בטייסת, שהכיר וידע ושמע, אמר לנו בפשטות: !". לנו הדבר לא אמר הרבה". U -2 "שימו לב. זה 70,000 , המטוס המשיך לטוס במהירות איטית, אבל בגובה רב רגל, וזה היה אמצעי ההגנה היחיד של המטוס. היה זה אחד המ ו האמריקני מבסיס אדנה בתורכיה, ומשם CIA טוסים שהפעיל ה- יצא למשימות בשמי ברית המועצות, מזרח אירופה והמזרח התיכון. שני הסמב"דים טסו מהר יותר מן המטוס המוזר וארוך הכנפיים, אבל היה ביניהם הפרש גובה של עשרים אלף רגל. שני המיירטים הישראלים טסו לאורך חוף מצרים וחלפו מול אל המשיך U -2- עריש. הם המשיכו וחצו את לתוך סיני ללא חשש. ה לטוס בנחת עד אילת, כששני המטוסים הישראליים הכסופים טסים בעקבותיו. המטוס האמריקני היה כבר בקצה הדרומי של הנגב. שני הטייסים הישראלים ראו אותו, על רקע השמיים הכחו ו לים-שחורים מבצע פניה רחבה, איטית ושלווה. הוא השלים את הפניה וטס חזרה צפונה בנתיב שהוביל הישר לעבר דימונה. כאן נמצא הכור הגרעיני הסודי של ישראל. יובל העלה רעיון זריז איך להפיל את המטוס האמריקני: "אם אשליך עכשיו את הבידונים רגל, לצבור מהירות ובזום לנסוק 45,000 אוכל לנסוק לגובה אלף רגל, למשוך כדי להגיע קרוב אליו ולנסות 49-50 לגובה של לירות בו צרור תותחים". הוא ביקש אישור. קולו של הבקר היה

271