חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

" גונבת את ההצגה 2 רקטת "שביט

הוכה העולם בתדהמה כאשר הכריזה 1961 ביולי 1- ב ישראל על שיגור רקטה לחלל. ", נשאה בחרטומה קונוס מתכתי ובו 2 הרקטה שכונתה "שביט ק"מ באטמוספירה ולאפשר 98 נתרן, שהיה אמור להתפזר בגובה לצוות הניסוי לעקוב אחר השלב האחרון של טיסתה. בהודעה שפורסמה בבוקר יום השיגור נכתב: , שוגרה 04:41 , בשעה 1961 ביולי 5 , "היום, כ"א בתמוז תשכ"א בהצלחה לחלל, ממתקן שילוח על שפת הים התיכון, רקטה למחקר מטאורולוגי. הרקטה תוכננה, נבנתה ושוגרה על ידי צוות מדענים וטכנאים ישראליים. בזמן השיגור נכחו במקום השילוח ראש הממשלה ושר הבטחון, שרת החוץ, סגן שר הבטחון ואנשי מדע. מטרות הניסוי הושגו". ואכן למרות שלא הגיעה לרום שתוכנן, הרקטה הקטנה מילאה את יעדיה, לפחות מבחינה תעמולתית, הרתעתית ופוליטית. " נבנו אולם בבסיס הניסויים 2 לא ידוע כמה רקטות מסוג "שביט "ציפור האש" ממנו שוגרה הרקטה, הוצבה רקטה נוספת למקרה

של תקלה ברקטה הראשונה. בצילום של רקטה מסוג זה שפורסם והדבר 2708 שנים מספר לאחר השיגור, היא נשאה את הספרות יכול להעיד כי אולי היו לפחות שמונה רקטות. היו אלה ימי המלחמה הקרה בין הגוש המזרחי למערב, התקופה בה שוגרו אנשים ראשונים לחלל- יורי גאגרין, אלן שפרד גרמן טיטוב והבאים אחריהם, כאשר הצטרפה ישראל הקטנה לפעילות " נעשה כשמונה ימים לפני 2 בתחום החלל. השיגור של ה"שביט שיגור רקטות טאורולוגיות שנרכשו על ידי מצרים בארה"ב, . ואכן משנודעו כוונת 1961 ביולי 23- לקראת יום המהפיכה ב המצרים, החליט ראש הממשלה, דוד בן-גוריון להקדימם בשיגור רקטה ישראלית מקורית. המשימה, שהוטלה על צוותי הפיתוח הואץ המירוץ 1961 של רפא"ל, הושלמה במהירות. באמצע שנת רקטות ג'וולין וייפר 6 : היוקרתי. מצרים רכשה שני סוגי רקטות מתוצרת מרקרדט קורפורשן בארה"ב. ואכן S -10 ורקטה אספן השיגור הישראלי טרף את הקלפים התעמולתיים של נשיא מצ ו רים, גמאל עבד נאסר. פעילות רפא"ל לפיתוח הרקטה החלה למעשה בראשית שנת י � , ועל לוח הזמנים השפיעו התפתחויות שונות בזירה המד 1961 נית, כולל מערכת הבחירות לכנסת. בראש צוות פיתוח השביט היה המהנדס ירון אנסלם, שהמליץ 11- לפתח רקטה דו-שלבית. בדו"ח שהגיש על פיתוח הרקטה ב , פירט ירון את תכונותיה ואת הגובה שאליו תגיע. 1961 בינואר למעשה תכנון הרקטה שילב שתי מערכות הודפים של רקטות אשר יוצרו לפני כן ברפא"ל. השלב הראשון היה גוף השיגור של ה"לוז" על החומר ההודף שלו. השלב השני היה עשוי מחומר הודף של שתי רקטות שפריר, שפותחו במכון והותקנו בתוך גליל משותף. בשל הזמן הדוחק הוחלט כי במקום תא מכשירים יותקן בחרטום הרקטה מיכל ובו נתרן מתכתי. הנתרן נועד להתפזר סמוך להגעת הרקטה לשיא מסלולה ולהחזיר את קרני השמש העולה באותה עת ממזרח (השיגור תוכנן לשעת בוקר מוקדמת). כך יתאפשר לצפות בענן במשקפות על רקע השמים הכהים. אשר שוגרה לבסוף נצבעה בכתום עז, ונשאה 2 רקטת השביט פסים שחורים, כדי לאפשר מעקב אחר מעופה, נשאה את המספר . לא ידוע מה היה גורלה של הרקטה האחרת על כן השיגור, 2702 והיא לא נזכרת בכל מקור כתוב. "ההמראה היתה מרשימה" - כתב מוניה מרדור, מנהל רפא"ל באותה עת, "מלאת עוצמה ומרתקת. כולם היו כאחוזי קסם. להתרומם, מלווה בתמרות אש ועשן 2 כאשר החלה שביט בבסיסה, בקוטר ניכר, הופרה השתיקה על ידי סגן הרמטכ"ל, יצחק רבין ז"ל, בקריאה שפרצה מגרונו - "איזה יופי!". ואכן ראש הממשלה דוד בן גוריון, שמעון פרס, הרמטכ"ל צבי צור ומנכ"ל רפא"ל מוניה מרדור ליד הרקטה

290