חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

אולם היה ברור כי מדובר באיום משמעותי. שנות הידידות ושיתוף הפעולה העמוקים עם צרפת, אשר החלו ערב מבצע קדש, והגיעו לשיאן בראשית שנות השישים, עודדו שיתוף פעולה בין מדענים מישראל ומצרפת בפיתוח טילי קרקע- קרקע ואמצעים אחרים. ההכרה כי לאחר השואה של העם היהודי באירופה, לא יוכל העם לשאת עוד איום על קיומו, היתה טבועה עמוק בתודעת ראשי המדינה, ובראשם ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן גוריון. בשל כך האיצו את השלמתן של אופציות אחרות, כולל שמירת האופציה הגרעינית. יחד עם כך הוחלט לנקוט במדיניות של עמימות בכל הנוגע ליכולת של ישראל בתחומי הטילים ותחום הפיתוח האטומי. הבחינה הראשונית של תשובה ישראלית, פיתוח טילי קרקע-קר ו קע, נעשתה במקביל בתעשיה האווירית לישראל וברפא"ל. בתע ו שיה האוירית הוקם צוות שבראשו עמדו מהנדסים מומחים שעלו מארה"ב. בצד "הנגר פוגה" הוקם מוסך סגור ובו נבחנו רעיונות שונים. חלק מאנשי הפיתוח, החליטו לאחר זמן לחזור לארה"ב כאשר עמדו על משמעות הפרויקט. אנשי רפא"ל החליטו להקים צוות מקומי, בראשונה עמד המהנדס ג'נקה (יבגני) רטנר ואליו הצטרף לימים משה (מויה) אפשטיין. פרויקט "שבט ב’" הפרויקט שהוחל ברפאל כונה "שבט ב’" (אולי כדי להציג ” ששוגר שנה לפני כן 2 כביכול כי מדובר בפיתוח של ה"שביט לחלל). שמעון פרס, סגן שר הבטחון דרש כי הפיתוח יסתיים לאחר שנתיים. כדי ללמוד את הדרישות לפיתוח טילים מסוג זה יצאו פרס ועמו מספר מהנדסים לצרפת, ושם נפגשו עם נציגי חברות שונות, בהן נורד אויאסיון שפתחה טילים בליסטיים וטילי ניסוי וחברת דאסו אויאסיון לה לא היה נסיון בפיתוח טילים. אנשי הבחינה הבינו לאחר שיחות עם מהנדסים צרפתיים, כי הפיתוח יארך לפחות שבע שנים. רפאל החלה לבדוק את הנושא ובראש הפרויקט עמד ג’נקה(יבגני) רטנר ומשה אפשטיין. הצוות ס"מ, ואף פיתחו פיה בעלת 60 בנה מנוע בעל הודף מוצק בקוטר הטייה שאפשרה לכוון את כיוון הטיסה של הטיל- פיתוח זה היה ראשוני וחלוצי בעולם כולו. לאחר פיתוח השלב הניסויי הקטן, החל תכנון שלב ראשון באורך שלושה מטרים ובקוטר מטר. בניסוי הראשון שנערך ברפא"ל, התפוצץ המנוע בעל ההודף המוצק, ושמעון פרס, וצבי דינשטיין, החליטו כי הידע בארץ עדיין אינו מספיק לפתח טילי מסוג זה. הוחלט להעביר את הפי ו תוח לידי חברת דאסו אויאסיון הצרפתית. חברה זו סיפקה אותה לחיל האויר הישראלי. 3 ’ עת את מטוסי המירז מיליון דולר 100 חוזה בן ראשי משרד ההגנה הצרפתי ומפעל דאסו היו הגורמים הקריטיים 1962 שסייעו לפיתוח טילי קרקע-קרקע עבור ישראל. בשנת היו קשרי מערכת הבטחון של ישראל עם מערכת הבטחון של צרפת, בשיאם. באישור של גורמים בכירים בממשלת צרפת

על כן השיגור מול חופי הים התיכון. MD -620 טיל קרקע-קרקע מפעל דאסו התחייב לפתח את הטיל ומרכיביו השונים כפרויקט אחוד. לאחר מכן היה הפרויקט אמור לעבור להמשך הייצור בישראל. הצרפתים גילו את הפרטים על פיתוח הטיל בספר שיצא במלאת חמישים שנה למפעלי דאסו בצרפת

294