חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

המירז' 2 מעבר למאך רשם בשירות חיל האויר הישראלי את 3 ' מטוס המירז אחד הפרקים המפוארים בתולדות הלוחמה האוירית בעו ו לם. שנים של עבודות תכנון ופיתוח, שינויים והתאמות, הפכו מטוס יירוט חד-משימתי למטוס קרב גמיש, בעל יכולת לחימה במהירויות גבוהות, המסוגל לצאת לתקיפה ולהגן על עצמו. פיתוחו של המטוס החל בעקבות דרישה של חיל האויר הצרפתי, לפיתוח מטוס יירוט לגובה רב, לפעולה נגד מפציצים מגביהי- טוס של ברית-המועצות. התפיסה היתה כי המטוס, הנושא טיל יחיד מונחה מכ"ם, ינסוק לגובה רב, יירט את המפציצים על פי הנחיות הבקרה הקרקעית, ולאחר שישגר את הטיל לעבר אחד המפציצים ישוב מיד לנחיתה בבסיסו. במהלך השנים עבר פיתוח המטוס שינויים רבים. הדגם הראשון היה דו-מנועי, והדגמים שאחריו בחנו טכנולגיות ושינו תצורות , שנועד להיות מטוס קרב מבצעי. 3 עד שפותח דגם ארה"ב, כמו בריטניה ומדינות אחרות, לא התכוונו למכור ליש ו ראל מטוסי קרב, ובשל כך היה המירז' המועמד הטבעי כמעט של חיל האויר הישראלי. כך היה מטוס הדלתא נאה הצורה, בראש רשימת המטוסים שביקש חיל האויר לרכוש. אולם הדגם שהיה באותם ימים בפיתוח ובטיסות ניסוי בצרפת, לא היה המטוס שהיה דרוש לחיל האויר הישראלי. פיתוח המירז' מטוס המירז' פותח ﬠל ידי מפﬠלי דאסו בצרפת כמטוס קרב קטן- מימדים, מהיר, אשר נוﬠד ליירט מפציצים מגביהי-טוס בטרם הצליחו להטיל את מטﬠנם מﬠל המטרה או לשגר את טיליהם. , היה מטוס דלתא קטן I הדגם הראשון במשפחה ﬠנפה זו, המירז׳ מונﬠ בצמד מנוﬠי ויפר בריטיים, אשר ביצﬠ את טיסת הבכורה , אשר גם הוא תוכנן כמטוס II . דגם מירז' 1955 ליוני 25- שלו ב דו-מנוﬠי (טורבומקה מרבורה - מנוﬠ הפוגה), לא נבנה. ﬠם פי ו תוח מנוﬠ אטאר ﬠל ידי חברת סנקמה, הוחלט לתכנן את המטוס סביב מנוﬠ טורבו-סילון יחיד זה. בﬠל מבﬠר-אחורי חזק, המריא 101 G , מונﬠ באטאר III המירז' , כחצי 1.5 , והגיﬠ למהירות מאך 1956 בנובמבר 18- לראשונה ב ביצﬠ המטוס את טיסתו 1958 באוקטובר 24- שנה אחר-כך. ב , ולאחר מכן אף השיג מספר שיאי 2 הראשונה מﬠבר למאך מהירות במסלול סגור. מטוסי קדם ייצור 14 לצורך ניסויי הטיסה של המטוס נבנו