חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

והיימן שמיר שטס בחיל האויר של צבא ארה"ב. טייסים אלה היו מועמדים טבעיים להטסת מטוסי הקרב שנרכשו בצ'כיה ובארה"ב. אנשי ההגנה בקשו להגדיל את המספר על ידי הכללת טייסי פלמ"ח נלהבים אך חסרי כישורים. היו בהם טייסים ומדרי פ כי דאיה וטיסה מהארץ: יצחק הננסון, אדם שתקאי, יעקב (בלק) בן חיים, אריה קפלן והוגו אגמון, ד"ר ארנסט רפפורט ומישה קנר. הקבוצה השניה כללה עשרה טייסים: פנחס בן פורת, מנחם ברנשטיין (בר), צבי זיבל, מתתיהו סוקניק, אהרון דוד שפרינצק, ישראל להב, שמואל וידלס, נחום בירנבאום ומשה פלדמן. כל אלה הוכשרו בקורסי הטיס של הפלמ"ח. אליהם נוסף בנימין כהנא, טייס האצ"ל שמבחינת ההגנה היה מנודה כמעט, אולם צורף בגלל הצורך הנואש בטייסים. בקבוצה השלישית נכללו: ישעיהו גזית (שוורצמן), טיבי בן שחר (שטרן), יצחק וולוביץ, גרשון ליטוויץ, נתן נבות (נוביק), מאיר רוף, כתריאל גרינשפון, ארנון ליפקין, ישראל טננבאום, אבנר הלבני, עזריאל ספיבק, ואריה רובנס. לאחר הכשרה תיאורטית בסיסית בבית הספר לפעילי ההסתדרות, המשיכו הטייסים לטוס במטוסים הקלים של שרות אויר. הצ'כיים, הוחלט לשלוח קבוצה S -199 עם רכישת מטוסי האויה של טייסים כדי להתאמן בהטסת המטוס התובעני. בקבוצה נכללו מוטי אלון, אדי כהן ועזר ויצמן בעלי הנסיון הקרבי, והטייסים פנחס בן פורת, מישה קנר, יצחק הננסון, יעקב בן חיים ונחמן בירנבאום. הנסיון נכשל למעשה: לבד משלושת הראשונים, שהיו שכונה "פרד", למרות מגרעותיו, היטה את הכף S -199 האויה בהשגת העליונות האוירית בשמי ישראל

בעלי נסיון בטיסה קרבית בחיל האויר הבריטי, נכשלו כל השאר בהטסת מטוסי האראדו, שהיו מטוסי הדרכה מתקדמים. אלון, ויצמן וכהן, השלימו את לימודיהם והוכשרו להטיס את האויה - "הפרד" הצ'כי התובעני. ואכן השלושה חזרו לארץ S -199 והיו הטייסים הארץ-ישראליים היחידים אשר שרתו במלחמת העצמאות בטייסת הקרב הראשונה. חניכים. הם 13 וכללה 1948 קבוצה נוספת נשלחה בחודש מאי החלו אימוניהם באיטליה ולאחר מכן בהרדץ-קרלובה בצ'כיה. הקבוצה כללה את מוטי פיין, אברהם יפה, ישעיהו גזית, יצחק וולבץ, מאיר רוף, דני שפירא, עזריאל ספיבק, נתן נבות, כתריאל גרינשפון, טיבי בן שחר, גרשון ליטוויץ, ארנון ליפקין, וטייס צר פ פתי שכונה פרנצ'י רנה. אימוני הקבוצה התמשכו ולאחר זמן מה הוחלט לשלוח לצ'כיה מדריכים מנוסים מקרב מתנדבי המח"ל כדי להכשיר את הטייסים. בראש קבוצת המדריכים עמד ג'ורג' ליכטר, טייס קרב עתיר נסיון ועמו פפי גרין ורוי פישקין. בינתיים חלו התפתחויות אחרות: מספרם של אנשי המח"ל בעלי הנסיון הקרבי שהתנדבו לחיל האויר הישראלי היה רב, וכולם הופנו S -199 לטייסת הקרב הראשונה והטיסו את מטוסי הקרב אויה ,1948 ולאחר מכן הספיטפייר והמוסטנג, שנרכשו. בנובמבר כאשר חזרו טייסי ההכשרה מצ'כיה, הם נשלחו לטייסות הקלות בתל אביב, טייסת הנגב וטייסת הגליל. הטייסים חשו תחושה של תסכול שהרי השלימו את הכשרתם בהצלחה. כאשר דרשו הטייסים לשרת בטייסת הקרב הם נתקבלו בחיוך על ידי הטייסים הותיקים: "קודם תעברו קורס טיס מסודר ואחר כך תוכלו להטיס ,2 מטוסי קרב" אמרו להם. ואכן, בקורס הראשון, שכונה מינוס

36