חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

סוריים נוחתים בבצת 17 מיג 2

התאפיינה בפעילות מבצעית מתונה בחזית 1968 שנת המצרית וגם בסורית. בשנה זו, כאשר ישראל והערבים כאחד, הבינו כי מצב המלחמה יימשך גם בתקופה הק ד רובה, עשו שני הצדדים כל שניתן כדי לשפר את המצב בתחום הארגון, רכש המטוסים והמוכנות המבצעית. ישראל קלטה את מטוסי הסקייהוק ונערכה לכניסת הפנטום לשרות ומדינות ערב קבלו עשרות , סוחוי 21 מטוסי מיג ואחרים.

בלבנון, הם הנחיתו את מטוסיהם בשדה הנטוש בצפון. לאחר המולה תקשורתית לא קטנה, פורקו שני המטוסים (מס ד ) והועברו לבסיס האויר רמת דוד, 1041- ו 1022 פריהם בסוריה שם נצבעו בסמלי חיל האויר ישראלי. בארץ נוספו להם פסים .)052- ו 002- באדום ולבן (ומספריהם שונו ל מפקד חיל האויר, אלוף מוטי הוד, מינה את סא"ל דני שפירא, טייס הניסוי של חיל האויר לבחינת המטוסים. דני למד את המ ד

בתוך שקט יחסי הזה, נחתו לפתע 17 שני מטוסי מיג על המסלול הנטוש בבצת, ליד נהריה. 12- היה זה ה .1968 באוגוסט מערכת הבקרה של ישראל גילתה את שני המטוסים טסים בשמי סוריה, כשמ ד גמת פניהם מערבה, לעבר לבנון. מטוסי 117 מירז' של טייסת ברמת דוד הוכנסו לכוננות "מיידי". בהיותם באיזור

ו � - כח 1968 באוקטובר 21- טוסים וערך את הטיסה הראשונה ב דשיים לאחד נחיתת המטוסים. לימים הצטרפו אליו סרן אהוד , וסרן אורי יערי, לימים המפקד 117 חנקין, טייס מנוסה מטייסת הראשון של מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה של חיל האויר), ושניהם הטיסו את המיגים ולמדו את הפעלתם וההתמודדות נגדם. מטוס מסוכן 17 זהירות: המיג במהלך החודשים הבאים, נערכו טיסות השוואה רבות בין שני מטוסים רוסיים אלה לבין מטוסי הקו הראשון של חיל האויר שהוא מטוס קטן 17 הישראלי. בטיסות אלה נמצא כי המיג מימדים, יכול להיעלם במהלך הקרב ולהופיע לפתע ממקומות הוא מטוס בעל ביצועים טובים בקרבות 17 לא צפויים. המיג אויר, ויכול להוות אויב מסוכן, שאין להקל בו ראש, גם למטוסים המתקדמים ביותר. המטוס נבחן בטיסה מול מטוסי סופר-מיסטר ומיסטר, אותם הטיסו מפקדי טייסות ויתרונותיו כמו חסרונותיו היו צבועים בחום כהה וחום בהיר וקבלו 17 מטוסי המיג תחזוקה טובה. בצילומים בעמודים אלה: שני המטוסים לאחר נחיתתם במנחת בצת בצפון.

קונייטרה המשיכו שני המיגים בטיסה לעבר ישראל, ואז הוזנקו שני מטוסים, ובהם דוד פורת ויעקב ריכטר, לאויר. הם עקבו אחר המיגים, אך אלה פנו צפונה ואחר כך מערבה, ונעלמו לתוך המרחב האוירי של לבנון. המיגים טסו בגובה נמוך והקשו על מערכת הבקרה לאתר את מיקומם במדויק, בין רכסי מול הלבנון. שני מירז'ים נוספים ובהם אבי לניר ומאיר לבנה, הוזנקו לאויר. שני המיגים פנו אותה עת דרומה, וחמקו לפתע מצגי המכ"ם בדרום לבנון, מול הגליל המערבי. המטוסים הסוריים היו מוסווים, והשתלבו היטב בס ד ביבה ההררית והמיוערת. דוד פורת נשלח לכוון בצת כדי לבחון את המתרחש בדרום לבנון. הוא חלף מעל מערב הגליל באיזור נהריה, הביט מטה לעבר המסלול בבצת ולפתע הבחין בשני מטוסים. הוא הודיע כי "שני מיסטרים גמרו על המסלול". קובי חד-העין פרץ לקשר והודיע: "אלה שני בוגיס!". אשר נחתו בטעות בשדה 17 ואכן, היו אלה שני מטוסי המיג הנטוש בבצת. התברר כי שני הטייסים הסוריים, מלאזם-אוואל (סגן) וואליד אדהם ומלאזם (סגן-משנה) רדפן ריפעי, טעו בניווט: הם המריאו מדמשק, ובמקום להגיע לשדה לטקייה

405