חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

התעשיות הבטחוניות: מטוס וטיל, טנק וסטי"ל

האמברגו שהטיל נשיא צרפת, שארל דה גול על ישראל, ערב מלחמת ששת הימים, בשעתה הקשה ביותר, היה חבטת התעוררת לממסד הבטחוני בישראל. לפתע התברר כי גם מי שכינה את ישראל "ידידתנו ובת בריתנו" מפנה לה עורף, ואוסר לספק לה מערכות לחימה חיוניות. לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר התברר כי האמברגו הקשוח, , נערכה 5 ' יחול לא רק על חלקי חילוף אלא גם על מטוסי המירז פגישה קריטית במשרד הבטחון, בה השתתפו נציגים של חיל האויר והתעשיות הבטחוניות. משה קשתי, מנכ"ל המשרד, שהצטיין באקטיביות ללא מורא, החליט כי על המערכת להיערך לאפשרות שישראל לא תוכל לסמוך עוד על גורמים זרים, ויהיו אלה הצרפתים, האמריקניים או כל גורם אחר. עליה לבסס את היכולת הצבאית שלה על פיתוח מערכות נשק עיקריות באופן עצמאי, אמר. היתה זו כמעט התגובה המתבקשת לנוכח האכזבה התהומית מהבטחות, אי-מילוי חוזים חתומים, והשהיות בנוסח החביב על הממשל האמריקני. הסיסמה שהתהלכה בקרב משתתפי הדיון היתה כי ישראל צריכה לפתח את מערכות הנשק העיקריות, או ה"פלטפורמות" הנדר י שות בשדה הקרב: "מטוס וטיל- טנק וסטי"ל". והכוונה לא היתה

רק לטילי אויר-אויר אלא גם לטילי קרקע-קרקע אשר יהפכו לימים, בידי הערבים, לאיום המרכזי על ישראל. לתפיסה החדשה היו שותפים רבים- תא"ל בני פלד, איש הטכ י נולוגיה שמילא תפקיד מכריע בפיתוח מערכות נשק מתוחכמות ואיסטרטגיות, לפני שמונה לפקד של חיל האויר, שלח מכתב לאנשי החיל, בו ציין כי הכוונה לפתח מטוסי קרב אינה נעשית רק משיקולים טכנולוגיים או תעשייתיים, כדרישת התעשיה האוירית ומפעלים בטחוניים אחרים, אלא היא למעשה תפיסה לאומית, ועל פיה פיתוח מטוס קרב הוא צורך חיוני של המערכת. חיל האויר הרשמי היה מסויג מתפיסות אלה: באין תקציבים מיוחדים לפיתוח מערכות עצמאיות, כגון מטוסים, הוא הודיע כי מבחינתו עדיף לרכוש מערכות זרות, למרות התלות שהדבר יוצר בטוב ליבם של ממשלים וממשלות. עת הוטל 1967 השנים שאחרי מלחמת ששת הימים, משנת , עת הוחלט לאשר ולפתח במרץ 1982 האמברגו הצרפתי, ועד את הלביא, היו גם מן התקופות הסוערות, המגויסות ומרוממות הרוח בתולדות התעשיה התעופתית בישראל. בתקופה זו נבנו מטוסי ניסוי, והתעשיה ייצרה מטוסי קרב- הנשר מטוס הקרב הנשר- ייצורו חייב מאמץ הנדסי ותעשייתי רב, לו התגייסו כל מפעלי התעשיה הישראל

472