חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

1973 - מלחמת יום כיפור

למרות ששלוש שנים הפרידו ביניהן, יש הרואים במלחמת יום כיפור המשך ישיר למלחמת התשה ואף למלחמת ששת הימים. מלחמת ההתשה הסתיימה במצב לא נוח מבחינת חיל האויר: במפגש בין טילי מערך ההגנה המצרי למטוסים הישראלים, היתה יד הטילים על העליונה. מפקדי צה"ל לא רצו לחדש את הלחימה, משיקולים פוליטיים, וגם מפני שלחיל האויר לא היו אמצעים יעילים לפעולה נגד מערך הטילים המצרי. בשלוש השנים הקריטיות בין תום מלחמת ההתשה לפרוץ מל נ חמת יום כיפור, נערך חיל האויר לתת מענה- מבצעי וטכנולוגי, לבעיית הטילים.

שיהיו בידיהן שלושה מרכיבים: כוח אוירי, בו מטוסים מתקד נ מים לתקיפת שדות התעופה בישראל, טילי קרקע-קרקע ומערכות , ובמידה רבה 1975 אלקטרוניות ואחרות. הדבר היה צפוי לקראת נערכו בצה"ל לעימות במועד זה. לא כך חשבו במצרים וסוריה. ערב המלחמה הן זנחו את הצורך בהשגת שלוש המטרות ועתה היתה לשתיהן תוכנית משולבת, פוליטית וצבאית: לפתוח במלחמה כדי להשיג יתרון-מה באיזור התעלה וברמת הגולן, ואחר-כך לפנות למישור המדיני כדי להשיג מה שאינן יכולות להשיג בשדה הקרב. לשם כך הן בנו את תוכניות המלחמה שלהן, ואת צבאותיהן.

חמוש בפצצות ומצויד בטילי אויר-אויר 107 פנטום של טייסת ומארז ל"א יו\צא לתקיפה

מערך הטילים נע לחזית , נע מערך טילי 1970 אוגוסט 7- זמן קצר לאחר הפסקת-האש, ב הנ"מ המצרי לעבר התעלה, והגיע עד גדותיה. בכך הוא כיסה תחום של כשלושים ק"מ בתוך סיני, תחום שהגן על מערך כוחות היבשה המצרי והיה בו די כדי לשבש את פעילות חיל האויר סוללות טילים 145 הישראלי. ערב המלחמה הוקמו במצרים

למרות שהגנת שמי ישראל היתה מטרתו הראשונה במעלה, המשיך חיל האויר במאמץ רב להכין מבצעים גדולי-מימדים, מתוזמנים היטב, להשמדת מערך הטילים. בצה"ל רווחה התפי נ שה, "הקונספציה", לפיה מדינות ערב לא יפתחו במלחמה לפני

514