חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מלחמת יום כיפור

לאחר מכן פעלו מבנים אחרים נגד סוללות טילים באיזור קנטרה ואיסמעילה. רק לאחר שכוחות שריון ישראלים חדרו לשטח באוקטובר) וכבשו את 16( מצרים האזורים מהם פעלו סוללות הטי נ 12 לים ומערכות הבקרה, הושמדו סוללות טילים באיזור הר ג'ניפה. הודות לכך יכלו מטוסי חיל האויר לפעול במידה גדולה יותר של חופש. עד סוף המלחמה הושמדו במערך הסורי רק שלוש סוללות ואחרות נפגעו. בשלב זה נעזר חיל האויר בכוחות השריון שעברו את התע נ לה ופעלו נגד בסיסי הטילים. טילי קרקע-קרקע במהלך מלחמת יום הכיפורים נפתח עידן חדש בלוחמה בין ישראל למדינות ערב: עידן טילי הקרקע-קרקע. מצרים וסוריה הפעילו במלחמה מספר סוגים של טילי קרקע-קר נ . B , אל זייתון וסקאד 7 קע: פרוג טילי הפרוג שימשו את הצבא המצרי נגד מטרות צבאיות בסיני. הם שוגרו מיד עם פרוץ המלחמה לעבר בסיס האויר ברפידים, נגד מעוז מצמד, שהיה באיזור ראש הגשר של צה"ל בפריצה לעבר הגדה המערבית של התעלה, ונגד בסיסי שריון.

תקיפת בסיסי אויר החל מהיום השני ללחימה יצאו מטוסי חיל האויר לפעולה נגד בסיסי אויר מצריים וסוריים. הצלחת מבצעי תש"ת- תקיפת שדות תעופה לאחר מלחמת ששת הימים, היתה כמעט בלתי אפשרית: מטוסי הקרב הערביים היו חפויים במח נ סות בטון מפוזרים, וסביב בסיסי האויר היתה הגנה יעילה ביותר של תותחי נ"מ וסוללות טילים. המטרה העיקרית של התקיפות היתה למנוע ממטוסים ערביים לצאת לפעולה נגד כוחות צה"ל או להפריע לפעילות חיל האויר. הלחימה על כל שדה היתה קשה מאוד, וכל תקיפה השיגה השבתה שלו לכמה שעות לכל היותר. חיל האויר תקף בראשית המלחמה את בסיס האויר טאנטה משם הופעלו מטוסי . אלה היו המטוסים 5 ' המירז היחידים במערך האוירי המצרי (לבד מהמפציצים) אשר יכלו להגיע לשטח יש נ ראל ולתקוף מטרות, כשהם נושאים חימוש משמעותי. הפעולות נגד בסיס טאנ נ

1973 באוקטובר 18 - הלילה המתוח 18 אחד הלילות הקריטיים ביותר של המלחמה היה ליל .1973 באוקטובר באוירה קשה, שהעמיקה בשל כשלונות של כוחות צה"ל מול צבאות ערב, והתחושה הקודרת של "חורבן הבית השלישי" אותה השרה שר הביטחון משה דיין על המערכת הפוליטית והצבאית, נבחנו רעיונות שונים להכרעת המלחמה. בימים אלה, הודיע מפקד חיל האויר כי מצבת המטוסים מתקרבת ל"קו האדום" (עובדה שהוכחה כלא נכונה). RE -17 המודיעין גילה כי משגרים של טילי קרקע-קרקע מסוג הוצבו באיזור בילבייס. היה חשש כי הם מצוידים B סקאד בראשי נפץ גרעיניים, ויופעלו נגד האוכלוסיה האזרחית, או יאיימו על ישראל בצורה חמורה. בעקבות כך הוחלט על מספר צעדים קיצוניים. , זמן 2009 נשיא המדינה אותה עת, אפרים קציר סיפר בשנת קצר לפני מותו, כי דיין הציע "לשלוח טילים נגד מצרים". פעולות אלה לא נעשו ובכל מקרה הן לא מנעו ממצרים או ברית המועצות, לממש את תוגניותיהן ולשגר טילי סקאד נגד כוחות צה"ל באיזור ראש הגשר. במלחמת יום כיפור נעשה לראשונה שימוש גם בטילי סקאד בערב, כמה דקות לפני הכרזת 7 באוקטובר בשעה 22- . ב B הפסקת-האש, שיגרו המצרים (באישור שלטונות רוסיה ועל ידי טכנאים רוסיים) שלושה טילים מסוג זה לעבר ראש הגשר באיזור מצמד. הנזק היה שולי, אולם המשמעות של הפעלת טילי קרקע-קרקע לא נסתרה מעיני הממשלה בישראל ומפקדי צה"ל.

טה נערכו שלוש פעמים במהלך המלחמה. ואכן מטוסים רבים של מדינות ערב רותקו להגנת הבסיסים, ובעקבות כך התפתחו נפגעו 14- מטוסים מצריים ו 24 קרבות אויר רבים שבהם הופלו על הקרקע. בסך הכל נערכו במלחמת יום כיפור עשרים מבצעים לתקיפת מטוסים 15 בסיסי האויר הערביים במצרים וסוריה, בהם נפגעו ישראלים. בין אלה היו שבעה מטוסי פנטום, ואחרים נפגעו והצליחו לחזור לבסיסם. תקיפת מטרות איסטרטגייות במלחמת יום-כיפור פעל צה"ל גם נגד מטרות אסטרטגיות במצ נ רים ובסוריה - לבד מבסיסי אויר. עם כך ההחלטה לצאת לתקיפת מטרות איסטרטגיות, נעשתה בהיסוס רב מצד הדרג המדיני, ולמרות שהיו תוכניות מוכנות לכך, לא הוחלט על ביצוען אלא

כמו כן הופעלו טילים ארטילריים אלה נגד מרכזי פיקוד ושליטה שיגרו 1973 באוקטובר 9- ומפקדות של צה"ל בסיני. החל מן ה גם הסורים טילי פרוג לעבר בסיס רמת-דוד וגרמו נזקים למתקנים בבסיס ובישובים סביבו ולמותו של טייס קרב. במהלך שנות השישים הציגו המצרים משפחה של טילי קר נ קע-קרקע אותם פיתחו עבורם מדענים גרמניים. אלה לא נכנסו לשרות צבאי. הטיל היחיד בו נעשה שימוש מבצעי במלחמה, היה הטיל "אל זייתון" (למעשה דגם צבאי טקטי של הטיל "אל זאפר" שפותח בשנות השישים). הטיל תואר כ"טיל הרעשה ארטילרי". הצבא המצרי שיגר לעבר כוחות צה"ל בסיני מספר טילים מסוג זה, מעל משאיות נשיאה ושיגור. הרמטכ"ל המצרי שאזלי, ציין לאחר המלחמה כי האפקטיביות שלהם היתה נמוכה.

523