חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

נפגﬠ מאש הנ׳'מ שנורתה ﬠליו ומשקפו הקדמי נופץ (מאוחר יותר הסתבר כי התנגש גם בציפור...) אולם עזר הצליח להחזירו בשלום לבסיסו. רובנפלד ידע לספר כי הותקף על ידי מטוס אויב, אולם לאחר בירור הסתבר כי לא היו מטוסים אחרים באויר. בעק ו בות כך הוא הודח מן הטייסת ומחיל האויר. הפלה ראשונה למודי אלון תקיפת מטרות קרקע היתה משימה חשובה, אולם יותר מכך היתה המשימה להגן על שמי המדינה מהפצצות של מטוסי אויב. החופש ממנו נהנה חיל-האויר המצרי בשמי ישראל, היה כמﬠט מוחלט בימים אלה של ראשית הקרבות. לא רק מטוסי ספיטפייר קרביים ומהירים יצאו לתקוף מטרות בישראל, אלא גם מטוסי תובלה איטיים מסוג דקוטה, אשר צוידו בפצצות אותן הטילו ﬠ ל ﬠרי ישראל וישובים קטנים. שני מטוסים מסוג זה, שהופעלו , יצאו בשﬠת אחר-הצהריים 3 מאל עריש על ידי טייסת מספר ביוני לתקוף את תל אביב. הם שייטו מﬠל הﬠיר בשלווה 3- של ה והטילו את פצצותיהם ﬠל מטרות נבחרות. האזעקה הופעלה בבסיס טייסת הקרב, ומודי אלון זינק לאחד המטוסים והמריא לאויר. לפתע הבחינו תושבי תל אביב החרדים במטוס קטן, אשר התקרב אל המטוסים המצריים מאחור, ופתח ﬠליהם באש. מטוס הדקוטה הראשון נפגﬠ וצלל אחוז להבות לﬠבר חולות ראשון לציון. המטוס השני ניסה לחמוק, אך גם הוא נפל בתוך זמן קצר ליד רחובות. גיבור היום היה מודי, מפקד טייסת הקרב הראשונה. מאותו יום פסקו טיסות ההפצצה של מטוסי התובלה הערביים S -199 בשמי ישראל, ובאויר נותרו רק מטוסי הקרב - מטוס אויה של חיל-האויר הישראלי, ומולם מטוסי ספיטפייר של חיל-האויר המצרי, אליהם הצטרפו במהלך המלחמה גם מטוסי לחימה של סוריה ועיראק. משימות נגד הכוח המצרי מבצעי האויר שהתנהלו בימי הלחימה שבין ההפוגה הראשונה לשניה, התפרשו על פני מרחבי הצפון והדרום. מטוסי האויה הקטנים נקראו לסייע לכוחות הלוחמים ולתקוף עמדות של הכו ו חות הסוריים, הירדניים, העיראקיים והמצרים. וגם נכנסו לקרבות אויר. ה � ביוני, נוצלו ל 11 ימי הקרבות הבאים ﬠד להפוגה הראשונה, ב - גברת הכוח האוירי ﬠל ידי קליטת מטוסי קרב נוספים והרכבתם, וכן למבצﬠים ולאימוני הטייסים החדשים אשר הגיﬠו לטייסת. מטוסי האויה יצאו לפטרולים בשמי הארץ והגנו ﬠל מבצﬠים קרקﬠיים שנמשכו כל אותה ﬠת. לאחר ההפוגה הראשונה, התחדשו הקרבות, אשר זכו לכינוי "קרבות ﬠשרת הימים". בתקופה זו היו בשירות טייסת הקרב , מתוכם הצליחו מכונאי הטייסת S-199 הראשונה שבﬠה מטוסי להשמיש בכל פעם כחמישה מטוסים לפﬠולה. במהלך הקרבות הפילו מטוסי הטייסת שני מטוסים מצריים, אולם הטייסת איבדה שלושה מטוסים, חלקם בשל תקלות טכניות.

לה נשק, ולו רק כדי לסלק מן האיזור את הבריטים. נקודת המפנה עת חתמו שליחי היישוב ﬠל ﬠסקת רכש 1948 באפריל 23- חלה ב ﬠם ממשלת צ'כיה, אשר במסגרתה נרכשו כלי נשק ותחמושת, 20- . כחודש לאחר מכן, ב S -199 וגם ﬠשרה מטוסים מדגם אויה מטוסים נוספים. 15 במאי נחתמה עסקת המשך לרכישת ראשי היישוב נשמו לרווחה: למרות המחיר הגבוה מאד דולר למטוס על חימושו) ניתן יהיה מעתה להגן על 190,000( שמי ישראל. המטוסים שפורקו והוכנו למשלוח, הוטסו לישראל בתוך מטוסי "קומנדו". C -46 "סקיימסטר" וקרטיס C -54 תובלה מסוג דוגלס המטוס הראשון הגיﬠ לישראל כשבוﬠ לאחר הכרזת המדינה, ב"אוקלהומה" היא 1948 במאי 20- " שנחתה ב 4 בטיסת "בלק שדה ﬠקרון. מטוסים אחרים הגיﬠו בטיסות נוספות של לת"א ביולי, ﬠת הגיעו 19- ("להק תובלה אוירית" של חיל-האויר) עד ה המטוסים האחרונים. בתוך זמן קצר הוקמה גם טייסת הקרב , אשר הפﬠילה את המטוסים שהיוו נדבך 101 הראשונה, טייסת חשוב של הכוח הלוחם של חיל-האויר הישראלי. , בﬠל המבנה הגוץ משהו, ובﬠל הקווים החדים, 109 המסרשמיט הוא מטוס אנרגטי שלא היה חביב, כאמור, ﬠל טייסיו, בשל תכונותיו ﬠל הקרקﬠ ובאויר. הוא היה מטוס קשה להמראה, לא נוח להטסה, תא הטייס היה צפוף והראות החוצה מצומצמת. מהירות הגישה שלו היתה גבוהה והוא היה קשה להנחתה בשל כן הנסﬠ צר המפסﬠ שלו. אך לזכות מטוס זה בדגם הצ'כי שלו, ﬠומדת הﬠובדה שהיה חוט השדרה של מבצﬠי טייסת הקרב הראשונה והיחידה של חיל-האויר, בימים הקריטיים של מלחמת הﬠצמאות. זאת גם אחרי שהגיﬠו מטוסי הספיטפייר הראשונים ומטוסי המוסטנג ודחקו אותו מן הבכורה. המטוסים הצבועים ירוק זית בהיר, אשר נכנסו לשירות 24 בין מבצﬠי (אחד הושמד בתוך מטוס תובלה שﬠשה דרכו לﬠקרון והתרסק בנחיתה) שהפעילה טייסת הקרב הראשונה, היה גם מ � אשר שימש בחודשים אוגוסט, ספט 119 מטוס צילום אחד, ד - בר וראשית אוקטובר כאחד משני מטוסי הצילום הﬠיקריים של חיל-האויר הישראלי (המטוס השני היה מסוג ספיטפייר). המטוסים הראשונים הורכבו, כאמור, בﬠקרון ﬠל ידי המומחים הצ׳כיים שהגיﬠו ﬠם אחת מטיסות התובלה הראשונות. חיל-האויר תכנן להפתיﬠ את חיל-האויר המצרי ﬠל הקרקﬠ ול ו תקוף את בסיסו הﬠיקרי באל ﬠריש. אולם המצב החמור בדרום, כפי שתואר, שכנﬠ את מפקדי הצבא להורות ﬠל ביצוﬠ פﬠולה התקפית דחופה נגד הטור המצרי שהגיﬠ ﬠד מבואות אשדוד. למרות אובדנם של טייס ומטוס, ופגיעה במטוס נוסף, לא אבד הביטחון ב"פרד" הקטן. כבר למחרת יצאו שני מטוסים לתקוף טור של הלגיון הירדני אשר נﬠ מטול כרם לﬠבר נתניה, במגמה משוריינים 200- ברורה לבתר את הארץ לשניים. הטור מנה כ ומולו ﬠמדו כוחות מוﬠטים של חטיבת אלכסנדרוני. שני המטו ו סים, אותם הוביל עזר ויצמן, תקפו בפצצות את תחנת הרכבת של טול כרם, שם התארגן הכוח, וירו ﬠליהם בתותחים. גם מחירה של התקפה זו היה גבוה: מטוס אחד ובו דוד רובנפלד נפל לים לאחר שנפגﬠ ככל הנראה, מרסיסי פצצות שהטיל. המטוס השני

56