חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מתאוששים מהלם המלחמה

חיל האויר במלחמה: "חשיבה מוטעת של מפקד חיל האויר לק - ראת מלחמת יום הכיפורים ובימי המלחמה הראשונים... והפעלה שגויה של חיל האויר עקב החשיבה המוטעת הזאת- כל השאר היה פועל יוצא מכך". ואכן, חיל האויר הישראלי לקה באובדן עשתונות- החל ממפקד חיל האויר וכלה במפקדים בכירים אחרים. אלוף בני פלד, דמות סמכותית ונוקשה, אשר רשמה בתולדותיה פרויקטים חשובים, חסויים ברובם, לא היה יכול להתיצב בפני גחמות של הרמטכ"ל ושר ביטחון, שאבדו את בטחונם העצמי, והנחיתו פקודות חסרות שחר שטלטלו את אושיות חיל האויר ויחידותיו משעה לשעה. פלד, אשר היה רחוק מפעולות מבצעיות, ומזה שנים ארוכות לא פיקד על בסיסים או טייסות של מטוסים מבצעיים, לא התמקד במצב הצבאי של צה"ל, אלא חשב במונחים של העברתקיפת שדות תעופה או חיסול סוללות הטילים, בשעה שלא ניתן היה לעשות זאת באופן אפקטיבי. כך התכוון לשלוח את חיל האויר לתקיפת שדות התעופה בסוריה או במצרים, כאשר לפעולה מפוקפקת מסוג זה לא היתה יכולה להיות השפעה אלא למספר שעות. "חיל האויר התעקש להוציא אישור לתקיפה מונעת. אבל על מה הוא היה עושה? תקיפת מנע על שדות תעופה?! שאל- תמה מוטי הוד באותה הרצאה. בפרוץ המלחמה שלח בני פלד את כל חיל האויר להגנת שמי המדינה, כולל מטוסי סקייהוק- כאשר היה די בעשרות מטוסי היירוט- מירז' ונשר לעשות זאת. אך היתה החלטה הזויה קריטית אחרת, אשר התקבלה לפני המלחמה והשפיעה עליה בצורה חמורה: שר הבטחון והמטכ"ל של צה"ל היו מוכנים לאפשר שעות, כדי להתגבר על מערכי 48 או אפילו 24 לחיל האויר הטילים, תוך סיוע קלוש ביותר לכוחות היבשה, אשר כילו את כוחותיה ונשחקו מול השריון והחי"ר הערבי. שני המבצעים שהחלו -מבצע "תגר" נגד מערך הטילים במצרים ב" נגד המערך הסורי, נעצרו באיבם או נכשלו כשלון 5 ו"דוגמן חרוץ, תוך אובדן צוותים ומטוסים. מפקד חיל האויר לא הפעיל את תוכנית "שריטה" שהיתה מתבקשת בשעות אלה של המלח - מה, במקום תקיפות הטילים שנעשו ללא הכנות וללא תנאי מזג אויר מתאימים. פיקוד חיל האויר לא הורה לבצע את הפקודה הזאת, אלא עסק במשך שעות ארוכות בהוצאת פקודות להחלפת חימוש לביצוע משימות שלא יצאו מעולם אל הפועל. ביצוע שני מבצעי תקיפת הטילים, לקח בחסר באופן בסיסי: לא היה מודיעין על מיקום הסוללות, מזג האויר לא התאים, לא נערכו גיחות צילום כדי ללמוד על המערך ומבנהו. האמצעים המסייעים- מל"טים להטעיה, ארטילריה לחיסול תותחי נ"מ או מערכות ל"א, לא הופעלו- לא בדרום ולא בצפון. נדמה כי חיל האויר נשלח למשימות אלה ללא שליטה של המפקד, תוך עקשנות לבצע. מספר מפקדים בהם ראש אגף מבצעים, שהביעו התנגדות פושרת, סולקו מתפקידם. פלד הכניס את מפקדי צה"ל לחוסר בטחון ואיבוד עשתונות, כאשר הזהיר מפני מצב בו יגיע חיל האויר אל "הקו האדום" במספר המטוסים. אותו מפקד

התע"א תוך כדי מלחמה, היה פיתוחו של מל"ט הטעייה שכונה "מלשין". היה זה למעשה מיכל בעל כנפיים משוכות מתונות לאחור ומ - ערכת זנב קטנה, בו הותקנה מערכת נורים שנועדה להטעות את מערכות המכ"ם ו"לצייר" בפניהם דמות של מטוס כאשר המל"ט הגולש חולף מול אונת המכ"ם. , נעשה כפרויקט חפוז UAV - A פיתוח ה"מלשין" שסומל בתע"א ונוהל על ידי המהנדס אברהם כיפלאווי (כרם). הדאון הגולש הקטן נבחן במנהרת הרוח של התעשיה האוירית ולאחר מכן נתלה מתחת לכנפו של מטוס סקייהוק. הוא נבחן במספר טיסות על ידי אנשי ניסויי טיסה של מחלקת אמל"ח, לימים אנשי מנ"ט. במהלך הניסויים נתגלו בעיות ביציבות המל"ט הקטן. לא ניתן היה לצפות את נתיב הטיסה שלו, ולא אחת הוא שוחרר לדרכו, הסתחרר וכמעט פגע במטוסי הפנטום שליוו את הניסוי. בעק - 565