חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מתאוששים מהלם המלחמה

אלא בהבנת המשמעות המבצעית שלו. "גיינפול" אולם אנשי SA -6 גם חיל האויר ידע על טילי ה המודיעין שלו לא טרחו לפני המלחמה ללמוד ולפענח את פעולת המערכות ולא הכינו ל"א לטפל בהן. גם כאשר הציעו התעשיות תשובות למערכות אלה, הן נדחו. אנשי המודיעין טעו בהבנת שיטות ההפעלה: תנועה וניידות ושינוי מיקום הסוללות תוך כדי תנועת הכוחות הלוחמים. בכל מקרה טילים "נוראיים" אלה, שה - טילו מוראם והשפיעו על כל תוכניות התקיפה, לא פגעו במהלך המלחמה אלא בתריסר או פחות מטוסים ישראליים. האיום האמיתי היה מתותחי הנ"מ.

חיל האויר, למרות שניתן היה ללמוד מהם רבות ולהפיק לקחים מבצעיים חשובים. גם ענף תולדות חיל האויר לא פרסם אלא מחקרים רדודים על שנה 40 המלחמה ומהלכיה, בעיקר נתונים סטטיסטיים. במלאת למלחמה פרסם ארכיון צה"ל תכתובות ותשדורות מהן עלתה רמת ההלם וחוסר הבטחון ששררו במפקדת חיל האויר ובטייסות הלחימה. פיתוחים בעקבות המלחמה פיתוח של מערכת לחימה משלב הרעיון ועד השלמת הפיתוח והניסויים אורך שנים לא מעטות. במהלך מלחמת יום כיפור, החלו מספר פרויקטים אשר נועדו לפתור בעיות אקוטיות בהן נתקל חיל האויר. אנשי התחזוקה הבחינו כי מטוסי הסער, היו חוזרים לנחיתה גם לאחר שטיל "סטרלה" פגע בזנבם. זאת לעומת מטוסי סקייהוק בעלי אותו מנוע, שכל חלקם האחורי היה מרוסק. אנשי מצ"ד קבעו כי הודות לצינור המפלט הארוך יותר של הסער, הוא חסין יותר לפגיעות טיל הכתף הקטן. אנשי התע - שיה האוירית הציעו לתכנן "חבית" גלילית ולהתקין אותה בקצה המפלט של מטוסי הסקייהוק. ההתקן נבחן על ידי אנשי ניסויי טיסה של מחלקת אמל"ח ואושר להתקנה לאחר שינויים קטנים. ואכן מטוסים פגועים רבים אשר הגיעו לבדק מטוסים תוקנו וה"חבית" הותקנה בהם, אולם ככל הידוע מטוסים אלה לא השתתפו במלחמה אלא יצאו משיפוץ רק לאחר מכן. "הפתעות המלחמה" שלא היו הפתעות: SA -7 "סאגר", מימין: טיל כתף AT -4 למעלה טיל נגד טנקים "סטרלה"

לאחר המלחמה פנה מפקד חיל האויר לתחום הארגון החביב עליו, והחליט לשנות את מבנה מפקדת חיל האויר. הוא ביטל את תפקיד סגן מפקד חיל האויר, והקים מפקדה בה היו ראש מטה, ראש להק אויר, ראש להק ציוד, ראש להק כח אדם (המבנה .)2013 הקודם יוחזר בשנת במישור המבצעי החליט מח"א כי על חיל האויר להקים מערך OV -1 D מודיעין קרבי עצמאי. לשם כך נרכשו מטוסי גרומן מוהוק, שנועדו לספק למפקדי מחלקת המבצעים מידע על מיקום הכוחות- ידידותיים וכוחות אויב. חיל האויר פיתח מערכת קשר עצמאית ואמינה, "טריגו" ולימים "אבן יקרה" הצה"לית מבוססת על מערכות מיקרוגל אלחוטיות, כדי לתקשר בין המפקדה לבסי - סים. הבסיסים והכנפות עברו מתיחת פנים, וכל הפעילות הפכה לאחר שש-שבע שנים ממוחשבת. בני פלד, אשר צבר במשך השנים זכויות אישיות רבות, לא היה מוכן לתחקר את המלחמה, ומפקדים אשר העזו לעשות זאת, כמעט והודחו. טייסות וכנפות ערכו תחקירים, אולם לא פרסמו מסקנות ברורות, אלא כרונולוגיות של מבצעים ופעולות לחימה. הדו"חות שפרסמו מעולם לא התקבלו כדו"חות רשמיים של

"מלשין" להטעיית טילים פרויקט חירום נוסף שבוצע על ידי אנשי חטיבת ההנדסה של

567