חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מסוקים חמושים בחיל האויר

וסיוﬠ, וכך התפתחה ﬠם הזמן תורת לחימה. לבד מתובלת סער הם יצאו למשימות חשאיות בלש שטחי מדינות ערב ומﬠבר לקוי האויב. ביטוי משמﬠותי ראשון לכך היה במלחמת ששת הימים ﬠ ת הוטסו מאות לוחמים לאיגוף קוי האויב באבו ﬠגילה, לתקיפת סוללות תותחים של המצרים, ולאחר מכן במבצﬠ ההטסה הגדול של לוחמים לכיבוש רמת הגולן. אחרי מלחמת ששת הימים התרבה מספר המרדפים. מסוקי הסי - הטיסו במשימות אלה את לוחמי סיירת "שקד" של S .58 קורסקי פיקוד דרום, סיירת "חרוב" של המרכז או סיירת "אגוז" הצפונית, וכן את לוחמי הצנחנים ויחידות אחרות. מרדפים רבים ופעולותת חשאיות אחרות בוצעו מﬠבר לקווי האויב. מספר הפעולות נגד מבריחי גבול ומסתננים בﬠרבה ובגבול ﬠל ירדן, גדל. ח � , וריבוי הפﬠולות נגד מ 1968 בשנת 205 ﬠם הגﬠת מסוקי בל בלים בﬠמק הירדן, ובתוך שטחי יהודה ושומרון, וכן בגבולות ﬠ ם סוריה ולבנון, היה אך טבﬠי כי גם מסוק זה יחומש במקלﬠ צד, וישמש לדילוג כוחות אל מקום האירוﬠ, תוך ליווי הכוח באש , נשאו גם מקלﬠים כבדים יותר 205 מסייﬠת מן האויר. מסוקי בל ו � מ׳׳מ). הם אלה ששימשו לפטר 12.7( ' אינץ 0.5 מסוג בראונינג לים לאורך הגבולות, ובמיוחד בשטחי יהודה ושומרון, ופעלו נגד מחבלים שניסו להכנס לשטח ישראל. גם בגבול לבנון הופעלו מסוקים אלה בטיסות פטרול לאורך הקו. בתקופה זו נבחנה האפשרות להתקין במסוקים תותחי דאפה מ"מ, אך משקל ההתקנה פגﬠ בביצוﬠי המסוק והרﬠ 30 בני 552 אשר 212 יון בוטל. מתקן למקלע מאג הותקן גם על מסוקי בל .205 והחליפו את דגם 1969 נרכשו בשנת מסוקים כמפציצים במהלך המרדפים בבקﬠת הירדן ובגבול הﬠרבה נﬠשה שימוש תדיר בפﬠולות מוסקות, בהן הוטס הכוח במסוקים לאיזור האירו ﬠ, ולאחר מכן סייﬠו לו מן האויר בסיור מקדים, וגם באש. מסוקי 1- היו גם "מסוקי הפצצה". במבצﬠ "אירון" שנﬠרך ב 205 בל נשאו שלושה מסוקים פצצות מיוחדות מתחת 1968 בדצמבר לגופם, כדי להפﬠילן מﬠל גשרים בואדי ראחב מול ים המלח, ﬠל הכביש הראשי רבת ﬠמון-ﬠקבה. בכביש זה נﬠו מחבלים בדרכם או 250 לפﬠולות נגד ישראל. הפצצות, שכונו "מזלף", היו בנות ק"ג. 500 250 שלושה מסוקים השתתפו בפﬠולה: האחד נשא שתי פצצות 500 ק"ג כל אחת, והשניים האחרים נשאו מתחת לגופם פצצות ק"ג. המסוקים הנחיתו את הפצצות שהיו בﬠלות מטﬠן חלול, על מקום הפיצוץ, והפﬠילו אותן מגובה מסוים כדי להרוס את הגשרים. מסוקי קרב לחיל האויר שלא כמו מפקדי כוחות היבשה של צה"ל, אשר השתלמו בארה"ב ובמדינות אחרות, והיו נוכחים בהפעלת מסוקי קרב ייעודיים בשדות הקרב, פיקוד חיל האויר לא התלהב מהפעלת

מסוקי קרב, לא רק בשל העובדה כי אלה הופעלו על ידי ה"צבא" ולא על ידי חיל האויר, אלא גם בשל העדיפות שנתן לרכישת מטוסי קרב. מפקדי החיל דגלו בתפיסה כי גם מטוס הקרב המהיר יצליח להשמיד שטף הטנקים של האויב בהצלחה. אולם המציאות בזירות הקרב הוכיחה אחרת. מלחמת יום הכי -

מסוקי אנפה נשאו מקלעים כבדים מסוג מאג בצידי הכניסה

פורים הפכה את הקערה על פיה: מטוסי חיל האויר לא הצליחו לבלום את המאסות של השריון והחי"ר הﬠרביים אשר שטפו את סיני ורמת הגולן, מפקדי צבאות ﬠרב, מנגד, הבינו כי השימוש במסוקי קרב חיוני מול השריון של צה"ל והם היו הראשונים שהכניסו מסק"רים לשימוש מבצעי באיזור. לאחר המלחמה לחץ צה"ל ודרש להצטייד במסוקי קרב, וחיל האויר נענה. שנתיים לאחר המלחמה, החלה תשומת הלב לפנות למסוקי הקרב שיכלו לתת תשובות לבעיית מאסות השריון של י � , היו מסוקי הקרב בראש רש 1975 הצבאות הערביים. משנת מות הרכש של ישראל. אולם גם לאחר קבלת ההחלטה לרכוש ולהצטייד במסוקים, היה צורך בעוד שלוש-ארבעה שנים עד אשר נקלטו המסוקים ונכנסו לשרות. חיל האויר תכנן להשתמש במסק"רים גם למשימותיו הייחודיות, לא רק לבלימת כוחות שריון אלא גם כדי להשמיד סוללות טילים, ולפגוע בעמדות מבוצרות. כיום קשה לצייר את דמותו של שדה הקרב ללא מסוק הקרב, או המסק"ר, היוצא לפני הכוחות כדי להלחם בטורי שריון, או המסייﬠ לכוחות חי"ר בכיבוש יﬠדים או בתקיפת מטרות אויב, ביום או בלילה, ובכל מזג אויר כמﬠט. הפניה למסוקי הקרב היﬠודיים, המסוגלים לטוס נמוך מתחת למסך טילי הנ"מ, ולפﬠול בכל שטח, וגם במזג אויר גבולי לתפ - עול מטוסי קרב, היתה אך טבﬠית לאחר מלחמת יום הכיפורים.

605