חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

המזל"טים לשימוש, צה"ל היה הצבא הראשון בעולם אשר הפעיל מטוסים זעירים ללא טייס, במהלך פעילות בט"ש ובמלחמה רחבת היקף. "זהבן" בחיל האויר הדגם הראשון של מזל"ט אשר נכנס לשרות מבצעי בחיל האויר, היה ה"סקאוט" (או "זהבן" בחיל האויר). מזל"ט זה בלט בתצורת שני המנורים שלו, כנפו המלבנית וגופו- כולם עשויים חומרים מרוכבים. מטוסי ה"זהבן" הקטנים הופעלו בגף מיוחד מ � מבסיס פל 200

של טייסת

חים. טייסת זו הפעילה גם את שלושת סוגי המל"טים הסילוניים, מבט, של חיל המודיעין 9200 תלם ושדמית. במקביל הפעילה טייסת טייסת של מטוסי "מסטיף" (או "סייר") מבסיס מאולתר בעין שמר. מאז נכנסו המטוסים הזעירים לשרות מבצעי, הם יצאו לעשרות פעולות תצפית מעל שטח לבנון, כדי לעקוב אחר פעילות ארגוני הטרור הפלשתינים. היתה זו תקופת מבחן להפעלת המזל"טים היות ומערכותיהם- המנוע ומערכות האלקטרוניקה עדיין לא נבחנו בתנאי תפעול שטח, והיו נתונים לתקלות חוזרות ונשנות. גם הטסת המזל"טים חייבה מיומנויות חדשות, אשר לרוב האנ - שים שהטיסו אותם- מטיסי טיסנים בעברם הלא רחוק, לא היו. בין אלה היכולת להנחית מזל"טים ברוח חזקה, העברת שליטה מקרון שליטה אחד לקרון אחר, הנמצא לא אחת מאות קילומט - רים משם ועוד. בעיה נוספת, אשר נפתרה רק במהלך מלחמת לבנון, היתה היכולת להמשיך לפעול בשעות החשיכה. בדרך כלל המזל"טים הוחזרו לנחיתה כשעה לפני חשיכה. במהלך מלחמת לבנון אשר יכלו לפעול ולהעביר תמונות FLIR פותחו ושולבו מערכות וידאו בשעות החשיכה במגבלות ידועות. של חיל האויר 200 במהלך כל ימי המלחמה, פעלה טייסת ממספר מוקדים אשר היו במרכז ארץ ובצפונה. בין אלה היו פל - מחים, בסיס הטייסת העיקרי, דלתון, מנחת בלב הגליל, עין שמר ועוד. כמו כן הופעלו המזל"טים מאזורי הפעלה נידחים, בהם נעשה שימוש במעוטי שיגור, אולם השימוש באלה לא היה נפוץ בגלל מורכבות ההפעלה והאיסוף של המזל"טים עם התקרבם לנחיתה (בעזרת רשת קליטה). מאתרים אלה הוזנקו המלז"טים לאויר, לפני שהשליטה עליהם עברה למפעילים בקרונות שהוצבו

באתרים גבוהים ושולטים בצפון. בתוך מספר שנים המזל"טים הפכו לחלק בלתי נפרד של מערך המודיעין והדרג הלוחם בשדה הקרב בו פעל צה"ל. "חוגלה" לטווח ארוך כבר בחודשים הראשונים להפעלתו, נתגלו חסרונותיו של ה"זהבן"- טווח קצר ומשך שהות נמוך, מערכות בסיסיות לפעו - לות יום (ואחר כך לילה) ותקלות טכניות רבות מדי. התעשיה האוירית גייסה את יכולת התכנון שלה והציעה לצה"ל מזל"ט חדש, וגדול יותר, בו תוקנו חלק גדול מן התקלות שנתגלו במזל"ט הראשון. ואכן, חיל האויר המשיך לקלוט ולהפעיל מזל"טים מתקדמים יותר, וככל שרבו מערכותיהם והשכלולים שנשאו בסוגי המערכות, בכמותן, ובנפח הדלק שנשאו כדי להגדיל את משך השהייה או הטווח, כך גדלו מימדיהם וכיום מוטות כנפיהם מגיעות לעשרות מטרים (כלי טיס אלה אף שינו את כינויים ובמקום מזל"טים הם מכונים כיום כטב"מ- כלי טיס בלתי-מאוישים או כטמ"מ- כלי טיס מאוישים מרחוק). ראשי מפעל מלט של התעשיה האוירית לישראל, האזינו בקשב רב לדרישות של צה"ל ומפעילי המטוסים הזעירים במלחמת של"ג ואחריה, וכבר החלו להתוות את דמותו של המזל"ט הבא. היה זה הסרצ'ר, מזל"ט דור שני, אשר נחשף לראשונה ביולי ס � . המזל"ט החד-מנועי, שמר על התצורה הבסיסית של ה 1989 קאוט- שני מנורים וזנב כפול, והצטיין במימדיו הגדולים יותר- מטרים. משקלו הריק היה 5.12 מטרים ואורך של 7.20 מוטה של ק"ג. הסרצ'ר מסוגל לשאת דלק 320 ק"ג, וכשהוא טעון 147 דור ראשון: מזל"ט זהבן שהופעל על ידי חיל האויר במלחמת לבנון נשא מצלמת וידאו למשימות יום ויכול היה לחזור לבסיס ולנחות על רשת לכידה

616