חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

לקחי מלחמת של"ג: הערבים פונים לטק"ק

מכן סוללות טילי הקרקע-אויר. הסורים הכניסו טילי קרקע- אויר לשימוש רק ערב מלחמת יום כיפור וזכו, יחד עם המצרים להישגים רבים. אם טייסינו אינם מסוגלים להתמודד עם טייסים ישראלים, החליטו המפקדים הערביים, סוללות טילי הקרקע- אויר החדשות- קטלניות, ניידות ומתוחכמות- יהיו התשובה שלנו לעליונות של הטייס הישראלי. מלחמת שלום הגליל, שברה גם את התפיסה הזו של צבאות ערב: " ומבצעים אחרים שבאו אחריו, בהם הושמד 19 מבצע "ערצב מערך סוללות הטילים, ערערו את ביטחונם של המפקדים הסורים והמצרים ביכולתו של מערך ההגנה האוירית שהקימו בדמים מרובים. השלב הבא: טילי קרקע-קרקע הפתרון לעליונות הטכנולוגית של ישראל, החליטו מנהיגי מדינות ערב, יהיה מעתה בטילי קרקע-קרקע. נגד אלה לא יוכלו מטוסי חיל האויר הישראלי וטייסיו לפעול- הטילים ישוגרו בח ת שאי, יפגעו במטרות צבאיות או אזרחיות, וישפיעו בצורה חמורה על דעת הקהל של ישראל, במקביל לפגיעה בעליונות חיל האויר. מצרים הפעילה טילי פרוג וסקאד נגד כוחות צה"ל בסיני וסוריה שיגרה טילים נגד יישובים בגליל.

המלחמות בין ישראל למדינות ערב, השפיעו רבות על הלך המחשבה, תפיסות הלחימה והיערכות הכוחות של שני הצדדים. בהתפתחות הלוחמה האוירית במזרח התיכון ניתן להבחין במס ת פר שלבים. עליונות הטייס הישראלי מלחמת ששת הימים והאירועים שלפניה, כולל הקרבות על המים, גרמו להתפתחות תפיסה תודעתית מוצקה, שהבליטה את הפער בין כושרם של טייסי חיל האויר הישראלי לטייסי חילות האויר הערביים. פער זה הלך והתרחב במלחמת ההתשה, ולשיאו הגיע במלחמת יום כיפור. טייסי חילות האויר הערביים, בעיקר המצרי והסורי, לא נדרשו בפתח המלחמה אלא לבצע גיחות חדירה קצרות, להטיל את מטענם ולסגת במהירות אל מאחורי קו התעלה או רמת הגולן. כה קשה היה המשבר, עד כי טייסים מפקיסטן עיראק וצפון קוריאה, הוזעקו להלחם בצד הטייסים הסוריים והמצרים נגד טייסי חיל האויר. מלחמת של"ג קיבעה את התפיסה כי חיל האויר הישראלי זוכה לעליונות אוירית מוח ת לטת- לא רק בגלל טייסי החיל אלא גם בגלל הציוד שהוא הכניס

, המיג 21 למערכה- מטוסי המיג , כבר לא היו יריב 25 ואף המיג 23 . F -16- וה F -15- משמעותי למטוסי ה אלה, בתוספת מערך פיקוד ובקרה מיומן שניהל את הקרבות ושיבש את שליטת הפיקוד הסורי במטוסיו, הביאו להישג ולנצחון שלא היה כדוגמתו בתולדות הלוחמה האוירית בעולם. התשובה: טילי קרקע-אויר תופעה נוספת שהגיעה לכלל ביטוי בתפיסות הלחימה, היתה שינוי במקומם של טילי הקרקע-אויר במלחמה. מצרים, בסיוע הרוסים, פיתחו דוקטרינות לחימה מורכבות מאד שהקשו על חיל האויר לבצע את משימותיו. לא מפתיע כי מפקדי חיל האויר יצאו ממלחמת ההתשה ויום הכיפורים, מתוסכלים. בשנים הבאות עסקו בפיתוח שיטות בהן שולבו מערכים, שיטות תקיפה ואמצעים אחרים לשיתוק מערכי הנ"מ ולאחר

בתוך מספר שנים החלו מדינות ערב להצטייד בטילי קרקע-קרקע. בעזרת טילים אלה הם יכריעו את ישראל, חשבו מנהיגי ערב. תפיסה זו הגיעה לכלל ביטוי והופעלה במלחמת . שליט עיראק, 1991 "סופת מדבר" בשנת סאדם חוסיין, שיגר לעבר ישראל לא פחות טילי "אל חוסיין", בלי שישראל תגיב, 39- מ ובלי שטיל נגדי מישראל יעשה דרכו לעבר בגדד. השינוי היה משמעותי מאד. בשנות האלפיים, החלו ארגוני טרור, מצויידים בטילי קרקע-קרקע טקטיים, לאיים על מדינות ישראל- החיזבאללה מלבנון והחמאס מרצועת עזה. ישראל פנתה לא רק לתשובה התקפית אלא החליטה, בגלל שיקו ת לים של מדיניות ולחץ מצד ארה"ב ומדינות אירופה, שלא להגיב. היא פנתה לפיתוח הגנה מפני טילים בליסטיים. מערכות הגנה אלה נועדו להתגבר על האיום רחב הספקט ת רום- מרקטות "קסאם" מתוצרת בית לטילי "סאג'יל" ארוכי-הטווח של אירן, המאיימים מאז שנות התשעים על ישראל ואזרחיה.

739