חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

הלביא הפוליטיקה בלמה את הפיתוח

פיתוח הלביא בתעשיה האוירית לישראל, היה שיאו של תהליך טכ י נולוגי אשר החל בפוגה מגיסטר, עבר דרך ייצור הנשר ונמשך במטוס הכפיר, דגם משופר בעל מנוע אמריקני של הנשר אשר פותח במספר דגמי משנה. אולם מה שהיה אתגר טכנולוגי ברמה בינלאומית, עבור צוותי המהנדסים בראשותו של עובדיה הררי, הלך ואבד בגלל שיקולים כספיים ופוליטיים. העיקרי בהם היה קיצוצים נרחבים בתקציב הבטחון ולחץ של יצרניות המטוסים בארה"ב. למרות ההתלהבות שליוותה את הפרויקט, התמיכה הציבורית הרחבה שקיבל, והתוכניות לשלב אותו במערך הלוחם של חיל האויר ובמערך האימו י נים, גרמו שיקולים אלה להתרחקות חיל האויר מן הפרויקט- החלטה שהביאה למעשה להפסקתו. ההחלטה לפתח את מטוס הקרב לביא, היתה ספיח אחרון לתקופה אשר גרמה זעזוע יסודי בבטחון תושבי מדינת ישראל. הדבר החל באמברגו הצרפתי, נמשך בתרגילי השהיה וענישה של הממשל האמריקני באספקת מערכות נשק חיוניות. בעקבות כך גיבש משרד הבטחון מדיניות אשר קראה להסיר את התלות של ישראל במדינות אחרות ולהשען על יכולת התעשיה המקומית. ישראל שאפה לפתח "מטוס וטיל- טנק וסטי"ל" - פלטפורמות הלחימה העיקריות הנדרשות בשדה הקרב, כדי שלא לעמוד שוב מול ממשלות עוינות או מדיניות ה"בחינה מחדש", שהיה מונח חביב על נשיאים עוינים בארה"ב. האתגר היה גדול אולם היתה יכולת לעמוד בו. מחלקת התכנון של חטיבת הנדסה בתעשיה האוירית, התגייסה לפיתוח מטוס קרב חדש, עוד טרם תם ייצור הכפיר. הרבה תצורות נבחנו והוצעו לחיל האויר. הלביא החד-מנועי היה שלב מתבקש ברצף הרעיונות לפתח מטוסים מתקדמים אשר ישענו על תצורת הכפיר וישלבו בגופו מנועים חזקים יותר. נערך דיון מכריע בראשות פרופ' משה ארנס, יו"ר ועדת משנה 1978 בשנת של ועדת חוץ ובטחון, ומי שהיה לפני כן מנהל חטיבת הנדסה של התעשיה האוירית לישראל. בדיון הוחלט כי פיתוח מטוס קרב מתקדם, הוא לא רק מבחן לחטיבת ההנדסה של התעשיה האוירית, אלא ובעיקר יעד לאומי חשוב. הוועדה הנחתה את התעשיה האוירית לגבש את מאפייני המטוס, מול דרישות חיל האויר. החיל הציג את דרישותיו למטוס קרב קל, שיחליף את הכפיר והסקייהוק בקו מטוסי התקיפה והאימון. כאשר העלו מפקדי חיל האויר את הצורך בשתי משפחות של מטוסי קרב, התאימו אנשי ההנדסה את התכנונים לדרישות, ופתחו במקביל שתי משפחות של מטוסים: מטוס חד-מנועי, ומטוס דו-מנועי- שניהם בדגמים חד- ודו-מושביים. הוצגו בפני שר הבטחון, עזר ויצמן, שתי הצעות לפיתוח 1980 בפברואר 12- ב שכונתה "לביא"- מטוס קרב חד-מנועי, קל- 33 מטוס קרב: האחת תצורה משקל, מהיר וזול. הלביא נועד להיות הנדבך הטקטי ולהחליף את מטוסי הכפיר והסקייהוק, כמטוס התקיפה העיקרי של חיל האויר. בדגם הדו-מושבי שלו