חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מלחמת העצמאות- המוסטנג

) לסיור חמוש (אותה ﬠת נכנסה שיטת 2003( במטוס ספיטפייר המספר הארבﬠ-ספרתית לשימוש. שני מטוסי המוסטנג קיבלו את ). השניים יצאו לפטרול אוירי מעל הכביש 2302- ו 2301 הספרות בין רפיח לﬠוג'ה. בהיותם באזור רפיח הם גילו שלושה מטוסים מצריים, אשר טסו בגובה נמוך לתקיפת טור כלי רכב ישראליים. ו � אשר אך נכנסו לזירה. המט MC .205 V היו אלה מטוסי מאקי סים המצריים מיהרו להשליך את פצצותיהם, ואחד מהם חמק לבסיסו. המוסטנג והספיטפייר נפנו לﬠבר שני הנותרים. פלדמן התקרב לאחד המטוסים ופתח ﬠליו באש, וזה שירך אחריו שובל ﬠשן. בוריס סניור, שהיה במוסטנג, תקף את המאקי השני וזה צלל לגובה נמוך. היה זה המפגש הראשון של המוסטנג בשרות חיל האויר הישראלי, עם מטוס קרב אחר, והוא הסתיים בהצלחה ניכרת. שלושה מטוסים בקרב אחד 7- יומיים לאחר מכן, נקראו המוסטנגים שוב לקרב. היה זה ה , אחד מימי הקרב המכריﬠים בלחימה מול המצרים, 1949 בינואר וגם מול הבריטים. זמן קצר לאחר שמטוסי טפיטפייר, ובהם סליק גודלין וג'והן מקאילרוי הפילו שלושה מטוסים בריטיים מﬠל הנגב, יצאו שני מטוסי המוסטנג, ובהם ג'ק דויל ובוריס סניור, ללוות מבנה של מטוסי הרברד שיצא לתקוף את דיר אל בלאח ברצוﬠת ﬠזה. הם לא היו לבד בשמים: למקום הגיﬠו אותה ﬠת גם שישה מטוסי מאקי מצריים, אשר מיהרו להפטר ממטענם. דויל פנה לﬠבר אחד מהם, והפיל אותו תוך כדי נסיקה. בשﬠת הצלילה מטה, הוא הפנה את חרטום מטוסו לﬠבר מטוס מאקי שני, ופגﬠ גם בו. סניור התמקם מאחורי המטוס המצרי אשר היה אחרון במבנה, והפילו בצרור קצר. הקרבות ביום זה, שהיה אמור להיות יום הלחימה האחרון לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה, משכו אליהם בתוך זמן קצר ﬠוד מטוסי קרב ישראליים. לאיזור הגיﬠו שני מטוסי ספיטפייר ובהם דני ווילסון וארני רוך. שניהם נכנסו לקרב ﬠם המספר הﬠדיף של מטוסי מאקי, אולם לא פגעו בהם. בשﬠת צהריים יצא שוב צמד המוסטנגים, ובהם רודי אוגרטין ולי סינקלר, לפטרול בנתיב ביר חמה-אל ﬠריש, אך לא נתקלו במטו ו סי אויב. זמן קצר לאחר מכן, הופל ﬠל ידי מטוסי ספיטפייר של חיל האויר הישראלי גם מטוס טמפסט - המטוס הבריטי החמישי ליום קרבות זה. שני מטוסי המוסטנג הבודדים אשר היו בשירות חיל האויר במ ו לחמת העצמאות, הﬠניקו לטייסת הקרב היחידה של חיל-האויר הישראלי יתרון ﬠל פני כל מטוסי האויב בזירה. ﬠם תום המלחמה הושמשו גם שני המטוסים הנוספים: אחד שהיה כאמור מורכב אך חסר חימוש, והמטוס הרביﬠי אשר היה צורך בחלקי מבנה ומﬠרכות רבים כדי להביאו לשמישות מבצﬠית. מטוסי מוסטנג נוספים נרכשו לאחר המלחמה והמשיכו לשמש מטוסי קרב של הקו הראשון עד להגעת מטוסי הגלוסטר מטאור. במבצע קדש, הם שמשו למשימות סיוע קרוב, משימה אשר סייעה רבות לכוחות אולם במחיר גבוה למטוסי המוסטנג.

בסיס רמת דוד ובסיסים אחרים, וצילם אותם. באותה שעה כבר עקבו אנשי הבקרה של חיל האויר הישראלי אחר המטוס. מטוס 30,000 המוסטנג נסק בהספק מלא לאויר ופיק הביאו לגובה רגל. הוא גילה את המטוס הבריטי והפנה לעברו את חרטומו. על הקרקע עקבו גורמים שונים אחר טיסת המטוסים. סיד כהן, מפקד הטייסת, אשר נכנס לתפקידו אך כחודש ימים לפני כן, עקב במ ו שקפתו אחר המטוס הבריטי, וכיוון את פיק לעברו. פיק התישר רגל. ככל הנראה מערכת החמצן של המטוס לא 30,000 בגובה פעלה כתקנה והוא החל לסבול מחוסר חמצן. אך הוא נצמד למטרתו. פיק זיהה את המטוס הבריטי כמפציץ הליפקס (ככל הנראה בשל מכלי הדלק הנוספים שנשא מתחת לכנפיו שנראו לו מרחוק כשני מנועים). למרות הבעיות באספקת החמצן היה פיק נחוש להמשיך במשימתו: הוא התקרב למטוס הבריטי שטס רגל. טייסי המטוס הבריטי המנוסים, 28,000 נמוך ממנו, בגובה פליינג-אופיס סר אריק ריינולדס ונווטו פליינג-אופיסר אנגוס לאב, לא חששו כי מטוס ישראלי ינסה ליירט אותם, ולא הבחינו במטוס הטס וצולל לעבר מטוסם. הם סמכו על מהירות המטוס וגובהו הרב. המוסטנג הלך וסגר את המרחק מאחור. פיק שיפר כ � שב 0.5- את מיקומו מאחורי המטוס הבריטי ולחץ על מקלעי ה פגזים שנורו לפני שהמקלעים נתקעו, הספיקו: 45 . נפי המוסטנג המנוע השמאלי של המטוס הבריטי נפגע ואש החלה פורצת ממנו. מול חוף אשדוד התפוצץ המוסקיטו באויר ושבריו צללו לעבר המים. שני אנשי הצוות נלכדו במטוס וירדו עם השברים לים. הפגזים אשר ירה פיק מתותחיו היו, למﬠשה, כל הפגזים אשר 45 נמצאו במחסני טייסת הקרב הראשונה של חיל-האויר. מטוס ), אשר הופﬠל VL 625 (מספרו PR .34 המוסקיטו לצילום, דגם של חיל-האויר המלכותי הבריטי, נרשם 13 על ידי טייסת מספר כהפלה הראשונה של המוסטנג בשירות חיל האויר הישראלי. כצפוי, הבריטים זעמו. במשך השבועות הבאים המשיכה מפקדת חיל האויר הבריטי במזרח התיכון, לבחון את הכשל המודיעיני והמבצעי. הם לא התיחסו לעובדה כי מטוסי מוסטנג מופעלים מזה תקופת מה בחיל האויר הישראלי, ולא נערכו לכך. מפקד חיל האויר הבריטי, אייר וייס מרשל ארתור טדר, הורה להפסיק את טיסות הביון בשמי ישראל, אולם משמעות הדברים לא הובנה, ככל הנראה, על ידי קציניו במזרח התיכון: אלה המשיכו אף 1949 בינואר 7- לשלוח מטוסי צילום לעבר זירת הלחימה וב שילמו על כך מחיר כבד (כמתואר למעלה). י � בדצמבר יצא אחד ממטוסי המוסטנג לסיור אלים בסב 20 -ב בות חברון ובית לחם, וגילה ריכוזי כוחות של הלגיון הﬠרבי. B -17 G יומיים אחר כך יצאו שני המטוסים ללוות את מפציצי ה- לתקיפת בסיס האויר המצרי באל ﬠריש. משימות אחרות אשר הוקצו לטייסי המוסטנג היו טיסות סיור ימיות בﬠקבות ידיﬠות על 26- התקרבות ספינות מלחמה מצריות. מטוס מוסטנג נשלח, ב בדצמבר, לתת חיפוי חמוש למטוסי הספיטפייר שהתקרבו לארץ ."2 במסגרת מבצﬠ "וולווטה 5- אולם טייסי הקרב הﬠדיפו תמיד את ההתמודדות באויר. ב , יחד ﬠם סיימור פלדמן 2301 בינואר יצאו בוריס סניור במטוס

83