חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מסוקי סער - תובלה ומשימות עלומות

כאשר נדרש צה"ל לפעול מעבר למדינות הגובלות ישירות עם ישראל- מצרים, סוריה, ירדן ולבנון, נתבקשו רעיונות חד ח שים להפעלת מטוסי קרב, מטוסי תובלה ומסוקים. , הפכה עיראק למדינת 1991 מעט לפני שנת איום, וכאשר נודע שגם לוב עוסקת בפעילות לייצור נשק להשמדה המונית, נדרשו תשובות מיידיות. צה"ל הכין תוכניות מבצעיות, כדי לטפל באיומים אלה. שלא כמו האמריקניים אשר סמכו על כוחות אויר לנטרול משגרי טילים ומערכות התובלה שלהם, הכין צה"ל תוכניות לפשיטות קרקעיות רחבות היקף, בהן נועדו להשתתף מטוסי תובלה להנחתת כוחות מונעים, מסוקים למשימות הנחתת כוחות וחילוץ במידת הצורך, ומעל כל אלה מטוסי לחימה שנועד לתקוף לפני פעולות ההנחתה ולהגן על הכוחות מפני כוחות אויר ואחרים של עיראק. עם תום המלחמה בין עיראק ולאירן, הפכה ישראל למטרה לאיומים של מדינת החומיינים, וצה"ל נדרש לתת תשובות מבצעיות גם לאיומי הטילים מצד מדינה זו. חיל האויר החל בראשית שנות התשעים של המאה העשרים להכין תוכניות הצטיידות מתאימות. בין אלה נדרשו יותר מטוסי תובלה, מסוקי היסעור קבלו מתיחת פנים בשני פרויקטים ממושכים שבנו אותם למעשה מחדש, וגם כוחות הסער נדרשו להיערך מבחינה טכנית לתדלוק באויר כדי להאריך את טווחם. , מפעיל חיל האויר שני סוגים 2018 בשנת עיקריים של מסוקי סער: היסעור והינשוף. שני המסוקים הם הנדבך העיקרי לכל פעילות מבצעית קרקעית רחבת היקף נגד מדינות האיום במעגל השלישי- עיראק ואירן. לבד ממטוסי הלחימה והתובלה (המתוארים בנפרד) היה צורך בשידוד מערכות גם בתחום מסוקי הסער.