חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

הרעם - חימוש חכם למטרות רחוקות

מטוס לתקיפה ועליונות אוירית "סטרייק איגל" הוא F- 15 E המקדונל-דוגלס האחרון בסדרה של מטוסי לחימה מתוצרת מקדונל-דוגלס, אשר פותחו עבור חיל האויר האמריקני. דגם זה הוא למעשה התאמה של מטוס הקרב, שתוכנן במקורו למשימות עליונות אוירית. בעוד מטוס הקרב נשא תותח מהיר ירי וטילי אויר-אויר, תוכנן עתה הדגם החדש לשמש כמטוס תקיפה רב-משימתי, מהיר, ארוך טווח, ובעל כושר נשיאה של מטען רב ומגוון. כמו כן הוקנתה לו יכולת מבצעית לפעולה ביום, בלילה ובכל מזג אויר, במשימות תקיפה מיוחדת. הדגם החדש שמר על יכולתו להכנס לקרב עם מטוסים מאיימים ולהגן על עצמו בדרך למטרה ולאחר התקיפה עצמה. לשם הפעלת המערכות המתוחכמות שפותחו עבורו, היה

, הכריז חיל האויר 1984 בפברואר 24- אלה, ב האמריקני כי הוא מאמץ את התכנון העדיף של מקדונל-דוגלס. שנתיים מאוחר יותר, לאחר שתמו טיסות הני ח סוי והקבלה, נמסר המטוס הראשון לטייסת , של כנף 461- האימון הקרבית הטקטית ה ו � שפעלה מבסיס לוק באריז 405 האימון ה - מטוסי 209 נמסרו לשרות 1997 נה. עד שנת , והוא מופעל כיום על ידי טייסות F- 15 E תקיפה וקרב רבות של חיל האויר האמריקני. מפציץ מהיר לטווחים ארוכים מעטים יכולים כיום לכפור בחזון, אשר ליווה : מטוס נקי F -15- את התכנון הבסיסי של ה מבחינה אירודינמית, אשר הצטיין כמטוס להשגת עליונות אוירית מעל זירת הקרב. אולם המטוס החדש הפך, ככל שהתקדם הפי ח

סא"ל דרור בן דוד - רעם 69 המפקד הראשון של טייסת

תוח, ל"נושא משקלות כבד" שמטענו, טווחו וביצועיו הוגדלו במידה ניכרת. בתוך זמן קצר הלכה דמותו העדינה של המטוס ועבתה: לבד מתא הטייס הכפול, שהפך לתקני בדגם החדש, אשר CFT נוספו לו מתלים מתחת לגחון, מיכלי דלק משתלבים נשאו גם הם בצידיהם שישה מתלי חימוש כל אחד, נושאי טילים ועשרות פצצות מסוגים שונים. בנוסף לאלה גם מערכות כינון חימוש ומכ"ם ניווט חדשות. ט � נקודות תליה לטילי אויר-אויר ל 18 בסך הכל קבועות במטוס ווח בינוני וקצר, טילי אויר-קרקע ופצצות ברזל או מונחות, וכן מערכות כח"ן ול"א מתקדמות. כדי לשאת את הטונז' הרב הזה, היה צורך בחיזוק מאסיבי של מבנה המטוס. חלקים רבים שהיו מיוצרים מאלומיניום, יוצרו עתה מטיטניום וחומרים אקזוטיים מרוכבים. הכנף, כן הנסע ומבנים נוספים, עובו כדי לעמוד בעומ ח סים של המשקל הנוסף והמוגדל של המטוס. מנועי המטוס הוחלפו בדגמים בעל דחף גדול יותר, פראט אנד ק"ג כל אחד. 16,613 בעלי דחף של F 100- PW -229 וויטני מנועים אלה נשלטים על ידי מערכת בקרת מנועים דיגיטלית. השינויים הגדולים ביותר נעשו עם כך במערכות המטוס. מערכת ההיגוי שונתה למערכת חשמלית עם גיבוי מיכני (מתוצרת ליר זיגלר) קיבולת מיכלי הדלק הוגדלה, מיכלי הדלק המשתלבים גלון לקיבולת הכללית, יחד 1500 הפכו להתקנה קבועה והוסיפו גלון כל 610 עם שלושת המיכלים החיצוניים של המטוס בעלי אחד. מערכת הדלק תוכננה מחדש, כולל מיכלי דלק ושסתומים המאפשרים לאטום את צינורות הדלק במקרה של פגיעה. "מרכז העצבים" של המטוס, תא אנשי הצוות, תוכנן מחדש סביב צגים מתקדמים, חלקם צבעוניים ועם יכולת להפעיל את המטוס - כאשר הראש "בחוץ" והידיים HOTAS ומערכותיו בשיטת מטיסות ומפעילות את מערכות המטוס. בתא הקדמי הותקנה מע ח רכת תע"ל (תצוגה עלית) רחבת זוית מתוצרת קייזר, עליה מקבל

צורך להוסיף איש צוות שני כאיוש תקני. פיתוח המטוס נעשה ביוזמת של מנהלי חברת מקדונל-דוגלס, אשר החליטו לשלב בו פיתוחים מתקדמים בתחום המכ"ם, המערכות הממוחשבות, מערכות כח"ן ומערכות הנעה. המטוס נבחן מול תפיסות הפעלה חדשות שפותחו בחיל האויר האמריקני, אשר הדגישו את הצורך במטוס עתיר ביצועים שיוכל לפעול היטב בזירות הלחימה החדשות. כדי להציג את רעיונותיה הסבה החברה אחד ממטוסי הדו-מושביים כאבטיפוס לבחינת המבנה והמערכות F -15- ה החדשות. מטוס ראשוני זה אשר לא נשא את מערכות האויוניקה .1980 ביולי 8- החדשות והמתקדמות, המריא לראשונה לאויר ב מערכות אחרות הותקנו לצורך הצגת היכולת בשלושה מטוסים . F- 15 D- ו F- 15 C אחרים שהיו מדגם משקלו של המטוס ויכולת הנשיאה של הדגם החדש לתקיפה, הלכו והתרחקו מרחק רב מאלה של הדגמים הראשונים (שגם הם הותאמו לשאת פצצות ולשמש כמטוס תקיפה). אם מישהו בקרב מהנדסי חברת מקדונל-דוגלס עוד חשב על המטוס במונחי שנות השבעים, עת רווחה ההצהרה החגיגית "אף לא אונקיה למשימות אויר קרקע", הרי עם פיתוח הדגם החדש הם השכיחו זאת בחיוך. חיל האויר האמריקני היה מעודד מביצועי המטוס ומערכותיו כפי שהודגמו על ידי אנשי החברה. במקביל החליט משרד ההגנה להוציא מכרז פתוח ליצרני המטוסים לפיתוח מטוס תקיפה מתקדם. רק חברה אחת, ג'נרל דיינמיקס, נענתה לאתגר, ) - למעשה פיתוח F- 16 F (בדגם F- 16 XL והציעה את מטוס ה- בעל כנף תמירה, שנבנה כמטוס חד- או דו-מושבי, שהונע בשני סוגי מנועים. כאמור התקינה חברת מקדונל-דוגלס את כל המערכות החדשות י � טיסות ניסוי ובח 216 בארבעה דגמים של המטוס, ואלה ביצעו . התכנון של מקדונל-דוגלס בלט לנוכח 1983 נה החל מנובמבר הההצעה של ג'נרל דיינמיקס בכל התחומים. עם תום טיסות

849