חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מבוא

האויר בציוד ואספקה. הדור הראשון של טייסי קרב ישראלים השכיל במלחמה זו להתעמת עם הטובים בין טייסי מצרים וסוריה. בהטיסם את ,15 מטוסי המיסטר והאורגן, הם התמודדו עם מטוסי המיג כאשר ברשותם לא יותר מתריסר שעות טיסה במטוסים החדשים. הביצועים שהפגינו ובעיקר רוח הלחימה, היו עידוד רב למפקדי חיל האויר ולראשי המדינה וצה"ל, והביאו למהפיכה במעמדו של חיל האויר ומקומו בתפיסת הבטחון של המדינה בת העשר. 1967-1958 העשור השני-עליונות אוירית עם תום מבצע קדש, גברה התחושה בצה"ל ובמיוחד בקרב אנשי חיל האויר, כי מקומו של החיל הפך למרכזי בכל תוכניות הלחימה של צה"ל. גם אנשי יבשה מסויגים עד-כה, הסכימו כי ניתן לסמוך על החיל ומפקדיו והבינו כי בעימות צפוי, יוכל חיל האויר, לא רק לשמור על שמי המדינה, אלא גם להיות חלוץ הפעילות ההתקפית מול מדינות ערב. אמונים על התפיסה של בן גוריון, כי את המלחמה יש להעביר מיד בראשיתה לשטחי האויב, בנו מפקדי החיל את מערכיו לתגובה מהירה וחדירה אל מעבר לגבול. הם בססו את התפיסה כי החיל ידרש מעתה לשני סוגי מטוסים עיקריים: - מטוסי קרב ותקיפה דו-מנועיים גדולים, שיוכלו לתקוף מט - רות רחוקות בכמות חימוש משמעותית, ויחד עם כך להגן על עצמם מפני מטוסי קרב של האויב. - במישור השני נדרש מטוס קרב מהיר, בעל כושר תמרון רב שנועד לפעול להשגת עליונות אוירית בשמי זירות הקרב. הנסיון בהפעלת מטוסי המוסקיטו במישור הראשון ומטוסי הספיטפייר והמוסטנג במישור השני, הוכיח את עצמו. אחרי המלחמה עבר חיל האויר במהירות מתקופת מטוסי הבוכנה לעידן הסילון. חיל האויר החליט לרכוש את מטוסי הווטור הדו-מנועיים למשימות תקיפה, קרב אל-ראות וסיור ארוך-טווח. מנגד נרכשו מטוסי הסופר-מיסטר, ואחריהם המירז', שהיו מטוסי הקרב המובילים בעולם באותה תקופה. הצרפתים שהצטיינו בתכנון מטוסי נאי-צורה עדיין פגרו בתכנון מערכות ההנעה ובקרת האש. ופיגור זה הגיע לביטוי בתקלות שנתגלו בכל המטוסים הצרפתיים שנרכשו בשנות החמישים והשישים. למרות הבעיות הטכניות האלה, מהן סבלו מטוסי המיסטר, הסופר מיסטר והמירז' בתקופת שירותם בחיל, יכול היה חיל האויר להגשים את תוכניותיו להשמדת חילות האויר הערביים במלחמת ששת הימים. בשנה האחרונה של העשור השני, הביא חיל האויר לידי ביטוי את כל יכולתו המבצעית. לאחר שלושה שבועות של מתיחות ביוני 5- והתארגנות הגיע רגע המבחן. בתוך שלוש שעות של ה , היו מטוסי חיל האויר המצרי- מפציצים כבדים כמו 1967 מטוסי קרב על-קוליים מהירים, מרוסקים בבסיסיהם, אפופים

הטייסת את מעיל הטיסה שלו והניח אותו על כתפיו של עזר ויצמן: "אתה לוקח" הוא אמר לו במשפט סמלי, אך רב משמעות- מעתה היו המפקדים הישראלים חייבים להרתם לפיקוד על חיל האויר וקבלו את האחריות על הארגון המקצועי שהקימו המפקדים המתנדבים שפרשו. , עם תום מבצע קדש, היו 1957 השנים שבין תום המלחמה ועד תקופה בה עוצבה דמותו, יכולתו ומבנהו של חיל האויר היש - ראלי. כצפוי, היתה זו גם כך תקופה של מאבק חסר פשרות, שנערך מול עוינות בולטת של מפקדי צה"ל ובראשם הרמטכ"ל, ומול בעיות תקציב שהחריפו בימי הצנע. מפקדי חיל האויר נדרשו עתה להקים תשתית מבצעית ולוגיסטית ולארגן את מפקדותיו כדי שיוכל למלא את משימותיו. כך הוקמו גופי מבצעים, מודיעין, הדרכה ותחזוקה. חיל האויר אימץ חלק קטן מהמטוסים שנרכשו במלחמה, והגדיל את מצבת מטוסי הלחימה על ידי רכש מטוסים מיד שניה בצרפת, איטליה, שבדיה וארה"ב. האמברגו שהטילו ארה"ב ובריטניה גרם לפיגור של דור בהכנסת מטוסים של הקו הראשון אך חיל האויר היה יכול, בסד"כ הקיים, לבצע את כל משימותיו אם ידרש, בהתאם להנחיות המטה הכללי של צה"ל. עידן בריטי קצר החליטו הבריטים, מסיבות כלכליות בעיקר, למכור 1953 בשנת מטוסי סילון למדינות ערב, ואחר כך גם קומץ מטוסי סילון לישראל. מטוסי הגלוסטר מטאור, שביצועיהם לא היו טובים משל מטוסי המוסטנג שהיו בשרות, הכניסו עם כך את חיל האויר לתקופה חדשה: היו אלה מטוסי סילון חדשים, שנב - חנו בקרב, ועתה יצאו מקו הייצור. תאי הטייס שלהם שמשו בית-ספר לדור של טייסים, אשר יהיו לימים מפקדי טייסות, בסיסים וכנפות והיו בהם שהגיעו אף לפיקוד על חיל האויר. העידן הצרפתי בראשית שנות החמישים עמדה ישראל בפני שוקת שבורה: מדינות העולם סירבו למכור לה מטוסים מתקדמים, בשעה שברית המועצות הרעיפה על מדינות ערב מערכות נשק חדשות ובהן עשרות מטוסי קרב חדישים, מפציצים ומערכות לחימה מתקדמות. ישראל הנואשת מצאה בשנים אלה בת ברית החל העידן הצרפתי בציודו של חיל האויר, 1955 בצרפת. בשנת עם רכש מטוסי הקרב מדגם אורגן. אחריהם נרכשו מטוסי המיסטר המתקדמים ואף מספר מועט של מטוסי תובלה חדישים. המבחן הגדול הראשון של חיל האויר הישראלי החדש שנבנה אחרי מלחמת העצמאות, היה "מבצע קדש". מבצע זה נעשה בשיתוף פעולה עם צרפת, שאף ציידה את צה"ל באמצעים רבים, ועם בריטניה המהוססת והעוינת. חיל האויר, שהכין תוכניות רבות השראה להשמדת חיל האויר המצרי בשדות התעופה שלו, נאלץ לוותר על המשימה, בעקבות הבטחה של הצרפתים להגן על שמי ישראל ולסייע לכוחות הקרקע מן

9