חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018
שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-
כיפת ברזל נגד קאסם תושבי גבול הלבנון ויישובי עוטף עזה, שהיו הנפגעים העיקריים מאיום הרקטות ופצצות המרגמה, לחצו על הממשלה ושריה
2001 פיתוח מערכת חץ החל עוד לפני מלחמת המפרץ, ובשנת נחנכה הסוללה המבצעית הראשונה בפלמחים. טילי החץ נועדו בתחילה נגד טילי ה"אל חוסיין" שפיתחה עי ו
ראק. בינתיים הצטרפה אירן לאיומים על ישראל ופתחה משפחות של טילים בליס ו טיים שיכלו לפגוע בכל שטח ישראל מטהרן. האירנים פתחו את הטילים, המונעים בדלק נוזלי ואחר כך מוצק, בסיוע של ידע טכני מצפון קוריאה, שקיבלה מאירן סיוע כספי רב לפ ו רויקטים שלה. בתוך כעשר שנים התייצבה אירן בראש המדינות אשר ביקשו להשיג הגמוניה במזרח התיכון, ובעיקר לא לאפשר לשום גורם עולמי לאיים עליה שוב, כפי שעשה סאדם חוסיין. הממשלה החו ו מייניסטית הקיצונית, כוונה את חיציה נגד ישראל, והיא קבלה סיוע לכך ממדינות ערב אחרות. איום מצפון במקביל לאיום ההולך ומתפתח מרחוק, החל לצבור תאוצה בסוף שנות התשעים איום אחר: פצצות המרגמה, הקטיושות וטילי ההטרדה הק ו טלניים וקצרי הטווח, שהוצבו
להכניס לשרות מערכות הגנה – פסיביות או אקטיביות, שיסירו מעליהם את האיום. הממשלה התיחסה בביטול: "אנו לא נמגן עצמנו לדעת" הגיב אחד השרים, אשר מיהר עם פרוץ המלחמות המקומיות מול עזה, למלט עצמו לסין הרחוקה. לעומתו, שר ביטחון חסר נסיון לכאורה, רס"ן (מיל) עמיר פרץ, שהבין את חומרת האיום, הורה על פיתוח מיידי של מערכת ההגנה "כיפת ברזל" ועל הקמת מערך הגנה טקטי מול הטרור הפלש ו תיני, שחידש את פעילותו ביתר נמרצות לאחר ההתנתקות. היות והממשלה לא רצתה לכבוש את עזה ולא לסבך את הכוחות בין סמטאות מחנות הפליטים שלה, היו מערכות ההגנה- המי ו גון הפסיבי של מוסדות לימוד ומפעלי תעשיה, בשילוב מערכת "כיפת ברזל" - מן המרכיבים החשובים ביותר שהופעלו על ידי ישראל במלחמות ביניים אלה נגד הטרור. כך התפתחו בחיל האויר שתי מגמות סותרות לכאורה: רכש של מערכות אויריות מן המתקדמות בעולם, שנועדו לאפשר פעולה
טילים נגד טילים המפותחים על ידי מלמ, מפעל בת של התע ד 3 וחץ 2 שיה האוירית לישראל: חץ (אבטיפוס), חץ
על גבול ישראל. ראשונים היו ארגוני הטרור מלבנון. הפלשתינים, החזית העממית ואחרים, השתלטו על כפרים ועיירות בדרום לבנון ובססו את מעמדם באיזור, שכונה לימים "הפאתח-לאנד". משם הפעילו מערכות הטרדה נגד יישובי הצפון, שכללו רקטות בקטרים שונים, קטיושות וטילי נ"ט. כאשר השתלט ארגון החיזבאללה על דרום לבנון, בחסותה ותמיכתה המוחלטת של אירן שהפכה לפטרונית הטרור, הפכה הבעיה לאקוטית. צה"ל נדרש לפעול, פעם אחר פעם, נגד מפקדות המחבלים ומחסניהם. חיל האויר תרם לפעילות זו בתקיפת מטרות בפצצות ברזל, ולאחר מכן בפצצות מונחות. צה"ל ערך מספר מבצעים קרק ו עיים לעבר לבנון, במטרה להפסיק את ירי הרקטות לעבר יישובי הצפון, אולם התמיכה הגורפת לה זכו ארגוני הטרור מאירן, עיראק וסוריה, עודדה אותם להמשיך בפעילות. צה"ל יצא ), מבצע 1982( ), מלחמת של"ג 1978( " למבצע "מבצע ליטני
במרחק של מאות ואלפי קילומטרים, מול אמצעים אשר יכלו להתמודד עם טרור מעבר לגבול. בעוד הראשון מיישם מערכות שליטה ובקרה, תקשורת וניווט לוייני ומערכות חימוש לטווחים ארוכים, המערכות המקומיות יותר, בדמותה של "כיפת ברזל", מאפשרת לישראל לתת מענה לאיום הטרור. חץ נגד שיהאב נגד האיום מעיראק וכיום מאירן, אמץ חיל האויר שני פתרונות: צ � המ F -16- ו F -15 האחד התקפי- שימוש במטוסי הקרב מדגם טיינים בטווח ארוך וכושר נשיאה רב, להשמדת בסיסי השיגור והטילים. כמו כן נודע על טילי שיוט ארוכי-טווח שפותחו בארץ. ומנגד, ישראל נכנסה לתחום הפיתוח של מערכות הגנת נ"מ המבוססות על טילים נגד טילים מסוג "חץ". צ � פותחו גם מערכת "כיפת ברזל" נגד רקטות ק 2010 החל משנת רות טווח ו"שרביט קסמים" נגד טילים לטווח בינוני וטילי שיוט.
966
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker