חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

ישראל בין הקאסם לשיהאב

בהיעדר הרתעה אפקטיבית, נדרשה פעולה מסוג אחר. במשך שנים לחצו גורמים ביישובי עוטף עזה על הממשלה ושריה להכניס לשרות מערכות הגנה – פסיביות ואקטיביות, שיסירו מעליהם את האיום. האזרחים הדגישו לא אחת כי הבעיה של יש ו ראל בימים אלה אינה מטהרן, אלא מבית חנון, לא בכור האטומי בבושהאר אלא משכונת ג'בלייה. היות והממשלה נרתעה מכיבוש עזה והסתבכות כוחות חי"ר בין סמטאות מחנות הפליטים שלה, היה במערכות ההגנה- המיגון הפסיבי ומערכת "כיפת ברזל" האקטיבית, משום תשובה הולמת. חיל האויר שידד את מערכות ההגנה שלו והקים את "מערך ההגנה האוירית" אשר אמור לתת מענה לכל האיומים- מרקטות קסאם מעבר לגדר, דרך רקטות לטווח קצר ובינוני, וכלה בטילים בליסטיים אשר יופנו לעבר ישראל מטהרן. הקמת המערך החדש היה שינוי מהפכני בתפיסות ההפעלה של חיל האויר, והמערכת המשולבת, אמורה להגן על ישראל מפני כל איום- מטווח קצר או רחוק. למערכת "כיפת ברזל" היתה השפעה רבה על פעולת ארגוני הטרור. ארגונים אלה מצאו עצמם לפתע חסרי אונים, וחסרי יכולת תגובה ממשית מול ישראל. הם שיגרו אלפי רקטות, אולם רק אחדות מהן גרמו לנזק ממשי. הם ניסו שיטות שונות: שיגור כמויות גדולות של רקטות כדי לגרום לרוויה של מערכת בקרת האש של המערכת, שיגור במטחים לכיוונים שונים ושימוש בר ו קטות חדשות בעלות טווח גדול יותר. אך הצלחת המערכת היתה גורפת. השנים הבאות אינן מבטיחות שקט לאורך הגבולות, ומפקדי צה"ל ובהם חיל האויר, יצטרכו לתת מענה לבעיות אלה עוד לפני התרחשותן.

תפקיד חשוב בהמשימות תקיפת מתקני הגרעין האירניים יהיה ארוכי הטווח F-15I למטוסי ה-

)1996( " ), "ענבי זעם 1993( " ), "דין וחשבון 1988( " "כחול וחום , עת פעלו כוחות צה"ל 2006 והמלחמה האחרונה בלבנון בשנת בהיסוס וללא מטרה ברורה נגד ארגוני הטרור. כל אותה עת הססו קברניטי המדינה ומפקדי צה"ל וקיוו כי "הרקטות יחלידו" מעצמן והאיום ייעלם. איום מדרום במקביל החל ארגון החמאס שהשתלט על רצועת עזה, להטריד את יישובי עוטף עזה, על ידי שיגור רקטות קאסם. אלה פות ו חו בסיוע אירני, בבתי מלאכה חבויים בבתים ובמרתפים. כמו במערכות טכנולוגיות אחרות, הלכו רקטות הטרור ושיפרו את יכולתן: טווח רקטות הקאסם גדל מארבעה לשבעה, ולאחר מכן לעשרות קילומטרים. כאשר הצטרפו רקטות הגראד לארסנל ק"מ ויותר. אל 70 הטרור הפלשתיני, הן יכלו לכסות טווח של אלה הצטרפו בשלבי לחימה שונים- בהתחלה בלבנון ואחר כך ק"מ) ועד רקטות 75- האירניים (המגיעים ל 5 בעזה, טילי הפאג'ר ק"מ). 150 (טווח של M 302 ההרעשה שינוי תפיסתי עם שילוב גורם חדש: הגנה אחודה תפיסת הבטחון הלאומי בישראל דגלה בשילוב שלושה גורמים: "הרתעה, התרעה, הכרעה". אולם המציאות הוכיחה כי לא ניתן להסתפק רק בשלושת גורמים אלה. מנהיגי ישראל, צה"ל ובעיקר חיל האויר, נדרשו לגבש מדיניות פעולה נגד החיזבאללה בלבנון והחמאס ברצועת עזה, אשר הצ ו טרפו לגורם העיקרי, סוריה ועיראק - מדינות שגבלו עם ישראל ולא השלימו עם קיומה.

967