יזרעאליסט - מגזין משקי עמק יזרעאל - גיליון מס' 11 - ינואר 2025

עדי נצר: נתינה ללא גבולות - סיפורה המרגש על תרומת כליה אלטרואיסטית

בעולם שבו אנו חיים, מעשי חמלה אמיתיים הם נדירים ובעלי עוצמה רבה. עדי נצר, סמנכ"לית סחר וקשרי קהילה, בחרה לעשות מעשה יוצא דופן ולתרום כליה לאישה זרה לה. סיפורה הוא עדות מעוררת השראה לכוחה של נתינה אלטרואיסטית ולשינוי שהיא יכולה לחולל בחייהם של אנשים. עדי, חברת קיבוץ דברת, נשואה לחן ואם לארבעה בנים – אביתר, אורי, יהלי ויואב, עובדת במשקי עמק יזרעאל משנת . בראיון אישי ומרגש, היא משתפת אותנו במסע שעברה, 2022 מההחלטה הראשונית ועד לתהליך ההחלמה, ומסבירה כיצד החוויה שינתה את חייה וחיזקה את תפיסת עולמה. מה הצית את הרעיון לתרום כליה, ללא אילוץ חיצוני?

"לפני כעשור, אמי סיפרה לי על חבר קיבוץ מזרע שתרם כליה לרופא של הקיבוץ. באותה תקופה נחשפתי גם לסיפורה של אם צעירה מקיבוץ ניר דוד שחיפשה נואשות תורם. שני המקרים האלו נגעו לליבי והחלו לנקר בי מחשבות על האפשרות לתרום בעצמי. יצרתי קשר עם אלון ברנר ז"ל, התורם מקיבוץ מזרע, כדי להבין את התהליך והמשמעויות הכרוכות בו. הרגשתי דחף פנימי עז לעשות מעשה דומה. למדתי את הנושא לעומק והבנתי שאפשר לחיות חיים מלאים ובריאים גם עם כליה אחת, ובמקביל להציל חיים של אדם אחר. הבנתי גם שזה מעין 'ביטוח' למשפחה שלי, למקרה שמישהו מבני משפחתי יזדקק בעתיד לתרומה. הידיעה שאני יכולה לעזור מבלי לפגוע באופן משמעותי באיכות חיי עודדה אותי מאוד." מה הוביל אותך סופית להחלטה לתרום לאדם זר? "ההבנה הפשוטה והעמוקה שאני יכולה להציל חיים. אני מאמינה בכל ליבי שנתינה יוצרת מעגל של טוב וחוזרת אליך. אני מאמינה גם ב'מכתוב' – מה שנועד לקרות יקרה. הבנתי שהסיכון בתרומה הוא נמוך יחסית, במיוחד בהשוואה לתועלת העצומה. נכון, יש סיכון מעצם הניתוח, מההרדמה, מזיהומים, אבל זה סיכון קטן מאוד. אני אדם חזק, בעל סבולת לכאב ואני לוקחת את החיים בקלות. ידעתי שאוכל לעבור את זה." כיצד הגיבו הקרובים להחלטה הלא שגרתית? "כששיתפתי את חן בהחלטתי, הוא התנגד נחרצות. הוא פשוט לא היה מוכן לשמוע על זה. גם ילדיי ) הביעו התנגדות חריפה. היו חששות ופחדים רבים. כמעט כל מי 3 הגדולים (בני הצעיר היה אז בן שסיפרתי לו חשב שאני טועה."

6