בשביל הבקעה - מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן - גיליון 78 - תשרי תשפ"ג פברואר 2023

ארכיאולוגיה

ד"ר שי בר

מחקר ארכיאולוגי מקיף של דרומה של הבקעה הושלם ותוצאותיו עומדות לראות אור בקרוב!

היקף ההתיישבות השתנה באופן משמעותי במשך התקופות השונות. בתקופות הפרהיסטוריות הנוכחות דלה מאוד וזוהה אתר אפי-פליאוליתי נטופי אחד במעלה טריק אבו ג’ורג’. האתרים הראשונים הוקמו בתקופה הכלקוליתית (המחצית אתרים), אך בתקופת 17 השנייה של האלף החמישי לפנה”ס; הברונזה הקדומה ובברונזה הביניימית (האלפים הרביעי והשלישי לפנה”ס), הייתה ירידה מסוימת בנוכחות ורוב המרחב נותר ריק. תנופת התיישבות ראשונה, המאופיינת ביישוב כפרי מפותח, התרחשה בתקופת הברונזה התיכונה (המחצית אתרים), ולאחריה חל 48 הראשונה של האלף השני לפנה”ס; אתרים בלבד). 4 משבר משמעותי בתקופת הברונזה המאוחרת ( 1000-1200 התחדשה ההתיישבות באזור ( 1 בתקופת הברזל 586-( 2 אתרים), והגיעה לשיא בתקופת הברזל 54 לפנה”ס; אתרים). ירידה חלה בתקופות הפרסית 91 לפנה”ס; 1000 אתרים ועלייה באזור הבקעה), 27 אתרים) וההלניסטית ( 18( עד גל התיישבות חדש, הגדול ביותר באזור, בתקופות הרומית 632-313 אתרים), והביזנטית ( 164 לסה”נ; 313 לפנה”ס- 63( אתרים). בתקופה המוסלמית הקדומה חל משבר 116 לסה”נ; אתרים), והתאוששות חלה 28 לסה”נ; 1099-632 יישובי ( אתרים) ובתקופה 73 לסה”נ; 1516-1099 רק בימי-הביניים ( אתרים). 63 לסה”נ; 1918-1516 העות’מנית ( דוגמא לשני אתרים חשובים מאוד שתועדו בתחומי הבקעה הם: ח’ירבת א-סמרה (דרום): אזור מחצבות גדול מאוד ממזרח ומדרום ליישוב נעמה ובינו לבין גדר המערכת (היום בתחום מטע תמרים). האתר בנוי ממצוקים של אבן חול, גיר וקונגלומרט המשתרעים לאורך ק”מ לפחות וברוחב של כמה מאות מטרים. נמצאו על פני 1.5 השטח מכתשי חציבה רבים ופסולת חציבה בהיקפים גדולים מאוד המעידים על חציבה במשך מאות שנים. עיקר הפעילות במחצבה תוארכה לתקופות הביזנטית והמוסלמיתהקדומה ונראהשכאן היהמקור האבן לבנייתארמון הישאם ביריחו. מחצבה נוספת, קטנה יותר, נמצאה קילומטר אחד צפונה בח’ירבת א-סמרה (צפון), ונראה שהשתיים שימשו יחדיו בתעשיית הכרייה במרחב. בחלקה המרכזי-דרומי של המחצבה נמצאה כניסה (פתח ממוטט) למערה חצובה תת- מ’ רוחב (בממוצע) 50 מ’ אורך ו- 90 קרקעית גדולה. מימדיה

תושבי הבקעה היקרים, אני שמח ונרגש ליידע אתכם על השלמת הסקר הארכיאולוגי בבקעת הירדן מצפון ליריחו. בימים אלה יוצא לאור (בהוצאת המכון לארכיאולוגיה על שם זינמן באוניברסיטת חיפה ובשיתוף עם המועצה האזורית בקעת הירדן), הכרך התשיעי בסדרת כרכי סקר הר מנשה. הכרכים הקודמים של הסקר הפכו מכבר מסמך חשוב ובסיס נתונים משמעותי בחקר הארץ ופרק יסוד במידע על השומרון ובקעת הירדן. זהו הכרך האחרון בעברית המתעד את פעילות הסקר בשטח; הכרך העשירי יהיה סיכום מקיף של כל תקופות הקיום האנושי בשומרון ובבקעת הירדן ויצא לאור במהדורה לועזית. בכרך הנוכחי אנו משלימים את מחקר בקעת הירדן ומזרח השומרון בואכה יריחו, בין הוואדיות עוג’א (נחל ייט”ב) ומכוך. מערב השטח הנחקר, הכתף הדרומית-מזרחית של השומרון מוואדי ע’וגא לוואדי מכוך, משלימה את חקר מזרח השומרון יחד עם אזורים שדווחו בפרסומים הקודמים של הסקר ובעיקר בכרכים ב’, ו’ ו-ז’. מזרח השטח, בקעת הירדן מוואדי עוג’א לוואדי נועימה (בקרבת היישובים נעמה ומבואות יריחו), משלימה את חקר בקעת הירדן מדרום בקעת בית שאן ועד נאת יריחו, יחד עם אזורים שדווחו בפרסומים הקודמים של הסקר בכרכים ב’, חום בנהר הירדן במזרח, ָ ד’ ו-ה’. השטח הסקור בכרך הנוכחי תּ בדרך אלון במערב, בוואדי עוג’א בצפון ובוואדיות מכוך ונועימה בדרום. כמו האזורים האחרים בשומרון ובבקעת הירדן שכבר פורסמו, מתוך 59 המרחב הנוכחי של הסקר כמעט לא נחקר בעבר. רק האתרים שמובאים בכרך תועדו במחקרים קודמים, ומכאן 193 שהסקר מציג תמונה חדשה של הארכיאולוגיה וההיסטוריה באזור. מאפייני היישוב בכתף השומרון הדרומית-מזרחית הם ברובם חקלאיים ואלה של בקעת הירדן (בין ואדי עוג’א בצפון וואדיות מכוך ונועימה בדרום) בעיקר נוודיים. ישובים גדולים הוקמו לאורכו של ואדי עוג’א (חר’ עוג’א אל-פוקא מתקופת הברזל וחר’ אל-ביודאת - ארכלאיס הרומית-ביזנטית); שניהם תועדו בכרך ה’ של הסקר), ובאזור יריחו. שאר האתרים קטנים והפעילות מעטה. בכל התקופות, עד ימי-הביניים, נמצאו יותר אתרים בכתף השומרון מאשר בבקעת הירדן.

30 בשביל הבקעה