בשביל הבקעה - מגזין מועצה אזורית בקעת הירדן - גיליון 79 - סיון תשפ"ג יוני 2023

כנס מחקרי 8- בקעת הירדן ה ראובן גפני

גגות, שמות ותמונות הסטוריות

פרשניות וגיאוגרפיות שונות – הן בבקעת הירדן והן מחוצה לה. המושב השני הוקדש להתרחשויות שונות בבקעת הירדן במאה השנים האחרונות. בהרצאת הפתיחה של מושב, הציג יעקב חברוני (תושב היישוב רותם, ובוגר שני התארים של המחלקה ללימודי א”י במכללת כנרת) את מחקרו על קביעת שמותיהם , ואת התודעה 1967 של יישובי הבקעה הישראליים לאחר ההיסטורית והאידיאולוגית שעמדה מאחורי קביעתם. שרגא סטרז’, מדריך וותיק בבקעה (שאף היה ממייסדי בי”ס שדה שפעל במשך תקופה ארוכה במעלה אפרים), הציג מחקר מרהיב-עין של תצלומים ואיורים של גשר אלנבי, מאז ייסודו (עדיין ללא שם זה, כמובן) בשלהי התקופה העות’מאנית, ודרך גלגוליו הנפתלים לאורך המאה העשרים. את המושב חתמה הרצאתו של פרופ’ ישראל רוזנסון, שהציג את הקשר בין אורי אליאב ז”ל - איש טירת צבי וחוקר ייחודי ומובהק של הארץ ונופיה – לבין מרחביה, נופיה ואוכלוסייתה של צפון הבקעה, הן לפני מלחמת העצמאות והן לאחר מלחמת ששת הימים. את הכנס חתמו, כתמיד, ביקור עצמאי של המשתתפים בחדר ההנצחה לסיירת חרוב במתחם המתנ”ס, וסיור שנערך הפעם בצפון בקעת הירדן, והציע למשתתפים היכרות עם ראשית ההתיישבות העברית בבקעה, עם “המפל הנסתר” ועם “ארץ המעיינות” שבבקעת מחולה. תודתי העמוקה למתנ”ס בקעת הירדן, למועצה האזורית ולמרכז סיור ולימוד בקעה על השותפות והוצאת הדברים מן הכוח אל הפעול. מקווים להיפגש עמכם גם בשנה הבא, ובינתיים עמלים על כינוס ההרצאות שנישאו בשנתיים האחרונות ב”קובץ מחקרי הבקעה ז-ח”, העתיד לראות אור בחודשים הקרובים.

), נערך בהיכל התרבות 11/5/23( ביום חמישי, כ’ באייר תשפ”ג משתתפים – כנס 70 שבמתנ”ס – בהשתתפות למעלה מ- , ששודר במקביל גם באמצעות 8 מחקרי בקעת הירדן ה הפייסבוק. הפעם, לצד קהל המתעניינים הוותיק, המגיע לכנס מהבקעה מדריכי טיולים צעירים, 15 ומחוצה לה, השתתפו בכנס גם כ ממרכזי סיור והדרכה ברחבי הארץ: מרכז סיור ולימוד בקעה; מדרשת קשת יהונתן בגולן; בי”ס שדה עפרה ועוד. קיומו של הכנס במהלך ימי המתיחות המורכבים מול עזה - ובהשתתפות עתודת מדריכי הסיורים של השנים הבאות – היא אות מובהק ומשמח לחוסנו של העם, כמו גם למחויבותנו להמשיך לעסוק גם בהמשך השנים בלימוד, במחקר ובהנחלה של אוצרות העבר של הארץ – מכל זווית שהיא. המושב הראשון בכנס הוקדש, כתמיד, לסוגיות הנוגעות לאתרי הבקעה בעת העתיקה: ד”ר שי בר – המשתתף בכנס מדי שנה, והמייצג את מפעל “סקר הר מנשה” - הציג פירות ראשוניים ממחקרו החדש (הנערך בצוותא עם ד”ר יואב פרחי וד”ר מיכאל אזבנד) על מצודות/נקודות התיישבות בצפון הבקעה בתקופה הרומית והביזנטית. פירות ראשוניים ומרגשים ממחקר זה, כוללים בין השאר מקווה טהרה חשמונאי (!), שנתגלה באתר שנחשב עד כה (בטעות) רק למצודת-משמר רומית. ד”ר מיכאל אזבנד, איש המחלקה ללימודי א”י במכללת כנרת, הקדיש את הרצאתו לסוגיית הגגות שעיטרו את בתי הכנסת העתיקים ברחבי הארץ, ולשאלה אם היו אלו גגות רעפים או גגות עץ שטוחים. זאת, תוך התמקדות במראהו המשוער של בית הכנסת העתיק בנערן, ובאפשרויות השונות לשחזר את מראהו ואת חלקיו העליונים. הרצאתו של ד”ר ראובן גפני התמקדה במדרש תלמודי-מקראי מפתיע, הקושר בין סיפור טבילתו והיטהרותו של נעמן, שר צבא ארם, למקום היישוב הישראלי הקדום “נוערן” – שהניסיון לזיהויו מזמן מספר אפשרויות

37 בשביל הבקעה