החאן - סיפור פשוט

ׁמוּּא ֵֵל יוֹֹס ֵֵף (ש"י) ע ַַגְְנוֹֹן �ְׁ ש 1970 בפבר אור 17 , – י"א באדר א' תש"ל 1887 ב אגוסוט 8 , י"ח באב תרמ"ז

גדול הסופרים העבריים בעת החדשה. וחתן פרס ישראל לספרות. 1966 חתן פרס נובל לספרות לשנת , בשם 1887 נולד בבוצ'אץ' שבגליציה (כיום אוקראינה) בשנת שמואל יוסף צ'צ'קס. בן בכור לבית משפחת צ'צ'קס. אביו שלום מרדכי צ'צ'קס היה סוחר פרוות ורב, ואמו אסתר ילדה אחריו עוד בן ושלוש בנות. את 15 עגנון למד ב"חדר" מגיל שלוש עד גיל תשע, פרסם בגיל יצירתו הראשונה ביידיש (פואמה על חיי המקובל יוסף דה לה ריינה), ושנה לאחר מכן פרסם את שירו הראשון בעברית, "גיבור קטן". לאחר שפרסם בנעוריו עוד יצירות בכתבי עת ושימש כעורך .1908- בעיתונים שונים, החליט עגנון לעלות לארץ ישראל ב

הוא התגורר ביפו ובשכונת נווה צדק ופרסם את סיפורו הראשון בעברית – "עגונות", עליו חתם לראשונה בשם העט הספרותי לשם משפחתו הרשמי). לאחר ארבע 1924 "עגנון" (שהפך משנת שנים נסע לגרמניה שם התוודע למו"ל שלמה זלמן שוקן, לימים פטרונו והמוציא לאור הבלעדי של כתביו; ונישא לאסתר (אלזה) מרכס, בתו של בנקאי יהודי מקניגסברג. נולדה בתם הבכורה, אמונה, ושנה לאחר מכן נולד הבן שלום מרדכי, לימים חמדת. 1921- ב את בית המגורים של משפחתו ואת ספרייתו, החליט עגנון לחזור 1924- בעקבות שריפה גדולה שכילתה ב לארץ ישראל ולהתגורר בירושלים, וזמן קצר לאחר מכן הצטרפו אליו רעייתו וילדיו. גם רעידת אדמה לכתובת קבע – בית עגנון 1931- ) ופוגרומים (מאורעות תרפ"ט) טלטלו את חיי המשפחה, שעברה ב 1927( בתלפיות, שם התגורר עגנון עד סוף חייו. שמואל יוסף עגנון במשך עשרות שנות יצירה פרסם עגנון מאות סיפורי מופת בהוצאת שוקן שהוקמה במיוחד עבורו, את הרומנים הגדולים של הספרות העברית במאה העשרים וכן ספרי כינוס וזיכרון רבים. של המאה שעברה, זיכו אותו במהרה בהכרה 30- ספריו, שהחלו לצאת בהוצאת שוקן החל משנות ה ), פרס ישראל 1945( ), פרס אוסישקין 1935( רחבה, הן בארץ והן בעולם, ובפרסים רבים, בהם פרס ביאליק עם המשוררת היהודייה-גרמנייה נלי זק"ש. 1966- ) ופרס נובל לספרות שאותו חלק ב 1954( , בבית החולים ע"ש הרצפלד בגדרה, לאחר שסבל משבץ מוחי. הוא 83 , כשהוא בן 1970 עגנון נפטר בשנת הובא למנוחות בהלוויה ממלכתית שנערכה בהר הזיתים. לאחר מותו פרסמה בתו, אמונה ירון, כתבי יד רבים שאותם לא פרסם בימי חייו. ספריו של עגנון תורגמו לשפות רבות, וזכו להצלחה ולהערכה ברחבי העולם. בין יצירותיו הנודעות: "הכנסת כלה", "תמול שלשום", "סיפור פשוט", "תהִִלה", "שירה", "עידו ועינם", "האדונית והרוכל", "פרנהיים", "הרופא וגרושתו", "והיה העקוב למישור" ו"בדמי ימיה". בסיפוריו עוסק עגנון במתח ובקיטוב של הקיום היהודי המודרני, תוך התבוננות מעמיקה בנפש האדם, בכתיבה, במעשה האמנות ובמציאות המשתנה. לשונו רבת הרבדים, השואבת משפת חכמים, סגנונו המלוטש והאירוניה וההומור הידועים של עגנון מייחדים את כתיבתו ומעניקים לו את מקומו הבולט בספרות העברית ובתרבות היהודית המתחדשת.

13 תיאטרון החאן