החאן - כוכבים תועים
רב שהכיר את התרבות הזו באופן אישי, והיו הפקות עם שחקנים שעדיין דיברו יידיש בעצמם. אבל היום אנחנו עומדים במקום אחר לגמרי.
וזה בדיוק המ גפש המעניין: קהל ישראלי עכשווי נ גפש עם תרבות גלותית מבעד למבט שהוא בהכרח רותי: אנכרוניסטי, מבט שמסתכל אחורה על העולם שלפני מלחמת העולם השנייה, מתוך ידיעה על מה שבא אחריו – החורבן. זה טוען כל מ גפש עם החומר במשמעות שהוא לא נשא בזמן כתיבתו. זה כבר לא זיכרון חי, אלא געגוע לזיכרון.
רקע היסטורי: הולדתו ונדודיו של תיאטרון היידיש תיאטרון היידיש, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברומן, צמח ונדד לאורך גלי הגירה. אברהם גולדפאדן, רותי: את הלהקה המקצועית הראשונה שלו בעיר יאש (יאסי) שברומניה, 1876־ אבי תיאטרון היידיש, מקים ב אשר מציגה לקהל מתוחכם ובורגני של סוחרים יהודים, שהגיעו לעיירה כדי לשרת את חיילי המלחמה בין האימפריה הרוסית לאימפריה העות’מאנית. העסק מצליח ועד מהרה קמות להקות מתחרות שמאמצות אוסר הצאר אלכסנדר השני להציג 1883 ונודדות מזרחה לכיוון אודסה. בשנת את הנוסחה של גולדפאדן ביידיש בתחומי האימפריה הרוסית, והלהקות קוראות לעצמן “להקות של יהודים גרמנים” כדי לעקוף את האיסור ולהסוות את הרפרטואר היידי האמיתי שלהן. במקביל כל ה גצה שהן מעלות נדרשת לקבל אישור מהצנזורה של האימפריה הרוסית. כך נוצר, כבר בראשית דרכו, תיאטרון שהזהות הלשונית והתרבותית . שלו נמצאת במשא ומתן מתמיד מול השלטון ומול הקהל בעקבות האיסורים והגזרות להקות תיאטרון יידיש מתחילות לנדוד בין ערים ומדינות באירופה, ביניהן Lower East Side- לונדון, ברלין, וינה, קונסטנטינופול ואיסטנבול, ולבסוף מגיעות לניו יורק, שם הופך ה לאימפריה של תיאטרון היידיש. לעיתים קרובות הן “שואלות” זו מזו ה גצות ומחזות מבלי לבקש רשות, תוך שהן משנות אותם ואף מעניקות להם שמות חדשים ללא תיאום זכויות יוצרים. אפשר היום למצוא בארכיונים בניו יורק מחזות שיצאו לאור באירופה תחת כותרת שונה, כשמדובר בעצם באותה יצירה. גם שלום עליכם עצמו נ גפע מהתופעה הזו.
כוכבים תועים
6
Made with FlippingBook Annual report maker