החאן -חתונה בשעת מגיפה מאת י'ל.פרץ

על חתונה שחורה בימי קורונה ובימי כולרה

נירית שלו-כליפא

ארוכה בלב ההמון הצפוף והמיוזע החל החתן לפקפק בכדאיות העסקה ובאמינותה. בחששו שלא יקבל את שכרו ״התימני החבר עושה ׳ויברח׳, כן הוא ברח״, המשיך בן-יהודה להתמוגג. מארגני החופה ש״פחדו פן חס ושלום תשוב המחלה לאיתנה״ דלקו אחריו עד שער האריות ולאחר משא ומתן ארוך נאספו המעות על ידי ״קשקוש קופסאות״ בקרב הקהל, והחופה והקידושין נערכו כדת וכדין.

בשבועות האחרונים פרצה למשדרי החדשות ידיעה מצמררת על אירוע לא שגרתי: ׳חתונה שחורה׳ שהתקיימה בראש חודש ניסן במרץ), בבית העלמין של חסידי פוניבז׳ בבני ברק. 26( ׳חתונה שחורה׳ או ׳חתונת מגפה׳ הוא מנהג שנפוץ בעיקר בקרב הקהילה האשכנזית. מקור המנהג במזרח אירופה ומטרתו להגן על הקהילה באמצעות עשיית צדקה כהבאת נזקקים, יתומים, עניים ונכים לחופה בכספי הקהילה. הטקס בבית הקברות ביטא התגברות על הפחד מפני המוות והאמינו שיש בכוחו למגר מגפות, שהרי המגפה פוגעת במרקם הבסיסי של החברה, וביכולתה לפַרק את המשפחה ואת המסגרת התומכת של הקהילה. חתונת שני יתומים, צעירים שאיבדו את משפחתם, המתקיימת דווקא בבית הקברות, היא התרסה של הקהילה מול המוות המשתולל והבטחה לניצחון החיים, לניצחון המשפחה והלידה מחדש שיגיעו בחלוף המשבר. החתן היתום, כלתו ואורחיהם שהתגודדו תחת חופת בד שחור בוודאי לא ידעו כי באותו 2020 בבית הקברות בבני ברק במרץ ,)1909( שנים, בראש חודש ניסן שנת תרס״ט 111 מועד בדיוק, לפני התקיים טקס דומה בבית הקברות שבמורדות הר הזיתים. [...] הסיבה לחופה הדחופה הייתה מגפת כולירה שפשטה בעיר למודת המגפות. עם הקהל הרב שהתאסף אז נמנו תושבי ירושלים בני כל העדות והדתות ואליהם חברו תיירים וסקרנים שיצאו בתהלוכה מהרובע היהודי וצעדו לכיוון יד אבשלום כשהם מזמרים שירי חתונה חסידיים עליזים. איש המילים, אליעזר בן-יהודה, שצפה מזועזע בטקס מיהר, להשחיז את קולמוסו בעיתונו ׳הצבי׳ כנגד יריביו המושבעים, אנשי היישוב הישן, וכנגד מעשיהם שהיו בעיניו נבערים ומגוחכים. ״ובאמת, היש לך דבר יתר מגוחך מהמעשה הזה? עם רב הולך להר הזיתים לראות בנישואים של יתום ויתומה – למען שתעבור על ידי ׳סגולה׳ זו המגפה הנוראה מהעיר... ואפילו רגע, אין העם הזה חושב, כי ימי החשך והבערות עברו, כי המחלות - לא מגבוה נשלחו אלינו, כי אין תפילה בעולם, יהי למי שיהיה, שתוכל להעביר מחלה מעל הארץ. וכמו לפני שלושת אלפי שנה, כן היום, מביט העם הזה ב׳הבל׳ הנעשה לפניו, ברצינות רבה ובאתמונה עוד יתר רבה.״ )1909 במרץ 25 , (הצבי בציניות, ששמחה לאיד לא נעדרה ממנה, תיאר בן-יהודה כיצד השתבש לפתע הטקס. לחתן התימני היתום הובטח על ידי ״העסקנים בהצלת העיר מכיליון המחלה״, בלשונו של בן-יהודה, שכר של ארבעה עשר נפוליונים תמורת טרחתו. לאחר שהות

״הבל וכלימה או סגולה שתעביר את המגפה הנוראה נירית שלו-כליפא, 2.4.2020 , , בלוג יד יצחק בן-צבי מהעיר?״

* ד״ר נירית שלו-כליפא היא מנהלת המחלקה להיסטוריה חזותית, אוצרות ותיעוד ביד בן-צבי

חתונה בשעת מגיפה 12