החאן - יהודים רעים

באוקטובר 7 יהדות ארה"ב אחרי גילי איזיקוביץ

באוקטובר השנה דווח ב”ניו יורק טיימס” בהבלטה על תופעה, לפיה יהודים בארה”ב, גם חילונים גמורים 7– ב ומי שלא בהכרח גדלו באווירה יהודית או כחלק מקהילה, הפכו מעורבים ומכונסים יותר בקהילותיהם. סטודנטית צעירה המצוטטת בכתבה סיפרה על הפנייה שלה למסגרת חברתית יהודית שבה לא היתה שותפה בעבר, בנימוק שרצתה “לא להצטרך לעמוד על המשמר וכן לאפשר לעצמי לשאול כל שאלה איש ואישה עוברים כעת הליך גיור באמצעות מוסדות 3,000 שהייתי רוצה לשאול”. בכתבה נכתב כי רפורמיים. לרובם שורשים יהודיים, אבל הם אינם יהודיים על פי ההלכה או שמעולם לא עסקו בדת שלהם. ארגון הסטודנטים “הלל” דיווח על שיעור ההשתתפות הגדול ביותר בפעולות הארגון בשנה האחרונה וצעירים החלו פוקדים שיעורי תלמוד במנהטן, רושמים את ילדיהם הצעירים למוסדות חינוך יהודיים ועורכים טקסים דתיים, גם באיחור. הרב אילון בובצ’ק, המצוטט בכתבה, הסביר כי “אנטישמיות הביאה אנשים רבים להכרה שחושדים בהם ושונאים אותם אפילו, על מה שהם ועל הזהות העתיקה שלהם, ולעתים להם עצמם כלל אין מושג מהי אותה זהות ומהם מרכיביה ולכן מוטב שיעיינו בה”. כתבה אחרת, במגזין “אטלנטיק”, סקרה את מקרי האלימות, האיומים וההפחדה האנטישמיים שהגיעו לשיא בשנה החולפת. הסופרת היהודייה דארה הורן סיכמה בעגמומיות כי אירועי אוקטובר יצרו תשתית ולגיטימציה לאלימות אנטישמית. אפשר לראות בכתבות הללו המשך למסמך העמוק שפרסם מעל דפי המגזין מוקדם יותר השנה העיתונאי פרנקלין פויר. באותו הטקסט קורא פויר בדיעבד את ההיסטוריה של העשורים האחרונים, מאז מתקפת בספטמבר, כתקופת מהפך שבה צצה מחדש אנטישמיות. לפי פויר, מה שקורה עכשיו 11 הטרור של בארה”ב הוא קצה קצהו של הר געש שרובו התרומם במשך שנים מתחת לפני הים. הוא סוקר עשרות באוקטובר, אבל גם את מה שקדם להם ולא טופל. 7 מקרים של אלימות כלפי יהודים מיד אחרי 60– פויר משווה את העשורים האחרונים למה שהוא תופש כתור הזהב של היהודים בארה”ב, בשנות ה של המאה הקודמת. הקריירה של ברברה סטרייסנד, לצורך הדוגמה, מגלמת את העידן הזה היטב: 70– וה הכוכבת לא הסתירה את זהותה ולא שינתה את מראה, את שמה או יחסיה עם ישראל (פויר מציין את הראיון שצילמה עם גולדה מאיר בספיישל טלוויזיוני לכבוד ישראל אחרי מלחמת ששת הימים), והתפקיד שהגדיר את הצלחתה היה “ינטל”. “סופו המתקרב של תור הזהב של יהודים באמריקה”, כותרת המאמר הפסקנית של פויר, מתייחסת לעליית האנטישמיות לא מימין כי אם משמאל. קודרת לא פחות מכך המסקנה שלו: אלה זמנים רעים להיות בהם יהודי־אמריקאי. באוקטובר’”, מחייך הסטנדאפיסט האמריקאי יליד ישראל, מודי 7 “אני קורא לתופעה הזאת ‘היהודים של רוזנפלד. “אני רואה אותם בקהל שלי. אלה יהודים שפשוט חיו את חייהם בלי רגש למקור הדתי אפילו אם קוראים להם גולדברג, נגיד. זה לא היה חלק מהעניין שלהם אף פעם. ואז, כשהם ראו מה קרה בישראל וכשהם ראו מה קורה סביבם, נוצרה תחושת דחיפות והם התחברו. זה נס שקרה. אני יודע שיש גם תגובות אחרות, אבל אני נחשף להתגבשות סביב זהות. לסטודנטים שמגיבים בלי להתנצל באוניברסיטאות, לתחושה של גאווה וצדקת הדרך וליותר אנשים שאומרים לי תודה אחרי הופעות” [...].

10 יהודים רעים