החאן - יהודים רעים

מתוך ההקדמה למחזה "יהודים רעים" ג'ושוע הרמון

לפני “יהודים רעים”, ההרצה הארוכה ביותר של מחזה שלי נמשכה שלושה לילות, בתיאטרון ההאנגר באית’קה, ניו יורק, במרחב שנקרא “הטריז” שנועד לאומנים צעירים. היום, חמש שנים אחרי כתיבת הטיוטה הראשונה של “יהודים רעים”, המחזה כבר הופק ברחבי העולם. יש דפנות דרום אפריקאיות וליאמים קנדים, מלודיס ישראליות וג’ונות אוסטרליים. המעבר מהרצה של שלושה לילות בפינה של לובי – להפקות שעולות בו זמנית במספר אזורי זמן, מרגיש מוזר בלשון המעטה. זה אפילו מוזר יותר כי כתבתי את המחזה לעצמי, באלמוניות מוחלטת, בלי שום תחושה שהוא אי פעם יופק. חשבתי על הכותרת כשהייתי בקולג’, והתחלתי לרשום הערות על הדמויות. כשאני , שמה של דפנה פייגנבאום בוהה בי. מאיפה 2005- מעיין במחברת שלי באותן הערות ראשוניות מ היא הגיעה? אני לא יודע. שנה אחר כך הייתי בחזרה בניו יורק, בנסיעה ברכבת התחתית, ופתאום . מאיפה זה בא? שוב, אני לא יודע. Summertime הבנתי שמלודי צריכה לשיר שש שנים חלפו. עבדתי בעבודות יומיות ועבודות חלקיות, והלכתי ללימודי תואר שני, שם כתבתי , אחרי שהבנתי שמחזה אחר שכתבתי לא ראוי מספיק, התיישבתי 2011- מחזות אחרים. לבסוף ב מיואש לנסות לכתוב טיוטה של המחזה הזה. לא היה לי מה להפסיד. [...] כאשר סיימתי את הטיוטה הראשונה, הייתי משוכנע שזה הדבר הגרוע ביותר שכתבתי אי פעם. בנסיעה לשדה התעופה על כדי לטוס חזרה לניו יורק לקריאה הראשונה של המחזה, התקשרתי לחבר ותוך כדי I-75 כביש התקף חרדה התחלתי לצרוח: “אני רמאי! אני כישלון!”. היום זה זיכרון מתוק. פחות מתוק הוא הזיכרון של הצורך לשנות שורת דיאלוג במהלך החזרות לבכורה בלונדון. לקראת סוף המחזה דפנה אומרת: “עכשיו כשקל יותר להיות יהודי מאשר אי פעם בהיסטוריה, עכשיו כשזה הכי בטוח, אולי כולנו צריכים להפסיק?”. אבל הבכורה בלונדון הגיעה מיד אחרי הפיגועים במערכת העיתון שרלי הבדו ובסופרמרקט הכשר בפריז, בהם ארבעה יהודים נרצחו. 2015 בינואר הרפליקה נשמעה שקרית. זה כבר לא הרגיש בטוח להיות יהודי. אני מרגיש קרוב מאוד למחזה הזה, לא רק מפני שכתבתי אותו, או כי זה המחזה הראשון שלי שבאמת יצא לעולם, אלא משום שלמרות היותו בדיוני הוא מגיע ממקום מאוד עמוק בתוכי. במהלך כתיבת המחזה לא הייתי מודע לשאלות שאיתן התמודדתי, אבל במבט לאחור אני רואה בבהירות רבה יותר את הסוגיות שניסיתי להבין ושכנראה אמשיך לנסות להבין בשארית חיי: מדוע נולדתי יהודי? מה הערך של היהדות היום? מה קורה כשמישהו שנולד יהודי מתרחק מהדת ובוחר לא להעביר אותה לדור הבא? מה המשמעות של צפייה במשהו הולך ונכחד?

באנגלית "יהודים רעים" מתוך ההקדמה לגרסה המודפסת של

17 תיאטרון החאן