החאן - רוחות עליזות - קומדיה מאת נואל קאוורד

כפות ידַי אניח על

צלב לבן שבשמשה

האם הדמות שבזגוגית היא דמותך האפלה?

כיצד באים הרודפים אותנו, האם בחלוק, בכובע מְנֻצֶּה או בעירום לבן ומשויש קפוא – האם זה – זה?

זכריהם רודפים אותנו בפרק היד תנועה שאהבנו ואחזנו ונישקנו – בלי מחשבה והם הלכו; לאיזו התכה של גוף ושל לְשַׁד אל חסדים אינסופיים ארוזים – באחד

אל תלך בדד בקור החיצוני אני אבוא אליך נועזה בעירומי

ואצבעותיך החדות יוכלו בחן ללקוט בשר מעצמותַי הלחות לגעת ביסודות –

חומי מְזון קורך – צינתך אותי תנשים כשפיותינו הלבנים נפגשים זה – בזה – מתערים

, מאנגלית: רכוש רדוף א"ס ביאט, מתוך קטיה בנוביץ', תרגום השיר: ארז וולק, חבל מודיעין: הוצאת מחברות לספרות – 438 – 437 ' , עמ 2019 , כנרת, זמורה, דביר

כרמית מסילתי-קפלן

11 תיאטרון החאן