החאן - רוחות עליזות - קומדיה מאת נואל קאוורד

הקומנדטורה – מתוך "דון ג'ובאני" ) האציל רודף 1787 מאת מוצרט (הוצגה לראשונה בשנת דון ג'ובאני באחד משיאי האופרה הנשים (הידוע גם בשם דון ז'ואן), משוטט בבית קברות ומתרברב באוזני משרתו על כיבושיו הרומנטיים. קול המגיח מאחורי אחד הפסלים מזהיר את דון ג'ובאני כי "צחוקו לא יימשך מעבר לזריחה". זהו פסלו של הקומנדטורה, הנושא את הכיתוב המוזר "כאן אני מחכה לנקמה בנבל שהרג אותי". דון ג'ובאני היהיר מתגרה ברוח הרפאים ומזמין אותו לארוחת ערב. בהגיעו לסעודה, הקומנדטורה מציע לדון ג'ובאני הזדמנות אחרונה לחזור בתשובה. כאשר דון ג'ובאני מסרב, מקיפים אותו שדים הסוחפים אותו לגיהינום. המקהלה חותמת את האופרה בלקח המוסרי: "זהו סופו של הרשע: מותו של חוטא משקף תמיד את חייו".

פנטום האופרה באחד ממחזות הזמר המצליחים ביותר ,)1986־ בכל הזמנים (עלה לראשונה ב המבוסס על רומן גותי מאת גסטון לרו, משורטטת אהבתו הנכזבת של גאון מוזיקלי לזמרת אופרה צעירה, יפה . הפנטום, 19- ותמימה בפריז של המאה ה שפניו מעוותים, חי במרתפי בניין האופרה, מטיל את אימתו על בני המקום ומעניש את כל מי שלא סר למרותו.

חנה רובינא בתפקיד לאה ,1920- , שנות ה הדיבוק מתוך באדיבות מוזיאון ארכיון הבימה

חנן – מתוך "הדיבוק" ), שמהווה את 1916 – 1913 מאת ש. אנ-סקי (חובר בין השנים הדיבוק במחזה המיסטי אחת היצירות הקאנוניות של התרבות היהודית, מסופר על בחור ישיבה אביון ששמו חנן, המאוהב בלאה, בת הגביר. כאשר מתברר לו שתינשא לאחר, הוא מת, אך נשמתו נאחזת כדיבוק בגופה. אביה מביאהּ אל צדיק כדי שירפאה, ובעת גירוש הרוח מתברר סוד אפל מן העבר: חנן היה מיועד מתוקף נדר קדום להינשא ללאה, אך אביו סירב לכך ובכך חרץ את גורל נשמתה לדבוק בזו של חנן.

21 תיאטרון החאן