החאן - יחזקאל ע"פ רומן בתמונות של מיכאל קובנר
ª¨ ¥°´ «ª¡´ ¨µ ¡¨¡¨ ª¨ ¥°´ «ª¡´ ¨µ ¡¨¡¨ ¨³¢£¥ ² ¥´²¡¥ ©® «¡¥´
על הגבולות שבין אמנויות הציור, הקולנוע והבמה נעה עכשיו קבוצת יוצרים ושחקנים ההצגה החדשה "יחזקאל", על פי הרומן הגרפי מאת הצייר מיכאל קובנר. בדרכם אל העלאת הקבוצה בהובלתו של הבמאי רוני ניניו שואלת את עצמה שאלות חדשות בדרך ליצור שפה תיאטרלית אחרת, המשלבת בצורה חסרת-תקדים בין ציורים מקוריים מתוך הספר המוקרנים תיאטרון החאן. באמצעות וידיאו על הבמה לבין עבודת המשחק של שחקני להקת ליצירת ההצגה נדרשו כל היוצרים למצוא פתרונות לא-שגרתיים לריבוי הרבדים והאמצעים – ציורים, וידיאו, שירים, מוסיקה, תפאורה, משחק. מסכים משמשים כמצע להקרנות הציורים מתוך הרומן הגרפי. אבי בנימין מלחין מוסיקה עבור השירים, ואמן הוידיאו יואב כהן יחד עם שותפו אדם לבינסון מתזמרים את הקרנות הוידיאו. ¶¡´¢£ ´£ §° ª על המורכבות שבהרכבת ההצגה מספרים הבמאי רוני ניניו ואמן הוידיאו יואב כהן. "למעשה אנחנו עושים הכול אחרת", אומר רוני, "בעוד שבהצגה רגילה רוב האמצעים הטכניים כמו תפאורה, תאורה ווידיאו נכנסים רק בשבוע האחרון של החזרות, כאן הדומיננטיות שלהם ביצירה מצריכה מהפכה בתהליך החזרות. אנחנו עושים 'ראנים' קטנים בחדר החזרות כל שבוע, ויוצרים שינויים בצורה פשוטה ומהירה יחסית תוך כדי העבודה, מרגע לרגע". החזרות יוצאות הדופן כוללות עבודה פרטנית של רוני ניניו מול יואב כהן ואדם לבינסון בה הם בוחרים עבור כל סצינה באילו תמונות מהרומן ישתמשו, כיצד יתחלפו. לאחר מכן "אני תמיד אומר שבהצגה הזו יש שישה בנוכחות השחקנים, הבמאי עושה עבודה כפולה. "השחקן השישי הוא הוידיאו, ואני חייב לעבוד איתו בדיוק כמו עם מספר רוני, שחקנים", כמו שאני יכול להגיד לשחקן 'בוא נוריד את הרפליקה הזו' או 'תגיד את כל שחקן אחר. הרפליקה הזו בצורה אחרת לגמרי' כי אני בוחר לתת לרפליקה פעולה משחקית אחרת, אני חייב להיות מסוגל להגיד את זה גם לתמונות – 'אני רוצה שתישארי, שלא תזוזי' או 'אני רוצה שתעשי את זה בצורה אחרת'". תחילת העבודה על הפרוייקט היתה בפגישות של מיכאל קובנר ליואב כהן. "הפגישות עם מיכאל היו מרתקות", מספר יואב שהוא עצמו בעל ניסיון רב בקולנוע וביצירת וידיאו לבמה, "לשמוע מהפרספקטיבה של צייר איך הוא מתרגם לשפה שלו את מה שאני מכיר מהקולנוע, וכיצד הוא מספר את הסיפור שלו באמצעים גרפיים. אני מסתכל על העבודה שלו בספר ורואה מבט של צלם שיודע לספר סיפורים בגדלי פריימים, זוויות, ולפעמים רואים צייר שבכלל לא מתחשב בכל הדברים האלה ועושה משהו אחר לגמרי כדי לספר את הסיפור כמו שהוא רואה אותו". הצעד הראשון המשותף שלהם היה ליצור רצפי וידיאו קצרים בני כמה דקות מתוך ציורים עם מעט מוסיקה, בלי כל קריינות ולהראות אותם לרוני ניניו ומיקי גורביץ', נבחרים מהספר, המנהל האמנותי של תיאטרון החאן. "הסרטונים פתחו שאלות לגבי איך ליצור את החיבור עם הבמה", מספר יואב "איך לא ליצור כפילות, מה קצב חילוף התמונות האפשרי, מתי זה מתחיל להיות עודף, מתי זה מוסיף, כמה סוגי אינטראקציות שונים אנחנו יכולים למצוא בין המתרחש על הבמה למתרחש בהקרנות. התחלנו עם שלושה משטחי הקרנה על הבמה וכרגע אנחנו נותרים עם שניים. אני ורוני החלטנו שצריך כל הזמן לייצר דינמיות בין האפשרויות השונות. כל פעם הוידיאו והמשחק תומכים אחד בשני בצורה אחרת".
יעל טוקר
4
רות בומרד
Made with FlippingBook Publishing Software