החאן - ביבר הזכוכית

תיאטרון ומסך

, כתב טנסי ויליאמס: "ביבר הזכוכית" בגרסה מאוחרת של המחזה

"ישנו רק הבדל חשוב אחד בין המחזה המקורי לבין גרסת ההצגה, והוא שהשמטתי מהאחרונה את האמצעי שכללתי באופן זמני במחזה המקורי שלי: שימוש במסך שעליו מוקרנות שקופיות "פנס קסם", הנושאות דימויים או כותרות. [...] דימויים וכתובות אלו, המוקרנים מאחור, מושלכים על חלק של קיר – בין החדר הקדמי לבין חדר האוכל – שצריך להיטמע ברקע כאשר אינו בשימוש. המטרה לכך ברורה: כדי להדגיש ערכים מסוימים בכל תמונה במחזה. לכל תמונה יש נקודה אחת (או כמה נקודות) שבאופן מובנה היא הכי חשובה. במחזה אפיזודי כמו זה, המבנה הבסיסי או קו העלילה עשויים להיות נסתרים לקהל; האפקט עשוי להיראות מקוטע יותר מאשר ארכיטקטוני. זה נובע בעיקר מחוסר תשומת הלב של הקהל. הכתובת או הדימוי על גבי המסך יחזקו את האפקט של מה שהוא רק אשליה כתובה. מלבד ערך מבני זה אני חושב שלמסך יהיה גם קסם רגשי רב, פחות מוגדר אבל חשוב באותה מידה. מפיק או בימאי בעלי דמיון עשויים למצוא שימושים רבים אחרים לאמצעי זה מאשר אלה שמצוינים במחזה הנוכחי. למעשה, האפשרויות הגלומות באמצעי זה נראות לי גדולות יותר מאשר אלה שבהן יכול להשתמש המחזה הזה". דוגמה לשימוש במסך אנו מוצאים בהוראות הבמה המופיעות במחזה המקורי: , כאשר דמותה של אמנדה מתפארת ומספרת כיצד נהגה בנעוריה לשעשע 1 ' בתמונה מס ולשוחח עם מחזרים צעירים, מוקרנת על גבי המסך תמונה בה היא נראית כנערה על מרפסת, מברכת מבקרים. במידה רבה ויליאמס הקדים את זמנו, בכך שבישר, באמצעים הטכנולוגיים המוגבלים של זמנו, את השילוב של וידאו-ארט עם שחקנים חיים בתיאטרון העכשווי, ובפרט בהפקה זו של תיאטרון החאן.

11 תיאטרון החאן