החאן - האיש שחשב שאשתו היא כובע

האיש שחשב שאשתו היא כובע מחקר תיאטרלי

מחזה מאת פיטר ברוק

ומארי-הלן אסטיין מבוסס על הספר מאת אוליבר סאקס

דורי פרנס נוסח עברי: ג'יטה מונטה בימוי:

איתי שור

האיש שחשב שאשתו היא כובע

2

בהשראת ספרו של הנוירולוג הנודע אוליבר סאקס, יצר הבמאי פיטר ברוק אירוע תיאטרלי – או "מחקר תיאטרלי", כפי שהוא מכנה זאת – הכולל סדרה של מפגשים בין רופאים ומטופלים. כל תמונה מפגישה אותנו עם מקרה נוירולוגי שונה ומשונה, ומציבה אותנו מול תופעות מדהימות ומתעתעות, שעשויות להתחולל במוח האנושי שלנו, כמו: אוטיזם, אגנוזיה ויזואלית, טורט ועוד. בין המקרים הללו: האיש שרואה רק חצי ממה שמולו ולכן מגלח רק צד אחד של פניו, האיש שלא יכול לזהות חפצים בשמם, האיש שאינו מצליח לדבר בשפת אמו והאיש שחשב שאשתו היא כובע. על הבמה נחשפים במלוא מורכבותם הפסיכולוגית וכאבם האנושי בני האדם, המסתתרים מאחורי התסמונות הייחודיות הללו.

סדר הסצנות בהצגה גירויים אונה מצחית אוטיסט האיש מלָה-רוֹשֶׁל אגנוזיה ויזואלית הזרוע של אשתי

הרגל הקטועה יאן איש הטיקים שירים מקסיקניים החלום אפאזיה עגה ראייה עיוורת

1 פיזור דעת 2 פיזור דעת

צוות הפקה: עדנה טוויג הפקה וניהול הצגה: ששון חזם מנהל טכני וייצור: רוני כהן מנהל תאורה וסאונד:

Studio Insight וידאו ארט, עריכה ואנימציה: רנה מאגריט בהצגה מוקרנים ציורים בהשראת Gymnopédie No.1 בהצגה מושמעת היצירה Erik Satie מאת המלחין אסף ברזניצקי תכנייה: אורית הראל – תיאטרון החאן יחסי ציבור: יעל אילן צילום הצגה ופוסטר: yaelilanblog.com אלעד אלחרר עיצוב תכנייה ופוסטר: eladelharardesign.com

סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקות, פיאות ואיפור: פאולה טימונר, דנה שעובי, יעל טורטן, מלבישות: דניאל מרקוס ולנטינה סטץ תפירה: שמעון אהרוני ייצור תפאורה: עאסם אל-שריף מנהל במה: חאלד חמדאן, איתמר מבורך, עובדי במה: אנטון קוצ'ר, אבישי דהן יונתן לוי, מרטין קנטור, ריינהרד סטו, תאורנים: יצחק סקילי מיכאל אבבו, יהונדב גילת סאונד: לירון לובל עוזרת במאית:

דקות (ללא הפסקה) 15- משך ההצגה: כשעה ו 2019 ביוני 29 : הצגה ראשונה

3

תיאטרון החאן

העצים והיער על ריבוי ואחדות בתולדות חקר המוח ד"ר גלעד יעקובסון

האדם הוא בה בעת ריבוי ואחדוּת. הריבוי הוא המקומות בהם היינו, הזמנים בהם חיינו, זכרונותינו, ריבוי האנשים שבחיינו, פעולותינו השונות. מנגד, אנחנו לוקחים כמובן מאליו את העובדה שבמרכז הקיום שלנו ישנה עצמיוּת שהיא אחת: הגוף שלנו (על אף השתנותו), התודעה שלנו (על אף השתנותה), ועצם החוויה שלנו כעצמי. ה"אני" האחד הזה הוא זה הרוצה, הפועל, הזוכר והמדבר. אך עד כמה שברירית היא תפישה עצמית אחדותית זו! בספרו "האיש שחשב שאשתו היא כובע", מצליח אוליבר סאקס לערער את המובן מאליו, ולהראות כיצד פגיעות באזורי מוח שונים משבשות היבטים יסודיים ביותר של תפישת העצמי שלנו. מהו ה"אני" ללא היכולת לזכור חוויות חדשות, כאשר ההווה נעשה זר ומוזר? כיצד פועל בעולם אדם שמוחו מעבד את מראה עיניו רק חלקית, ושהעולם החזותי נותר עבורו מפורק וחסר פשר?

שאלת האחדות אל מול הריבוי מלווה את חקר המוח מאז ראשית דרכו. עוד טרם התגבשה התפישה הרואה במוח את מושב התודעה, שייכו תרבויות עתיקות רגשות וכישורים שונים לאיברי גוף שונים, דבר שהשתקע היטב בשפה: פרפרים בבטן, מוסר כליות, כאב לב ועוד. גדולי הפילוסופיה היוונית היו חלוקים בסוגיה זו בדיוק: בעוד אפלטון האמין כי האינטלקט שוכן במוח, הרגש בלב והדחף למזון ולהתרבות מקורו בבטן, הרי שאריסטו סבר כי הנפש כולה שוכנת בלב. האם נגעה מחלוקת זו בבסיסה גם בשאלת אחדות ה"אני"? הד למחלוקת זו מוצאים אנו גם בעת החדשה. בקוטב האחד והאנטומיסט 17- ניצבים הוגי דעות כגון הפילוסוף דקארט במאה ה , המחפשים מאפיין אנטומי במוח 18- ) במאה ה Sömmering( זמרינג המופיע ביחידות כדי לשכן בו את התודעה, וזאת על רקע מוח המתאפיין לרוב בסימטריה בין ימין לשמאל, בה כל מאפיין מופיע בזוגות. דקארט משער שהתודעה שוכנת בבלוטת האצטרובל נטולת בת הזוג, בעוד זמרינג מייחס את התודעה לנוזל המוח, שיש לו איכות אחדותית. בקוטב השני ניצבות תפישות המציעות לראות במוח צֶבֶר של ישויות עצמאיות, האחראיות כל אחת בתורה על תפקוד או על תכונת אופי מסוימת. גישה זו זכתה לפרסום ), מייסד Gall( דווקא בזכותו של שרלטן, הרופא הגרמני פראנץ גאל (חכמת הגולגולת) ממנה התפתחה הפְרֶנוֹלוֹגְיָה. Schädellehre- ה הרעיון של גאל התקבע בצעירותו, כשחשב שזיהה בקרב חבריו לספסל הלימודים תֹּאַם בין מבנה הגולגולת לבין תכונות כגון גבורה, זכרון וכיו"ב. הוא שיער שתכונה מפותחת או מנוונת תתבטא בשינוי בנפח האזור האחראי על כך במוח, וששינוי זה בתורו יוביל לבליטות ). רעיונות אלו תאמו את רוח 1 ולשקעים על פני הגולגולת (תמונה הזמן, על פיה אופיו של אדם מתבטא בפרצופו, והקנו להם מראית עין של אמת מדעית.

למעלה: מיפוי התפקודים במוח על פי :1 תמונה People's Cyclopedia of Universal הפרנולוגיה. מתוך ). למטה: גולגולות שונות. מתוך Knowledge (1883 Anatomie et physiologie du systeme nerveux en הוא 3 ; פרצוף 1810( של גאל ושפורצהיים general הוא דקארט). 5- גלילאו ו

האיש שחשב שאשתו היא כובע

4

למרות הפופולריות העצומה של גאל ומעמד הסלבריטי לו הוא זכה, עוררו רעיונותיו גם תרעומת וגיחוך בקרב בני דורו. התרעומת נגעה להשלכות המוסריות והדתיות של רעיונותיו, שנחשדו במטריאליזם והפקיעו מהאדם את האחריות למעשיו. עקב כך נאלץ גאל לגלות מוינה לפריס, בה זכו רעיונותיו לאהדה ציבורית גדולה יותר. אך גם בפריס, הפגין הממסד המדעי סקפטיות כלפי רעיונותיו. דבר זה הוביל בסופו של דבר למחקרים שיטתיים חשובים ביותר בנוגע לתפקידם של אזורי מוח שונים. בכך תרם גאל בעקיפין לחקר האנטומיה התפקודית של המוח. דוגמאות לגיחוך שעוררו רעיונותיו של גאל ניתן לראות בעיתונות יצאו כנגד היומרה למדוד את 20- תקופתו ואף מאוחר הרבה יותר, כאשר אמני דאדא בראשית המאה ה .)2 האדם בכלים מדעיים (תמונה

אדולף ושל 4- . פרנץ גאל בוחן את גולגולותיהם של מלך שוודיה גוסטב ה 1806 ) מהעיתונות הצרפתית של שנת Martinet( מימין: קריקטורה של מרטינה :2 תמונה ראש ממשלת בריטניה וויליאם פיט הצעיר וחושף את שיגעונם ופשעם. מאחוריו פרודיה על אוסף הגולגולות שלו, בו מוצאים בין השאר את גולגולתו של מתושלח, הומרוס, גולית, סוסו של אכילס ועוד. הרקע לקריקטורה – המערכה המתוכננת של שוודיה, בריטניה ורוסיה נגד צרפת (הקואליציה השלישית). משמאל: פסלו של .)Der Geist unserer Zeit( " – "רוח זמננו 1920- ) מ Hausmann( אמן הדאדא ראול האוסמן

איפשרו התפתחויות מדעיות שונות להעמיק בחקר המוח. האופטיקה איפשרה למדענים 19- במאה ה לצפות לראשונה בתאי עצב, חקר החשמל איפשר לחקור את הקשר שבין פעילות חשמלית של עצבים לבין הפעלת שרירים ותפישה חושית, והכימיה איפשרה לחקור את הקשר שבין חומרים כימיים שונים לבין תהליכים עצביים. בד בבד, הצטברו עדויות על השפעתן של פגיעות ראש ממוקדות על תפקוד האדם – עדויות שלמעשה היו קיימות כבר מימי קדם בכתביהם של רופאים שעקבו אחר חיילים פצועים. המקרה של פיניאס גייג', שאיבד כמחצית מהאונה הקדמית שלו בתאונה ששינתה את אופיו, הוא אחד המפורסמים. מאוחר יותר, ניתוחי מוח אפשרו לראות כיצד גירוי חשמלי ממוקד יוצר תנועות או תחושות שונות, בהתאם לאזור בו ניתן הגירוי. אך עם כל התפתחויות אלו, עדיין המשיכו מדעי המוח לנוע בין שני קטבים: הקוטב התופש את המוח כמכונה אחודה, הפועלת באופן מתואם כדי לייצר את אותו הדבר החמקמק הקרוי "אני", לבין הקוטב הפורט את המוח לאזורים ותת-אזורים, האחראים בתורם על תפקודים ותתי תפקודים. באופן לא מפתיע, נדמה כי האמת היא שילוב של שתי תפישות אלו. בה אתם צופים היום, מציגה מקרים מעודנים ומטרידים של "האיש שחשב שאשתו היא כובע", ההצגה פגיעות מוחיות. מעודנים, שכן רק מחקר רגיש, אנושי וזהיר מאפשר לאפיין את המצבים הייחודיים של אותם פציינטים. מטרידים, שכן הם מעלים שאלות עמוקות על התנאים הנחוצים לתחזוק אותה זהות אחודה, ה"אני". פיטר ברוק לוקח אותנו למסע אל תוככי האני במופעיו הפּרוּמִים, ומותיר אותנו עם מחשבות הנוגעות ללב תפישתנו את עצמנו.

ד"ר גלעד יעקובסון הוא חוקר מוח ומרצה בתכנית ללימודים הומניסטיים במרכז שלם.

5

תיאטרון החאן

שחר נץ

"...כאן מעורבת אישיותו של החולה, ואין להפריד בין חקר המחלה לחקר הזהות. הפרעות מסוג זה – כמו גם תיאורן ומחקרן – דורשות תפיסה חדשה, אסכולה חדשה שאפשר לקרוא לה 'הנאוּרוֹלוגיה של הזהוּת', שכן היא עוסקת ביסודות העצביים של ה'אני', באותה בעיה עתיקת יומין של גוף ונפש [...] מסורת הסיפורים הקליניים האנושיים הגיעה לשיאה במאה , ומאז, עם התפתחותו של מדע נאורולוגי בלתי אישי, חל בה פיחות [...] הדמויות 19- ה המוזרות שבספר זה, אפשר לומר שהן טיילים במחוזות בלתי נתפסים [...] ומשום כך אני חש צורך לדבר על סיפורים ומעשיות ולא רק על מקרים. בתחומים שכאלה מתבקש שהמדעי והרומנטי ייפגשו..." אוליבר סאקס, מתוך "האיש שחשב שאשתו היא כובע", מאנגלית: אילן רוזנברג .1990 , הוצאת מחברות לספרות – כנרת, זמורה ביתן, דביר כל זאת ועוד הנחו אותי בעבודתי, ויחד עם צוות השחקנים והיוצרים יצאנו להרפתקה מרתקת.

ג'יטה מונטה הבימאית

אוליבר סאקס נוירולוג וסופר מדע פופולרי )2015 באוגוסט 30 - 1933 ביולי 9(

) נולד Oliver Wolf Sacks : אוליבר וולף סאקס (באנגלית בלונדון, הצעיר מבין ארבעה אחים, בן לזוג רופאים. סאקס היה יהודי אשר גדל במשפחה מסורתית, אם כי בהמשך הצהיר כי הוא אתאיסט. היה בן דודם של אבא אבן מצד אחד, וישראל אומן מצד שני. בצעירותו התנדב בקיבוץ עין השופט.

ספריו של אוליבר סאקס מילדותו המוקדמת סבל סאקס מהתקפי מיגרנה שקדמו להם הזיות; לכך היה חלק בהחלטתו להתמחות בנוירולוגיה. סאקס סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת אוקספורד והתקבל כנוירולוג באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס , והיה פרופסור קליני 1965 ). התגורר בניו יורק מאז UCLA( לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין, פרופסור נספח לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק ונוירולוג מייעץ למסדר "האחיות הקטנות של העניים". כמו כן הייתה בבעלותו מרפאה בניו יורק. .2005 אוניברסיטת אוקספורד העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד במשפט אזרחי ביוני ), פרס לואיס 1993( פרסים בהם זכה: מלגת גוגנהיים, מפקד במסדר האימפריה הבריטית, פרס ג'ורג' פולק .)1988( ), פרס אוסקר פפיסטר 1974( ), פרס הות'ורנדן 2001( תומאס , לאחר מאבק ממושך במחלת 82 בביתו שבגריניץ' וילאג' במנהטן בגיל 2015 באוגוסט 30- סאקס נפטר ב הסרטן. Luigi Novi / Wikimedia Commons © : צילום שפות, בהן עברית. 21- ספריו של סאקס תורגמו ל כתיבתו של סאקס משלבת מדע פופולרי וחוויות אישיות מניסיונו כמטפל ולעיתים גם כחולה. החולים שהוא מתאר מצליחים במקרים רבים להסתגל למצבם באופנים שונים, אף כי המצבים הנוירולוגיים שהם נתונים בהם נחשבים בדרך כלל לחשוכי מרפא. בין הנושאים שבהם עסק: תסמונת טורט, תסמונת הגפה הזרה והשפעות שונות של מחלת פרקינסון. סאקס עסק גם בהיסטוריה של המדע, והוא מרבה לצטט בספריו מתוך כתביהם של חוקרים שקדמו לזמנו, אשר הצטיינו לדבריו ביכולת כתיבה, בעומק מחשבה ובידע מדעי מקיף, לעומת המדענים בני זמנו שנוטים היוו עבורו השראה לעסוק בכתיבה על 19- להתמחות ממוקדת. כתבי הנוירולוג אדוארד ליווינג בן המאה ה נוירולוגיה לציבור הרחב.

האיש שחשב שאשתו היא כובע

8

מספריו:

לחולים, אשר L-DOPA ) מתאר את התנסויותיו של סאקס בשימוש בתרופה החדשה 1973( התעוררות בילדותם נפגעו ממגפת אנצפאליטיס לתארגיקה וכתוצאה מכך שהו במצב קטטוני במרבית חייהם. הספר ), בו מתואר כיצד סאקס, בגילומו של רובין וויליאמס, ניסה 1990( היווה נושא לסרט קולנוע באותו השם לטפל בָּחולים. ) מתאר שבעה אנשים, ביניהם טמפל גרנדין – פרופסורית להתנהגות בעלי 1995( אנתרופולוג על המאדים חיים, אוטיסטית בתפקוד גבוה, מעצבת מכשור לשחיטה וסופרת מדע פופולרי. ) מתאר את בני הצ'אמורו מגואם שקיימת אצלם בשכיחות גבוהה מחלה 1997( האי של עיוורי הצבעים , שטיון ופרקינסון. ALS הידועה בשם ליטיקו-בודיג; שילוב הרסני של ) מתאר את התנסויותיו של סאקס עצמו כאשר איבד את התחושה ברגלו השמאלית 1984( על רגל אחת לאחר תקופה ממושכת בגבס. ) מתאר תופעות הזיה שבסיסן נוירולוגי, כגון הזיות שמקורן בחסך חושי, בתסמונת שארל בונה, 2012( הזיות בשימוש בסמים או כתופעות הנלוות לעיתים למצבים רפואיים כמו מחלת פרקינסון, מיגרנה ואפילפסיה.

האיששחשב שאשתו היא כובע The (באנגלית: האיש שחשב שאשתו היא כובע Man Who Mistook His Wife for a Hat and , שבו 1985 ) הוא ספר משנת Other Clinical Tales אוליבר סאקס מתאר את חוויותיו הטיפוליות עם מספר מטופלים. שם הספר נגזר משמו של אחד הסיפורים בו, המתאר חקר מקרה של מטופל בעל אגנוזיה חזותית. הספר איננו ספר עלילתי רציף. הוא מחולק סיפורים קצרים. כל 24 לארבעה חלקים, הכוללים אחד מן החלקים מכיל סיפורים העוסקים בזווית מסוימת של תפקוד מוחי. בשני החלקים הראשונים של הספר ישנה התעסקות בהפרעה תפקודית הנגרמת מעודף או מחסר במוח, ובפרט, עודף או חסר באונה הימנית. בשני החלקים האחרונים, ישנה התעסקות בתופעות מוחיות פנומנליות, כדוגמת העלאת זיכרונות עצמונית, שינוי תפישתי או יכולות מוחיות יוצאות דופן המתגלות בקרב בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. הספר שימש השראה למגוון הצגות, סרטי קולנוע, שירים ואלבומי מוסיקה, ביניהם אופרה קאמרית )1986 , מאת כריסטופר רולינס ומייקל ניימן (לונדון האיש ) והמחזה 2000 , (ארה"ב ממנטו סרט הקולנוע מאת פיטר ברוק ומארי-הלן אסטיין. ש...

כריכת הספר "האיש שחשב שאשתו היא כובע" בהוצאת מחברות לספרות – . ציור העטיפה ועיצובה: פאול קור 1990 , כנרת, זמורה ביתן, דביר

9

תיאטרון החאן

אוליבר סאקס: מספר הסיפורים של הרוח האנושית אייל שדה לביא

מודעים לכך שאנו נתונים למנגנון חברתי ממשטר. אותו סדר חברתי מארגן את תפיסת המציאות שלנו, ממשטר את הגוף ומתאם את היחסים בין האינדיבידואלים. סיפור חייו של סאקס הוא סיפור של יציאה נגד תכתיבים חברתיים, תרבותיים ומקצועיים. סיפור של תעוזה, חשיבה יצירתית מאין כמותה, הקשבה רגישה ושבירה של מוסכמות. סיפור של אדם אנושי באופן יוצא מן הכלל.

מה שעשה את סאקס למטפל גדול היה כישרונו לספר סיפורים. כל אחת מההרצאות המאלפות שלו, או מהספרים רבי המכר שלו, שתרמו אולי יותר מכל גוף ידע ומחקר אחר להסברת מסתורין המוח האנושי לקהל הרחב, כמו גם לעמיתיו הרופאים ואנשי הטיפול, היו אירוע של סיפור סיפורים. בכל אחת מהבדיקות, הטיפולים והמפגשים שערך עם הפציינטים שלו, בלט חיפוש המאפיינים הנרטיביים של אותו אדם ומצבו הרפואי והנפשי: הדרמה של חייו והדרמה של מחלתו. כך החזיר אותנו סאקס למחוזות של קסם, ביטחון ופלצות ילדותיים, כאשר

סאקס סיפר את המטופלים שלו ואת התופעות הנוירולוגיות של המוח שלהם. אחד הקולגות

שלי, פסיכולוג שיקומי מוכשר שעובד במחלקה קשה לפגועי ראש – חיילים שנפגעו במלחמות הבלתי פוסקות של אזורנו, אנשים שרצף חייהם הוטח וטולטל על ידי תאונת דרכים או שבץ מוחי – סיפר לי לא פעם ולא פעמיים כי אחד הדברים החשובים שהוא עושה כפסיכולוג

ישבנו מוקסמים והקשבנו בסקרנות ובהשתאות אחר המספר הכל יודע, שגילה לנו עולמות, פתח בפנינו אופקים של דמיון והבנה ומעל להכל– נתן משמעות לעולם שסביבנו.

"אני התאהבתי –ויצאתי מאהבה ושוב התאהבתי – ובמובן מסוים,

במחלקה כזו הוא להאמין למאושפזים ולהיות איתם באימה שלהם. כולם אומרים להם "יהיה בסדר", "את תרגישי יותר טוב בקרוב", "העיקר הבריאות", אבל האמת היא שמה שהם מרגישים זה שממש לא יהיה בסדר ושהכל מפחיד, מייאש ושלכולם ממשיכים החיים ורק להם הם נעצרו. אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לזה, כי זה מפחיד נורא ומייאש נורא. האמת הלא נעימה היא שמי שאומר שיהיה בסדר אומר את זה בעיקר כדי להרגיע את עצמו. מטפל טוב מקשיב. כל אדם שרוצה ללמוד משהו על מוחו ורוחו של האדם צריך קודם כל ללמוד להקשיב. מי שקורא את סאקס, לומד הרבה על הקשבה. בשבילו הפציינט הוא קודם כל אדם, והמחלה היא קודם כל אירוע אשר כל אדם חווה בדרכו הייחודית. אוליבר סאקס: מספר הסיפורים של אייל שדה לביא, מתוך: .2016 ," , "עיניים פקוחות – בלוג על פסיכולוגיה הרוח האנושית psychotherapyisrael.com

הייתי מאוהב במטופלים שלי", כתב סאקס. להודות באהבה, או ברגש עוצמתי אחר כמו שנאה, פחד, אימה, תשוקה, כלפי מטופלים, נחשב על-ידי חלק מהגישות הטיפוליות כלא מקצועי, לא אתי ואף לא מוסרי ביחסים המבוססים על פערי הכוח שבין הרופא לחולה. אם איתרע מזלכם והתאשפזתם או אשפזתם בן משפחה קרוב בבית חולים, אתם בוודאי מתקשים לשכוח את חווית ההשפלה, חוסר האונים ואבדן הזהות; את הפיכתכם לחולה חסר שם, למחלה מהלכת או שוכבת; את הכוח הבלתי נסבל של הרופאים, שדנים זה עם זה באבחנות שלכם מולכם כאילו אתם לא נמצאים שם, כאילו אתם אוויר, או את הפיכת יקירכם מאדם לחפץ שמעבירים אותו ממחלקה למחלקה. פער זה מקורו בהיררכיות של כוח המשמרות סדר חברתי ותרבותי שבו, לפי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, אנו ממשטרים וממשמעים את עצמנו. הפנמנו כוח סמוי ושקוף שמופעל על נפשנו, תפיסתנו העצמית, גופנו ורגשותינו מבלי שאפילו נהיה

10 האיש שחשב שאשתו היא כובע

יואב היימן, איתי שור

במאי תיאטרון, אופרה וקולנוע, וחוקר תיאטרון - פיטר ברוק )1925 במרץ 21 - (נולד ב

) נולד בלונדון Peter Stephen Paul Brook : פיטר סטפן פול ברוק (באנגלית כבן למשפחה של אקדמאים יהודים רוסים מלטביה וגדל באווירה חילונית. 1947- . בין השנים 1943 בשנת ד"ר פאוסטוס עבודת הבימוי הראשונה שלו היתה של 50- שימש כבימאי בבית האופרה המלכותי בלונדון. במהלך שנות ה 1950 עבד על הפקות רבות באירופה ובארצות הברית. בין השאר ביים 20- המאה ה ) בביצוע 1970( חלום ליל קיץ ) ו 1964( מארה סאד ,)1962( המלך ליר את ההצגות הרויאל שייקספיר קומפני בלונדון. ). היה זה CIRT( הקים בפריז את המרכז הבינלאומי לחקר התיאטרון 1971- ב איגוד של שחקנים, רקדנים, מוזיקאים ואמנים אחרים מארצות שונות, שאיתם יסד בפריז את 1974- . ב 1970- יצא למסעות באפריקה ובאסיה בתחילת שנות ה ) הממומן Théâtre des Bouffes du Nord : תיאטרון "בוף דו נור" (בצרפתית מתקציב התרבות של הממשלה הצרפתית. הלהקה מורכבת משחקנים המגיעים מיבשות שונות, וההצגות מתקיימות בצרפתית או באנגלית, ביניהן ,)1990( הסערה ,)1989( גן הדובדבנים ,)1974( טימון איש אתונה ניתן למנות את ) ואחרות. 2000( הטרגדיה של המלט

Thomas Rome : צילום

נישואי פיגארו ,)1948( לה בוהם , ביים גם אופרות רבות, ביניהן: 20- ברוק, הנחשב לאחד מגדולי הבימאים במאה ה ) ועוד. בנוסף, 2010( חליל הקסם ,)1998( דון ג'ובאני ,)1981( הטרגדיה של כרמן ,)1957( יבגני אונייגין ,)1949( The (אנגלית: מהאבהארטה בוימו על ידי ברוק מספר סרטים, חלקם כעיבודים להצגותיו, המפורסם שבהם הוא שעות על האפוס ההודי המקודש. במהלך השנים זכה ברוק 9 על פי הצגה מצליחה בת 1989 משנת ) Mahabharata הוענק לו פרס דן דוד הישראלי בתחום חקר ההווה, 2005 במאי 23- בפרסים רבים, ביניהם פרסי אמי, טוני ואוליביה. ב וברוק בחר להעניק חלק ממנו לתיאטרון הישראלי-פלסטיני. ברוק מרבה לעסוק בביטוי הבימתי של תכנים רוחניים ופילוסופיים. כחוקר של אמנות התיאטרון, הוא כתב ספרים איכות החמלה: מחשבות על ,)1995( הדלת הפתוחה ,)1988( נקודת השינוי ,)1968( החלל הריק רבים, ביניהם: ) ועוד. יצירתו מושפעת מהגותם של אמנים ואנשי-רוח כמו גרוטובסקי, ארטו, גורדייף, ג'וליאן בק 2013( שייקספיר וג'ודית מאלינה. ברוק חקר רבות אודות הקשר שנוצר בין השחקנים לקהל והשפעתו על השחקנים ועל ביצוע המופע, בשאיפה להגיע למה שקרא "התיאטרון האוניברסלי" שאינו תלוי תרבות או שפה. כאשר נשאל "מה זה משחק . רגש וטכניקה. שניהם חיוניים במידה שווה. לאף אחד art- ו heart (תיאטרון)?", ענה: "זו תערובת, חצי-חצי, של מהם אסור לגבור על השני".

שחר נץ, איתי שור, דודו בן זאב

12 האיש שחשב שאשתו היא כובע

שנה. בתחילת דרכה המקצועית 40 שותפה ליצירה של פיטר ברוק מעל .Le Nouvel Observateur עבדה ככתבת תרבות וכמבקרת תיאטרון בעיתון , ובעקבות טימון איש אתונה עבדה עם פיטר ברוק על ליהוק 1974 בשנת . היא 1977 ) בשנת CICT( זאת הצטרפה למרכז הבינלאומי ליצירות תיאטרון , מהאבהארטה ו הטרגדיה של כרמן שימשה כעוזרת של ברוק ביצירותיו: ) ועוד. היתה 2000( הסערה, הטרגדיה של המלט והיתה שותפה לבימוי של , מחזות אני תופעה וחיברה יחד עם ברוק את מי זה שם? דרמטורגית של התלבושת ). עיבדה לצרפתית את המחזה 1998( שהוצגו בתיאטרון בוף דו-נור מאת אט'ול פוגארד, ג'ון קאני סיזווה בנזי מת מאת קן ט'מבה, ואת המחזה האינקוויזיטור עיבדה לצרפתית ולאנגלית את 2003 ווינסטון צונה. בשנת של דוסטויבסקי. יחד עם פיטר ברוק היא ביימה האחים קרמזוב על פי הגדול חליל , חמישה מחזות קצרים מאת בקט ועיבדה בחופשיות את פרגמנטים את של מוצארט. הקסם מחזאית ותסריטאית - מארי-הלן אסטיין , צרפת) 1944 (ילידת

Tania Victoria / Secretaría de Cultura : צילום CDMX

הפקה תיאטרלית עתירת האיש שחשב שאשתו היא כובע פיטר ברוק ומארי-הלן אסטיין יצרו על בסיס ספרו של אוליבר סאקס, בתיאטרון "בוף דו נור" שבפריז, 1993 הפקה זו הועלתה לראשונה בשנת L'Homme Qui שבחים, שנשאה את השם הצרפתי ... התארחה בירושלים, במסגרת פסטיבל ישראל. 1995 ובשנת

דודו בן זאב, שחר נץ

13 תיאטרון החאן

"זהו עמק התדהמה" פיטר ברוק

אם אדם חושב שאשתו היא כובע, חייבת להיות סיבה לכך. האם הוא משוגע? ברגע שאנחנו מניחים בצד את ההנחה הקלה הזאת, אנחנו ניצבים מול תעלומה אמיתית.

שכן לא רק הכותרת היא זו שהפכה את ספרו של אוליבר סאקס לרב-מכר: מאחוריה משתרע עולם לא נודע, שכל תגלית חדשה שאנו עושים לגביו היא גם מרתקת וגם מרגשת באופן עמוק.

סאקס היה נוירולוג – "נוירולוג רומנטי", כפי שהוא עצמו אמר – שעבורו המכשיר הקליני החיוני ביותר הוא לבו שלו, כשם שזה היה פעם אצל רופא אחר, אנטון צ'כוב, שבחן את גחמות הנפש האנושית באותה ההזדהות. עבור סאקס, אלה שסובלים מן המקרים הקשים והכואבים ביותר אינם בני-אדם מופחתים; הם לוחמים הנאבקים על פני תהומות ובקיעים פנימיים באומץ ונחישות של גיבורים טראגיים. זמן רב, במסגרת עבודת התיאטרון שלנו, חיפשתי קרקע משותפת שתאפשר לתיאטרון של ימינו לדבר אל הצופה ישירות ולערב אותו בלי הצורך לסמוך על תמונות מן העבר, ולא על הדימויים המוכרים-לעייפה של ההווה. כדי לעשות תיאטרון טוב וחי, צריך תמיד לחפש שטח שמעניין את כולם. כיום, הנושא הגדול החדש שמעורר עניין אוניברסלי הוא המוח, ולא צריך לחפש רחוק כדי לגלות מדוע. יהיו המחסומים

החברתיים או הלאומיים אשר יהיו, לכולנו יש מוח ונדמה לנו שאנו מכירים אותו, שאנו רגילים אליו. אבל ברגע שניכנס פנימה, נמצא שאנחנו על כוכב לכת אחר. כפי שאומרת הפואמה הפרסית "אסיפת הציפורים" (שהעלינו בעבר בתיאטרון שלנו), "זהו עמק התדהמה". כאשר התחלנו לעבוד, הרגשנו את הצורך לחוות את התדהמה הזאת ממקור ראשון. הודות להשראתו של אוליבר סאקס, בחנו מקרים כמו אלה שהוא מתאר, דומים ועם זאת שונים. הם נעשו לנקודת הפתיחה שלנו בחיפוש אחר צורה תיאטרלית.

מאת פיטר ברוק ומארי-הלן אסטיין, "האיש ש..." מתוך ההקדמה למחזה Peter Brook and Marie-Hélène Estienne, “L’HOMME QUI” , 2002 מצרפתית: דורי פרנס

14 האיש שחשב שאשתו היא כובע

בימוי - ג'יטה מונטה

שיחקה בתיאטרון חיפה. בין ההצגות 1978-1971 בימאית ושחקנית. בין השנים שכול וכישלון, רק אתמול נולדה, ליל העשרים, גן הדובדבנים, בהן השתתפה: רומיאו ויוליה, המשוגעת משאיו, המיליונרית מנאפולי, האישה שבישלה תיאטרון החאן: הילד חולם, כריתת ראש. תיאטרון הבימה: את בעלה. צייד יצא לצוד בצד, בתיאטרון הקאמרי: אנה גלקתיה, הצוענים של יפו. הדוד וניה, פרק ב', בגידה, הסוחר מוונציה, ינטל, אנה כריסטי, גדול וקטן, הסערה, מעגל הגיר הקווקזי, הנשים האבודות מטרויה, רולטה צרפתית, כולם רוצים לחיות, יאקיש ופופצ'ה, נכנע ומנוצח, מקבת, יחסים מסוכנים, , השחף, הזונה מאוהיו, עולמה של איימי, שידוכים, רוז – הצגת יחיד אקורדיוניסטים, אמא קוראז', אשכבה, ביבר הזכוכית, הרטיטי את ליבי. קצרים וחתול, סדר עולמי חדש, מולי 2 ביימה את הצגות תיאטרון החאן: סוויני, משחק של אהבה ומזל. זכתה בפרס ע"ש הזונה מאוהיו ועולמה של איימי על תפקידיה בהצגות אברהם בן-יוסף לשחקנית המצטיינת מטעם עיריית תל-אביב-יפו. זוכת כשחקנית בתפקיד משנה על תפקידה בהצגה 2007 פרס התיאטרון הישראלי הרטיטי את ליבי. הברווזון, הסוחר מוונציה, ערי מדבר אחרות, בין תרגומיו: פתאום בא סתיו, נעצר בחצות, קוריולאנוס, שייקספיר יניה וולף ׳ מאוהב, אמא אמרה שאסור, מי מפחד מווירג כובע הקש האיטלקי, פרק ב', קוויאר ועדשים, (הבימה), מלון פלאזה, המלך ליר, בואינג בואינג, אמדאוס, כסף הולך [תרגום ושווא, ווייצק, קומדיה של טעויות, איש קטן מה עכשיו מקבת, סיראנו דה ברז'ראק, אופרה בגרוש, מצחיקונת ועיבוד], המלט, רומיאו ויוליה, אירמה לה-דוס, (התיאטרון הקאמרי), הדוכסית מאמלפי, פיגמליון, מי דואג לילד, שגעון באופרה פיאף, הדבר האמיתי, ברנשים וחתיכות, חיים (תיאטרון חיפה), פרטיים, אלוהי הקטל, חלום של לילה בלב קיץ, תקלה קלה, שם פרטי, האמת, סיפור ישן חדש, ארוחת פרידה, האבא, נוסח עברי - דורי פרנס

Thomas Rome : קרדיט צילום

(בית ליסין והמדיטק), כטוב בעיניכם (בית ליסין), שעה של שקט, אילוף הסוררת, השקר, דברים שאני יודעת השחף, נדל"ן, הזמרת קירחת יותר, הקיץ, אדמה קדושה, בעלי (גשר) , אותלו 12- עניין של סגנון, הלילה ה החולה המדומה, המון (החאן), המתוק ואשתי היקרה, הקסם הגדול, משחק של אהבה ומזל, חלום ליל קיץ שלוש אחיות, הדיבוק, הטייפ האחרון של קראפ, המלך הולך (תיאטרון באר-שבע) רעש על לא כלום, סובניר (התיאטרון הערבי-יהודי). זכה מספר פעמים בפרס התרגום ע"ש שרופים (אנסמבל עתי"ם), למות, פר גינט . את 2016 . זוכה פרס לנדאו 2014 ,2013, 2011 ,2010 ,2008 עדה בן-נחום, ובפרס התיאטרון הישראלי על תרגום בשנים .Shakespeare.co.il – " תרגומיו למחזות שייקספיר ובני דורו ניתן למצוא באתר "שייקספיר ושות כמו כן כותב מוזיקה.

15 תיאטרון החאן

תפאורה ותלבושות - פולינה אדמוב

. מעצבת תפאורה ותלבושות בארץ ובחו"ל. בין 2001- ילידת מוסקבה, עלתה ב קצרים וחתול, משחק של אהבה 2 , נושים, האדרת עבודותיה: בת. החאן: מולי סוויני, סדר עולמי חדש, ,)2012 , (זוכת פרס התיאטרון לתלבושות ומזל ). בת. הבימה: 2010 , (זוכת פרס התיאטרון לתלבושות הלילה השנים-עשר (בשיתוף הילד חולם, שלוש אחיות, אישה בורחת מבשורה, הכתה שלנו אותלו, זה הים בת. הקאמרי: .1984 , אדיפוס תיאור מקרה ת. הקאמרי), הגדול, פופר, איש קטן מה עכשיו?, אלקטרה, כבוד אבוד, מפיסטו, ארוחת מסעות אודיסאוס, בת. גשר: הר לא זז, סודות. בת. בית ליסין: טעימות. עיקר בת. תמונע: איפיגניה. בת. באר-שבע: פציעות קטנות, בזעיר אנפין. הזקנה ועושה הנסים, הזר בת. מלנקי: מישהו מאחוריי. בצוותא: שכחתי. שושנת יריחו, על החטא, טרגדיות קטנות, ,)2004 , (הצגת הפרינג' של השנה .)2009 , (פרס קיפוד הזהב לתפאורה המהגרים, איוב, אורפיאוס במטרו Takoi teatr בסנט פטרבורג: עננוֹצה. אופרה פרינג'. קבוצת מחול נועה דר: Mastersakaya( טניה טניה ), במוסקבה: 2011 ," (מועמדת לפרס "מסיכת הזהב ). עיצבה ספרים, תכניות וקטלוגים (תיאטרון גשר, ידיעות, Teatr Franko( מרקיזה דא סאד ). בקייב: Fomenko מעריב, הוצאת גשרי-תרבות, המוזיאון לאמנות רוסית, תיאטרון החאן, תיאטרון הקאמרי).

תאורה - רוני כהן

הבתולה מלודמיר, השיבה למידבר, מילה של אהבה, דון בתיאטרון החאן: פרלמפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, מלחמה על הבית, קריטון, האשליה, הקמצן, אושר, הקיץ, אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, תעלולי סקפן, גן הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, תהלה, האדרת, הצוענים של יפו, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, כנרת כנרת, פילוקטטס, שיר ישן, רחוק..., חלום ליל קיץ, נפוליון - חי או מת!, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, הפרקליט, נושים, אישה בתיאטרון הבימה: פונדק הרוחות, יתוש בראש, אוי אלוהים ועוד. בורחת מבשורה, אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון האלמנות העליזות, אהבת חיי, גוד ביי אפריקה, בתיאטרון בית ליסין: מבקר המדינה, בגדי המלך. סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת. נשים לא מציירות, קומדיה של טעויות, אפריל הקסום, בתיאטרון באר שבע: גם הוא באצילים, מעגל הגיר בתיאטרון הקאמרי: השחף, הביתה הביתה. הקווקזי, משפט פולארד, כולם רוצים לחיות, ארוחת טעימות, רישיון לחיים,

ארגנטינה, אמא תרזה איננה, אמסטרדם. בתיאטרון חיפה: פשוט לאהוב, אגדת דשא, אוטוטו זוכה בלוטו, אניהו. על 2006-7 , בשנת האשליה על ההצגה 2003-4 בפרס התיאטרון הישראלי, זכה בקטגורית מעצב התאורה בשנת נפוליון - חי או מת! על ההצגה: 2018 , ובשנת הנסיכה האמריקאית על ההצגה: 2009 , בשנת הקיץ ההצגה

16 האיש שחשב שאשתו היא כובע

מוסיקה - יבגני לויטאס

חיבוריו המוסיקליים הועלו על ידי מיטב התזמורות והאמנים בישראל ובחו"ל, ביניהם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הקאמרית הישראלית, תזמורת סימפונט רעננה, אמן כלי ההקשה חן צימבליסטה, בבטה חאג, שרון רוסטורף-זמיר ועוד. יצירותיו בוצעו בארצות רבות, ביניהן גרמניה, איטליה, ארה"ב, רוסיה, אוקראינה, סין, יפן וטיוואן. לויטאס הלחין ועיבד מוסיקה לסרטים והצגות תיאטרון בארץ ובעולם. בין בבימויה של ג'יטה מונטה קצרים וחתול 2 , מולי סוויני עבודותיו בארץ: בבימויו של עיקר שכחתי, כיסאות (הבימה / מלנקי), צמח (תיאטרון החאן), מיכאל טפליצקי (תיאטרן מלנקי) ועוד. מוסיקה ועיבודים תזמורתיים של לויטאס הוקלטו על ידי אמנים רבים, ביניהם: שרון רוסטורף-זמיר, בבטה חאג, חן צימבליסטה, שלומי שבן, שלמה ארצי, ועוד. לויטאס מכהן כמלחין בית בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. 2019 משנת ממובילי תחום עיצוב התוכן להקרנה בארץ, במגוון תחומים. (זוכה פרס התיאטרון הישראלי לעיצוב וידאו) 1984 עיצוב וידאו לתיאטרון: (ת. העולם האחר (ת. הבימה), חיזור גורלי, נתתי לה חיי, המורדים ,2017 המסע אל (ת. השעה), הלב האמיץ של אירנה סנדלר, סולם יעקב החאן), (מוזיאון המדע ירושלים). האור עונת ,2007 שפויים ,2003 צימאון עיצוב וידאו להופעות מוסיקה: שלמה ארצי ( ), שלומי שבן 2010 תחנות 4 ), שלום חנוך ( 2012 אושר אקספרס ,2010 ההופעות אהבה על ), יהודה פוליקר ( 2014 תרגיל בהתעוררות ,2013 עם הפילהרמונית ( הופעת האיחוד ), משינה ( 2018 אפר ואבק ,2014 מוזיאון החלומות ,2010 תנאי ), רמי קליינשטיין 2010 עסקי הרוק'נ'רול ,2005 רומנטיקה עתידנית ,2003 ), תיסלם 2012( ), אסתר ראדה 2019 ,2016( 6 ), התקווה 2010( ), הדג נחש 2018( .)2002( וידאו ארט – Studio Insight – גיא רומם

מופע ,)2010-2019( עיצוב וידאו פסטיבלי מוסיקה: פסטיבל עין גב לזמר עברי עבודה עברית ), מופע 2016( בום-בוקס ), פסטיבל 2018( פסקול המדינה .)2008( בפארק הירקון האור , פסטיבל 2018 הזוהר הדרומי , פסטיבל 2019 בירושלים צלילים בעתיקה עיצוב ובימוי מיצגים: פסטיבל . , לילה לבן בנתניה TLV watershow , קסם בספארי ,2017 בירושלים ), פרס לנדאו 2019 ,2012 ,2010 ,2009( ), פרס ישראל 2019 ,2015 ,2013( עיצוב לטקסים ממלכתיים: טקס המשואות ,2017 ,2016( ), חידון התנ"ך העולמי 2017-2019 ,2016 ,2012( ), פרס ספיר לספרות 2015 ,2013 ,2011( לאומנויות ומדעים .)2017 ,2009( ), המכביה – טקס הנעילה 2011-2019( ), טקס פרסי דן דוד 2019 בנוסף, עיצוב וידאו עבור מאות מיצגים ואירועים מסחריים של ארגונים וחברות מובילות.

17 תיאטרון החאן

דודו בן זאב

בוגר בית הספר תלמה ילין והסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. לילות הדבש והאימה, הילד חולם, מר השתתף בהצגות: בתיאטרון הבימה: סלימר המתוק, זעקי ארץ אהובה, רוקדים בלונסה, מקבת, החייל האמיץ ,1913 : שוויק, סירנו דה ברז'רק, הסירפד של השכן. פרויקט שטרנהיים ,2000 דבורה בארון, ליסיסטרטה בתיאטרון הקאמרי: המאובן, תחתונים. קפה ועוד. בתיאטרון בית ליסין: קוויאר ועדשים, דמוקרטיה, אמא קוראז' – זוכה פרס השחקן המצטיין ערבה, האגם המוזהב, סרט צרפתי, ברנז'ה . יצר יחד עם שמוליק לוי את הצגת היחיד אמא מאוהבת "פותחים במה", . בתיאטרון נוצר: 1990 , עליה זכה בפרס החממה, פסטיבל עכו בתנועה שד . בתיאטרון תמונע: יצר יחד עם אשתו, האמנית פנטיסליאה, הגבול והשיבה , פרויקט אמנות רב תחומי – הצגה, 1994 דיסאינטגרציה זיו פלג בן-זאב את תערוכה וספר שכתבו ביחד על החיים עם איתי, בנם הלוקה באוטיזם. על הצגת היחיד, בבימויו של שלום שמואלוב, זכה בפרס הפרינג' בקטגוריית .2007 המבצע שתי אצבעות מצידון, לא שם זין, תרנגול כפרות, שירת הסירנות. בקולנוע: קצרים וחתול, המקצוען, יחזקאל, אדם הוא אדם, האדרת, 2 שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: עורבים, בוצ'ה, הפרקליט. פונדק (מינץ), בדמי ימיה (פונדקאי של פונדק הבירית), הנשים העליזות מוינדזור בימים אלה משחק בהצגות: (ראגבי). יתוש בראש (רוח ב', חלפן), הרוחות

יואב היימן

. זכה במלגות קרן שרת 1998 , בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב .2007 ,1999 ,1998 לשנים על אש קטנה, פאזל, כן או לא, החיים זה לא הכל, בתולות, בטלוויזיה: ג'וני ואבירי הגליל, עיר מקלט, שב"ס. דילמת הדריין, מבצע חמניה. בקולנוע: אהובתי הנשואה, התקלה, מר קולפרט, ברוח המקום. בתיאטרון פרינג': .2012 , – פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא שש כתיבה: .2016 , – פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא כוב ׳ כמו אצל צ כתיבה ובימוי: – פסטיבל חיפה פומי – הטפיר שאיש לא מכיר כתיבה ומשחק: (פרס המחזה הטוב ביותר). 2019 , הבינלאומי להצגות ילדים שחקן להקת תיאטרון החאן. מלווה אמנותי של פרויקט כמעט מוחאן – לטיפוח יצירה ירושלמית צעירה.

שש דמויות מחפשות מחבר, השיבה השתתף בהצגות: למדבר, מילה של אהבה, האשליה, צל חולף, החיים הם חלום, מאכינל, אדמה קדושה, נישואים, המצליחים,

אותלו, אהובת הדרקון, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי חדש, אושר, מלחמה על הבית, קצרים וחתול, תמונות מחיי 2 , מולי סוויני, משחק של אהבה ומזל, חוקר פרטי, הקמצן ועוד. הכפר, הצוענים של יפו, אדם הוא אדם, האדרת, שיר ישן, רחוק... הנשים (טלגין), תהלה, דוד וניה (אוקטב), תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: בדמי ימיה (זום), חלום ליל קיץ (יהודה), כנרת כנרת (ג'ורג' פֵּייג'), העליזות מוינדזור תקלה טכנית, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק (עקביה מזל), (טורנל). יתוש בראש (ברטוצו),

18 האיש שחשב שאשתו היא כובע

שחר נץ

, זוכה במלגת הצטיינות ע"ש 2016 בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב ת"א מיקי לאון. מאת ג'ייסון דנינו הולט ניים דרופ ב"תיאטרון הבית" משתתף-יוצר במופע בבימוי אביגיל רובין ויואב ברתל, עליה היה מועמד שתמות אמן ובהצגה .2018 " לפרס שחקן המשנה בטקס "קיפוד הזהב על 2018 זכה בציון לשבח על משחקו בפסטיבל הצגות יחיד תיאטרונטו בבימוי מיכאל גורביץ'. שלבים 10- איך להיות מאושרים ב ההצגה סוסי פרא, האחיות המוצלחות שלי. טלוויזיה: בבימוי משה רוזנטל. בדרך חזרה קולנוע: (רוח א', כתב), פונדק הרוחות בימים אלה משחק בהצגות תיאטרון החאן: (ליאור). תקלה טכנית, אוי אלוהים (יקותיאל / יסונוגורסקי), כנרת כנרת

איתי שור

.2005 בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב, ת"א. זוכה מילגת קרן שרת לשנת בהמכשפה בבית ממול – יואבי 2012 זוכה ציון לשבח בפסטיבל חיפה (גם במדיטק). בופור, איציק, בלדה ליוסף. בקולנוע: , עולם הבובות של 3 , מקימי, חסמב"ה דור 2 דאוס, דני הוליווד בטלוויזיה: , בימוי: חגי לוי). HBO( 2014 גלי, קיץ

, יש ילדים זיג זג , נונו ב צבעים בחול תיאטרון אורנה פורת: נחום גוטמן ב גבינה אישה, בעל, בית, . תיאטרון הקאמרי: רועי ב פצפונת ואנטון אנטון ב תיאטרון בכולם רוצים לחיות. גולגלה באימא קוראז' וילדיה, שוויצרית . צוותא: קול אחד , צביקה בן שושן ב לקפוץ מעל העננים הנפש: עידו ב . שבע שבע ב עורבים, אדם הוא אדם, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: שיר ישן רחוק..., הפרקליט. הנשים העליזות (קליאנט), החולה המדומה בימים אלה משחק בהצגות: נפוליון – חי או מת! (קלאפ), חלום ליל קיץ (זרח, יסנוגורסקי), כנרת כנרת (אברהם סלנדר), מוינדזור

חקירה חוזרת בעניין מותו (זמבוליני, שד, דון פפינו, נפוליון הגבוה, נפוליון האמיתי, זונה צאר), (בן תקלה טכנית, פונדק הרוחות (שוטר א', שוטר ב‘), המוזר של אנרכיסט מפוקפק (קאמי). יתוש בראש החלפן),

19 תיאטרון החאן

"הרופאים אומרים לי או: 'נירולוגית שום התקדמות' או 'למדת ללכת, בראבו!' הם לא לוקחים בחשבון את זה ששום דבר לא הושג. היום אני הולך אבל שום דבר לא מבטיח לי שאני אוכל לחזור על זה מחר. בשבילי כל יום הוא מרתון מנטאלי. שום דבר לא נרשם, אין לי אף הרגל, רק טריקים ואסטרטגיות. למדתי אפילו לעשות תנועות בשביל שיחשבו שאני נורמלי". מתוך המחזה

דודו בן זאב

יואב היימן

יואב היימן, שחר נץ

אודי בן משה מנהל אמנותי: | אלישבע מזי"א מנכ"ל:

יגאל בן אריה, רותי דיסקין, ויקטור הראל, יוסי הראל, גורי זילכה, אבי חפץ, יעל חקלאי- עמוס אונגר – יו"ר, חברי הוועד המנהל: קאופמן, מיכה טל, סאלי לוי, מיכל לקס, ינון עוז-ארי, תמר פיינברג, ענת פינסטרבוש, יון פדר, פלורה צדוק, יובב צור, ענת צור, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, ניסן רז, אורי שרף הלל שטיינברגר – יו"ר; בני בן צבי, יוסי שובל חברי ועדת ביקורת: שחקני להקת תיאטרון החאן: נטלי אליעזרוב, דודו בן זאב, יואב היימן, אריאל וולף, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי-קפלן, יוסי עיני, סוזנה פפיאן, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר שחקנים להצגה: יובל אורון, תמר אלקן, אדי אלתרמן, גיא גורביץ', יהב גל, אור לומברוזו, רן לשם, יעל אסתר מור, שחר נץ, יניב סגל, שרי עציץ, אבי פניני, ויטלי פרידלנד, נילי רוגל צוות תיאטרון החאן: רוני מנהל תאורה: ששון חזם; מנהל טכני וייצור: דפנה לוטן; מנהלת שיווק: ברטה שטרית; חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: עוזרת מנכ"ל אורית הראל; דוברת: אסף ברזניצקי; מפיק אמנותי: אירית בלומנפלד; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: כהן; קרן אחראית מנויים: מרינה ברייטר; הנהלת חשבונות: עדנה טוויג, ליזי מזרחי; ניהול הפקה: נעמה אֶנוֹש; ומזכירת התיאטרון: מיכאל אבבו, יהונדב טכנאי קול: יונתן לוי, מרטין קנטור, ריינהרד סטו, יצחק סקילי; תאורנים: עאסם אל-שריף; מנהל במה: ברק; פאולה טימונר, דנה שעובי, יעל הלבשה ואביזרים: חאלד חמדאן, איתמר מבורך, אנטון קוצ'ר, אבישי דהן; עובדי במה: גילת; מיכל תמרי, נועם בן יונה, אלעד קופאים: טל ירמולינסקי; אחראית קופה: סופי מולדבסקי; איפור ופיאות: טורטן, דניאל מרקוס; , נאוה ברנר, אחינועם גבאי, טליה גבעון, רותם גבעוני, הילה דייטש, (מנהל מכירות) גדי בן חמו מח' טלמרקטינג: טורטן, חני שרייר; אחראי דיילים: קרן יניב, כנרת מימון, טל מרקובסקי, נועה נחום, קרן ניר, אביב פולינס, שושי קנדל, ספיר שער, אביטל שרמן; עובד הבית: אור אונגר, סיון בוכהיים, דוד ברנט, גיורא חסון, מיכל כספי, שירה מזרחי, מעיין צוק-רן, אורי קרן; דיילים: אורי פישר; מחמוד גית אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים בפני העשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. naama@khan.co.il : נשמח לצרף ידידים נוספים. להתקשרות עו"ד עמי פולמן יועץ משפטי: | רו"ח יאיר אלון מבקר פנים:

עו"ד חגי שמואלי יו"ר אגודת הידידים:

נירה וישראל ברטל, דברה ולואיס גרבר, חיים זקן ודגנית דוגה, רנה ומאיר חת, אפרת ומיכה טל, ג'ואנה ואברהם קושניר, שוחרים /// דורותי וגובי קרטס

מיכל ועמוס אונגר, יעל ורמי ארז, רוז ואליהו בן טובים, נורית ואהל-הרמן, דן זיסקינד, ארנה ואדוארד כהן, תחיה עמיתים /// ואברהם סנפירי, לסלי סבה וורדה שיפר, נירית צ'רננסקי, שלומית ופלג רדי, אליס שלוי, גאולה שמואלי, דורית וחגי שמואלי

רונית ואפי אברמזון, פרנסיס וברוס אופנהיימר, אורה ויעקב אחימאיר, בתיה ארטמן, שרה ארנסון, עליזה אשד, רות ידידים /// בורמן, דורית ויחזקאל ביניש, מירלה ושרון במברגר, ניצה בן-אלישר, יגאל וללי בן אריה, משה בן יעקב, עופרה בן יעקב, רובי ובניה בן-נון, נטע בן פורת, אורי ומיקה בנקי, סוניה וזמיר בקל, רמי בר גיורא, נעה וישראל בר גיל, נורית ואמתי ברקול, חביבה וחזי ברקלי, רבקה ויאיר גוטמן, רות גילאי, דינה ויורם גרינשפן, דפנה גרנות, נעמי דדון, נעמי וינד, מירה ויינשטין, רחל ויהודה וייס, אילנה ויורם וקשלק, ציפי זרנקין ויואב איגרא, פרנסין וראובן חזן, נחמה חסון, נעמי ואבי חפץ, רות חשין, דליה טלמור, ליטל ידין, איטה ילין, דבי ועמוס יפה, נאוה וחיים יפה, ארי כהן, עופר ותהילה כהן-כהנא, עמליה כהן, שרה כהן, רעיה ואביעד כהנא, מאיה וברק כלב, חנה כלפון ויאן גונווג, אורי ותמר לומברוזו, אתי ויעקב למדן, חבצלת לורברבוים, דינה ושלמה מור יוסף, אורנה מחנאי, הני מיטלמן, דורית ונפתלי מיכאלי, רות מירון, רפי מרון, רחל מרין, טלי ודני נווה, אסתר נרקיס, שמחה סיגן, רות ומיכאל סלע, תחיה והרי ספיר, שרה עצמון, ענת ואלכס פינסטרבוש, לינה פישר, ברוריה פרסבורגר, נעמי ודוד קאסוטו, דב קולני, יהודית קרפ, שילה וצבי רביב, רונית ושלמה רבינוביץ', ציפי רומן, זיוה רותם, אורנה וצלי רשף, תמר שילה, תמר שנהר, יהודה שפירא, אביבה ויואל שר, תמי ואורי שרף, נשיאת בית המשפט העליון–השופטת אסתר חיות

22 האיש שחשב שאשתו היא כובע

L’HOMME QUI By Peter Brook and Marie-Hélène Estienne Based on the book The Man Who Mistook his Wife for a Hat By Oliver Sacks

יואב היימן, איתי שור

Translation: Dori Parnes Directing: Gita Munte

Set and Costume Design: Polina Adamov Lighting Design: Roni Cohen Music: Eugene Levitas Video Art: Guy Romem – Studio Insight

Actors David Ben Zeev Yoav Hyman Shachar Netz Itai Szor All the actors play the roles of doctors and patients intermittently

Inspired by the book written by the renowned neurologist Oliver Sacks, Peter Brook has created a theatrical event or “a theatrical research” as he calls it – portraying a series of meetings between doctors and their patients. Each scene provides the audience with a different and unusual neurological case and confronts us with the amazing, exciting and strange phenomenon, which can take place in our human mind such as autism, visual agnosia, Toret syndrome and others. Among the cases which the play portrays are a man who sees only half of what is in front of him and therefore shaves only half of his face, a man who cannot recognize objects by name because he only sees their shape, the man who cannot speak in his mother tongue and the man who thought his wife is a hat. The play exposes these people revealing the pain and psychological complexities, which these unique syndromes inflict upon them.

Production Staff Production Director: Edna Twig Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam Lighting and Sound Manager: Roni Cohen

Program Editor: Assaf Berznitsky Photography: Yael Ilan // yaelilanblog.com Program and Poster Design: Elad Elharar - Design & Illustration // eladelharardesign.com Public Relations: Orit Harel, The Jerusalem Khan Theatre

The performance lasts about 1 hour and 15 mins. (without intermission). Premiere: June 29 th 2019 .

23 תיאטרון החאן

"פעם היו סוגרים אותנו עם הדפוקים בשכל, אבל היום כולם מתחרים עלינו, הנירולוגים רוצים אותנו, הפסיכולוגים רוצים אותנו, הנאו-פסיכיאטרים רוצים אותנו, המדע הקוגניטיבי רוצה אותנו. אנחנו באופנה, בכל מקום". מתוך המחזה

9354102 , ירושלים 2 קופת תיאטרון החאן, דוד רמז להזמנת כרטיסים והצגות:

www.khan.co.il kupa@khan.co.il 02-6303600 :' טל