החאן - האיש שחשב שאשתו היא כובע

למרות הפופולריות העצומה של גאל ומעמד הסלבריטי לו הוא זכה, עוררו רעיונותיו גם תרעומת וגיחוך בקרב בני דורו. התרעומת נגעה להשלכות המוסריות והדתיות של רעיונותיו, שנחשדו במטריאליזם והפקיעו מהאדם את האחריות למעשיו. עקב כך נאלץ גאל לגלות מוינה לפריס, בה זכו רעיונותיו לאהדה ציבורית גדולה יותר. אך גם בפריס, הפגין הממסד המדעי סקפטיות כלפי רעיונותיו. דבר זה הוביל בסופו של דבר למחקרים שיטתיים חשובים ביותר בנוגע לתפקידם של אזורי מוח שונים. בכך תרם גאל בעקיפין לחקר האנטומיה התפקודית של המוח. דוגמאות לגיחוך שעוררו רעיונותיו של גאל ניתן לראות בעיתונות יצאו כנגד היומרה למדוד את 20- תקופתו ואף מאוחר הרבה יותר, כאשר אמני דאדא בראשית המאה ה .)2 האדם בכלים מדעיים (תמונה

אדולף ושל 4- . פרנץ גאל בוחן את גולגולותיהם של מלך שוודיה גוסטב ה 1806 ) מהעיתונות הצרפתית של שנת Martinet( מימין: קריקטורה של מרטינה :2 תמונה ראש ממשלת בריטניה וויליאם פיט הצעיר וחושף את שיגעונם ופשעם. מאחוריו פרודיה על אוסף הגולגולות שלו, בו מוצאים בין השאר את גולגולתו של מתושלח, הומרוס, גולית, סוסו של אכילס ועוד. הרקע לקריקטורה – המערכה המתוכננת של שוודיה, בריטניה ורוסיה נגד צרפת (הקואליציה השלישית). משמאל: פסלו של .)Der Geist unserer Zeit( " – "רוח זמננו 1920- ) מ Hausmann( אמן הדאדא ראול האוסמן

איפשרו התפתחויות מדעיות שונות להעמיק בחקר המוח. האופטיקה איפשרה למדענים 19- במאה ה לצפות לראשונה בתאי עצב, חקר החשמל איפשר לחקור את הקשר שבין פעילות חשמלית של עצבים לבין הפעלת שרירים ותפישה חושית, והכימיה איפשרה לחקור את הקשר שבין חומרים כימיים שונים לבין תהליכים עצביים. בד בבד, הצטברו עדויות על השפעתן של פגיעות ראש ממוקדות על תפקוד האדם – עדויות שלמעשה היו קיימות כבר מימי קדם בכתביהם של רופאים שעקבו אחר חיילים פצועים. המקרה של פיניאס גייג', שאיבד כמחצית מהאונה הקדמית שלו בתאונה ששינתה את אופיו, הוא אחד המפורסמים. מאוחר יותר, ניתוחי מוח אפשרו לראות כיצד גירוי חשמלי ממוקד יוצר תנועות או תחושות שונות, בהתאם לאזור בו ניתן הגירוי. אך עם כל התפתחויות אלו, עדיין המשיכו מדעי המוח לנוע בין שני קטבים: הקוטב התופש את המוח כמכונה אחודה, הפועלת באופן מתואם כדי לייצר את אותו הדבר החמקמק הקרוי "אני", לבין הקוטב הפורט את המוח לאזורים ותת-אזורים, האחראים בתורם על תפקודים ותתי תפקודים. באופן לא מפתיע, נדמה כי האמת היא שילוב של שתי תפישות אלו. בה אתם צופים היום, מציגה מקרים מעודנים ומטרידים של "האיש שחשב שאשתו היא כובע", ההצגה פגיעות מוחיות. מעודנים, שכן רק מחקר רגיש, אנושי וזהיר מאפשר לאפיין את המצבים הייחודיים של אותם פציינטים. מטרידים, שכן הם מעלים שאלות עמוקות על התנאים הנחוצים לתחזוק אותה זהות אחודה, ה"אני". פיטר ברוק לוקח אותנו למסע אל תוככי האני במופעיו הפּרוּמִים, ומותיר אותנו עם מחשבות הנוגעות ללב תפישתנו את עצמנו.

ד"ר גלעד יעקובסון הוא חוקר מוח ומרצה בתכנית ללימודים הומניסטיים במרכז שלם.

5

תיאטרון החאן