החאן - הנשים העליזות מוינז'דור

מאת קומדיה ויליאם שייקספיר

אודי בן משה עיבוד ובימוי: | נסים אלוני על-פי עברית:

משתתפים (לפי סדר כניסתם): לּוֹאוּ – שופט שלום ֶ רוברט ש יהב גל -

לּוֹאוּ ֶ ר - אחיין של ש ֶ נד ֶ ל ְ ם ס ָ ה ָ יבר ֵ א איתי שור - ס - כומר וולשי ְ אנ ַ ב ֵ הכומר א אריה צ'רנר - ייג' - אזרח של וינדזור ֵּ ג'ורג' פ יואב היימן - ף ָ ט ְ לס ַ סר ג'ון פ ארז שפריר - נים - משרתו של פלסטף / יונתן מילר - ג'ון - משרת בבית פורד יסטוֹל - משרתו של פלסטף / ִ פּ גיא גורביץ' - רוברט - משרת בבית פורד

נסים אלוני על-פי עברית: אודי בן משה עיבוד ובימוי: ויליאם שייקספיר קומדיה מאת

ייג' ֵ גברת מרגרט פּ יעל טוקר - ליס פורד ֶ גברת א עירית פשטן - ייג' ֵ ייג' וגברת פּ ֵ ייג' – בתם של פּ ֵ העלמה אן פּ דניאל גל - איוּס ַ לי - משרתת של דוקטור ק ְ יק ִ ו ְ גברת ק אודליה מורה-מטלון - איוּס - רופא צרפתי ַ דוקטור ק אריאל וולף - פרנק פורד - אזרח של וינדזור יהויכין פרידלנדר - פונדקאי של פונדק הבירית דודו בן זאב -

סבטלנה ברגר תפאורה: יהודית אהרון תלבושות: רוני כהן תאורה: עדי כהן מוסיקה: מרים יחיל-וקס עריכה:

2 2014 בדצמבר 29 : משך ההצגה: כשעה וחצי (ללא הפסקה) הצגה ראשונה >

סר ג'ון פלסטף, אביר לא צעיר, מגיע לוינדזור בלי פרוטה בכיס, ומסתבך. פלסטף מחליט לחזר אחרי שתי נשים אמידות בתקווה שישפרו את מצבו הכספי ושולח לשתיהן מכתבי אהבה זהים, משוכנע בהצלחתו. הדבר מגיע לידיעת בעליהן, מר פייג' ומר פורד. פייג' לא מתרגש, פורד מתמלא קנאה ומחליט לבדוק את נאמנותה של רעיתו על ידי התחפשות למר ברוק, התקרבות לפלסטף וחקירת מעלליו. לזוג פייג' יש בת, אן, שהיא מושא לחיזוריהם של כמה מגברי וינדזור: דוקטור קאיוס הצרפתי נראה לאמא פייג' כחתן ראוי; סלנדר - מוצא חן בעיני אבא פייג'. מי יזכה באן היפה? המחזרים ונציגיהם נעזרים בגב' קויקלי, שדכנית לעת מצוא ובחשנית מדופלמת, אלא שהעניינים מסתבכים וקאיוס הצרפתי מזמין את הכומר אוונס, נציגו של סלנדר, לדו קרב. דם עלול להישפך עד שהפונדקאי המקומי, שגם הוא בחש בקדרה, מתערב ברגע הנכון. הנשים העליזות לא מעוניינות באביר השמנמן אך הן מחליטות להעמיד פנים שהן חושקות בפלסטף כדי להתעלל בו ולצחוק על חשבונו. הוא מגיע לביתה של גב' פורד עם תקוות גדולות, אולם פגישת האהבים נקטעת באופן בלתי צפוי ומאד לא נעים, מבלי שזהותו תיחשף בפני הבעל הקנאי. על אף הביזיון, חוזר פלסטף לפגישת אהבים נוספת בבית פורד. גם הפעם זה מסתיים בכי רע ושוב ללא חשיפת זהותו של האביר בפני הבעל הקנאי. בסבב השלישי נחשף פלסטף בקלונו לעיני העיר כולה, הנשים חוגגות את נצחונן, מר פורד מבין שקנאתו היתה חסרת יסוד, אן מצליחה לחמוק ממחזריה הנלעגים, והכול בא על מקומו בשלום.

צוות הפקה: שקד לוי מנהל הפקה: ששון חזם מנהל טכני וייצור: לי טפרברג, עדי יאיר, דנה שעובי, לאה סילבר, מלבישות: אלינור זילברמן, דנית סיקל, פאולה טימונר ליאוניד אליסוב, אוקסנה יאנוביצקי, אירנה פלחוב תפירת תלבושות: סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקות, פיאות ואיפור: ארגונית, עיצוב תפאורות בע"מ ייצור תפאורה: עאסם אל-שריף מנהל במה: חאלד חמדאן, יהודה ספקטור, אנטון קוצ'ר, ואדים קיסלב עובדי במה: עינב סנדרוביץ׳ ייצור מסכות: רוני כהן מנהל תאורה וסאונד: יונתן לוי, מרטין קנטור, עידן הרזון, לי לוריאן, נתנאל רפפורט, תאורנים: יותם מיכאל-יוגב, דניס קבנוב מיכאל אבבו, איתן כהן סאונד: רוני טוביאס גדעון עוזרת במאי: נוטלסטודיו עיצוב תוכנייה: | יוסי צבקר צילומים: | פולי ברינר תכנייה: דנה סוחולוצקי - תיאטרון החאן יחסי ציבור:

3

ה אנחנו יודעים על שייקספיר ? מ 1564-1616

מה אנחנו יודעים על ויליאם שייקספיר? אף שפרטים רבים בחייו אינם ודאיים, יש בידינו מידע רב עליהם. הרשומות שנשתמרו מספרות מעט מאוד על חייו הפרטיים ואינן מספרות כלל על חיי הנפש שלו, אולם מלמדות על המאורעות החיצוניים בחייו. להלן אחדות מן השאלות החוזרות ונשאלות בקשר אליו, ותשובות שנשאבו ממקורות בדוקים. מתי והיכן נולד ויליאם שייקספיר? לפי רישומי הכנסייה, שייקספיר הוטבל לנצרות בכנסיית השילוש ,1564 , באפריל 26 הקדוש, בעיירה סטרטפורד שעל הנהר אבון, ב כנראה שלושה ימים לאחר לידתו. הוא היה השלישי מבין שמונה ילדים. שתי האחיות שנולדו לפניו – מתו בינקותן. שלושה אחים ואחות, צעירים ממנו, הגיעו לבגרות. אביו מולידו, ג'ון שייקספיר, היה יצרן כפפות אמיד, רצען וסוחר צמר, שהחזיק ברכוש דלא ניידי בסטרטפורד. אמו של שייקספיר, מרי ארדן, היתה בתו של חוואי הייתה סטרטפורד עיר שוק מרכזית ששירתה 1500 מצליח. בשנת כמאתיים בתי אב. היא נודעה כעיר של ירידים, וכדי להגיע אליה מלונדון נדרשו שני ימי רכיבה. מאחר ולאביו של שייקספיר היה מעמד של אזרח-העיר, היה זכאי לשלוח את בנו ללימודים, ללא תשלום, בבית הספר המצויין באותה עיירה. אפשר להניח כמעט בוודאות שויליאם הצעיר למד באותו ביה"ס אצל בוגר אוקספורד, ששכרו שולם לו בעין יפה, והוא זה שלימד את הנער את יסודות הרטוריקה והספרות הרומית הקלאסית.

סטרטפורד על האבון, עיירת הולדתו של שייקספיר

כמה ילדים היו לשייקספיר ומה היו שמותיהם? 8 - , בהיותו בן שמונה עשרה וחצי, נשא שייקספיר לאישה את אן האת'וויי, שעל פי הרישומים הייתה קשישה ממנו ב 1582 - ב בפברואר, 2 , והתאומים ג'ודית' והאמנט, שהוטבלו ב 1583 , במאי 26 שנים. נולדו להם שלושה ילדים – סוזנה שהוטבלה לנצרות ב .11 , והוא בן 1596 . האמנט נדבק בדבר (המגפה השחורה) ומת באוגוסט 1585 אילו יחסים היו לשייקספיר עם המלכה אליזבת? אליזבת הראשונה אהבה את האמנויות וטיפחה אותן. הייתה לה להקת תיאטרון משלה, והיא חסמה בנחישות את ניסיונותיהם של הפוריטנים לסגור את התיאטרונים. תחת חסותה, פרחו התיאטרונים והיצירה בתקופה הקרויה על שמה. היא השכילה התפתח נוהג של הזמנת תיאטרונים להופיע בחצר 1590 להעריך את כישרונו של שייקספיר, שהיה המחזאי האהוב ביותר עליה. ב המלכות, ולהקתו הוזמנה יותר מכל להקה אחרת. המחזה 'ריצ'רד השני' שבו נראית הדחה של מלך הכעיס אותה היות שסברה שהוא מתייחס אליה. המלכה אהבה את דמותו של פלסטף וביקשה במיוחד מחזה שייסוב סביב דמותו. כך ניתן גם להסביר את נוכחותן של דמויות נשיות רבות במחזה כמחווה למלכה, ואת המהומה הגדולה בסוף המחזה, מעין קומדיית טעויות הסובבת כולה סביב פלסטף. האם היה שייקספיר מפורסם בימי חייו? על חייו של שייקספיר בשבע השנים שלאחר הולדת התאומים ג'ודית' והאמנט, לא ידוע לנו דבר. אנו רק יודעים בוודאות שבסוף אותה תקופה היה שייקספיר בלונדון ועורר תשומת לב רבה בחוגי התיאטרון בבירה. בני תקופתו השאירו אחריהם בכתובים מידע המצביע על כך ששיקספיר עורר קנאת סופרים והתפעלות גם יחד, כשחקן וכמחזאי. בתקופה בה כתב שייקספיר את מחזותיו הגדולים – ההכרה בו הלכה וגדלה, אולם בני זמנו לא ראוהו, כמובן, בכל גדולתו, כפי שאנו רואים אותו כיום.בתקופה בה כתב שייקספיר את מחזותיו הגדולים – ההכרה בו הלכה וגדלה, אולם בני זמנו לא ראוהו, הקפידו המ"ולים להדפיס את שמו על עמוד השער – דבר המוכיח 1598 כמובן, בכל גדולתו, כפי שאנו רואים אותו כיום. לאחר שמחזה פרי עטו של שייקספיר נחשב רב מכר במיוחד.

4

הפוליו הראשון, קובץ כל כתביו של המחזאי, מעיד על הכבוד הרב שרחשו לו הקולגות. על מעמדו החברתי כאדם חשוב ואמיד מעיד הפסל שהציבו קרוביו לזכרו בכנסיית השילוש הקדוש, בסטרטפורד שעל הנהר אבון.

תיאטרון "גלוב" עשו שייקספיר ועמיתיו בלהקה עיסקה מסחרית 1599 בשנת ממין חדש. במקום לשכור את האולם להצגותיהם, כפי שהיה מקובל עד אז, בנו להם בית משלהם – הלוא הוא תיאטרון "גלוב" המפורסם, ובו הוצגו לראשונה מחזותיו של שייקספיר בפני קהל. להקתו הייתה הלהקה המבוקשת ביותר בלונדון, הן על ידי קיבלה הלהקה 1608 - הקהל הרחב והן על ידי אנשי החצר. ב בית תיאטרון שני – ה"בלאק פרירס" – בנוסף ל"גלוב". כאן הוצגו בערבים מחזות בפני קהל מובחר יותר, שלא כהצגות היומיומיות בתיאטרון "גלוב" הפופולארי. דמי הכניסה היו גבוהים הרבה יותר, וההצלחה הכספית הייתה, כנראה, גדולה. שיפור מתמיד חל במצבו הכספי של שייקספיר ובעלייתו במעלות החברה, הוא השקיע כספו בנכסי-דלא-ניידי, ונחשב בעיני בני עיירתו כאדם אמיד , שאפשר להסתייע בו לעת מצוקה כספית. מתי מת שיקספיר ומאיזו סיבה, והיכן נקבר? על פי הרישום במרשם הקהילתי של סטרטפורד, שיקספיר נקבר . על מצבתו שבתוך הכנסייה המקומית, נרשם 1616 , באפריל 25 ב 25 באפריל. סיבת מותו אינה ידועה. הוא כתב צוואה ב 23 שמת ב במרץ, כמעט חודש לפני מותו, ובה הוא מתאר את עצמו כ'בריא לגמרי וזכרוני צלול, תודה לאל.' אולם זה היה נוסח מקובל ואינו מעיד בהכרח על מצבו האמיתי. יתכן שכבר היו לו סימפטומים של מחלה שהתבררה בהמשך כקטלנית. בנוסף, הצוואה שכתב במרץ. היא שכתוב של צוואה מוקדמת יותר מחודש ינואר, 25 ב מה שעשוי לרמוז שהיה חולה תקופה ארוכה. מעולם לא נודע מה היתה מחלתו.

5

6 עירית פשטן, ארז שפריר, יעל טוקר

תרגם את שקספייר בהשראת שפמו ל נסים אלוני

עונג מפרך הוא להתנהל בעקבות ויליאם שקספיר, במרחק ארבע מאות שנה, כדי לתרגם לעברית את הקומדיה שלו 'הנשים העליזות מוינדזור'. השנים ציעפו את מיליו האנגליות אך הפכון למטבעות- ט בשדות מוקשים ֵ לשון ברוב השפות, אף גודדו סביבן גדודי פרשנים, עד שהמתרגם מוצא עצמו לוא ן אשף-התיאטרון הזה, שקספיר. ֵ ברצותו לכוון אל מה שנדמה לו כי אליו כיו מטרונית רבת שנים היא גבירת התיאטרון, ובימינו - וגם במקומותינו - מתרננים לעתים כי נס לחה: דעת הקהל הדמוקרטי נתונה להצגות המתחוללות מחוצה לה - בעיתונים, בטלביזיה ואפילו ברחוב. חוה של פּטרוֹנוּת, מפקיעים את עושי-ההצגות הישנים מרשויות- ֶ ועושי-ההצגות הללו, במין מ השעשוע ומנשאים אותם אל חיק השיש של פנתיאונים ואקדמיות, או כופים אותם כמין משא על גבם של תלמידים.

ואם חרף כל אלה אין שקספיר יורד מלוחות-המודעות של התיאטרונים, אלא מוסיף להתגלגל בגלגולים שונים ומשונים על הבמות, אף ס". האם אחטא אם אספר, כי בלכתי ֶ למלא קופות או לגרום גרעונות, אולי אין זה מיותר להטעים שהוא היה – ונשאר - איש ה"שוֹ-ביזנ בעקבותיו הנחה אותי שׂפמו? קודם למעשה-התרגום לא שיערתי, שהאיש הזה טפח לו שפם כזה, דקיק, המיוחס בדרך-כלל לגנדרנים. ר מעט בשני קצותיו כלפי מעלה - פתח לי מין צוהר אל עולם ֵ תּמּ ִ השפם היומיומי הזה – שבסופו, באנדרטה שלו שבעיר-לידתו, הוא מ של שחקנים שבו התהלך, מאלתר להם שורות על-פי גחמנותם, משנה דמויות על-פי מוצאם, מדביק להם מלים שעפות ברחוב. ודרך השׂפם הדקיק הזה ראיתי את חרדותיו של איש-התיאטרון: את הציפיה מאחורי-הקלעים לכוח-עבירותה של מלה או שורה, את חישוב תובענותו של הקהל וההימור על תגובתו, ואת ההעזה להגניב לו את אשר אין הוא מצפה לו. והלא אין ביכולתנו אלא לשער - איש איש על פי נטיית לבו - מה היתה ההצגה אז, לפני ארבע מאות שנים. ה ולכל אוֹה במחזה, אך התרתי לעצמי לשמוט ממנו אלים וגיבורים, שאינם פנים מוכרות ַ א ואכן השתדלתי להטות שתי אוזניים לכל לצופים אשר המיתולוגיה שלהם אחרת היא: אין הבמה סובלת הערות-שוליים. ובשל אותה סיבה הוספתי פה-ושם מלה או שתיים או שלוש, שתסברנה לצופה ולקורא מהו, למשל שיסוי כלבים בדובים, אך לא דילגתי על מלים, או כוונות, שדפוסו של שקספיר סבלן ודפוסנו לא כל-כך. אף הרשיתי לעצמי חופש כלשהו בתרגום שורות-השירה, שאמנם עיתונים. ַ ע ֵ לּ ַ ע ְ אינן רבות במחזה הזה: דורו, מספרים ההיסטוריונים, היה רגיל בשמיעת חדשות בשירה, דורנו מ מכאן שמשהו נשתנה, כמו שאומרים, במרוצת המאות שחלפו. אך המתרגם, משהחל מפשפש בכליו של המחזאי, מצא עצמו מפועם ר ועוקצו לא פג וחכמתו לא נתבלתה וליחו לא נס אפילו בתיאטרונינו הבהולים על שתי מערכות בנות שעה ַ מ ָ מול מחזה שטעמו לא נ כל אחת, פחות או יותר. ועוד יותר מכך, נדמה לי כי דווקא המחזה הזה - אולי בדומה לחלק האחרון מ'הסוחר מונציה' - ממש הותז ף, מין שריד של שבט שתמיד נדמה כי הוא ָ ט ְ ס ְ ל ַ אל ימינו הדמוקרטיים. נמצאתי לכוד בקסמי הפאתוס העגום של האביר הזה, סר ג'וֹן פ חק שלא במקומו: איש גולה בקרב אזרחים ׂ ַ הולך ונכחד, נושא בדבלולי שערו וזקנו פרעוּת-של-חופש-לא-ידוע, גינוני תמהוני המש שעתידים - כבר באותם ימים, אך בודאי בימינו - לרשת את הארץ. אודה, נכמר לבי עליו, על האיש שחזר מן המלחמות, ונדחה בקש ף וגינונים כאלה, מוקצים מחמת הספק שנותנים בהם עד עצם היום הזה. מצאתי, איפוא, ָ ט ְ ס ְ ל ַ בידי הגברות; אך דומני כי פרעוּת כזו של פ ר', שהרי הוא גם זכאי ֶ ף לבדו בתואר 'ס ָ ט ְ ס ְ ל ַ כי נכון יהיה לכנות את כל גיבורי המחזה וגיבורותיו בתואר 'מר' או 'גברת' ולכנות את פ לכך בדין. ובשל אותה סיבה, נדמה היה לי כי מוטב לתרגם את שם המחזה כפשוטו, ולא לתבלו אפילו בקמצוץ של שפה-גבוהה, חרף זוֹר העליזות' בתרגומו של נתן אלתרמן. ְ דּ ְ ינ ִ הפופולאריות שלה זכה השם 'נשי ו הקורא אשר יצפה בהצגה, ימצא כי כמה מחלקי המחזה הושמטו מן ההצגה, וכי כמה מן השורות הנאמרות אינן מופיעות בספר. וכבר הזכרתי פה את בהילות התיאטרונים שיש לה סימוכים בקוצר-הרוח של קהל בימינו. אולי כאן גם המקום להוסיף, כי עדיין יש רבים בין צופי-התיאטרון במקומותינו, ואפילו בין אלו היודעים עברית על בוריה, אשר מתרגמים במוחם את הנאמר ם אחרת. אולי אין זה אלא שריד מחרדות המתרגם, אך ככל שלא ייראה הדבר מוזר, ֵ על הבמה לשפת-א

נמצאתי חושש לתרגם לעברית ציטוט אנגלי מן התנ"ך, פן ייראה חריג. ועם זאת מצאתי כי 'רצח השפה האנגלית' במחזה, מן הראוי שיתבצע גם בשפה העברית: אחר-כך, לאחר ההצגה, או-נא את אשר נחסר וגם את אשר נרצח. על כן אל-נא ְ צ ִ אם תחפצו, איש-איש תחת אהילו, מ תפשפשו בשיבושי, או בהשמטות הבמאי, אלא הציצו-נא בשפמו הדקיק של וילאם שקספיר בשעה שכתב - בשבועיים, אומרים, ועל-פי צו מלכּתו, אומרים - את הקומדיה לזמננו על 'הנשים העליזות מוינדזור'.

י אוֹדרי ויוֹסל בּרגנר, שהיטו אוזן ַ תודתי נתונה בזה גם לידיד קשבת ובאורך-רוח לתרגום העברי, אף העירו את הערותיהם, לאחי, שאול אלוני, שטרח וניקד את כל המחזה הזה, ולברוך ע והביא את הספר לדפוס. ַ ג ָ י ֶ שׂראל, איש 'דביר', ש

7

יהויכין פרידלנדר

8 יהויכין פרידלנדר, יואב היימן, אריאל וולף, יהב גל, איתי שור, אריה צ׳רנר, עירית פשטן

פ

לסטף בין דמיון למציאות

אברהם עוז

פלסטף, יציר דמיונו העסיסי והסוער של שקספיר, שייך לאותה קטגורית דמויות שנכנסו למאגר התרבותי כמוהם כדמויות חיות בעלות ביוגרפיה מציאותית, כדון קיחוטה וסנשו פנסה, רובין הוד או וילהלם טל, יוּניותן וקרבתן לניסיון ההיסטורי שלנו מדמה אותן ִ שח למי שחיו באמת בתקופה בה אמורות היו להלך על פני האדמה. לא במקרה פלסטף עשיר בניסיונות לקשר ששובץ אותו אל המציאות החיצונית, בייחוד מכיוון לראשונה על ידי המחזאי במחזה היסטורי, האמור לשחזר אירועים היסטוריים שהתרחשו במציאות. במקור יש לדמות התייחסות בלתי מוסווית אל סר ג'ון אולדקאסל, אביר בן זמנו של המלך הנרי, שנזכר באחד ממקורותיו של שקספיר כבן-לוויה פרוע של הנסיך הנרי הצעיר, לימים המלך הנרי החמישי: כך נקראה המלך הנרי הרביעי חלק ראשון הדמות בשעה שהמחזה (העוסק במשובת נעוריו של הנסיך הצעיר וההולל) הועלה לראשונה על הבמה, ורק בעקבות תלונתו של ויליאם ברוּק, לורד קובהאם התשיעי, מצאצאיו של האביר אולדקאסל ההיסטורי, נאלץ המחזאי למצוא לדמות שם חדש. קובלנתו של ברוּק, ששימש בתפקיד רב ההשפעה של הלורד צ'מברליין, טופלה כנראה במלוא החומרה והזריזות בהיכלות המשפט האליזבתני, מלך הנרי הרביעי ובאפילוג למהדורת הקווארטו ל , כלולה הכחשה 1600 , שיצאה בדפוס בשנת חלק שני לקשר בין פלסטף לאולדקאסל. ייתכן שבחירתו של שקספיר בשם "מר ברוּק" ככינויו המזויף והנלעג של היא תגובה מלעיגה נשים העליזות מוינדזור מר פורד ב לתלונתו של הלורד ברוּק שחייבה את המחזאי לשנות את שמה של הדמות. השם המחודש נושא דמיון לעוד דמות היסטורית, סר ג'ון פאסטוֹלף, שנמנה על שורות הצבא האנגלי שניגף לפני חילותיה של ז'אן ד'ארק – אף הוא, כאולדקאסל, היה באמונתו אחד מחלוצי הפרוטסטנטיות האנגלית, במסגרת תנועת הלולארדים שמרבית חבריה הוצאו להורג על אמונתם. אולדקאסל נזכר לא אחת על ידי המאמינים האנגליקניים, כמו גם , כמארטיר. פאסטולף 1600 באפילוג השקספירי משנת היה אחד היחידים בין משתתפי המערכה הכושלת הזו של צבא אנגליה כנגד הצבא הצרפתי שלא נספה בקרב ולא נלקח בשבי, ואף כי מעולם לא הואשם בבריחה פחדנית משדה הקרב, אולי יש קשר בין הבחירה בשמו לציון האביר הנפוח והפחדן, לבין הנסיבות הביוגרפיות של האביר רע המזל. אבל פלסטף של שקספיר, שלא בדומה למקבילותיו בני הוא מייצג המציאות, רחוק מאוד מלשמש מארטיר. במחזות השקספיריים בהם הוא מככב, לטוב ולרע, את קוטב האנרכיה וההדוניזם המנוגדים לסדר הטוב, אך שהקומדיה מביסה אך מחבבת בעת היבש לעיתים, ובעונה אחת.

> המשך בעמוד הבא

9

פלסטף עונה על הקריטריונים של דמות קומית בדיונית גם בהופעותיו הראשונות במחזות ההיסטוריים, אבל כששקספיר הוא הנשים העליזות מוינדזור משבץ אותו בעלילת הקומדיה תואם ככפפה ליד את איפיוני הדמויות הקומיות שמסורת הקומדיה הנשים העליזות פיתחה אותן מאז עידן הקומדיה הקלאסית. שונה ממתכונת הקומדיות העליזות שכתב שקספיר מוינדזור במהלך העשור הראשון ליצירתו. למרות רמז עמום הממקם את פנטון, כביכול, בקרב חבורתם הפרועה של הנסיך הנרי הצעיר , מזוהה עלילת הקומדיה עם 15- וחבר מרעיו בני ראשית המאה ה הכאן והעכשיו של עידן יצירתה, ממש כמו הקומדיות הסאטיריות של בן ג'ונסון, תומס דקר וכותבי קומדיה אחרים בני התקופה. המחזה דוחק במידה רבה היסוד הסאטירי המודגש המאפיין את את הזוג הצעיר הרומנטי והתמים (אן פייג' ופנטון) אל שולי העלילה ומתרכז בעיקר בדמויות הבוגרות יותר. אלה מתחרות זו בזו במקומן על פני מידרג הלעג והגיחוך, ובראשן דמות האביר הכרסתן והעליז, שיומרתו חסרת הבסיס להציג עצמו כמפתה הנחשק של נשי העיירה לשיפור מצבו הכלכלי מניעה את גלגלי העלילה. כאן ממשיך שקספיר לטוות ולפתח את דמותו הכריזמטית של האביר התוסס. אותו פלסטף "גנב את העלילה" בשני המחזות ההיסטוריים שבהם פרץ לתודעתם של צופיו, עד כדי כך שבמחזה המלך השלישי המעלה על הבמה את עלילותיו של הנרי הצעיר, , נאלץ המחזאי לדון אותו למוות משיברון לב מבלי הנרי החמישי להעלותו על הבמה כלל; וזאת על אף ההבטחה הכלולה באפילוג שהאביר ג'ון פלסטף ייכלל בין הנרי הרביעי חלק ב' של המחזה דמויות המחזה הצפוי. האגדה חסרת הראיות, הרווחת בין פרשני , מספרת שהיתה זו 18- שקספיר ומהדיריו מאז פרוס המאה ה המלכה אליזבת עצמה שהפצירה בשקספיר שיחזיר אל הבמה את . נשים העליזות מוינדזור ההולל חביב הקהל ב ומקבל את התעלולים בקומדיה שלנו מתעלה פלסטף על עלבונו המופנים כנגדו תחילה על ידי הנשים שהתיימר לפתות, גב' פורד וגב' פייג', ומאוחר יותר בשיתוף בעליהן ואנשי העיירה. בכך הוא תורם את חלקו הדרמטי לסוף המאושר שבו נחתמת הקומדיה. אבל בגילגולו הקודם, במחזות ההיסטוריים, אין הוא שווה נפש בתום העלילה. שם, כאשר ידידו הצעיר, הנסיך לכישלון הצורב שלו הנרי, מוכתר למלך, הוא משבית את שמחתו של פלסטף בעיצומה של תהלוכת ההכתרה כשהוא מסלק אותו מעל פניו בנזיפה גורפת, המביאה את זקן השופטים, יריבו המושבע של פלסטף, להשליך אותו ואת חבורתו לכלא. אכן, יומרתו המסוכנת של פלסטף, מאמנו של הנסיך לחיי הוללות, נועדה לשלוט בהונו של ידידו המלכותי גם לאחר שיעלה הנרי לשלטון. יומרה זו, המתפרצת בנאום מחוצף מיד עם היוודע דבר מותו של המלך, אביו של יורש העצר, מעידה שמהלכו חסר החמלה של המלך הטרי הוא מחויב המציאות, אם הוא מבקש לנהל את מלכותו על פי סדרי ממשל תקין. כאן מוצג בפנינו גם צידו האפל והמורכב של היסוד הפלסטאפי, המאיים על סדרי עולם. ואף על פי כן, הדחתו של פלסטף מחסדי המלך, קוממה על הנרי דורות של פרשנים, שחקנים וצופים, וגרמה לשיברון לבו של פלסטף כפי שהוא מדווח על ידי חבריהם של פלסטף והנסיך שברון ליבו של פלסטף הביא אולי . המלך הנרי החמישי בראשית להחלטתו של שקספיר לכתוב קומדיה חדשה שתתבסס במידה המילה האחרונה ברישומה של רבה על האביר ההולל חביב הקהל. מורשת פלסטף על הבמה, זו שהנחתה בסופו של דבר מעבדים דרמטיים ומחברי אופרה מסאליירי, ניקולאי, ורדי ועד ווהן- ויליאמס לחזור ולהעלות אותו על הבמה שוב ושוב, שייכת אפוא שמחת החיים התוססת של האביר הרברבן וההולל המקבל עליו ל יותר מן הזקן שבור הלב הקמל את גזר דינה של החברה הקומית, מאחרי הקלעים של המחזה ההיסטורי בעודו ממלמל על שדות ירוקים.

10

דודו בן זאב, דניאל גל, יעל טוקר, אודליה מורה-מטלון

11

תרגום  נסים אלוני בשכונת וולפסון בתל-אביב. 1926 - נסים אלוני נולד ב אלוני לחם בגבעתי במלחמת העצמאות, ובאותה תקופה פרסם סיפורים קצרים בעיתונים שונים. . המשורר החייל והאיכר הוא זוכה בפרס מטעם עיתון הארץ על סיפורו הקצר 1950- ב , אכזר מכל המלך עלה בתיאטרון הבימה מחזהו 28 אלוני ערך את כתבי העת אשמורת והעין, וכשהיה בן והמחזאי זוכה בפרס על-שם נחום צמח עבור המחזה העברי המקורי הטוב ביותר לאותה שנה. הוא למד באוניברסיטה העברית ואחר-כך השתלם בפריס. עם שובו ארצה, משמש נסים אלוני במאי וחבר ובו ארבעה סיפורים קצרים. ה הינשוף יצא לאור ספרו 1957 - בועדת הרפרטואר בתיאטרון הבימה. ב והמשיך בתרגום מחזות עבור תיאטראות שונים. כתב לגשש יומנה של אנה פרנק תרגם עבור הבימה את . כתב תוכניות חכם מיימון החיוור פזמונים ומערכונים, והשלישייה אף כיכבה בסרט על פי סיפור שלו, בידור שונות, ותרגם פזמונים ליוסי בנאי, לרבקה מיכאלי, לאילי גורליצקי ולשמעון ישראלי. עזב אלוני את הבימה, וייסד יחד עם 1963 - בתיאטרון הבימה. ב בגדי המלך עלתה ההפקה 1961 - ב יוסי בנאי ואבנר חזקיהו את "תיאטרון העונות", בו הוא עצמו שימש כמחזאי, כבימאי וכמנהל אמנותי. . הנסיכה האמריקאית ההפקה הראשונה שעלתה ב"תיאטרון העונות" הייתה העלה תיאטרון 1980 - , וב הכלה וצייד הפרפרים , העלה תיאטרון בימות של יעקב אגמון את 1967 - ב זוכה נסים אלוני בפרס ביאליק. 1983 - בית ליסין מחזה זה שנית. ב בפרס ישראל לתיאטרון. 1966 - אלוני זוכה ב .1998 נסים אלוני נפטר בשנת הכלה וצייד ,)1963( הנסיכה האמריקאית ,)1961( בגדי המלך ,)1953( אכזר מכל המלך ממחזותיו: .)1975( אדי קינג ,)1967( הפרפרים הינשוף, שמיל, להיות אופה מסיפוריו: מאת מולייר. החולה המדומה מאת שקספיר, הנשים העליזות מוינדזור מאת פדו, יתוש בראש מתרגומיו: עיבוד ובימוי אודי בן-משה עונות בתיאטרון חיפה. 6- עונות בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ו 2 בוגר ניסן נתיב ת"א. שיחק .1994 , זוכה במילגת קרן אמריקה-ישראל ע"ש שרגא פרידמן ז"ל מאת וע"פ מיכאל גורביץ, זוכה פרס התאטרון; בסטודיו נוימן-אגדת חיילים בימוי: בתיאטרון תמונע ; בתיאטרון יתוש בראש , נפוליון חי או מת ; סטודיו למשחק ניסן נתיב ת"א שיץ למשחק יורם לוינשטיין (במאי השנה, הצגת הרטיטי את ליבי ; בתיאטרון הקאמרי שמוליק של זהרה אורנה פורת לילדים ולנוער (הצגת השנה בהעלאה מעגל הגיר הקווקזי ,)2008 (במאי השנה הנפש הטובה מסצ'ואן ,)2007 השנה . בתיאטרון הבימה: אורזי המזוודות, בית ספר לנשים, אמא קוראז', כולם רוצים לחיות ,)2009 מחודשת . ליזוסטרטה בידרמן והמציתים, בעלי המתוק ואשתי ,)2007 (הקומדיה של השנה הקיץ, נישואים בתיאטרון החאן הקסם הגדול, תעלולי סקפן ,)2009 (הצגת השנה בהעלאה מחודשת היקרה, הנסיכה האמריקאית ), במאי 2012 (הקומדיה של השנה החולה המדומה , הלילה השנים-עשר ,)2009 (הקומדיה של השנה . המצליחים משנה , זוכה 2008 , . זוכה פרס רוזנבלום 2008- ו 2007 זוכה פרס במאי השנה בפרס התיאטרון הישראלי בשנים .2014 ,2010 ,2008 פרס יוסף מילוא

תפאורה סבטלנה ברגר בוגרת ביה"ס ע"ש גרקוב (רוסטוב, רוסיה), והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. בין עבודותיה בעיצוב החולה המדומה, חוקר פרטי, גן הדובדבנים, הנסיכה האמריקאית, אהובת הדרקון, , דוד וניה תפאורה: בתיאטרון אותלו, מצליחים, נישואים, קיץ, אושר, חיל פרשים אנו, צל חולף, הנון של ראש העיר ירושלים רוחות, רק בתיאטרון חיפה; מחיר הכבוד, משהו למות בשבילו בתיאטרון גשר; 12- הלילה ה החאן; עד בתיאטרון בית ליסין; מדליה להרי בתיאטרון באר שבע; אתמול נולדה, למה לא באת לפני המלחמה במדיטק; הכיתה המעופפת, מומו, אמיל והבלשים, יותם ויעלי, ספר הג'ונגל בתיאטרון הקאמרי; לא ידע בתיאטרון אורנה פורת. מסך הברזל, בחורים בדלת ממול ביידישפיל. אדם ושטן אלוהים. בהבימה; מירל'ה אפרת, פירורים, ארטון, טנגו בתיאטרון באר שבע; הגיבן מנוטרהדם עיצוב תלבושות שלוש מסיבות, אירמה לה דוס, המקום ממנו באתי, אמא מלכה בתיאטרון גשר; שונאים-סיפור אהבה בתיאטרון אורנה הברווזון המכוער ביידישפיל; אהבה אחרונה, חזן מווילנה, ילדי הצל בתיאטרון חיפה; ) אמיל ובלשים ( .2008-2009 פורת. זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנים

12

תלבושות יהודית אהרון ילידת ליטא. בוגרת החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, ביה"ס לאמנות בוילנה וביה"ס .2007 לציור של פרופסור אירנה ברילוב. זוכת פרס על שם ארנון אדר רק אתמול נולדה, למה לא באת לפני המלחמה, בין עבודותיה כמעצבת תלבושות: תיאטרון באר-שבע: הרצל, הדיבוק, המלך הולך למות, הטייפ . אנסמבל עיתים בשיתוף תיאטרון הקאמרי: נורה, פרח השכונות . תיאטרון החאן: בעל למופת, נתן החכם, מאה תיאטרון הקאמרי: האחרון של קראפ, שלוש אחיות. . תיאטרון חיפה: בין לילה ובין שחר, וואסה תיאטרון גשר: גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, חוקר פרטי. מומו, . תיאטרון המדיטק: סיבת המוות, טניה עולה חדשה . תיאטרון בית ליסין: דוכסית של אמלפי הכיתה המעופפת, היידי בת ההרים. . תיאטרון קן הקוקייה, הכול אודות חוה, הכל בגן, בין חברים כמעצבת תפאורה: תיאטרון באר-שבע: . לצאת מכאן, שיינדל'ה . גודמן ביה"ס למשחק בנגב: מלך היהודים . תיאטרון המדיטק: הדה גאבלר הבימה: חורף מתחת לשולחן, הפארסות של צ'כוב, העשירייה כמעצבת תפאורה ותלבושות: תיאטרון הקאמרי: שונאים סיפור אהבה, סוניה מושקט, חתונת הדמים, . גודמן ביה"ס למשחק בנגב: הקאמרית, דולי סיטי אנה קרנינה, . הסטודיו למשחק בהנהלת יורם לוינשטיין: חשיבותה של רצינות, המערה של סלמנקה ועוד... תרז ראקן, אחרי הגשם, סיבוב מסוכן

תאורה רוני כהן מנהל מחלקת התאורה בתיאטרון החאן. מעצב תאורה להצגות בתיאטרונים השונים בארץ. בין הבתולה מלודמיר, השיבה למידבר, מילה של אהבה, דון פרלמפלין ואהבתו עבודותיו: בתיאטרון החאן: לבליסה בגן ביתו, מלחמה על הבית, קריטון, האשליה, הקמצן, אושר, החיים הם חלום, מאכינל, הקיץ, אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, תעלולי סקפן, סדר עולמי חדש, סוף משחק, גן הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, ירושלים החדשה, תהלה, החולה המדומה, דוחקי הקץ, האדרת, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו, תמונות מחיי הכפר, אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון האלמנות העליזות, מבקר בתיאטרון הבימה: הדלת ממול, דוד וניה . אהבת חיי, גוד ביי אפריקה, סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, בתיאטרון בית ליסין: המדינה, בגדי המלך. נשים לא מציירות, קומדיה של טעויות, בתיאטרון באר שבע: ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת. מעגל הגיר הקווקזי, משפט פולארד, כולם בתיאטרון הקאמרי: אפריל הקסום, השחף, הביתה הביתה. ארגנטינה. בתיאטרון חיפה: רוצים לחיות. 2006-7 , בשנת האשליה על ההצגה: 2003-4 בפרס התיאטרון הישראלי, זכה בקטגורית מעצב התאורה ב הנסיכה האמריקאית. על ההצגה: 2009 ובשנת הקיץ על ההצגה: עדי כהן מלחין מוסיקה לסרטים, טלויזיה, פרסומות, תיאטרון, מחול ואולם הקונצרטים, זוכה פרס אקו"ם לשנת , פרס האקדמיה הישראלית כספיון עבור המוסיקה שהלחין לסרט האנימציה המצליח לילדים 2012 ופרסים רבים נוספים בארץ ובעולם. סיים בהצטיינות את מסוכנת לקולנוע עבור המוסיקה לסרט המחלקה לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק, על מלגה של מאסטרו ליאונרד ברנשטיין. יצירותיו זוכות להערכה רבה בקרב אנשי מוסיקה כלאלו שיפרין ("משימה בלתי אפשרית") והוא עובד עם במאים מהוללים כזביגנייב ריבצ'ינסקי הפולני (זוכה ה"אוסקר" האמריקאי), גיל אלקבץ (“ראן לולה ראן") בגרמניה ועוד. הלפרין (הקאמרי בשיתוף חיפה), שיגעון באופרה (בית ליסין), האמת (החאן), החולה המדומה תיאטרון: (הסימטה) ועוד. אללה בית״ר (הקאמרי), וג׳ונסון ועוד. לילסדה, שירת הסירנה, סודות משפחה בין הסרטים להם הלחין את המוסיקה: ועוד. דאוס, מתי נתנשק, האקס המיתולוגי, משמורת טלויזיה: הפיל שרצה (סרט והצגה), כספיון (ליאת דרור ניר בן גל הלהקה). לילדים: לשבת לקום אהובי מחול: (סידרת טלויזיה), סדרות אנימציה רבות עבור ערוצי "בייבי", “הופ" סיפורי סומסום (סרט), להיות הכי (בכורה עולמית בקרנגי הול, ניו יורק) ועוד. פיאצולה מחזור שירים ועוד. יצירות קונצרטיות: מוסיקה 

13

לּוֹאוּ – שופט שלום ֶ רוברט ש יהב גל 1999 שחקן ויוצר. בוגר הסטודיו למשחק 'ניסן נתיב' ת"א

כותב, מביים ומשחק בהצגות תיאטרון 'ויהי' – תיאטרון 2003 . מאז מראה מעל הגשר תיאטרון: הבימה: .2010 אוסטריה IMPROCUP – זוכת ה 2001 יוצר עצמאי. חבר בקבוצת האלתור 'למה אלפקה' מאז .2013 ,2012 זוכת אליפות ישראל באלתור SCREAMFEST בתפקיד אייזנברג. זוכה פרס השחקן הטוב ביותר פסטיבל גולדברג ואייזנברג קולנוע: תיאום ריו דה ז'נרו, FANTASPOA 2014- – לוס אנג'לס, זוכה פרס השחקן הטוב ביותר פסטיבל 2014 , ויזה, קליה, RAK פרסומות: זאפ, ספי, רון, משפחה טובה. – פסטיבל הקולנוע ירושלים. טלוויזיה: כוונות קראנצ', שופרסל, פאנטה, ביטוח ישיר. מורה בסטודיו למשחק ניסן נתיב ובביה"ס למשחק גודמן בנגב.

לּוֹאוּ ֶ ר - אחיינו של ש ֶ נד ֶ ל ְ ם ס ָ ה ָ יבר ֵ א איתי שור .2005 בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב, ת"א. זוכה מילגת קרן שרת לשנת (גם במדיטק). המכשפה בבית ממול – יואבי ב 2012 זוכה ציון לשבח בפסטיבל חיפה

. פצפונת ואנטון , אנטון ב יש ילדים זיג זג , נונו ב צבעים בחול תיאטרון אורנה פורת: נחום גוטמן ב כולם רוצים , גולגלה ב אימא קוראז' וילדיה , גבינה שוויצרית ב אישה, בעל, בית תיאטרון הקאמרי: רועי ב . שבע בשבע . צוותא: לקפוץ מעל העננים תיאטרון הנפש: עידו ב לחיות. בופור, איציק, בלדה ליוסף. בקולנוע: , עולם הבובות של גלי. 3 , מקימי, חסמב"ה דור 2 דאוס, דני הוליווד בטלוויזיה:

ס - כומר וולשי ְ אנ ַ ב ֵ הכומר א אריה צ'רנר אגדות מיערות וינה, בוגר בית הספר למשחק "בית צבי". בתיאטרון באר שבע השתתף בהצגות: ועוד. בטלוויזיה לבנון, השיגעון הגדול, הבודדים, סרק סרק . בקולנוע השתתף בסרטים: חלום ליל קיץ זינזאנה, פלורנטין, הפוך, מעצר בית, החברה הטובים, השמינייה, מעורב ירושלמי, השתתף בסדרות: ועוד. , אניגמה, תנוחי, אמא ואבאז 2 הפיג'מות, פצועים בראש, ניו יורק אילומינטוס, גימפל תם, אגדת חורף, נופלים בפח, אבא שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: אובו, יובל, רופא בעל כורחו, אביב מתעורר, מי תהום, ינתי פרזי, לאונס ולנה, מה שבלב, האשה הגדולה מן החלומות, אהבה שיגעון תמונות שיקספיריות, סיפור אהבה מוזר, אתה קולט אותי?!, לס מואה ט'מה, עלילות עקביה, ירושליימה, הלילה וההר, דון קישוט, האשה המופלאה שבתוכנו, רומיאו ויוליה יש מלחמה בחוץ, צוואתו של כלב, הא..הא.., קילר ג'ו, אנה גלקתיה, (הפקה ישראלית - פלשתינית), החתונה, אנטיגונה, מידה כנגד מידה, נוף ילדות, שמיים, האשה מן הים, שש דמויות מחפשות מחבר, הבתולה מלודמיר, השחף, השיבה למדבר, נדל"ן, דון פרלימלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, מילה של אהבה, חיל פרשים אנו, חטא, האשליה, צל חולף, עירם של האנשים הקטנים, מאכינל, הזמרת קירחת יותר, אדמה קדושה, אותלו, המצליחים, סוף משחק, אושר, הנסיכה האמריקאית, מלחמה על הבית, דוחקי הקץ, גברים, , אהובת הדרקון, גן הדובדבנים, הנון של ראש העיר ירושלים, ירושלים החדשה הקמצן. (תומס ווליגורא), הצוענים של יפו (אליקים), אוכלים (ארגנט), תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: (דוד וניה). דוד וניה (לוקה לאבאן), המקצוען .2009 . זוכה בפרס שחקן השנה בתפקיד ראשי בפרס התיאטרון הישראלי 2007 זוכה פרס קלצ'קין

יסטוֹל - משרתו של פלסטף / רוברט - משרת בבית פורד ִ פּ גיא גורביץ' . זוכה הגמדים מתחת לשמיכות בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב, תל אביב. תיאטרון חיפה: אלעזר ב ‎ . תיאטרון בבל . תיאטרון האינקובטור: הברון\ המדען ב 2014 פרס השחקן פסטיבל חיפה להצגות ילדים . מסע של יום ארוך אל תוך הלילה תמונע: אדמונד ב  . התגנבות יחידים קולנוע: חנן ב ‎ . בתולות טלויזיה: ‎

14

ייג' - אזרח של וינדזור ֵּ ג'ורג' פ יואב היימן .1998 , בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב .2007 ,1999 ,1998 זכה במלגות קרן שרת לשנים על אש קטנה, פאזל, כן או לא, החיים זה לא הכל. בטלוויזיה: דילמת הדריין. בקולנוע: אהובתי הנשואה, התקלה, מר קולפרט. בתיאטרון פרינג':

מידה כנגד מידה, שמיים, שש דמויות מחפשות מחבר, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים, השיבה למדבר, חיל פרשים אנו, מילה של אהבה, האשליה, צל חולף, החיים הם חלום, עירם של האנשים הקטנים, מאכינל, אדמה קדושה, נישואים, המצליחים, אותלו, אהובת הדרקון, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי חדש, אושר, מלחמה על הבית, מולי סוויני, משחק של אהבה ומזל, חוקר פרטי, הקמצן . (איבן ואסילייביץ' לומוב), קצרים וחתול 2 , תהלה (אוקטב), תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: (יוסי ששון, תמונות מחיי הכפר (דני קובזא), הצוענים של יפו (אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין), האדרת (טלגין). דוד וניה עאדל, כלב, שרת),

ף ָ ט ְ לס ַ סר ג'ון פ ארז שפריר בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.

ויטרה, חולה . תיאטרון הקאמרי: ב פרודו רינג': פ . הפקת שוליים קשים, פלשתינאית, גטו תיאטרון חיפה: (זכה בפרס ע"ש רוזנבלום מטעם עיריית ת"א), המדומה, שלוש אחיות, אנטיגונה, פטרה, פעורי פה תיאטרון הבימה: תיקון חצות, רצח, אטום, לילה השנים-עשר, לכל השדים והרוחות, טובים השניים. אוצר המילים, . תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער: מעקב באפילה . תיאטרון באר שבע: הופס והופלה והגליל והתחתון. 2 מעופפי-רשפון . הצגות בידור: הרקדן, מוף ומוריס זבובים בחופשה, בארץ (תיאטרון הקאמרי), ולהצגות הילדים: הרטיטי את ליבי עיצב תנועה להצגה . האבטיח (זכה בפרס השחקן) ו מוף ומוריס (זכה בפרס הבמאי) טיק-תק זכה בפרס 2010 . בשנת עוץ לי גוץ לי זכה בפרס התיאטרון על עיצוב-התנועה למחזמר: 2003 בשנת הלילה השנים-עשר. התיאטרון על ההופעה הטובה ביותר של שחקן בתפקיד משנה על תפקידו ב (תיאטרון החאן). הדלת ממול בימוי: הקיץ, נישואים, בידרמן והמציתים, משחיז הסכינים שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגה: הסיני, המצליחים, הקץ של העץ, הקסם הגדול, גן הדובדנים, אהובת הדרקון, הלילה השנים-עשר, חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, דוחקי הקץ. הקומדיה של קאלאנדרו (ארגאן), החולה המדומה (סילבסטר), תעלולי סקפן בימים אלה משחק בהצגות: (סקרסלה) . הצוענים של יפו (קאלאנדרו),

נים - משרתו של פלסטף / ג'ון - משרת בבית פורד יונתן מילר .)2006( בוגר הסטודיו למשחק של יורם לוינשיין .)2009 - 2006( שיחק בלהקת תיאטרון גשר רביעיית רן, מסכים, מילואים. טלוויזיה וקולנוע: שיחק בסדרות הטלוויזיה . הבודדים, תאילנד בסרטים:

בתיאטרון גשר. הלילה השנים-עשר, הבן הבכור, לה פונטיין בתיאטרון חיפה, תופעות לוואי בתיאטרון: בתיאטרון במערכה האחרונה בצוותא, טריינספוטינג ,2009 בפסטיבל עכו חומת ים הפקות עצמאיות: הצגת יחיד בתיאטרון מלנקי. ברשת קרוב. הנון של ראש העיר ירושלים, הלילה השניים-עשר, גברים, דוחקי בתיאטרון החאן השתתף בהצגות: הקץ. (זונה, לוצ'ו, לואיג'י), הקומדיה של קאלאנדרו שחקן להקת תיאטרון החאן. בימים אלה משחק בהצגות: . (יוחאי, קובי עזרא) תמונות מחיי הכפר (קליאנט), החולה המדומה

15

ייג' ֵ גברת מרגרט פּ יעל טוקר 2009-2013 ). בוגרת ביה"ס התיכון לאומנויות "תלמה ילין". בין השנים 2007( בוגרת סמינר הקיבוצים שונאים סיפור אהבה, רומן בעבודה, דון ז'ואן, הארווי, שחקנית תיאטרון גשר, שם שיחקה בהצגות: ה � – (הצגה ברוסית). בתום לימודיה התקבלה לתיאטרון "הבימה" שם שיחקה ב פרימה דונה, וואסה המערב הפרוע, קרקס קוראז' . בתיאטרון הערבי–עברי: בת ים טיקוצ'ין ו- המחלוקת, דיבוקים צגות: בתיאטרון הארצי לנוער: הרפתקאה בקרקס. . בתיאטרון אורנה פורת: , גריניץ (בתפקיד אמא קוראז') . לה מריפוסה . בתמונע: מזריץ' – סרטו של דובר קוסאשווילי. בתפקיד הראשי, עליו זכתה בפרס תא המבקרים רווקה פלוס בקולנוע: (סרטה של תמר ירום). פנסיון פראכט .2012 בפסטיבל חיפה לשחקנית הטובה ביותר לשנת . פלפלים צהובים בטלוויזיה: . זוכת שתי מלגות הצטיינות מטעם 2005-6 ,2004-5 מלגות: זוכת שתי מלגות מטעם קרן שרת בשנים נחמודת ). זוכת ציון לשבח על משחק בהצגת היחיד 2006-7( ביה"ס לאומנויות הבמה - סמינר הקיבוצים .2011 בפסטיבל תיאטרונטו (נטליה סטפנובנה), קצרים וחתול 2 שחקנית להקת תיאטרון החאן. בימים אלה משחקת בהצגות (מיס הצוענים של יפו (גברת פוגצ'ובה, אמא של אקאקי, פקיד בלשכה, שרת, אורחת במסיבה), האדרת (מרתה) המקצוען בל),

ליס פורד ֶ גברת א עירית פשטן .1995 ," בוגרת בית הספר למשחק "בית צבי .1994 זכתה במלגת צבי קליר כתלמידה מצטיינת, ובמלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל אשת האופה, המלאך הכחול, הפסנתר של ברטה, הנסיכה השתתפה בהצגות: בתיאטרון באר שבע - . לשבור את הצופן, בית ברנרדה אלבה בתיאטרון הספרייה - והרועה, חשבון פתוח, מפתח לשניים. . רחמים ,2010 . פסטיבל תיאטרון קצר יענקלה - 2004 בפסטיבל תיאטרון קצר . צל חולף בקטגורית שחקנית משנה בהצגה 2000 זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשנת .2007 , זוכת פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל-אביב .2011 , זוכת פרס ע"ש גילי בן אוזיליו שש דמויות מחפשות מחבר, כנגן המנגן, השיבה שחקנית להקת תיאטרון החאן. השתתפה בהצגות: למדבר, קריפס, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, חיל פרשים אנו, בגידה, מילה של אהבה, לוקאס הפחדן מתוך לוקאס, הכלה, צייד הפרפרים והמוות, בשיתוף תיאטרון הבימה, צל חולף, הזמרת קירחת יותר, עירם של האנשים הקטנים, שלוש נשים מחכות, בידרמן והמציתים, אדמה קדושה, חוקר פרטי, הקמצן. , הלילה השנים-עשר , נישואים, סוף משחק, אהובת הדרקון (ילנה איונובנה פופובה), קצרים וחתול 2 (טואנט), החולה המדומה בימים אלה משחקת בהצגות: (מריה ואסילייבנה). דוד וניה (גילי שטיינר, רוזה רובין), תמונות מחיי הכפר

איוּס ַ לי - משרתת של דוקטור ק ְ יק ִ ו ְ גברת ק

אודליה מורה-מטלון בוגרת תיאטרון צה"ל והסטודיו למשחק של ניסן נתיב.

כבש השישה עשר, מפעל מיד עם סיום לימודיה, החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי, בין השאר בהצגות: ה . ולאחרונה בהצגות , שידוכים 12- חייו, אנטיגונה (בתפקיד אנטיגונה), קומדיה של טעויות, הלילה ה . זוכת פרס ע"ש עדנה שמו הולך לפניו, הנפש הטובה מסצ'ואן, הכתובה, נשי טרויה, אורזי מזוודות 1998 פלידל . בתיאטרון ילד משלי . בתיאטרון באר שבע: תופרות, האגם המוזהב, ראש משוגע בתיאטרון חיפה: פרומות עבור 2005 . בפרינג': זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו תיבת נוח אורנה פורת: אני אותה כתבה שיחקה וביימה. (משחק ובימוי בשיתוף אליענה שכטר). שחקנית יוצרת במופע היחיד ,2003- (תיאטרון תנועה אשרה אלקיים) איתו אף הופיעה בפסטיבלים בינלאומיים בספרד הלכתי אז... - זוכת פסטיבל תיאטרון ראיון עבודה . בצוותא שיחקה ב 2006- . יוון 2005 - , סן פרנסיסקו 2005- מקסיקו אני (תיאטרון המעבדה), גוויותי ורבותי (בצ"א), 2 מעופפי רשפון . הפלגה אחרונה , ו בלבוי , ב 2006 קצר (תמונע). רוצה לבקש סליחה, פרייבט קולקשיין ג'וני, מבשלים עם אהרוני, טקסי דרייבר, הסיטקום זהו זה, עספור, רצח מצלמים, פיתוי, בטלויזיה: ועוד. המקום, קוויקי, החיים זה לא הכל, חשופים, חברות טובות תמונות (רגינה מוסיקנט), הצוענים של יפו שחקנית להקת תיאטרון החאן. בימים אלה משחקת בהצגות: (מרינה) דוד וניה (דליה לוין, עדה דבש), מחיי הכפר

16

ייג' ֵ ייג' וגברת פּ ֵ ייג' – בתם של פּ ֵ העלמה אן פּ דניאל גל )2011-2014( בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב הייתה רקדנית בלהקות קמע, מריה קונג, אנסמבל בת שבע. ועבדה עם 2005-2011 מחול: בין השנים הכוריאוגרפים: אוהד נהרין, שרון אייל, עידן כהן, רונית זיו ורותם תש״ח. (תיאטרון החאן) דוד וניה מאת ובבימוי מרינה בלטוב ואריאל ברונז (צוותא). ארץ פוק תיאטרון: חיים אחרים. , טלויזיה: כיפה אדומה קולנוע: מלגות: במסגרת לימודיה בניסן נתיב קיבלה מלגת הצטיינות מאלי לאון.

איוּס - רופא צרפתי ַ דוקטור ק אריאל וולף 2010 בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב, במלגת הצטיינות, בשנת . כוונות טובות, משפחה טובה טלויזיה: . התגנבות יחידים קולנוע: הלילה השניים-עשר, חוקר פרטי, משחק של אהבה שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: ומזל, הקמצן, גברים. החולה המדומה (מלצר, איש בטחון), אוכלים (ליאנדר), תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: הצוענים של (לידיו, סאנטילה), הקומדיה של קאלאנדרו (חתול), קצרים וחתול 2 (תומאס דיאפוארוס), (סמול ווליגורא). יפו

פרנק פורד - אזרח של וינדזור יהויכין פרידלנדר עלובי החיים, עוץ לי בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. השתתף בהצגות: בתיאטרון הקאמרי - גוץ לי, המלך ואני, החלילן מהמלין, שלוש אחיות, החולה המדומה, נכנע ומנוצח, שירה, אבודים ביונקרס המחזמר יוסף וכותונת . בתיאטרון העממי - כולם היו בני חוץ מנעמי ועוד. בתיאטרון בית ליסין - ועוד. הכפיל, בית הקפה של ירח אוגוסט, המיליונרית מנפולי . בתיאטרון חיפה- הפסים ועוד. הקרב על הוועד, ארץ חדשה, החתול במגפיים בקולנוע השתתף בסרטים: לשון המראות, ארץ מולדת, מה שנקרא, זהו זה, - ליאור שליין, הלילה בטלוויזיה השתתף בסדרות: ועוד. עורך ומגיש תכנית היחיד על מורים החיים זה לא הכל, כל שבת שניה, המסודרים, סברי מרנן ותלמיד ים, וניגונים ומעשיות עם כליזמרים. הנסיכה איבון, שיחות אחרי לוויה, אנה גלקתיה, מידה שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: כנגד מידה, הבתולה מלודמיר, האשה מן הים, קולות אחרים, השחף, נדל"ן, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, קריטון, מילה של אהבה, האשליה, החיים הם חלום, עירם של האנשים הקטנים, הקיץ, בידרמן והמציתים, נישואים, אותלו, משחיז הסכינים (עגנון), אסתרליין יקירתי - הצגת יחיד, שימון הקסם הגדול, סוף משחק, , הסיני, מלחמה על הבית, אושר, המצליחים, הקץ של העץ, אהובת הדרקון הלילה השניים-עשר, הקמצן. 2 (בראלד), תהלה, החולה המדומה (אחאב), אוכלים ט), ְ 'רוֹנ ֵ (ז תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: (רב-פקד הצוענים של יפו (פאניו, סבל), הקומדיה של קאלאנדרו (סטפן סטפנוביץ, לוקה), קצרים וחתול (סרבריאקוב). דוד וניה (פסח קדם, אברהם לוין), תמונות מחיי הכפר לזר),

פונדקאי של פונדק הבירית דודו בן זאב בוגר בית הספר תלמה ילין והסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.

לילות הדבש והאימה, הילד חולם, מר סלימר המתוק, זעקי ארץ השתתף בהצגות: בתיאטרון הבימה: אהובה, רוקדים בלונסה, מקבת, החייל האמיץ שוויק, סירנו דה ברז'רק, הסירפד של השכן. פרויקט , קוויאר 2000 דבורה בארון, ליסיסטרטה בתיאטרון הקאמרי: , המאובן, תחתונים. 1913 : שטרנהיים קפה ערבה, האגם המוזהב, סרט צרפתי, ועוד. בתיאטרון בית ליסין: ועדשים, דמוקרטיה, אמא קוראז' . יצר יחד עם שמוליק לוי את הצגת פותחים במה, אמא מאוהבת - זוכה פרס השחקן המצטיין ברנז'ה פנטיסליאה, הגבול . בתיאטרון נוצר: 1990 , עליה זכה בפרס החממה, פסטיבל עכו בתנועה שד היחיד , 1994 דיסאינטגרציה בתיאטרון תמונע: יצר יחד עם אשתו, האמנית זיו פלג בן-זאב את והשיבה. פרויקט אמנות רב תחומי: הצגה, תערוכה וספר שכתבו ביחד על החיים עם איתי, בנם הלוקה באוטיזם. .2007 על הצגת היחיד, בבימויו של שלום שמואלוב, זכה בפרס הפרינג' בקטגוריית המבצע שתי אצבעות מצידון, לא שם זין, תרנגול כפרות, שירת הסירנות. בקולנוע: (גריגורי סטפנוביץ' סמירנוב), קצרים וחתול 2 שחקן להקת תיאטרון החאן. בימים אלה משחק בהצגה המקצוען (סטפיאן וורלמוביץ', סגן מנהל הלשכה, משכונאי, מוכר בחנות כפתורים, רופא, גנב), האדרת (תיאודור קראי) .

17

ירון פריד ה נשים רוצות מ ? זה לא היה עניין פשוט, להיות אישה בתקופה שבה וויליאם שייקספיר חי ויצר. נשים לא הורשו ללמוד באוניברסיטה, ולמעשה רק בנות המעמד הגבוה זכו לחינוך משמעותי ואיכותי. דלות העם ונחותות המעמד, שהיו הרוב בעידן האליזבתני (מעמד הפועלים היווה לפי הערכות לא פחות מאשר אחוזים מהאוכלוסיה), זכו לכל היותר 90 לחינוך מינימלי, ולעיתים תכופות סבלו מאנלפבתיות ורכשו – לא בהכרח מרצון – בעיקר מיומנות בעבודות הבית, והוכשרו לקריירה אחת ויחידה: נישואים. נשים "נורמטיביות" באותה עת היו, במקרה הטוב, עקרות בית שמחות בחלקן, ובמקרה הפחות הן היו אמורות מוצלח, עקרות בית נואשות. להקים משפחות, לגדל ילדים ולהיות לעד תלויות כלכלית בגברים שלצדן. משפחות במקביל מרובות ילדים היו דבר שבשגרה, לשיעור הגבוה של תמותת התינוקות. נשים רווקות זכו ליחס חשדני עוין מהסביבה, ואף נחשבו למכשפות. רווקות שלא השתלבו במנזרים, מצאו את עצמן מחזיקות בתפקידי אומנות ומשרתות. עד כדי כך נחשקת היתה אופציית הנישואים בקרב המעמדות הנמוכים, שבאישור ההורים ניתן היה להינשא כבר בגיל .12 רך כמו המנהיג הפרוטסטנטי ג'ון נוקס ביטא את רוח התקופה כאשר הכריז שהאישה נועדה לשרת את הגבר ולציית לו. נשים גדלו באמונה שהן נחותות מן הגברים ושעליהן לסור תמיד למרותם. נשים שסירבו לציית לבעליהן, אחיהן וקרובי משפחתן הזכרים נחשבו לא רק סוררות ומרדניות, אלא גם עברייניות דת ומחללות קודש, ונענשו במלקות חמורות. נשים (למעט אלו שבבית המלוכה) לא הורשו ארים הללו עברו ְ י אצולה, והת ֵ ר ֳ א ָ לרשת ת רק מאב לבן או מאח לאח. גם רכוש הן היו יכולות לרשת רק בתנאים מגבילים ביותר, ובהיעדר שארי בשר ממין זכר. למרבה האירוניה, על הממלכה שלטה (בשנים ) אליזבת הראשונה, שהיתה 1558-1603 אישה עצמאית ורבת עוצמה, וסירבה לחלוק את שלטונה עם גבר, ועל אחת כמה וכמה לציית לגבר. היא "בגדה" בראש חוצות בייעודה הנשי-לכאורה, ומעולם לא נישאה ולא הקימה משפחה. היא הכריזה שהיא למעשה נשואה לבריטניה. כל זה לא הפריע לה לייסד את תור הזהב של בריטניה ולשקם ביד בוטחת את הממלכה המתפוררת שקיבלה בירושה.

יעל טוקר, אודליה מורה-מטלון, ארז שפריר

שייקספיר נתן ביטוי במחזותיו למצב הנשים במכורתו, לצד ביקורת סמויה וגלויה על הנסיבות הפוליטיות והחברתיות שהביאו למצב זה, וכמובן לצד הצגת אלטרנטיבות אפשריות, הרהורי "מה היה אילו", ומבט אל העתיד. גברים (למעט המלכה) אחזו בכל עמדות הכוח והשררה בחברה שבה שייקספיר חי ופעל, הם שעיצבו את פני הממלכה וקבעו את גורל אזרחיה. אבל, ראו זה הנשים במחזותיו מפגינות כוח והשפעה, ולעתים עושות פלא, רבות מדמויות זאת בדרכים בלתי שגרתיות ואפילו חתרניות, שקוראות תיגר על תפקידי המגדר המסורתיים המקובלים. הגברים במחזות אלה אינם מבחינים במעשי הנשים, או מסרבים להכיר בחשיבות מעשיהן, אבל הם מושפעים באופן מובהק על ידיהן. נשים כמו הרמיה ב"חלום ליל קיץ", גרטרוד ב"המלט" ואוליביה וויולה ב"הלילה השנים-עשר", מפעילות אסטרטגיות מתוחכמות כדי להתמודד עם הבעיות שלהן. כולן עומדות על זכותן – הבלתי מובנת מאליה, כאמור – לנווט את גורלן בכך במו ידיהן ולקבוע בעצמן את עתידן, ולעתים גם את עתידם של אחרים. הן הופכות לדמויות המורכבות ביותר במחזות האלה. הן מערערות את הסדר הקיים, ומזכירות את המתח התמידי המתקיים בין מגדר וכוח. שייקספיר מציג נשים במלוא מורכבותן האנושית, על כל חולשותיהן ופגמיהן הבלתי נמנעים, שאינם מונעים בעדן מלהיות "גיבורות".

18

לזכותו של שייקספיר ייאמר, שאף על פי שבזמנו גברים , ארבעה וחצי עשורים 1660 שיחקו בתפקידי הנשים – עד אחרי מותו, נשים לא הורשו לדרוך על במה בטענה שמשחק הוא נתן לתפקידי הנשים הוא מקצוע שאינו מכבד אותן – את הכבוד המגיע להן בעיניו, ונמנע מליצור דמויות שטוחות, חד-ממדיות או קריקטוריות, שהיו עשויות ברגישותו האמנותית להתקבל ביתר קלות אצל הקהל. והאנושית ידע לחדור לנפשן של נשים, וגם אם לא מצא את התשובה המוחלטת לשאלה שהטרידה כל כך את זיגמונד פרויד (“מה נשים רוצות?”), הוא לא נרתע מהנסיון לנסח את הפחדים, התהיות והתשוקות שהפעילו את בנות המין השני. שמועות עקשניות ופופולריות טענו שאליזבת הראשונה היא שיזמה למעשה את יצירת "הנשים העליזות מווינדזור", המחזה שלכבודו התכנסנו כאן הערב. מתברר שהוד רוממותה חיבבה כל כך את דמותו של פלסטף, בן האצולה המפוקפק, השתיין, הגרגרן, האשמאי הזקן ורודף התענוגות שירד מנכסיו, כפי שהופיע לראשונה ב"הנרי הרביעי", עד שביקשה/דרשה משייקספיר לכתוב מחזה חדש, עם עדיפות לקומדיה, שבה יככב פלסטף ואפילו ייראה מאוהב. למחזאי הוקצבו שבועיים לצורך השלמת המשימה. התוצאה היא הקומדיה היחידה של שייקספיר המתרחשת כל כולה באנגליה, ולא בארץ נוכרייה או דמיונית. זה המחזה הריאליסטי ביותר שלו, שבו נפח הפרוזה והשפה המדוברת עולה לאין ערוך על זה של הפיוט. ופלסטף אינו הגיבור בו, אלא שתי עקרות בית אמידות ומשועממות, גברת פורד כיאה לתקופה, הנשים חיות עם בעליהן או עם וגברת פייג'. הוריהן, כפי שעושה אן, בתם של מר וגברת פייג'. אבל שורו, הביטו וראו: הנשים השובבות, בעלות חוש ההומור המפותח והשנינות שבה הצטיינה גם קייט ב"אילוף הסוררת" – שנינות ככלי נשק מול הגברים - מלמדות את המחזה הינו נצחון פלסטף שופע הזימה לקח שלא יישכח. הפמיניזם על השוביניזם באחת מגרסאותיו המוקדמות, במידה רבה וגם נצחון המעמד הבינוני על המעמד הגבוה, – שהרי פלסטף המרושש חושק גם בכספן ולא רק בגופן, ונותר עם חצי תאוותו בידו בכל החזיתות. שייקספיר מעביר לא רק את הקלפים הקומיים, אלא גם את השליטה בעלילה, אל עקרות הבית. הן מוציאות את האוויר מהבלון הנפוח של האיש (ואולי של הגברים באשר הם?), שמות אותו ללעג ולקלס, משפילות אותו ולמעשה מסרסות אותו באופן מטאפורי רב עוצמה. הן משחקות לידיו, לכאורה, ומעמידות פנים כממלאות את התפקיד הסטריאוטיפי המעליב אך הצפוי שנועד להן (נשים מופקרות מינית, שלא לומר פרוצות), רק כדי להפוך עליו את השולחן, ולהעניש אותו על מחשבותיו המלוכלכות. מבחינתן, גם לפנטזיה עצמה יש מחיר, ולא רק למימושה. הן מצדן הוכיחו שאפשר להיות רעיות עליזות ועם זאת נאמנות ומסורות לבעליהן (בניגוד לחרדתו של מר פורד, המשקפת אולי את זו של כל גבר מצוי באותה תקופה – שאשתו תבגוד בו בהזדמנות הראשונה שתתאפשר לה). אבל גם "מלמדי הלקח" לומדים לקח משלהם: הנישואים שמר וגברת פייג' ייעדו לבתם בכפייה מקוללים ומגונים אן פייג' מוכיחה לפחות כמו כוונותיו הנלוזות של פלסטף. ו להם שהיא אינה רכוש שניתן להעביר מיד ליד, וגם לא פרס שמעניקים לזוכה המאושר. היא אדונית לעצמה ולגורלה, והיא נישאת אחראית בלעדית על רגשותיה ורצונותיה, לבחיר לבה האמיתי, ומתגלה בסופו של דבר כאישה העליזה מכולן, שם בווינדזור.

אן שִׁמְעוּ אֶת הָאֱמֶת וְרַק אוֹתָהּ.

אַתֶּם הֵן בִּקַּשְׁתֶּם לְהַשִּׁיא אותי בְּאֹפֶן דֵּי מֵבִישׁ, בְּנִשׂוּאִים שֶׁאֵין בָּהֶם מִדָּה שֶׁל אַהֲבָה. הָעֲבֵרָה שֶׁכאן עָבַרְתי הִיא עֲבֵרָה טְהוֹרָה, וּבַתַּרְמִית הַזֹּאת אֵין שֶׁמֶץ שֶׁל עַרְמוּמִיּוּת, שֶׁמֶץ מַרְדָּנוּת, אוֹ כָּל שֵׁם־תֹּאַר מְפֻקְפָּק אַחֵר, שֶׁהֲרֵי בְּכָךְ אני מַדִּירָה עַצְמָי

מֵאֶלֶף רְגָעִים מְקֻלָּלִים בְּקִלְלַת־שָׁמַיִם שֶׁנִּשּׂוּאִים־מֵאֹנֶס הָיוּ מְבִיאִים עַל רֹאשִׁי. פוֹרְד אַתֶּם עוֹמְדִים מֻכֵּי־תַּדְהֵמָה; אֲבָל בָּזֹּאת אֵין שׁוּם תְּרוּפָה. בְּאַהֲבָה רַק הַשָּׁמַיִם בִּכְבוֹדָם פּוֹקְחִים עֵינָם עַל הַמַּזָּל; כֶּסֶף קוֹנֶה קַרְקָעוֹת, נָשִׁים נִקְנוֹת בְּיָד גּוֹרָל.

מתוך ההצגה

19

ה נתן אלתרמן

שוואות תרגומים

ארז שפריר, יונתן מילר, גיא גורביץ׳

20

נסים אלוני גב' פֵּיג': מָה זֶה? בְּשִׂיא הַלִּבְלוּב שֶׁל יְפִי־נְּעוּרַי נִצַּלְתִּי מֵעָנְשָׁם שֶׁל מִכְּתָבֵי־אַהֲבָה, וְעַכְשָׁו אֲנִי הַכְּתֹבֶת שֶׁלָּהֶם? הָבָה נִרְאֶה. (קוֹרֵאת.) "אַל תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי עַל מָה וְלָמָּה אָנֹכִי אוֹהֵב אוֹתָךְ, כִּי עַל כֵּן, אִם גַּם הָאַהֲבָה הִיא

תַּלְמִידָה נֶאֱמָנָה שֶׁל מַה־וְלָמָּה, הִיא שׁוֹעָה לַעֲצוֹתָיו שֶׁל כָּכָה־זֶה־וְזֶהוּ. אֵין אַתְּ צְעִירָה, וְגַם אֲנִי כְּבָר לֹא; הֵידָד, יֵשׁ לָנוּ כְּבָר שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת. אַתְּ עַלִּיזָה, גַּם אֲנִי; הָה הָא, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ כְּבָר שִׂפְתּוֹתַיִם שֻׁתָּפוּת. אַתְּ אוֹהֶבֶת לִשְׁתּוֹת, וַאֲנִי לֹא פָּחוֹת; הֲיֵּשׁ לָךְ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ שָׂפָה שׁוֹטֶפֶת טוֹבָה מִזּוֹ? אֲנִי תִּקְוָה שֶׁדַּי לָךְ אִם אֹמַר לָךְ - וְאִם אָמְנָם יֵשׁ דַּי בְּאַהֲבַת חַיָל - שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ. לֹא אֹמַר לַךְ רַחֲמִי עָלַי - אֵין זֶה בִּטּוּי צְבָאִי - אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, תְּנִי לִי אָהֲבָה. מִמֶּנִּי,

אַבִּירֵךְ הַמְּיַחֵל בַּיּוֹם אוֹ בַּלֵּיל, אוֹ כָּל סוּג אוֹרְצֵל, אֶת כֹּחוֹ לְחַשֵּׁל וְאֶת שְׁמֵךְ לְהַלֵּל, ג'וֹן פַלְסְטָף."

אֵיזֶה מִן הוֹרְדוּס־פוֹקוּס הוּא זֶה? עוֹלָם מָשְׁחָת, עוֹלָם מָשְׁחָת! פַּרְצוּף שֶׁכִּמְעַט כֻּלּוֹ קָרוּעַ לִקְרַעִים מֵרֹב שָׁנִים מַעֲמִיד לִי פָּנִים שֶׁל מְאַבְהֵב טָרִי! וְאֵיזֶה מִן גִּנּוּן קַלִּיל לִקֵט לוֹ הַשִּׁכּוֹר הַמְדֻשָּׁן הַזֶּה - וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁד! – מִתּוֹךְ הַשִּׂיחַ־וְהַשִּׂיג שֶׁלִּי אִתּוֹ, שֶׁכָּכָה הוּא מֵעֵז לְהִסְתַּעֵר עָלַי? הוּא לֹא הָיָה בְּחֶבְרָתִי יוֹתֵר מִפַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ! וּמָה חָשַׁב־לוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ? הָיִיתִי קְצָת עוֹלֶצֶת, זֶה נָכוֹן, אֲבָל מְאֹד מְאֻפֶּקֶת. יִסְלַח לִי אֱלֹהִים! שֶׁכֹּה אֶחְיֶה, אֲנִי אגִּישׁ לְבֵית־הַנִּבְחָרִים הַצָּעַת־חֹק לְפִחוּת הַהִתְנַפְּחוּת הַגַּבְרִית. אֲבָל אֵיךְ אֶנְקֹם בּוֹ? מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי אֶנְקֹם, כְּשֵׁם שֶׁכְּרֵסוֹ קְרוּצָה מִכַּרְכֶּשֶׁת חֲזִיר.

פקות קודמות של הנשים העליזות מוינדזור בתיאטרונים הרפרטוארים בישראל

תיאטרון אהל – נשי וינדזור העליזות תיאטרון פועלי ארץ ישראל , עברית: נתן אלתרמן, בימוי: משה הלוי 1946 ינואר התיאטרון הלאומי הבימה - נשי וינדזור העליזות , נוסח עברי: עליזה ברוך, בימוי: אברהם אסיאו 1973 יולי התיאטרון הקאמרי - הנשים העליזות מוינדזור , נוסח עברי: נסים אלוני, בימוי: עמרי ניצן 1981 יולי

21

מיכאל גורביץ' מנהל אמנותי: | דני וייס מנכ"ל: יגאל בן אריה, עינב בר, רות דיסקין, ויקטור הראל, יוסי הראל, גורי זילכה, אבי חפץ, עמוס אונגר - יו"ר, חברי הועד המנהל: יעל חקלאי-קאופמן, מיכה טל, סאלי לוי, שרה ליסובסקי, מרק סופר, יון פדר, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, דייויד קינדלר, פרופ' אלי רוזיק, אילן רומן, ניסן רז, יהודית שלוי, אורי שרף הלל שטיינברגר (יו"ר), בני בן צבי, אלי פלג, יוסי שובל חברי ועדת ביקורת: פרופ' נורית יערי יועצת אמנותית: ד"ר מרים יחיל-וקס דרמטורגית: דודו בן זאב, יואב היימן, אריאל וולף, יעל טוקר, אודליה מורה-מטלון, יונתן מילר, שחקני להקת תיאטרון החאן: כרמית מסילתי-קפלן, יוסי עיני, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, נילי רוגל, ניר רון, ארז שפריר נטלי אליעזרוב, תמר אלקן, אדי אלתרמן, דניאל גל, לירון ברנס, גרשון וייסרפירר מיטל אבני, שחקנים להצגה: ג׳יטה מונטה, אבי פניני, ויטלי פרידלנד, גאיה שליטא-כץ צוות תיאטרון החאן: מנהלת רוני כהן; מנהל תאורה: ששון חזם; מנהל טכני וייצור: דפנה לוטן; מנהלת שיווק: ברטה שטרית; חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: דנה סוחולוצקי; מנהלת יחסי ציבור ואירועים: פולי ברינר; עוזרת מנהל אמנותי ועורכת תוכניות: אירית בלומנפלד; מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: מנהל במה: קרן ברק; מנויים: מרינה ברייטר; הנהלת חשבונות: עדנה טוויג, שקד לוי; ניהול הפקה: נוֹש; ֶ נעמה א עוזרת מנכ"ל ומזכירת התיאטרון: יהודה ספקטור, אנטון קוצ'ר, עובדי במה: מיכאל אבבו, איתן כהן; טכנאי קול: עידן הרזון, יונתן לוי, מרטין קנטור; תאורנים: עסאם אל-שריף; סופי מולדבסקי; איפור, פיאות ותפירה: אלינור זילברמן; הלבשה ואביזרים: חאלד חמדאן; עוזר אחזקה ועובד במה: ואדים קיסלב; מפקחות מזל בן-זקרי, יניב ספיר, מיכאל לוי, ליאת מרקוביץ', אביטל קינבסקי, איילת שץ, מיכל תמרי; קופאים: שרה טויטו; אחראי קופה: אירית אלירז, מיטל וינסטוב, קרן יניב, מלי ליברמן, איתן מורדל, שושי מרגלית, מחלקת טלמרקטינג: הודיה גרוסמן, דיאנה פורטנוי; טלמרקטינג: יעל אלטוביה, סיון בוכהיים, איתמר בריל, דניאל גיל, דנה פיטרמן, לי טפרברג, דיילים: יעל סלזן, נגה פרי, אנה קליימן, שקד שילה; יעקב מוזס; סדרן: אלעד לוטרבך, אפרת מירון, עתליה מרקוביץ, מיכל נוימן, שיר עזרא, מעיין עטייה, הילה קסטל, הדס שלייפר, טל שריר; אילה כהן, מחמוד גית, מוחמד ציאם עובדי הבית: עו"ד עמי פולמן יועץ משפטי: רו"ח יאיר אלון מבקר פנים: אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים בפני העשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. dana@khan.co.il אנו שמחים לגייס ידידים נוספים. להתקשרות:

חברי אגודת הידידים:

ידידים אורה ויעקב אחימאיר אורי ועדנה ארבל עליזה אשד רות וג'ו בורמן דורית ויחזקאל ביניש יורם בליזובסקי מירלה ושרון במברגר ניצה בן-אלישר רובי ובניה בן-נון צילה בן-שחל מאיר בסן סוניה וזמיר בקל אראלה ומרדכי בר-און נעה וישראל בר גיל רות ברמן חביבה וחזי ברקלי תמי גוטמן דינה ויורם גרינשפן דפנה גרנות דגנית וטל דיליאן מירה וינשטין

עמיתים רונית ואפי אברמזון מיכל ועמוס אונגר יעל ורמי ארז רוז ואליהו בן טובים בברלי וניר ברקת נורית ואהל וגבריאל הרמן רחל וייס ציפי ודן זיסקינד רנה ומאיר חת ארנה ואדוארד כהן ישראלה ומנחם לוסטיגמן לסלי סבה וורדה שיפר שלומית ופלג רדי מיכה שגריר אליס שלוי תחיה וישראל שצמן

שוחרים דברה ולואיס גרבר רבקה ורפאל האפט רות ומישאל חשין דורית ומיכאל מנדלסון נירית צ'רננסקי ג'ואנה ואברהם קושניר דורותי וגובי קרטס גאולה ואליעזר שמואלי

שרה עצמון עליזה ודניאל פאר יונה ואריה פינסון ענת ואלכס פינסטרבוש לינה פישר ברוריה פרסבורגר גוני צור דבורה וחנוך קאסוטו נעמי ודוד קאסוטו יהודית קרפ תמי ויהודה רוה ציפי ואילן רומן (יו"ר) זיוה רותם בתיה רקם אורנה וצלי רשף תמר שילה דורית וחגי שמואלי תמר שנהר יהודה שפירא אביבה ויואל שר תמי ואורי שרף

סימון ולירו אילנה וקשלק יורם זיו ומיה גילון נחמה חסון שרה ושלמה חסון אבי ונעמי חפץ איטה ילין נאוה וחיים יפה עמליה כהן רעיה ואביעד כהנא חנה כלפון ויאן גונווג יפה ליבוביץ' הלה וחיים לי-רן מדלן מומצוגלו דינה ושלמה מור יוסף לינסיה מצנר

רות מרון רחל מרין הילה סולומון שמחה סיגן תחיה והרי ספיר

מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

22

A Comedy by William Shakespeare Based on the translation by: Nissim Aloni Adapted & Directed by: Udi Ben-Moshe ives of indsor W The Merry

Actors (in order of appearence): Yahav Gal - Robert Shallow - a Country Justice Itai Szor - Abraham Slender - Shallow's Nephew Arie Tcherner - Sir Hugh Evans - a Welsh parson Yoav Hyman - George Page - Citizen of Windsor Erez Shafrir - Sir John Falstaff

Set Design: Svetlana Breger Costume Design: Judit Aharon Lighting Design: Roni Cohen Music: Ady Cohen Editing: Miriam Yahil-Wax

Jonathan Miller - Pistol - follower of Falstaff / John - servant to Mistress Ford Guy Gurevich - Nym - follower of Falstaff / Robert - servant to Mistress Ford

Yael Toker - Mistress Margaret Page Irit Pashtan - Mistress Alice Ford

Daniel Gal - Anne Page - The daughter of Margaret and George Page Odelya Moreh-Matalon - Mistress Quickly - servant to Doctor Caius Ariel Wolf - Doctor Caius - a French physician Yehoyachin Friedlander - Frank Ford - Citizen of Windsor David Ben Zeev - The Host of the Garter Inn

F alstaff arrives in Windsor very short on money. He decides, to obtain financial advantage, that he will court two wealthy married women, Mistress Ford and Mistress Page. Falstaff decides to send the women identical love letters. The husbands are told of Falstaff's intentions. Page is not concerned, but the jealous Ford decides to disguise himself as 'Master Brook' so that he can find out Falstaff's plans. Meanwhile, two different men are trying to win the hand of Page's daughter,Anne. Mistress Page would like her daughter to marry Doctor Caius, a French physician, whereas the girl's father would like her to marryMaster Slender.Who will lovelyAnne choose? The contenders enlist the help of the noseyMistress Quickly but the plot thickens when Doctor Caius challenges Evans, who speaks for Slender, to a duel. The Host of the Garter intervenes at the right moment. The "merry wives" are not interested in the overweight Falstaff as a suitor; however, for fun and to gain revenge, they pretend to respond to his advances. Mr. Ford as 'Mr. Brook' offers to pay Falstaff to court Mistress Ford for him. Falstaff cannot believe his luck.When he arrives to meet Mistress Ford, the rendez vous is unpleasantly interrupted, but he is whisked away in the nick of time. The second assignation is similarly broken, and again he is chased away without being caught. Eventually the wives tell their husbands about the series of jokes they have played on Falstaff, and together they devise one last trick which ends up with the Knight being humiliated in front of the whole town. Master Ford learns to trust his wife, Anne escapes her unwanted suitors, all’s well that ends well.

Production Staff: Production Director: Shakehd Levi | Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam Lighting and Sound Manager: Roni Cohen Assistant Director: Roni Tobias Gideon Program Editor: Poli Brinner | Photography: Yossi Zwecker | Poster and Program Design: Nutelstudio Public Relations: Dana Sukholutsky - The Jerusalem Khan Theatre

The performance lasts about 1 hour and 30 min. (without intermission)

Premiere: ‏ December 29th, 2014

23