החאן - עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

הגנסטר השטני, שאקדחו הע ָׁשֵן שולח אל קורבנותיו אל "השינה הגדולה" שממנה לא יקיצו עוד, הוא נציג מעורר אימה ומצמית של כוח עיוור, פטליסטי, טרנסצנדנטלי, בלתי מובן, הפועל באופן אלים ויוצא דופן על סביבתו. ואולם אלימותו חושפת מתוך הפרזה, שהיא לעיתים גם פרודית, את הפרקטיקות האלימות שבהן נוהגת התרבות הכללית; האלימות מקבעת את דמות הגנסטר כ"נסיך האופל" המוחלט – האיש המנהל את חייו כשרשרת פולחנית של טקסי מוות דרמטיים, מהפנטים בעוצמתם הזרה. טקסיות הרוע הפרפורמטיבי הופכת בשלב מסוים להפגנה של ברוטליות טהורה המציגה את יצרי המוות / עונג כחומר גלם נא, שממנו מורכב עולמו הנפשי של הגנסטר.

]...[

פעולה [פרפורמטיבית מיידית] זו היא שיפוטית ונקמנית כאחד (למרות הסתירה האינהרנטית בין המושגים). זוהי לעולם פעולה "ישירה", ממשית, נוגעת באופן מיידי בגופם של אנשים; אין זו רק פעולה סימבולית או פורמלית: גם אם לא ננקטת אלימות ישירה כנגד הקורבנות – אלימות פוטנציאלית תמיד "מרחפת באוויר"; עצם אזכור שמו של הגנסטר באוזני הקורבן המיועד, או עצם כינונו של המבט המצמית של הבריון השכונתי הננעץ בזולת, די בהם כדי להביא את הקורבן לכדי אימה אינסופית ולאלצו למלא באופן מיידי אחר הדרישות הנרמזות על ידי הגנסטר. המאפיונר נהנה אפוא מכל העולמות: הוא חלק בלתי נפרד מן השיטה הסימבולית של הקפיטליזם הקלאסי: הוא מתקיים בעולם רציונלי המוגן על ידי החשיבה הליברלית הומניסטית המקדשת את זכויות הפרט; הוא חי את היומיום של החברה המהוגנת: העבריין מתלבש, סועד עם הבורגנות, מבקר בתיאטרון ובאופרה, מנהל חיי משפחה נורמטיביים, שותף פעיל לחלום האושר הבורגני; ומצד שני הוא גם חלק בלתי נפרד מ"עולם האופל", מעולם הפנטזיה האלימה והישירה של הממשי. התנועה הווירטואוזית בין העולמות מהווה מקור נוסף להזדהות המדומיינת שחש כלפיו האדם הנורמטיבי שעולמו שלו אינו כולל את המהלך הטרנסגרסיבי, חוצה הגבולות של הגנסטר. בעצם החבירה בין העולמות, יכול הנמען להאמין כי לפניו לא סיפור זוועה מקומם אלא טקסט מעניין, המטהר את הרוע על ידי אזרוחו והכלתו ביומיום – אותו יומיום המשותף לגנסטר ולקוראיו. ]...[

,16 ,15 ' , עמ 2017 , , הוצאת מודן ומשרד הביטחון גנסטר שיק – פשע, תרבות, קפיטליזם דוד גורביץ', .50 ,47 ,45

25 תיאטרון החאן