החאן - חלום ליל קיץ - קומדיה מאת ויליאם שייקספיר

Ž–’ ‡–ƒ ˜‡– – ‡ ’• ‡ ‡— ‹~ ‡ Š ‡ ƒ ˜~Œ ‚ ‡ Œƒ • €–Šƒ€ –‡— ‡ƒŒ‡

‚‡Œƒ•

–‡’•‡‡— ‹~‡Š‡ƒ ˜~Œ

בימוי: שיר גולדברג | עברית: דורי פרנס

: משתתפים יוסי עיני רוֹן, מלך הפיות - ֶ אוּס, דוכס העיר / אוֹבּ ֶ ז ֵ ת כרמית מסילתי קפלן ה, מלכת הפיות - ָ י ְ נ ַ יט ִ אוּס / ט ֶ ז ֵ ה מלכת האמזונות, מאורסת לת ָ יט ִ יפּוֹל ִ ה

שחר פנקס עריכת טקסט: אדם קלר תפאורה: נטשה טוכמן-פוליאק תלבושות: דניאל סלומון מוסיקה: רוני כהן תאורה: אריאל וולף תנועה:

ניר רון רוֹן - ֶ ק, סגנו של אוֹבּ ַ אטוּס שר הנשפים / פּ ָ ר ְ ט ְ ילוֹס ִ פ ליאור בלאוס ה - ָ י ְ נ ַ יט ִ יה בשירות ט ֵ ה, שושבינה / פ ָ יס ִ ר ָ נ יהויכין פרידלנדר ה - ָ י ִ מ ְ ר ֶ אוּס, אביה של ה ֶ ג ֶ א גיא גורביץ ה - ָ י ִ מ ְ ר ֶ יוּס, מאוהב בה ִ ר ְ ט ֶ מ ֶ ד נילי רוגל יוּס - ִ ר ְ ט ֶ מ ֶ ה, מאוהבת בד ָ נ ֶ ל ֶ ה אריאל וולף ה - ָ י ִ מ ְ ר ֶ ר, מאוהב בה ֶ ד ְ נ ַ יס ִ ל דניאל גל ר - ֶ ד ְ נ ַ יס ִ ה, מאוהבת בל ָ י ִ מ ְ ר ֶ ה נטלי אליעזרוב )במאית וירח במחזה( - D.J ליידי . יואב היימן זוּם, צלם וידאו )תיסבּי במחזה( - ארז שפריר מוּס )במחזה( - ָ יר ִ תחת המלצר / פּ איתי שור קלאפ, עוזר צלם )אריה במחזה( - יהויכין פרידלנדר - ספונג', מנקה )חומה במחזה(

אמיר טל וידיאו ארט: אסי אשד שפה ודיבור:

צוות הפקה: מנהל טכני וייצור: ששון חזם | מנהל הפקה: שקד לוי עיצוב תסרוקות, פיאות ואיפור: סופי מולדבסקי מלבישות: דנה שעובי, פאולה טימונר, יעל ברוך, יסמין כספין אסיסטנטית למעצבת תלבושות: נועה אתגר | ייצור תפאורה: סדנת התיאטרון

חייט: ואדים לוין | תופרת: גלינה אילן | ייצור אביזרים: אולה שיבצוב, ולריה גלוזמן, לורי כהן, אמירה פינקס עובדי במה: חאלד חמדאן, אנטון קוצ'ר, ואדים קיסלב, איתמר מבורך | מנהל במה: עאסם אל-שריף סאונד: מיכאל אבבו, איתן כהן | תאורנים: יונתן לוי, מרטין קנטור, עידן הרזון, יצחק סקילי | מנהל תאורה וסאונד: רוני כהן

הדוכס תזאוס והיפוליטה, מלכת האמזונות, מתחתנים הערב. האורחים ה מגיעים, סרט החתונה מוקרן כשלפתע החגיגה נקטעת. רמיה, המיועדת להתחתן עם דמטריוס, נתפסת בזרועותיו של ליסנדר. ֶ ה לדרישתו של אביה, מצווה תזאוס על הרמיה להינשא לדמטריוס ולא - תישלח למנזר או תוצא להורג. רמיה וליסנדר מחליטים להימלט מהעיר. הלנה, אהובתו לשעבר של ֶ ה רמיה מספרת לדמטריוס על הבריחה והוא ֶ דמטריוס וחברתה הטובה של ה ממהר בעקבות הזוג, כשהלנה בעקבותיו. באותו זמן - העובדים באולם החתונות מחליטים להעלות הצגה בפני האורחים לכבוד חתונתם של תזאוס והיפוליטה. כוכב ההצגה הוא תחת

אם קצת הגזמנו, בני הצל,

פק )לקהל(:

יורשה-נא כך להתנצל:

חישבו שכל זה רק היה אשליה והזיה. מחזה שולי פּעוּט,

במהלך הבריחה, רביעיית האוהבים מוצאת עצמה אבודה ביער. ממלכת היער סוערת בעקבות הריב של טיטניה מלכת הפיות ואוברון מלך

המלצר.

הפיות כשהאחרון מחליט להתנקם בטיטניה. האוהבים נקלעים לעין הסערה ותשוקותיהם ורגשותיהם עומדים למבחן האהבה. כמו כן, *תחת* המלצר שערך יחד עם חבריו חזרות ביער, נקלע אף הוא לתוך מסע הנקמה של אוברון ומגלה שהוא מצויד בכישורים מפתיעים. עם בוקר כששבים כולם אל חגיגות החתונה, היער נדמה כתעתוע. חוויית הלילה ביער עודנה מהדהדת בתוכם ומאפשרת להם, בסופו של דבר, לבחור

רק חלום, לא מציאוּת,

אין שום נזק לספּר. שפּר. ְ תסלחו – וּנ אז אם הצלחנו לעצור את זעמה של הביקורת, אני נשבע - מילה של פּק! - שנשפר תיק-פּק צ'יק-תק. קראו לפק שקרן אם לא. ךְ וגם לו. ָ אז לילה טוב ל תנו כף בלב טוב, בלי איפוק. פּוּק. ְ ק ִ תקן, ללא פּ ְ פּק י

מחדש אחד בשני ובחתונה.

עוזר במאי: נעם פלג עיצוב תכנייה: נוטלסטודיו | צילומים: יעל אילן | תכנייה: פולי ברינר - תיאטרון החאן יחסי ציבור: דנה סוחולוצקי

2017 בינואר 7 : דקות )ללא הפסקה( הצגה ראשונה 45- משך ההצגה: כשעה ו תודות: רפי אילן

~ –‡‚ Š ~ ) ˆƒ˜

‚€”‚‚ ‡–”ƒ‡ ˜~ ‡‡~–Œ –•Ž‡–† „ƒ ‘Šƒƒ Š~‡–~ƒ •Ž’ –…— €–Šƒ€ –‡—

מח שכשהעסיס שלו ֶ *זה הצ נים, ֵ מונח על עפעפיים יש ה ֶ ב ָ ש ִ בר י ֶ לב כל אשה או ג יצור החי שהם ַ עון בּ ָ עד שג יראו ראשון בהקיצם.*

ניר רון, יוסי עיני

ראיון עם יוצרי ההצגה מתחיל בשעת צהריים בעת הפסקה בחזרות, בנוכחות קבוצת תלמידות צעירות מ-"נוער ה שוחר תיאטרון" של תיאטרון החאן. "המחזה המקורי מתרחש ארבעה ימים לפני חתונת תזאוס והיפוליטה, תקופה דחסנו את כל ההתרחשויות לערב שבה יש עוד זמן להתחרט, לסגת", מספרת הבמאית שיר גולדברג. "בהפקה שלנו . זה רגע שטורף את כל הקלפים, הוא יכול להיות רגע נפלא מאוד, הוא יכול להיות גם רגע החתונה עצמה, לרגע המעבר מאוד קשה. זה כמו לעמוד על פי תהום". מאוחר יותר באותו יום מצטרפים לשיחה אריאל וולף, מעצב התנועה ושחקן בהצגה, ושחר פנקס, הדרמטורגית. בפורום הזה שב ועולה אותו רגע של עמידה על סף תהום, בלהט רב. פנקס, שותפתה ליצירה של גולדברג בשנים האחרונות מרחיבה את האמירה הראשונית הזו. "בטקס הזה אתה עומד כבול על פי תהום, ואומרים לך 'תקפוץ! מהעבר השני בהפקות המחזה מציע סדר, יער, וחזרה אל הסדר. טוב...', אבל הקפיצה עצמה, הרגע הזה של הקפיצה הוא מבהיל. רבות היער הזה מגולם באופן ממשי כיער, שטיפוסים עירוניים באים אליו, ולאחר מכן חוזרים אל העיר. ניסינו לחשוב מה הוא עבורנו היער הזה*. על כך מוסיפה שיר גולדברג: *העיבוד שלנו בתיאטרון החאן - מכניס אותנו לעולם של חתונה שמתקיים על הבמה, והיער גם הוא דימוי ליצרים, לתשוקות ולפחדים שעולים מתוך ערב החתונה. כשרואים את שולחן החתונה - הוא כבר נמצא בתוך היער, אנחנו לא עוברים חלל. אם להגיד את זה במשפט אחד: היער מכניס אותנו פנימה ולא מוציא אותנו החוצה. אנחנו לא יוצאים אל היער אלא נכנסים לתוכו. אפשר לומר, אפילו, שזה יער נפשי". "עניין אותי מאוד טקס החתונה כטקס מעבר. לטוב או לרע, החיים שלך משתנים, אתה נפרד מזהותך הישנה עבור זהות חדשה. עבור אישה זה מאוד מובהק, אפילו השם שלה משתנה", מספרת גולדברג על ניסיונה האישי מחתונתה לפני שנתיים. "זה אירוע מכונן לא רק עבור החתן והכלה, אלא גם עבור האורחים. אני בעצמי מצאתי את עצמי לא פעם בחתונות של אחרים מתעמתת עם החיים הזוגיים שלי באותו רגע. יש במעמד הזה שבו החתן והכלה מתחייבים לעד מתחת לחופה משהו קטארטי. תמיד יש בחתונות גם את הרווק או הרווקה שמחפשים לעצמם בני זוג בין האורחים. והיום, יותר מתמיד, עם אביזרים, וזיקוקים ודי-ג'יי ומסיבה ענקית זו חוויה של איזשהו כאוס אדיר, כאילו בפעם האחרונה לפני שאנחנו נכנסים לשיא הסדר – הבורגני, המפרנס, העובד, הארצי - מאלצים אותך לתקוע יתדות, וכל זה רחוק מאוד מכל מה שקורה בערב הזה. בשיחות לקראת ההפקה ראינו שכל המסיבות האלה נולדות כתוצאה מאיזשהו פחד קמאי, ראשוני, אפילו לא-מודע, מהמעבר הגדול הזה. מתחת לחופה לעתים קרובות יש רגע של מבט מבחוץ, חוויה חוץ-גופית, בגלל גודל הרגע שאין לך באמת יכולת להתמודד איתו". "כך פגשנו את המחזה", מוסיפה פנקס. "הדמויות עצמן מתנתקות לרגע בשל גודל האירוע, וחוֹווֹת מעין יער פנימי רגשי. הכלה והחתן חוֹוים את עצמם בגלגול הבא שלהם – ברגע אחד הם חוֹוים את הפחדים והתשוקות לגבי איך החיים ייראו, זה היער. עוד רגע הם יחזרו לחתונה, אבל הרגע שלפני - עניין אותנו מאוד. גם האורחים, הרווקים הנאהבים, צופים בחתונה ויודעים שקרוב היום בו הם עצמם יעמדו מתחת לחופה. זה מעורר את הרצון לבעוט, לבדוק, להתמודד. זה רגע מורכב".

כאן נכנס לתמונה תפקידו של מעצב התנועה, שעקב צפייתה בהצגה אחרת שביים אריאל וולף, החליטה גולדברג לשלבו כצלע אינטגרלית בהפקה זאת. "לאור הקונספט הזה של המעבר מהחתונה ליער, החלטנו מהרגע הראשון שהתנועה של השחקנים תהיה מאוד משמעותית, תנועה שנובעת מתוך הדרמה, ולא כסגנון שמודבק מבחוץ. הפלסטיקה של השחקנים היא חלק אינטגרלי מהקונפליקט. התוצאה היא תהליך יצירה מאוד עשיר", מספר וולף וגולדברג מוסיפה "אריאל נוכח בכל החזרות וכל הזמן נותן את המשוב שלו, על התנועה ומעבר לזה. אנחנו עובדים כצוות. זה הדבר שאני הכי אוהבת ליצור בתיאטרון, צוות של יוצרים שמעורבים אחד בעבודה של האחר, כשכולם יודעים כל הזמן מה קורה. אותי זה מאוד ממלא, זו פסגת היצירה, והלהקה של החאן היא קבוצה מאוד מוכשרת של שחקנים רבי כשרונות". על ההכנות לטקס חתונתה שלה מספרת גולדברג, "אתה לא יכול להישאר ציני כלפי זה. אלה רגעים של התבוננות עם עצמך, רגע לפני שאתה עושה את הדבר הזה, ובסופו של דבר - אתה מתמלא בשמחה וקופץ פנימה. אלה טקסים שבבסיסם יש ניסיון ללכת למקום טהור מאוד, כנה מאוד, לתמצית שלך. זו כמו מוסיקה שלופתת אותך, ואתה מגיב אליה באופן אינסטינקטיבי". וולף, כמתבונן מהצד בעבודותיהן של גולדברג ופנקס מזהה בבירור את חוט השני של אותו חיפוש אמנותי שנוכח בכל יצירותיהן, בין אם מדובר בעיבודים השונים לסיפורת שמהווים את עיקר גוף עבודתן עד כה, ובין אם מדובר בהתמודדות . על השאלה היכן בכל זאת הן רואות את חלום ליל קיץ או כאן ב- כנרת כנרת עם טקסט של מחזה מובהק כמו ב- ההתפתחות מעבודה לעבודה, משיבה פנקס "פעמים רבות שיר בוחרת מחזה, ופתאום הוא הופך להיות מאוד אישי עבורי. זה נשמע מיסטי או רוחני, אבל זה מביך עד כמה אנחנו חוֹווֹת את זה בכל פעם מחדש, ובהפקות האחרונות עפ"י ש*י עגנון דווקא ברגע הנתון, למה באמת סיפור פשוט ת. שאלות נוקבות כמו 'למה באמת התעסקנו עם ֵ א ְ תר ש ֶ בי , עולות ומהדהדות." וגולדברג מוסיפה "אתה חושב שאתה יודע למה 3 בדיוק עכשיו חלום ליל קיץ אנחנו עובדות על בחרת בטקסט מסוים, אבל הוא לוקח אותך בשבילים ונתיבים אחרים. הוא לא מאפשר לך לשבת במקום, להגיד 'רגע, אבל נקודת המוצא שלי בכלל הייתה...' כי זה המקום הברור יותר, המוכר לי כבר. אבל עכשיו המחזה מגלה לי, תוך כדי, לאן אני הולכת. במובן הזה השתחררנו הרבה יותר".

כרמית מסילתי-קפלן, ארז שפריר

† “‡•‚ Š— ‘ƒ–‡ † ”Œ~

‚„…ŒŠ •–‚ ) .1600 הוזכר המחזה לראשונה והודפס לראשונה במהדורת קוורטו בשנת 1598 שנת ב הודפס במהדורת הפוליו הראשונה בנוסח מתוקן. התאריך המדויק בו נכתב 1623 בשנת 1594 המחזה, או הועלה לראשונה על במה, אינו ידוע. התאריך המשוער הוא בין השנים , לאחר שהשלים את "רומיאו יוליה". 1596 - לא ידוע על מקור ממנו נלקחה עלילתו העיקרית של המחזה, והיא כנראה פרי דמיונו של שייקספיר. עם זאת, יש במחזה מוטיבים אחדים הלקוחים מהספרות הקלאסית.

עמוד השער של גרסת דפוס ראשונה של "חלום ליל קיץ", 1600

“‡• Š ‚Š‡Š Š— ‹ƒŠ… ) , שם שתרגומו המדויק לעברית הוא "חלום ליל אמצע-קיץ", AMidsummer Night's Dream מו המקורי של המחזה הוא ש . "חלום של לילה בלב קיץ" אך בעברית נתקבע השם "חלום ליל קיץ". רק תרגומו של דורי פרנס נצמד לשם המקורי, וקרוי – מהוות בסיס נרחב לחלק הפסטורלי של חגיגות ליל אמצע הקיץ – הלילה הקצר ביותר בשנה משמעות השם – המחזה. ניתן לקשור את "חלום ליל קיץ" למופעי ראווה של התחדשות ופריון – החל בזמן הקסם, דרך משחקי החיזור וכלה בתערוכת הפיות המסיימות את המחזה. סוג כזה של מחזה שכלל תהלוכות ססגוניות, שירים וריקודים, והסתיים בנשף מסיכות – היה חלק בלתי נפרד ממסורת התיאטרון האליזבתני. (, ולא באמצע הקיץ. אפרים Rite of May) במאי, יום חג האביב הפגאני 1- למרות שמו, עלילת המחזה מתרחשת ב ברוידא התייחס, במבוא לתרגומו, לחוסר התאמה זה בזמנים, והעלה שתי השערות מקובלות לכך: . המחזה נועד להיות מוצג לראשונה בתאריך זה במאי, בחתונה נכבדה ומפוארת של אדם מן המעמד הגבוה. ידוע כי 1 , אבל אין עדות המקשרת את המחזה לאחת מהן במיוחד. 1596 חתונות רבות נערכו בקרב בני המעמד הגבוה בשנת כוונתו של שייקספיר הייתה לכתוב מחזה-בידור לחברה הגבוהה, עם תלבושות ססגוניות, מוסיקה והלצות. ומכיוון שהחתונה הייתה כמעט-מלכותית – התאפשר לשייקספיר לשתף משתתפים רבים מחוץ ללהקתו הקבועה, ואת תפקידי הפיות שיחקו ושרו ילדים וחובבים. ומוזכרת (midsummer madness . המחזה רצוף דמיונות ושגיונות, ומתאפיין ברוח שטות הקרויה "טירוף אמצע הקיץ" ) 2 גם במחזה "הלילה השנים עשר". היה ביטוי שגור בתקופת שייקספיר. זה היה זמן שבו רוחות הטבע הזדוניות, היו יוצאות "טירוף של אמצע הקיץ" הביטוי ומשוטטות בעולם. בגרמניה – זהו ליל המכשפות, בו מתכנסות המכשפות על הר הקרח לחגוג את טקסיהן.

‚‰~ŠŒ ‡Šƒ –‡ ‚‚~ ‚Žƒ˜… ) המשתלבים זה בזה: סיפורם של ארבעה , מסופרים שלושה סיפורים מקבילים מחזה, המתרחש באתונה וביער הסמוך לה, ב צעירים הקשורים ביניהם בקשרי אהבה מורכבים, סיפורה של חבורת שחקנים חובבים וסיפורם של הפיות ושאר שוכני היער. אפרים ברוידא כתב: "מעגלות מעגלות עשויה קומדיה מכושפת זו, מעגל משיק במעגל, מעגלות נושקים וחוצים זה את זה, וסופם, כבאורח פלא, משתלבים זה בזה בנועם ושלום." הפותחת את המחזה ומסיימת אותו. , חתונתם של תסאוס והיפוליטה המעגל הראשון, המקיף, הוא , הרמיה וליסנדר, הלנה ודמטריוס. רגשותיהם של האוהבים, "נדים כביכול בין בשני זוגות האוהבים המעגל השני, המרכזי, עוסק שני קטבים: קוטב האהבה הבשלה, המסומלת ביחסי תסאוס והיפוליטה, וקוטב יחסי האהבה הפרועים, נטולי אחיזה מוסרית, המסומלים בדמויות אוברון וטיטאניה". , "המדרבן את העלילה או מעכבה, הכול לפי צורך המשורר". עולמם של יצורי היער המעגל השלישי הוא העולם העל-טבעי, , והוא "חוליית החיבור הפנימית, המרתקת את העולמות השונים יחד ועושה אותם, מעגל בעלי המלאכה המעגל הרביעי הוא ברגש, הוויה אחת". המחזה בתוך מחזה שמציגים בעלי המלאכה הוא כמעגל חמישי במעגלות המחזה - מותם הטראגי של פירמוס ותיסבי האוהבים הוא ניגוד לגורל האוהבים במחזה העיקרי.

‹‡€ ‹‡‡Œƒ‡ ‹ƒ‡ ‹‡– ) , מציין שהמחזה הוצג בפומבי פעמים אחדות. 1600 , מוד השער של מהדורת הקוורטו של המחזה ע .1605 , בינואר 1- עם זאת, ההופעה הראשונה המתועדת בוודאות נערכה ב , עם הכתרתו 1660- , עם מלחמת האזרחים האנגלית, והסתיימה ב 1642 בתקופה שהחלה בשנת של צ'ארלס השני, מלך אנגליה, היו התיאטראות באנגליה סגורים. בתקופה זו הוצגה עלילת המשנה עם פתיחתם מחדש של התיאטראות .(droll) של בעלי המלאכה כמערכון קומי מלווה בפעלולים , החלו לעלות עיבודים של מחזה זה, ושל מחזותיו האחרים של שייקספיר ועד לשנות 1660 בשנת לא הוצג המחזה בשלמותו, אך הוצגו עיבודים שלו וכן גרסה אופראית של 19- של המאה ה 40- ה המחזה. העלתה לוסיה אליזבת וסטריס בקובנט גארדן גרסה שלמה למדי של המחזה, שלה 1840 בשנת השנים הבאות גילמו נשים את 70 ובמשך . וסטריס גילמה את אוברון, נוספו קטעי מוזיקה ובלט עלו הפקות 19- בעקבות הצלחת הפקתה של וסטריס, במהלך המאה ה תפקידי אוברון ופאק. גרנדיוזיות של המחזה, שכללו עד מאה משתתפים, שלהן הוכנו תפאורות מדוקדקות של הארמון והיער, ואת הפיות גילמו בלרינות דקות כנפיים. , ובין השאר השתמש בבמה 1905-1934 פעמים בין השנים 13 מקס ריינהרדט ביים את ההצגה גרסה קולנועית למחזה. מסתובבת. הצלחת ההפקה הניעה את האחים וורנר להזמין אצל ריינהרדט בסרט השתתפו שניים משחקני המחזה עצמו. הנאצים החרימו את הסרט עקב יהדותו של הבמאי, והשימוש במוזיקה של מנדלסון-ברתולדי, אף הוא ממוצא יהודי. גרסה פשוטה וחסכונית יותר של המחזה. גרסה 1914 הבמאי הארלי גרנוויל-בארקר ביים בשנת זו השפיעה על הפקות מאוחרות יותר של המחזה. ברוק ליהק ביים פיטר ברוק את המחזה במסגרת הלהקה השייקספירית המלכותית. 1970 בשנת שחקן אחד לתפקידים של תזאוס ואוברון, ושחקנית אחת לתפקידים של היפוליטה וטיטניה, כרמז לכך שעולם הפיות הוא תמונת ראי של עולם בני האדם. בהפקה זו השתתפו פטריק סטיוארט ובן קינגסלי. את הפיות גילמו גברים, והופעתם כללה פעלולי קרקס. בעקבות גרסתו של ברוק, במאים נתנו דרור לדמיונם בבימוי המחזה. בפרט, עלה משקלה של המיניות במחזה, ובמאים רבים ראו את הארמון כסמל להתאפקות והדחקה, ואת היער כסמל למיניות לא מרוסנת, חופשייה ומפחידה בעת ובעונה אחת. ברוק הדגיש את השפעתו של המבקר יאן קוֹט על תפישתו את המחזה. ברוק אינו הולך לכיוון כה רדיקלי כפי שהמחזה מוצג בספרו של קוט, אבל בהשפעתו משנה ברוק את הקסם העל-טבעי המיוצג במחזה, לרובד הבלתי מודע של האדם.

מודעה על העלאת המחזה 1894 , בתיאטרון גלוב

"בהפקה זו הצליח פיטר ברוק להשתחרר מהגישות המסורתיות של שייקספיר וגילה בו דברים הקרובים לזמננו: את הגסות והאלימות, את המוזרות הפסיכולוגית ואת הארוטיות והפתיחות המינית. כל אלה לא התבטאו בתפישה המסורתית, שמאחר והדגישה את הקדוש והמטאפיסי אצל שקספיר – גרמה לרוב הגבהה "תרבותית" של סגנון המשחק והבימוי. בהפקה זו שילב ברוק את הרבדים המטאפיסיים והפילוסופיים אצל שקספיר עם הרבדים היום-יומיים והגסים." 1991 , , פיטר ברוק, מאנגלית: איתן בלום ויוסף אל-דרור, הוצאת אור-עם החלל הריק מתוך הקדמת המתרגמים,

1564-1616 –‡’•‡‡— Š ƒŽ…Ž~ ‚ Œ ‹‡ƒ‡ יש בידינו מידע רב עליהם. הרשומות שנשתמרו מספרות מעט מאוד על חייו הפרטיים ואינן מספרות כלל על חיי הנפש שלו, אולם מלמדות על המאורעות החיצוניים בחייו. להלן אחדות מן השאלות החוזרות ונשאלות בקשר אליו, ותשובות שנשאבו ממקורות בדוקים. "–‡’•‡‡— ‹~‡Š‡ƒ ŠƒŽ ‰‡‚ƒ ‡˜Œ ) ה אנחנו יודעים על ויליאם שייקספיר? אף שפרטים רבים בחייו אינם ודאיים, מ

,1564 , באפריל 26 לפי רישומי הכנסייה, שייקספיר הוטבל לנצרות בכנסיית השילוש הקדוש, בעיירה סטרטפורד שעל הנהר אבון, ב כנראה שלושה ימים לאחר לידתו. הוא היה השלישי מבין שמונה ילדים. שתי האחיות שנולדו לפניו – מתו בינקותן. שלושה אחים ואחות, צעירים ממנו, הגיעו לבגרות. אביו מולידו, ג'ון שייקספיר, היה יצרן כפפות אמיד, רצען וסוחר צמר, שהחזיק ברכוש דלא ניידי הייתה סטרטפורד עיר שוק מרכזית ששירתה 1500 בסטרטפורד. אמו של שייקספיר, מרי ארדן, היתה בתו של חוואי מצליח. בשנת כמאתיים בתי אב. היא נודעה כעיר של ירידים, וכדי להגיע אליה מלונדון נדרשו שני ימי רכיבה. מאחר ולאביו של שייקספיר היה מעמד של אזרח-העיר, היה זכאי לשלוח את בנו ללימודים, ללא תשלום, בבית הספר המצויין באותה עיירה. אפשר להניח כמעט בוודאות שויליאם הצעיר למד באותו ביה"ס אצל בוגר אוקספורד, ששכרו שולם לו בעין יפה, והוא זה שלימד את הנער את יסודות הרטוריקה והספרות הרומית הקלאסית. "‹‚‡˜ƒŒ— ƒ‡‚ ‚Œƒ –‡’•‡‡—Š ƒ‡‚ ‹‡Š‡ ‚Œ‰ ) 8 - , בהיותו בן שמונה עשרה וחצי, נשא שייקספיר לאישה את אן האת'וויי, שעל פי הרישומים הייתה קשישה ממנו ב 1582 - ב בפברואר, 2 , והתאומים ג'ודית' והאמנט, שהוטבלו ב 1583 , במאי 26 שנים. נולדו להם שלושה ילדים – סוזנה שהוטבלה לנצרות ב .11 , והוא בן 1596 . האמנט נדבק בדבר )המגפה השחורה( ומת באוגוסט 1585

–‡’•‡‡—Š ƒ‡‚ ‹‡…‡ ƒŠ‡~ ) "˜„‡Š~ ‚‰ŠŒ‚ ‹ ליזבת הראשונה אהבה את האמנויות וטיפחה אותן. הייתה א לה להקת תיאטרון משלה, והיא חסמה בנחישות את ניסיונותיהם של הפוריטנים לסגור את התיאטרונים. תחת חסותה, פרחו התיאטרונים והיצירה בתקופה הקרויה על שמה. היא השכילה להעריך את כישרונו של שייקספיר, שהיה המחזאי האהוב ביותר התפתח נוהג של הזמנת תיאטרונים להופיע בחצר 1590 עליה. ב המלכות, ולהקתו הוזמנה יותר מכל להקה אחרת. המחזה 'ריצ'רד השני' שבו נראית הדחה של מלך הכעיס אותה היות שסברה שהוא מתייחס אליה. "ƒ‡‡…‡Œ‡ ‹–ƒ’Œ –‡’•‡‡— ‚‡‚ ‹~‚ ) ל חייו של שייקספיר בשבע השנים שלאחר הולדת התאומים ע ג'ודית' והאמנט, לא ידוע לנו דבר. אנו רק יודעים בוודאות שבסוף אותה תקופה היה שייקספיר בלונדון ועורר תשומת לב רבה בחוגי התיאטרון בבירה. בני תקופתו השאירו אחריהם בכתובים מידע המצביע על כך ששיקספיר עורר קנאת סופרים והתפעלות גם יחד, כשחקן וכמחזאי. בתקופה בה כתב שייקספיר את מחזותיו הגדולים – ההכרה בו הלכה וגדלה, אולם בני זמנו לא ראוהו, כמובן, בכל הקפידו המ"ולים 1598 גדולתו, כפי שאנו רואים אותו כיום. לאחר להדפיס את שמו על עמוד השער – דבר המוכיח שמחזה פרי עטו של שייקספיר נחשב רב מכר במיוחד. הפוליו הראשון, קובץ כל כתביו של המחזאי, מעיד על הכבוד הרב שרחשו לו הקולגות. על מעמדו החברתי כאדם חשוב ואמיד מעיד הפסל שהציבו קרוביו לזכרו בכנסיית השילוש הקדוש, בסטרטפורד שעל הנהר אבון.

כר-דשא זה יהיה לשנינו כר, כרית: ר: ֶ ד ְ נ ַ יס ִ ל רית. ְ ב ִ מיטה אחת, שני לבבות בּ ר טוב; למעני, חמוּד, ֶ ד ְ נ ַ יס ִ לא, לא, ל ה: ָ י ִ מ ְ ר ֶ ה תשכב רחוק יותר, ולא כל כך צמוּד.

דניאל גל, אריאל וולף

איזה כוח עשה זאת לא יודע – אבל פעל כאן איזה כוח – כל סה ְ מ ָ ה נ ָ י ִ מ ְ ר ֶ אהבתי לה וכל לבי, מסירותי, כולי ה, רק היא שמחת חיי. ָ נ ֶ ל ֶ לה

, אריאל וולף, נילי רוגל 3 דניאל גל, גיא גורביץ

ƒŠ€ ƒ–†~‡˜ ) עשו שייקספיר ועמיתיו בלהקה עיסקה מסחרית 1599 שנת ב ממין חדש. במקום לשכור את האולם להצגותיהם, כפי שהיה מקובל עד אז, בנו להם בית משלהם – הלוא הוא תיאטרון "גלוב" המפורסם, ובו הוצגו לראשונה מחזותיו של שייקספיר בפני קהל. להקתו הייתה הלהקה המבוקשת ביותר בלונדון, הן על ידי קיבלה הלהקה 1608 - הקהל הרחב והן על ידי אנשי החצר. ב בית תיאטרון שני – ה"בלאק פרירס" – בנוסף ל"גלוב". כאן הוצגו בערבים מחזות בפני קהל מובחר יותר, שלא כהצגות היומיומיות בתיאטרון "גלוב" הפופולארי. דמי הכניסה היו גבוהים הרבה יותר, וההצלחה הכספית הייתה, כנראה, גדולה. שיפור מתמיד חל במצבו הכספי של שייקספיר ובעלייתו במעלות החברה, הוא השקיע כספו בנכסי-דלא-ניידי, ונחשב בעיני בני עיירתו כאדם אמיד, שאפשר להסתייע בו לעת מצוקה כספית. ‚‡ ƒ„‡~Œƒ –‡’•‡‡— ˜Œ ‡˜Œ ) "–•Ž ‰‡‚ƒ ל פי הרישום במרשם הקהילתי של סטרטפורד, שייקספיר נקבר ע . על מצבתו שבתוך הכנסייה המקומית, נרשם 1616 , באפריל 25 ב 25 באפריל. סיבת מותו אינה ידועה. הוא כתב צוואה ב 23 שמת ב במרץ, כמעט חודש לפני מותו, ובה הוא מתאר את עצמו כ'בריא לגמרי וזכרוני צלול, תודה לאל.' אולם זה היה נוסח מקובל ואינו מעיד בהכרח על מצבו האמיתי. יתכן שכבר היו לו סימפטומים של מחלה שהתבררה בהמשך כקטלנית. בנוסף, הצוואה שכתב במרץ. היא שכתוב של צוואה מוקדמת יותר מחודש ינואר, 25 ב מה שעשוי לרמוז שהיה חולה תקופה ארוכה. מעולם לא נודע מה היתה מחלתו.

‡ƒŒ‡ €–Šƒ€ –‡— בימאית הבית של תיאטרון החאן. .(2005) בוגרת תואר שני בבימוי, החוג לתיאטרון, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב )האקדמיה למוסיקה ע“ש בוכמן-מהטה(, האופרה דון ג‘ובאני )פסטיבל ישראל(, אבא שלי לא ציפור בין עבודותיה: לה, ִ תה .(2006 )פסטיבל עכו Walk(wo)man )פסטיבל ישראל(, היי יפה )אנסמבל הרצליה(, בשר גבירותי ורבותי מסעות )הבימה(, אדם לא מת סתם, המאהב, אבא גוריו, סיפור פשוט )תיאטרון החאן(, האדרת, כנרת כנרת, )תיאטרון גשר(. אודיסאוס ופרס היצירה המקורית בפסטיבל 2006 , היי יפה זוכת פרס הבימאית המבטיחה בפסטיבל ישראל על ההצגה .2014 , , צ‘כיה, על אותה הצגה. זוכת פרס רוזנבלום encounter 2007 ˜‡– Ž–’ ‡–ƒ )הבימה(, הברווזון, הסוחר מוונציה, ערי מדבר אחרות, פתאום בא סתיו, נעצר בחצות, קוריולאנוס בין תרגומיו: כובע הקש האיטלקי, פרק ב , קוויאר ועדשים, מלון פלאזה, המלך ליר, בואינג בואינג, אמדאוס, כסף הולך ושווא, מקבת, סיראנו דה ברז'ראק, אופרה בגרוש, ]תרגום ועיבוד[, ווייצק, קומדיה של טעויות, איש קטן מה עכשיו המלט, רומאו ויוליה, אירמה לה-דוס, הדוכסית מאמלפי, פיגמליון, מי דואג )התיאטרון הקאמרי(, מצחיקונת פיאף, הדבר האמיתי, ברנשים וחתיכות, חיים פרטיים, אלוהי הקטל, חלום )תיאטרון חיפה(, לילד, שגעון באופרה של לילה בלב קיץ, תקלה קלה, שם פרטי, האמת, סיפור ישן חדש, ארוחת פרידה, האבא, שעה של שקט, אילוף השחף, )גשר(, , אותלו 12 - עניין של סגנון, הלילה ה )בית ליסין והמדיטק(, כטוב בעיניכם )בית ליסין(, הסוררת נדל"ן, הזמרת קירחת יותר, הקיץ, אדמה קדושה, בעלי המתוק ואשתי היקרה, הקסם הגדול, משחק של אהבה שלוש אחיות, הדיבוק, הטייפ )תיאטרון באר-שבע( החולה המדומה, המון רעש על לא כלום, סובניר )החאן(, ומזל )התיאטרון הערבי-יהודי(. שרופים )אנסמבל עתי"ם(, האחרון של קראפ, המלך הולך למות, פר גינט ,2011 ,2010 ,2008 – זכה מספר פעמים בפרס התרגום ע"ש עדה בן-נחום, ובפרס התיאטרון הישראלי על תרגום ב .2016 . זוכה פרס לנדאו 2014 ,2013 כמו כן Shakespeare.co.il – " את תרגומיו למחזות שייקספיר ובני דורו ניתן למצוא באתר "שייקספיר ושות כותב מוזיקה. †•† ˜‰‡– •Ž’ –…— ארץ חדשה בוגרת תואר שני בבימוי, החוג לתיאטרון, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל-אביב. כתיבה ועיבוד: )פסטיבל אבא שלי לא ציפור )אנסמבל הרצליה(, בשר גבירותי ורבותי )בשיתוף עם שי פיטובסקי, תיאטרון הבימה(, אדם לא מת סתם, )תיאטרון החאן(, לה, האדרת, כנרת כנרת, ִ תה .(2006 )פסטיבל עכו Walk(no)man ישראל(, )בית ליסין(. דרמטורגית בתיאטרון הבימה. הוא הלך בשדות )הבימה(. המאהב, אבא גוריו, סיפור פשוט, לבד בברלין אדם לא מת זכתה בפרס מחזאית השנה על ההצגה 2014 . בפרס התיאטרון הישראלי 2014 , זוכת פרס רוזנבלום סתם. פילוקטטס, כנרת כנרת בתיאטרון הידיש, לישראל וחזרה בתיאטרון גשר, רוח התיאטרון בין עבודותיו לתיאטרון: התיאטרון לא לשכוח לאהוב תאטרון בית ליסין, מזל טוב אני אבא להקת המחול קמע, לא נודע בתיאטרון החאן, תיאטרון גשר, המחברת הגדולה תיאטרון הבימה, אהבתי הראשונה המלכותי של באדן גרמניה ותיאטרון בית ליסין, , אנסמבל הרצלייה. מפגש באין סוף תיאטרון חיפה, תופעות לוואי תיאטרון נחמני, מסע של יום ארוך אל תוך הלילה בית צבי, סיפור אהבה סטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, אמה ויגואר בין עבודותיו בבתי ספר למשחק: סמינר הקיבוצים. החייל האמיץ שוויק ניסן נתיב תל אביב, המתלבט גודמן באר שבע, המעגל לתיאטרון החאן כנרת כנרת - עיצוב תפאורה להצגה 2015 זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשנת משהו נפלא עומד לקרות - עיצוב תלבושות להצגה 2011 זוכה פרס תיאטרון הילדים לשנת . משהו נפלא עומד לקרות - עיצוב תלבושות להצגה 2011 זוכה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים לשנת ˜ƒ—ƒŠ˜ •~‡Šƒ’ Œ‰ƒ† ‚—†Ž ( בהצטיינות בחוג לאמנות התיאטרון MFA מעצבת תפאורה ותלבושות. בוגרת תואר שני בעיצוב במה) .(2007) באוניברסיטת תל-אביב אלוהים מחכה בתחנה )תלבושות(, יהוא )תלבושות(, עשר דקות מבהבית בין עבודותיה: בתיאטרון הבימה: הרפתקאות )תלבושות(. בתיאטרון חיפה: אדם לא מת סתם )תלבושות(, השבועה )תלבושות(, המאהב )תלבושות(, תהילה )תלבושות(, פילוקטטס )תלבושות(. בתיאטרון החאן: לילה טוב אמא )תלבושות(, חמור שכולו תכלת )תלבושות(. באקדמיה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה: האופרה החטיפה מן ההרמון )תפאורה(. באופרה הישראלית: )תלבושות(. ירמה )תפאורה ותלבושות(. בת. אלעד: דון ג'ובאני ע"ש אלה דן ז"ל. 2014 " זוכת פרס "הבימה ‚–ƒ~’˜ –Š• ‹~ למד בחוג לעיצוב במה בבית הספר לאומנויות הבמה בסמינר הקיבוצים

ƒŒƒŠ Š~‡Ž

‚•‡ƒŒ

דניאל סלומון הינו אחד המוסיקאים המוערכים ביותר בתעשיית המוסיקה הישראלית, זוכה פרס אקו"ם למלחין השנה, וזוכה פרס התיאטרון. פסנתרן, מפיק מוסיקלי, מעבד, מתזמר, וזמר. הוציא חמישה אלבומי סולו מצליחים ובהם הלהיטים "עדיף", "בא מכאב", "אהבה", "רבות הדרכים", "אהובי" ועוד. כמפיק מוסיקלי הפיק הסודות, אלבומים לאמנים רבים ביניהם שלמה ארצי, ישראל גוריון, שילה פרבר ועוד. כותב מוסיקה לקולנוע: תהילה, האדרת, כנרת כנרת, שיר ועוד. ולתיאטרון יום האם, בנות הזהב, חברות לטלוויזיה: סבנה, עד סוף הקיץ. מסעות אודיסאוס בתיאטרון הבימה; סיפור פשוט, אדם לא מת סתם, רעל ותחרה בתיאטרון החאן; ישן, רחוק... בתיאטרון גשר ועוד.

‚–ƒ~˜ ‚‰ ‡Žƒ– הבתולה מלודמיר, השיבה למידבר, מילה של אהבה, דון פרלמפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, בתיאטרון החאן: מלחמה על הבית, קריטון, האשליה, הקמצן, אושר, החיים הם חלום, מאכינל, הקיץ, אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, תעלולי סקפן, סדר עולמי חדש, סוף משחק, גן הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, ירושלים החדשה, תהלה, החולה המדומה, דוחקי הקץ, האדרת, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו, תמונות מחיי הכפר, הדלת ממול, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, יחזקאל, כנרת אישה בורחת מבשורה, בתיאטרון הבימה: שיר ישן, רחוק... כנרת, המחיצה, אדם הוא אדם, עורבים, פילוקטטס, אהבת בתיאטרון בית ליסין: אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון האלמנות העליזות, מבקר המדינה, בגדי המלך. בתיאטרון באר חיי, גוד ביי אפריקה, סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת. גם הוא בתיאטרון הקאמרי: נשים לא מציירות, קומדיה של טעויות, אפריל הקסום, השחף, הביתה הביתה. שבע: ארגנטינה. בתיאטרון חיפה: באצילים, מעגל הגיר הקווקזי, משפט פולארד, כולם רוצים לחיות, ארוחת טעימות. על 2006-7 , בשנת האשליה על ההצגה: 2003-4 בפרס התיאטרון הישראלי, זכה בקטגורית מעצב התאורה ב הנסיכה האמריקאית. על ההצגה: 2009 ובשנת הקיץ ההצגה: ‚ƒŽ˜ ‘Šƒƒ Š~‡–~ .2010 שחקן להקת תיאטרון החאן וכוריאוגרף. בוגר בית הספר למשחק "ניסן נתיב" בתל אביב במלגת הצטיינות עבור "קברט וולטיר". 2011 בוגר בית הספר לריקוד "ארתור מארי". זוכה פרס הכוריאוגרפיה בפסטיבל בת ים שנת )תיאטרון שירי גן עדן )מוזיאון תל אביב(, החולד הקטן )תיאטרון גשר(, איי לאב יו לנצח אבל בין עבודות התנועה: )בית הספר למשחק אורידיקה, סקס סרטים וגעגוע )בית הספר למשחק ניסן נתיב(, אורזי מזוודות היידישפיל(, )בית הספר למשחק בית צבי(. המתלבט, קופסה שחורה יורם לוינשטיין(, )פסטיבל עכו(. הליוגבלוס )תיאטרון הקוביה(, תיאורמה בימוי:

†–~ ƒ~‡‡ƒ

Š† –‡Œ~ .2006 בוגר המחלקה לקולנוע של המכללה האקדמית ספיר קליפים: עידן עמדי-עכשיו כולם רוקדים, עידן עמדי-חלק מהזמן, אף פעם לא תדעי-חן יאני, ארז לב ארי-נחום , יובל דיין-אל תאמר, שלומית אהרון-תגיד לי, ארז לב ארי ופטריק סבג-העץ Time To Leave-Roy Dahan וציונה, הבודד, שלמה ארצי ואברהם טל-אלוהיי. . IndiEarth XChange 2013-2015 , , דוד ד'אור - הקול בצבע Lost and Found: Alice במה: דיסטאנז,

–ƒ‡ƒ ‚’— —~ ‡~ הוראה: בית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה.

ועוד. כנגן המנגן, שש נפשות מחפשות מחבר, האדרת, אסתרליין יקירתי בין עבודותיה: בתיאטרון החאן: יהוא, חשמלית ושמה תשוקה, הקמצן, אדם לא מת סתם, השבועה, פרסונה, הסוחר מוונציה, בתיאטרון הבימה: המלט, היה ועוד. בתיאטרון הקאמרי: קוויאר ועדשים, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, יחסים מסוכנים, קוריולנוס סיפור פשוט, המלט, ועוד. בתיאטרון חיפה: , מקבת, לבד בברלין III- , ריצ'רד ה II- או לא היה, המלך ליר, ריצ'רד ה אילוף הסוררת, הרבה רעש . בתיאטרון באר שבע: סונטת קרויצר, כולם רוצים להוליווד . בתיאטרון גשר: מקבת על לא כלום.

Ì– p·Ì~ »~ p„ o˜ ‡Ž‡ ‡ƒ‡ בוגר בית הספר למשחק "בית צבי". זכה במלגות ע"ש: ירון ירושלמי, עדה בן-נחום, קרן אמריקה ישראל. . ב"קבוצת הצעירים של תיאטרון הבימה": מריוס, הברווזון המחזמר השתתף בהצגות: בתיאטרון הבימה: : עם הצגה זו הופיע , מופע אימפרוביזציה, מלחמת אחים, מעגל הגיר הקווקזי 22 מנדראגולה, מילכוד . ילדי העגלות, רימון בין לבבות בפסטיבל למחזות גרמניים, פראג. בפסטיבל חיפה להצגות ילדים: אנחנו לא כאלה, נוימן, גנרל שוורצפוט במדבר סהרה, עשרים פלוס, ספי, בטלוויזיה השתתף בהפקות: . הדיפלומטים, המיוחדת, כבודו . בית לחם, מפריח היונים, הבן דוד בקולנוע: חטא, מילה של אהבה, האשליה, מאכינל, החיים הם חלום, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: בעלי המתוק ואשתי היקרה, אותלו, הקסם הגדול, סדר עולמי חדש, מלחמה על הבית, גן הדובדבנים, אושר, הנסיכה האמריקית, הנון של ראש העיר ירושלים, ירושלים החדשה, דוחקי הקץ, הקמצן, הקומדיה של קאלאנדרו, המקצוען, הצוענים של יפו, המחיצה. )גאלי גיי(. אדם הוא אדם )נבות היזרעאלי(, אוכלים בימים אלו משחק בהצגות: . אותלו - שחקן בתפקיד משנה על תפקיד יאגו בהצגה 2007 זוכה פרס התיאטרון הישראלי Š’• ‡˜Š‡Œ ˜‡Œ–‰ בוגרת ביה"ס לאומנויות הבמה "בית צבי". , מלגה ע"ש ירון 1996 , מלגה ע"ש משה זעירי 1996 מלגות: זוכת מלגות לימודים: קרן אמריקה ישראל .1994/5 ירושלמי ומלגה ע"ש עדה בן נחום )ההצגה הועלתה בארץ וכן ויאמר וילך תפקידים בתיאטרון: תיאטרון הקאמרי - קבוצת אנסמבל עיתים: )ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי וישתחו וירא בפסטיבלים בארה"ב, גרמניה, אנגליה, שוויץ ועוד(, . סוחרים - 2010 . פסטיבל תיאטרון קצר ממתינות (. תיאטרון הפרינג' - 1997 בשבוע, ג'וני ואבירי הגליל, 2.3 , החיים זה לא הכל, המקום, גירושים נפלאים, רמזור, רביעית רן בטלויזיה: רון, משיח. וביום השלישי, התחלפות, את לי לילה, מנפאואר, בורג, ארץ פצועה, שבוע ויום, קרינה, מלחמת בקולנוע: הדקות. 90 הזמרת קירחת יותר, החיים הם חלום, מאכינל, עירם שחקנית להקת תיאטרון החאן. השתתפה בהצגות: של האנשים הקטנים, בידרמן והמציתים, בעלי המתוק ואשתי היקרה, המצליחים, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי חדש, אהובת הדרקון, חוקר פרטי, ירושלים החדשה, דוחקי הקץ, תמונות מחיי הכפר, תעלולי סקפן. )ריבה, הדלת ממול, כנרת כנרת )איזבל(, אוכלים )בלין(, החולה המדומה בימים אלה משחקת בהצגות: .(3 )גברת מרגרט פייג הנשים העליזות מוינדזור )רוזלי(, עורבים זלטינה(, ƒ– –‡Ž החולה המדומה, . השתתף בהצגות: בתיאטרון הקאמרי - 1990 , בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב האבן והשושנים, המוזג. 1990- בפסטיבל עכו ראש משוגע, הכבש הששה עשר, אנטיגונה, מעופפי רשפון. מפתח הלב. בהצגת היחיד .2016 , ; זוכה פרס תיאטרון החאן ע*ש מיכה שגריר על מצויינות אמנותית 2014 , זוכה פרס רוזנבלום האישה המופלאה שבתוכנו, טוני היפה, מיס ישראל, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: החתונה, צוואתו של כלב, הנסיכה איבון, אנה גלקתיה, אנטיגונה, נוף ילדות, שש דמויות מחפשות מחבר, מידה כנגד מידה, כנגן המנגן, השיבה למדבר, נדל ן, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, חיל פרשים אנו, לוקאס הפחדן מתוך לוקאס, הכלה צייד הפרפרים והמוות בשיתוף תיאטרון הבימה, מילה של אהבה, צל חולף, האשליה, החיים הם חלום, הזמרת קירחת יותר, בידרמן והמציתים, נישואים, אותלו, המצליחים, הקסם הגדול, סוף משחק, הקץ של העץ, מלחמה על הבית, אושר, גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, הלילה השנים-עשר, חוקר פרטי, דוחקי הקץ, הקמצן, תמונות מחיי הכפר, הקמצן, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו, המחיצה. )שמעי(, אוכלים )ד"ר דיאפוארוס(, החולה המדומה )פרימו לוי(, הזהו אדם? בימים אלו משחק בהצגות: שיר ישן, )אודיסאוס(, פילוקטטס )מספר/בצלאלניק/מגדל התרנגול(, כנרת כנרת )אסטרוב(, דוד וניה )מרטין( רחוק... • qÆ »†~ r– j† jÌŠ‡ n’ ‚ r‡ jŽ q†‡ n† ‚ r†‡ nŠÌƇ n‚

‚‡ o’ ‚ r‡ n– rŽ ƒ~Š –ƒ~‡Š (2015) בוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין מתים לרגע בטלוויזיה: בתיאטרון תמונע. הבקכות , יורם לוינשטיין. הדוכסית ממאלפי בתיאטרון: בתיאטרון המדיטק. חתול תעלול, אריה הספריה, הנקה ופיט בחג המחזמר. גולדי חזיות

‚„…Œ ‚Œƒ…€Žƒ’ »~ p€ p~ –ŽŠ‡–’ ‡‰‡ƒ‚‡ עלובי החיים, עוץ לי בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. השתתף בהצגות: בתיאטרון הקאמרי - גוץ לי, המלך ואני, החלילן מהמלין, שלוש אחיות, החולה המדומה, נכנע ומנוצח, שירה, אבודים ביונקרס . המחזמר יוסף וכותונת הפסים . בתיאטרון העממי - כולם היו בני חוץ מנעמי ועוד. בתיאטרון בית ליסין - לשון המראות, ארץ מולדת, מה שנקרא, זהו זה, החיים - ליאור שליין, הלילה בטלוויזיה השתתף בסדרות: ועוד. עורך ומגיש תכנית היחיד על מורים ותלמיד ים, זה לא הכל, כל שבת שניה, המסודרים, סברי מרנן וניגונים ומעשיות עם כליזמרים. הנסיכה איבון, שיחות אחרי לוויה, אנה גלקתיה, מידה כנגד שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: מידה, הבתולה מלודמיר, האשה מן הים, קולות אחרים, השחף, נדל"ן, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן - הצגת ביתו, קריטון, מילה של אהבה, האשליה, החיים הם חלום, עירם של האנשים הקטנים, הקיץ, שימון בידרמן והמציתים, נישואים, אותלו, משחיז הסכינים הסיני, מלחמה על )עגנון(, אסתרליין יקירתי יחיד, הקסם הגדול, סוף משחק, הלילה השניים-עשר, , הבית, אושר, המצליחים, הקץ של העץ, אהובת הדרקון קצרים וחתול, תמונות מחיי הכפר, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו. 2 , הקמצן )בראלד(, תהלה, החולה המדומה )אחאב(, אוכלים ט(, ְ 'רוֹנ ֵ )ז תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: - הצגת מתחזקים )פייטלזון(, כנרת כנרת )פרנק פורד(, הנשים העליזות מוינדזור )סרבריאקוב(, דוד וניה )מיסייה ויניירון(. עורבים יחיד, »‡ n– j† pŒ p “‡–ƒ€ ~‡€ בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב, תל אביב. . בתולות, סבנה . טלויזיה: התגנבות יחידים, ילד טוב ירושלים קולנוע: .2014 . זוכה פרס השחקן פסטיבל חיפה להצגות ילדים הגמדים מתחת לשמיכות תיאטרון חיפה: אלעזר ב . מסע של יום ארוך אל תוך הלילה . תיאטרון תמונע: אדמונד ב בבל תיאטרון האינקובטור: הברון\ המדען ב )פיסטול, רוברט(, הנשים העליזות מוינדזור שחקן להקת תיאטרון החאן. בימים אלה משחק בהצגות: )גיא(. שיר ישן, רחוק... )אדון ואנג, חייל(, אדם הוא אדם )מרדכי(, כנרת כנרת ועוד. הכפיל, בית הקפה של ירח אוגוסט, המיליונרית מנפולי בתיאטרון חיפה- ועוד. הקרב על הוועד, ארץ חדשה, החתול במגפיים בקולנוע השתתף בסרטים:

•»’ : • qÆ מין יצור שובב, המסוגל

לשנות את צורתו החיצונית, ונהגה באנגלית Puck הקרוי ּאק". בתרגומיהם הוותיקים ַ "פ של שלום צבי דוידוביץ, אפרים ברוידא וט. כרמי קרוי "פּוּק", ובשם זה נודע במשך שנים רבות בקרב דוברי עברית. בתרגומים החדשים יותר, כמו בתרגומו של דורי ּק". ַ פרנס נכתב "פ שמו הפרטי של פק הוא רובין לוֹאוּ )'רובין בחורטוב'( ֶ גוּדפ והוא שד מזיק, מאיים ומסוכן במיתולוגיה האנגלית והגרמנית שמתלוצץ או עוזר, ככול העולה על רוחו.

קוֹפץ קוֹפץ בלי למצמץ, * * ץ. ֵ ץ, מח ֵ ץ, מג ֵ מהיר יותר מנ

יוסי עיני, ניר רון

‚ rŽ pŠ p‚ Š€ƒ– ‡Š‡Ž .2007 , בוגרת בית הספר למשחק בהנהלת ניסן נתיב . מי אתה בשבילי : . בקולנוע עבודה ערבית : בטלוויזיה

בידרמן והמציתים, בעלי המתוק ואשתי היקרה, : שחקנית להקת תיאטרון החאן. שיחקה בהצגות נישואים, אותלו, המצליחים, הקסם הגדול, סדר עולמי חדש, גן הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, משחק המחיצה. , של אהבה ומזל, הקמצן, גברים, הצוענים של יפו עורבים )איזבל(, אוכלים ט, נרין(, ֶ ינ ִ רב ֶ )ז תעלולי סקפן : בימים אלה משחקת בהצגות )אילנה(. שיר ישן, רחוק... )מדמואזל ז'ודית(,

– p jŽ q‡

nŠ

‘Šƒƒ Š~‡–~ 2010 בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב, במלגת הצטיינות, בשנת

. התגנבות יחידים טלויזיה: כוונות טובות, משפחה טובה. קולנוע: )פסטיבל עכו(. הליוגבלוס )תיאטרון הקוביה(, תיאורמה בימוי: הלילה השניים-עשר, חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: קצרים וחתול, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו. 2 , הקמצן, גברים )תומאס החולה המדומה )מלצר, איש בטחון(, אוכלים )ליאנדר(, תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: )נאופטולמוס, פילוקטטס )אליעזר(, כנרת כנרת איוּס(, ַ )דוקטור ק הנשים העליזות מוינדזור דיאפוארוס(, )אריאל(. שיר ישן, רחוק ... בנו של אכילס(,

‚ r‡ nŒ j– p‚ Š€ Š~‡Ž בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב.

מחול - רקדה בלהקות: קמע, מריה קונג, אנסמבל בת שבע. ועבדה עם הכוריאוגרפים: אוהד נהרין, שרון אייל, עידן כהן, רונית זיו ורותם תש*ח. מאת ובבימוי מרינה בלטוב ואריאל ברונז. ארץ פוק תיאטרון - תיאטרון הבית: דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, יחזקאל. תיאטרון החאן: כיפה אדומה, אנטנה, הלהקה האחרונה בלבנון. קולנוע - . , גאליס, תאג ד, ראש גדול 2 חיים אחרים, פצועים בראש טלוויזיה - ‚„…Œ…–‡ƒ ˜‡~Œ D.J. ‡‡‡Š ƒ–„‡Š~ ‡Š†Ž מסע . בין ההצגות בהן השתתפה – בתיאטרון חיפה: 2012 , בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב, תל-אביב אולי . בתיאטרון מופע: הציפור שעפה מאחור . בתיאטרון יפו: תתחילי לחייך . בתיאטרון חני: הדוד מקס למר וייסברג אין רגל. . פסטיבל תיאטרון קצר, צוותא: קובי האפס . בתיאטרון צוותא: פיל פעם היתה ילדה. בקולנוע: , איפה אתה חי. 80- שנות ה בטלוויזיה: , )סוניה( דוד וניה )היאסינט(, תעלולי סקפן שחקנית להקת תיאטרון החאן. בימים אלה משחקת בהצגות: )אביגיל(. שיר ישן, רחוק... )מדמואזל בלאנש(, , עורבים )טניה( כנרת כנרת )אנג'ליק(, החולה המדומה Œ‡‡‚ ~ƒ‡ .2007 ,1999 ,1998 . זכה במלגות קרן שרת לשנים 1998 , בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב על אש קטנה, פאזל, כן או לא, החיים זה לא הכל, בתולות, ג'וני ואבירי הגליל. בטלוויזיה: דילמת הדריין, מבצע חמניה. בקולנוע: אהובתי הנשואה, התקלה, מר קולפרט. בתיאטרון פרינג': .2012 , - פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא שש כתיבה: 2016 , - פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא כמו אצל צ כוב כתיבה ובימוי: מידה כנגד מידה, שמיים, שש דמויות מחפשות מחבר, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים, השיבה למדבר, חיל פרשים אנו, מילה של אהבה, האשליה, צל חולף, החיים הם חלום, עירם של האנשים הקטנים, מאכינל, אדמה קדושה, נישואים, המצליחים, אותלו, אהובת הדרקון, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי חדש, אושר, מלחמה על הבית, מולי סוויני, משחק של אהבה קצרים וחתול, תמונות מחיי הכפר, הצוענים של יפו. 2 , ומזל, חוקר פרטי, הקמצן )אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין(, תהלה, האדרת )אוקטב(, תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: )אוריה שלי(, אדם הוא אדם )יהודה(, כנרת כנרת ּייג'(, ֵ )ג'ורג' פ הנשים העליזות מוינדזור )טלגין(, דוד וניה )יואב(. שיר ישן, רחוק... ‚„…Œ ‡‡˜ ‹»„

‚„…Œ »Œ r–‡ nÆ ˜…˜ –‡–’— „–~ בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.

ויטרה, חולה . תיאטרון הקאמרי: ב פרודו רינג': פ . הפקת שוליים קשים, פלשתינאית, גטו תיאטרון חיפה: תיקון )זכה בפרס ע"ש רוזנבלום מטעם עיריית ת"א(, המדומה, שלוש אחיות, אנטיגונה, פטרה, פעורי פה הופס תיאטרון הבימה: חצות, רצח, אטום, לילה השנים-עשר, לכל השדים והרוחות, טובים השניים. אוצר המילים, הרקדן, . תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער: מעקב באפילה . תיאטרון באר שבע: והופלה והגליל והתחתון. 2 מעופפי-רשפון . הצגות בידור: מוף ומוריס זבובים בחופשה, בארץ טיק- )תיאטרון הקאמרי(, ולהצגות הילדים: הרטיטי את ליבי עיצב תנועה להצגה . האבטיח )זכה בפרס השחקן( ו מוף ומוריס )זכה בפרס הבמאי( תק זכה בפרס התיאטרון 2010 - . ב עוץ לי גוץ לי זכה בפרס התיאטרון על עיצוב-התנועה למחזמר: 2003 - ב הלילה השנים-עשר. על ההופעה הטובה ביותר של שחקן בתפקיד משנה על תפקידו ב כמו אצל )צוותא(, רוצי איילה )תיאטרון המדיטק(, מולי ומוריס )תיאטרון החאן(, הדלת ממול בימוי: )צוותא(. צ כוב הקיץ, נישואים, בידרמן והמציתים, משחיז הסכינים הסיני, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגה: המצליחים, הקץ של העץ, הקסם הגדול, גן הדובדנים, אהובת הדרקון, הלילה השנים-עשר, חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, דוחקי הקץ, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו. הנשים העליזות מוינדזור )ארגאן(, החולה המדומה )סילבסטר(, תעלולי סקפן בימים אלה משחק בהצגות: )סמל צ'ארלס פיירצ'יילד(. אדם הוא אדם )חיים ברוך, אביו של ל יובה(, כנרת כנרת ף(, ָ ט ְ לס ַ סר ג'ון פ ) ‚„…Œ ‚‡–~ ’~Š• –ƒ— ‡˜‡~

.2005 בוגר בית הספר למשחק ניסן נתיב, ת"א. זוכה מילגת קרן שרת לשנת )גם במדיטק(. יואבי בהמכשפה בבית ממול – 2012 זוכה ציון לשבח בפסטיבל חיפה בופור, איציק, בלדה ליוסף. בקולנוע: , עולם הבובות של גלי. 3 , מקימי, חסמב"ה דור 2 דאוס, דני הוליווד בטלוויזיה:

תיאטרון נחום גוטמן בצבעים בחול, נונו ביש ילדים זיג זג, אנטון בפצפונת ואנטון. תיאטרון אורנה פורת: רועי באישה, בעל, בית, גבינה שוויצרית באימא קוראז' וילדיה, גולגלה בכולם רוצים לחיות. הקאמרי: שבע בשבע. צוותא: עידו בלקפוץ מעל העננים. תיאטרון הנפש: כנרת )אברהם סלנדר(, הנשים העליזות מוינדזור שחקן להקת תיאטרון החאן. בימים אלה משחק בהצגות: )איתי(. שיר ישן, רחוק... )מיסייה מרקנס(, עורבים )יראיה ג'יפ(, אדם הוא אדם )זרח, יסנוגורסקי(, כנרת

איתי שור, יואב היימן, יהויכין פרידלנדר, ארז שפריר, נטלי אליעזרוב, כרמית מסילתי-קפלן

— †•† ‚Œ ƒ•…—  ƒ˜‰—

•ƒ– –†‡’ ) "אפשר להתייחס לכל חלל ריק כאל במה עירומה. אדם חוצה חלל ריק, ובה בשעה אדם אחר צופה בו, זה כל מה שנחוץ כדי שתיווצר התרחשות תיאטרלית. אך בכל זאת, כשאנו מדברים על תיאטרון – אין אנו מתכוונים בדיוק לזה. מסכים אדומים, פנסי תאורה, צחוק, חשכה, כל אלה משולבים באופן מטעה בתוך דימוי מסובך ושרויים תחת מילת גג כוללנית – תיאטרון... ---- במחזותיו של שקספיר, אנו שומעים ואף קוראים – "שחקו מה שכתוב בטקסט." אבל מה כתוב? מילות צופן מסוימות על נייר. המלים של שקספיר הן פרוטוקול של המלים שרצה שידוברו, מלים שאמרו אנשים בטון מסוים עם השהיות ושתיקות מתאימות, בקצב ותנועה, בסגנון דיבור, שהוא עצמו חלק ממשמעותן של המלים. מלה אינה מתחילה כמלה – למעשה היא תוצר סופי, שתחילתו בדחף שמכתיב את הצורך בביטוי. תהליך כזה מתרחש אצל כותב הדרמה וחוזר בעבור המחזאי ואחר-כך גם בעבור השחקן, המלה ומתרחש אצל השחקן. ייתכן, ששניהם מודעים רק למלים, אבל גם כותבים מסוימים מנסים להעביר את כוונותיהם המדויקות היא רק חלק קטן ונראה לעין מתוך תרכובת כבירה ונסתרת. שדווקא המחזאים הטובים ביותר בהוראות הבמה ובהסברים שליד הטקס, אך עובדה היא, ככל שהדבר נראה אבסורד, הם מכירים בעובדה, שהכוונות נוספות יהיו בוודאי חסרות כל ערך שימושי. הם מכירים מסבירים את עצמם הכי פחות. בכך שהדרך היחידה למצוא את השביל האמיתי והגיית המלה הוא באמצעות תהליך המקביל לתהליך היצירה המקורי. אי אפשר לעקוף או לפשט את התהליך הזה... ---- שקספיר ניחן ביכולת לכתוב מחזות המשלבים רמות שונות של תודעה. עניין זה גרם לו להצליח במקום שבו נכשלו כל קודמיו וכל ממשיכיו. התכונות המהותיות של סגנונו הן שאפשרו לו ליצור את השילוב הזה. היה זה המרקם המחוספס והשילוב הנודע בין ניגודים – תכונות, שבתנאים אחרים היו עלולות להיחשב כחוסר היגיון... ---- אנו מבלבלים באופן חסר-תקווה את האהבה עם הסקס, . ייתכן שאנו רוצים קסם, אך אנו מחליפים אותו בהוקוס פוקוס את היופי עם האסתטיקה. רק אם נצליח ליצור מושגים חדשים, נוכל להרחיב את אופקי המציאות. אנו זקוקים ליופי כזה, שיהיה מסוגל לשכנע אותנו. הצורך שלנו בחוויה המגית, שמעניק התיאטרון – הוא נואש. אנו רוצים לחוות אותה ישירות, באופן שישנה את התפישות המוצקות ביותר, שיש לנו אודות המציאות... ---- בעבר היה לתיאטרון קסם: קסם שהתקשר לחג מקודש או לקסם הפנסים שנדלקו על הבמה. כיום, העוסקים בו אינם שעבודתנו איננה מעשה רמייה, נהנים מאמון רב. כדי לרכוש את אמונו ותשומת-לבו של הקהל, אנו חייבים להוכיח, עלינו להסיר את הכובע בפני הקהל ולהראות לו, שאין בתוכו שפן. רק אז נוכל להתחיל." וכי אין אנו מסתירים דבר. ----

ייקספיר עבורי הוא פיסת פחם בוער אשר מעניק לנו את האור והחום "ש שאנו מבקשים. פחם בערב קר, כשאני זקוק לחימום ואני שם אותו בתוך האש, והוא ממלא את ייעודו. ב"חלום ליל קיץ" שאלנו את עצמנו שוב ושוב: מה זה קסם? מה המשמעות המציאותית של כישופי-פיות בתוך ההצגה? לא בתור מוסכמה מובנית מאליה, אלא בדבר שיש בו תוקף של מציאות חיה. המילה "פיה" מלאה במטענים ובהקשרים, ובעיקר באסוציאציות מתות. אבל עמוק-עמוק, רחוק-רחוק, רוחשים בתוכה מושגים ורעיונות חיים ונושמים. אם אני מצליח לגעת בהם – אזי הפחם בוער עכשיו." מתוך ראיון עם פיטר ברוק "כמובן, כל עבודה כרוכה בחשיבה, ובכך אני מתכוון להשוואה, לעיון, לעשיית משגים, לבחינה נוספת, להטלת ספק ולהתחלה מחדש. הצייר והסופר גם הם במאי התיאטרון צריך לחשוף את עושים זאת, אך בינם לבין עצמם בחדרם. חוסר הביטחון שלו בפני הלהקה, אך כתגמול מתפתח המדיום שלו מתוך הפסל אומר, שהאפשרויות שמתגלמות בחומר דיאלוג בלתי פוסק ופורה. מקדמות את יצירתו; החומר החי של השחקן הוא הדיבור, התחושה והחיפוש המתמיד. עבודת השחקן היא חשיבה בקול רם, שגם מציגה את עצמה." פיטר ברוק, החלל הריק, מתוך 1991 , מאנגלית: איתן בלום ויוסף אל-דרור, הוצאת אור-עם

ניר ירון

‡

‚–…ƒ ) "חלום ליל קיץ" היא יצירה שמציעה פרשנויות רבות: ההפקות המסורתיות השתמשו בדימויים רומנטיים כבסיפור אגדה, בעוד שההפקות המודרניות מציגות מחזה של יצרים וארוטיקה, עולם של אימה, חרדה, אובדן הדרך וחריפות נוקבת. ( המחפש במחזותיו של שייקספיר משמעות אקטואלית, ועל טענתו 1966) גישה זו מתבססת על פרשנותו של יאן קוט כי "חלום ליל קיץ" הוא מחזה על אהבה, מחזה נועז וחריף, בו מוצגת האהבה דרך הברוטאליות והחייתיות של המין. שקספיר מציג את הסמל הארוטי החייתי באופן כמעט אובססיבי במחזה. במחזה הם בעלי מיניות חזקה. תחת המלצר, ההופך לחמור בלילה מטורף זה, אינו סמל לטיפשות. החמור בעלי החיים נחשב כבעל כוח גברא רב, ובעל אבר המין והארוך והחזק ביותר בין בעלי החיים ההולכים על ארבע. פק ואברון רואים בחמור מפלצת, אבל טיטניה גוררת אותו אל מיטתה. מיניותו של החמור חודרנית ומוחשית יותר מזו של העלם היפה ודק הגזרה. על פי שייקספיר הוא כוח אי רציונאלי המייצב את החיים, וכמו הדרמה – נותן החלום את האפשרות להתנסות החלום, ולספק משאלות מבלי להיפגע. החלום מממש את הדחפים המודחקים החייתיים של האדם. ששייקספיר מציג היא אהבה פתאומית, אהבה ממבט ראשון. אהבה שמורכבת מאקסטזה ומתשוקה; אהבה האהבה בה הנאהבים עצמם ניתנים להחלפה, כיוון שהדמויות אינן מאופיינות בקפידה, אלא בתפקיד אותן הן ממלאות מבחינה מינית. כמייצג היבט מסוים של הטבע, רחוק מלהיות רומנטי וחביב. היער מייצג ב"חלום ליל קיץ" עולם של טירוף ויצרים היער מיניים, עולם של שיכרות וסמים. הטבע שקוט מגלה במחזה מייצג אכזריות וכיעור. מכל הדמויות במחזה – טיטניה היא זו החודרת ביותר לעומקה של החוויה המינית האפלה. אהבתה של טיטניה לחמור היא התמכרות ארוטית חייתית פשוטה, נפשה יוצאת אל אהבתה החייתית – טיטניה כופה את עצמה על החמור. היא חודרת אל מעמקי התחום האפל, שאין בו יופי או כיעור, אלא רק פורקן. זהו המאהב אותו רצתה ועליו חלמה, אלא שלא הייתה מוכנה להודות בכך, אפילו לא בפני עצמה. תמונות האהבה שבין טיטניה לחמור הן אמיתיות ודמיוניות, מושכות ודוחות, מלהיבות ונתעבות. קרב אל קיצו והשחר מפציע. האוהבים התנסו כבר בחוויה האפלה של האהבה הבהמית. טיטניה מתעוררת הלילה מהשינה ששחררה אותה מן המעצורים התת-הכרתיים, ומוצאת לידה יצור גס, בעל ראש חמור. לאור היום – קשה לה *איך זה קרה?! / תראה אותו! איזה כיעור! אח, גועל!* להיזכר ולהבין שחשקה ביצור הזה. היא אינה מעוניינת לזכור. הבושה מכסה אותה, את כולם. הדמויות מתביישות בחוויות הלילה ומדחיקות אותן. הן אינן רוצות לדבר על חוויות הלילה, כשם שאין איש רוצה להזכיר במלים את סיוטיו. שייקספיר חושף את הקוטבית העזה שבין הלילה המטורף והארוטי לבין הבוקר השכלתני. אך הלילה הוא הוא המפתח לפענוח חוויות היום, ובו מתגלה מצבן האמיתי והטבעי של הדמויות; בחלומותיהן לבשו את דמותן האמיתית. ‚•‡†ƒ–~ƒ ‹‡–” ‡ ‚Œ‡~ ƒŽŽŒ„  –‡’•‡‡— †ƒ• ~‡

, דניאל גל, אריאל וולף 3 גיא גורביץ

Ž–’ ‡–ƒ ˜ƒŒƒŠ…ƒŽŒŒ –Œƒ ‹‡‡ƒ— ) בסוף המחזה הזה, אומר פק השדון: "אם קצת הגזמנו, בני הצל,

יורשה-נא כך להתנצל: חישבו שכל זה רק היה אשליה והזיה. מחזה שולי פּעוּט, רק חלום, לא מציאוּת." אצל שייקספיר מופיעה במחזות רבים במובנים שונים: דמות, חיקוי, רוח, צל, שם בדוי; SHADOW המלה "בני הצל": ובאנגלית של ימי שייקספיר, אחד המובנים שלה היה גם: "שחקן". מקבת אומר: "חיים הם רק מין צל חולף, שחקן עלוב..." כאן למלה "צל" יש משמעות כפולה )לפחות(: "צל", ו"שחקן". כלומר שחקן הוא מין צל, ותיאטרון, כפי שמציין פק, הוא חלום. ופרוספרו, המכשף, הרב-מג, השולט על רוחות, צללים, חיי אדם וגורלות במחזה "הסופה", מרחיב את היריעה עוד יותר, כשהוא אומר: שחקנינו, כפי שסיפרתי כבר, היו כולם יק ִ ר ְ רוחות, וגזו באוויר, בּ דיה זה בלי ְ ה בּ ֵ נ ְ ב ִ אוויר. וכמו מ

, דניאל גל, אריאל וולף, נילי רוגל 3 גיא גורביץ

בסיס, המגדלים נושקי ענן, הארמונות המפוארים והוד

המקדשים, תבל גדולה עצמה, כן, כל מי שיירש אותה - יימוגו, וכמו שהתפוגג מופע הסרק פה, אנחנו חומר איוושה הם לא יותירו.

ממנו עשויים החלומות, וחיינו הקטנים מכותרים בתרדמה. תיאטרון הוא רק חלום בתוך החלום הגדול שנקרא "חיים". הכל תלוי, כמובן, מי חולם... ב"רומאו ויוליה" נמצא את הדיאלוג הבא: רומאו: חלמתי מין חלום הלילה. מרקוציו: גם אני. רומאו: כן, מה חלמת? מרקוציו: שחלום הוא מין מונח של שקר. רומאו: החולם מונח, הוא במיטה, חולם אמת לאמיתה.

בּ, ֶ זה מוביל למונולוג הגדול של מרקוציו, על המלכה מ המופיעה בחלומות ומשבשת את דעתם של בני-אדם. יה שובבה, לפעמים אשה מפתה, ֵ היא לפעמים פ לפעמים מכשפה הרסנית, הקולעת צמות מרעמות סוסים בלילה, ואז החלום נעשה לסיוט. אגב, המלה "סיוט" – - היא אכן, מילולית, "סוסת הלילה". NIGHTMARE והנסיך הדני המלט מתוודה באוזני ידידיו: הו אלוהים, יכולתי להיות כלוא בתוך קליפת אגוז ולהחשיב את עצמי למלך המלט: פלך אינסופי, אם לא היו לי חלומות רעים. גילדנסטרן: שהם - החלומות – הם-הם השאפתנות. כי תמצית השאפתנות היא רק צל של חלום. חלום ממילא הוא רק צל. המלט:

בהזדמנויות שונות מדמה שייקספיר את השינה להכנה למוות, מין "בקרוב" של המופע הגדול ההוא, שממנו איש לא ובאותו הקשר, הוא גם אומר: "הארץ הבלתי-נודעת, שמגבולותיה אף נוסע לא חוזר..." חזר, כמו שאומר המלט: למות: לישון - לישון - אולי לחלום. אה, זה העוקץ! שינה ְ כי אילו חלומות יצוצו בּ תרנו את עצמנו ִ כזאת של מוות, כשה מפקעת בת חלוף זו... ומקבת, לאחר שביצע רצח, שומע קול זועק: "מקבת רצח את השינה!" ואכן, לילותיו – ולילות אשתו – נעשים מין סיוט במציאות, חלום רע שאי אפשר להתעורר ממנו. ליידי מקבת מהלכת בשנתה ומנסה לשווא שוב ושוב לשטוף מידיה דם; ומקבת אומר:

רבוּ גם העולם הזה ָ ח ֵ שי וגם הבא, ורק שלא נאכל נו, ונישן ֵ מ ְ ח ַ פחד את ל ְ בּ סיוטים האלה ַ מיוסרים בּ

שמטלטלים אותנו לילה לילה. עדיף להיות עם המתים, שאנו, כדי להיות שלווים, שלחנו אל שלוות עולם, ולא לשכב טרוּפים בלי מנוחה על סד העינויים מוח. ַ בּ

גם במחזה שלפנינו, החלומות הם – כמו אלה שמתערבת בהם המלכה מב – לא ממש חלומות פז. בואו לא ננסה לדמיין אפילו מה היה אומר דוקטור פרויד )"רופא האליל הווינאי" כפי שמכנה אותו ולדימיר נאבוקוב( על חלומה של הרמיה:

אוי לי! איזה חלום של חלחלה! תראה, אני רועדת עוד מבּהלה! ש, שאת לבי אכל. ָ יה נח ָ ה חל. ָ וחייכת כשז ָ ת ְ אתה ישב

שלא לדבר על חלומה של טיטניה – חיי אהבה עם חמור; או חלומו של האיש שהופך בעצמו לחמור. מה שחלומי כל כך במחזה הזה הוא כיצד חלומות של חולמים שונים מתערבבים אלה באלה. מישהו מוצא את עצמו בתוך חלום של מישהו אחר. "חלום של מי הוא?" שואל שלמי הסנדלר במחזה אחר. וגם כשמתעוררים, לא ברור עדיין לתוך מה מתעוררים. החלום משנה את המציאות. ה לי שאנחנו ישנים, חולמים עדיין". ֶ "אנחנו באמת ערים?" שואל דמטריוס במחזה הנוכחי. "נרא ובעל-המלאכה שחלם כי הפך לחמור אומר: "היה לי חלום, זה מעל ומעבר למוח של אדם להגיד איזה מין חלום זה היה. הבן-אדם הוא חמוֹר אם הוא יתחיל בכלל לנסות לתאר את החלום הזה. היה נדמה לי שהייתי – לא, אף אחד לא יכול להגיד מה. היה נדמה לי שהיה לי – אבל הבן-אדם הוא מוקיון עם תעודות אם הוא יעיז להגיד מה חשבתי שהיה לי. עין לאשמעה, אוזן לא ראתה, לכתוב D.J . יד לא יכולה לטעום, לשון לא יכולה לדמיין ולב לא יכול לדווח מה היה החלום שלי. אני אושיב את ליידי בלדה מהחלום הזה. יקראו לה "חלומו של תחת", כי זה חלום שאין לו תחתית."

‹‡Žƒ–†~‡˜ ‹‡–~ƒ†–’– Š~–—‡

)

˜ƒ•’‚ƒ

‹‡Œƒ€– ˜

˜‡–Š

מחזה זכה לתרגומים רבים לעברית ולביצועים רבים בתיאטרון הישראלי: ה ( תורגם המחזה על ידי שלום צבי דוידוביץ, ויצא לאור בהוצאת ספרי תרשיש. בתרגום 1944-1943) בשנת תש"ג • בתיאטרון "הבימה", בבימויו של יוליוס גלנר. 1949 זה הועלה המחזה בשנת תורגם המחזה על ידי אפרים ברוידא, ויצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק. 1964 בשנת • באותה שנה יצא המחזה לאור בהוצאת ספרית פועלים בתרגומו של ט. כרמי והוצג בתיאטרון חיפה בבימויו של • יוסף מילוא. הועלה המחזה, בתרגומו של ט. כרמי, בתיאטרון "הבימה", בבימויו של עמרי ניצן. 1978 בשנת • תרגם ראובן צור קטעים נבחרים בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 1993 בשנת • תורגם המחזה על ידי דן אלמגור, ויצא לאור בהוצאת זמורה-ביתן. המחזה עובד והועלה על ידי תיאטרון 2001 בשנת • גשר בבימויו של יבגני אריה. תורגם המחזה על ידי אברהם עוז, ויצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. המחזה עובד והועלה על 2006 בשנת • הוצג המחזה בתיאטרון תמונע, בבימויה של דפנה 2009 ידי אנסמבל עיתים בבימויה של רנה ירושלמי. בשנת רובינשטיין. תורגם המחזה על ידי אהרן קומם ויצא לאור בהוצאת אור-עם. 2006 בשנת • תרגם דורי פרנס את המחזה, והוא הועלה בתיאטרון בית ליסין, בבימויו של גלעד קמחי, כ"חלום של 2009 בשנת • לילה בלב קיץ". התרגומים לעברית, פרט לתרגומו של דן אלמגור, נצמדים למקור השייקספירי, ומגישים אותו לקורא העברי, איש איש וסגנונו. מרבית התרגומים מלווים בהערות שוליים רבות, שבאו להסביר לקורא העברי פרטים היסטוריים ואחרים שרחוקים מלהיות מובנים לו, כמו גם שיקולי תרגום נקודתיים.

, נילי רוגל , אריאל וולף, דניאל גל 3 גיא גורביץ

ארז שפריר, יואב היימן

ƒ€– •ƒ…” ‚ ‡’ Š צחוק הוא שמו של מאמר קצר שחיבר הוגה הדעות אנרי ברגסון. המאמר ה , והשפיע רבות במחקר התיאטרון והקולנוע. 1901 פורסם בשנת תנאים הכרחיים לקיום צחוק: מקור הצחוק הוא תמיד במשהו אנושי: תמונת נוף אף פעם לא • תשעשע אותנו. במקרה ויש אלמנט קומי שלא עוסק בבני אדם, אנחנו נזהה את הפן האנושי שלו, והוא זה שיצחיק אותנו. האויב הגדול ביותר של הצחוק הוא הרגש: ברגע שאדם מזדהה רגשית • עם מקור הלעג, הוא לא יכול לצחוק. חייבים להרדים זמנית את הרגשות, על מנת לצחוק. שכן אם נזדהה עם האדם המחליק על קליפת הבננה סביר שלא נצחק מכך, אלא נרחם עליו. הצחוק הוא חברתי: ברגסון האמין שאדם לעולם לא יצחק כאשר הוא • מרגיש בודד, לעומת זאת ככל שיש יותר קהל צוחק - כך יצחק האדם יותר. על פי ברגסון הצחוק עצמו מעורר צחוק. בצליל הצחוק עצמו יש משהו שמזמין הצטרפות. מה גורם לקהל לצחוק? עקרון החזרה- כשאנו מחכים לחזרה והיא באה, אנחנו צוחקים. • לכן צופים קבועים בקומדיה מסוימת יצחקו יותר מצופה חדש. למשל, החיזור של הלנה אחרי דמטריוס. האנושי שבחיה - החיה שבאדם: תחת המלצר מתגלה כחמור. • דמות הנגררת לעשות מעשה שלא מתוך בחירה. • החלפת הטבעי במלאכותי, למשל, אוזניי החמור, ואיבר המין של "תחת". • גשמיותו )דברים חומריים( של האדם, אל מול הרוחניות שלו. • .D.J תגובה אוטומטית של דמות: למשל, לכל פעם שליידי • מכריזה על תפקיד בהצגה, קופץ תחת המלצר ומסביר למה הוא האדם הנכון לתפקיד. 3 עולם הפוך • משחקי לשון, שיבושי מילים: תחת המלצר: "זה תפקיד מחריש-עיניים" • הפרזה: עיסוק בדברים שאינם חשובים, למשל, - ההתעסקות הרבה • בדמות האריה ובפחד שהוא עלול לעורר בגבירות. איבוד הגמישות הגופנית: כאשר אדם מאבד את גמישותו וגופו לא • מצליח להסתגל למצב החדש שנוצר סביבו בצורה הולמת חיקוי: כאשר אדם מתנהג כמו חמור, למשל • מחווה ותנועות המזכירות מכניקה אוטומטית: אדם מחקה מכונה • אפקט הדומינו: או קומדיית טעויות, כאשר מעשה אחד גורם לשרשרת • אירועים מוזרים ומביכים שכל אחד מהם בא בעקבות קודמו. זכות בחירה מדומה: כאשר מישהו כופה על ידי אדם לבצע פעולה • מסוימת, בניגוד לרצונו. אותו אדם המבצע את הפעולה בניגוד לרצונו אינו מודע שהוא מבצע אותה בניגוד לרצונו, והוא חושב שהוא רוצה לבצע זאת.

איתי שור, יואב היימן, נטלי אליעזרוב

ארז שפריר, יהויכין פרידלנדר, יואב היימן

‡‡˜ƒ »Œ r–‡ nÆ Š ‚„…Œ‚ƒ ‚‰~ŠŒ‚ ‡Š בעלי המלאכה מתארגנים בהתרגשות רבה ונוגעת ללב להפקה שהם מעלים. התארגנות זו היא שיקוף פרודי להפקות עממיות, שעלו בתקופת שייקספיר, אך יש בהפקה זו גם התייחסות ברורה ל"חלום ליל קיץ". שייקספיר מציג את הדמיון דרך עיני תחת וחבריו. המחזה שהם מעלים מעורר גיחוך בגלל סגנונו המנופח ובגלל הרצינות והתמימות שבה הם מביימים ומשחקים. "פירמוס ותיסבי" הוא סיפור על זוג אוהבים שהוריהם התנגדו לאהבתם. השניים קבעו פגישה במקום סתר, אך כשפירמוס הגיע לשם נוצר אצלו רושם שאהובתו מתה, ומרוב צער התאבד. כאשר תיסבי הגיעה וראתה זאת, התאבדה אף היא על גופתו. סיפור טראגי זה, שקל לראות את הדמיון בינו ובין "רומאו ויוליה", שאותו כתב שייקספיר בסמוך לכתיבת "חלום ליל קיץ", הפך, בביצועם של בעלי המלאכה, לפארסה המעוררת את צחוקם ולעגם של הצופים, בני אתונה.

כרמית מסילתי-קפלן, ליאור בלאוס