החאן - בדמי ימיה

(' כלב קטן בשם מעוות, שנזכר בנובלה ככלבה של מרת גוטליב, נבחר לגלם את השפעתה המעוותת וארוכת השנים של מינטשי על תרצה. הכלב ושמו מסמלים גם את מערכות היחסים המעוותות בין מינטשי לבעלה, ובין תרצה לעקביה. מינטשי, כאמור, קוראת לכלבה "מעוות".

ובקהלת כתוב: "מעוות לא יתקון", כלומר, מה שמעוות - לא ניתן לתיקון. . ַ עוּת רוּח ְ ל וּר ֶ ב ֶ כֹּל ה ַ ה ה ֵ נּ ִ ה ְ שׁ ו ֶ מ ָ שּׁ ַ ת ה ַ ח ַ שׂוּ תּ ֲ ע ַ נּ ֶ ים שׁ ִ שׂ ֲ ע ַ מּ ַ ל-ה ָ ת-כּ ֶ י א ִ ית ִ א ָ ר נוֹת. ָ מּ ִ ה ְ ל ל ַ רוֹן לֹא-יוּכ ְ ס ֶ ח ְ קֹן ו ְ ת ִ ל ל ַ ת לֹא-יוּכ ָ וּ ֻ ע ְ מ הכלב, בסיפוריו של עגנון הינו סמל אירוטי, סמל לפיתוי מיני.

עקביה מיוצג לגבי תרצה באמצעות כלב, ולאו דווקא הקטן והמעוות אלא בעיקר על-ידי כלב גדול שיש לו כוח נשיכה. תרצה מנסה למצוא דרך להסב את תשומת ליבו של עקביה אליה, ובאחד מטיוליה, כשהבחינה בעקביה, היא העמידה פנים שהכלב נשכה והיא מדממת, וקושרת חוט אדום על ידה. כך מצליחה תרצה להבעית את עקביה, ולבסוף מגלה לא שלא דובים ולא יער, או כלשונה, "לא כלב ולא פצע".

אור לומברוזו, אודליה מורה-מטלון, דודו בן זאב, עירית פשטן, יובל אורון

21