כותבים קוראים - אפוס הוצאה לאור - שבוע הספר העברי - גיליון מספר 6 - יוני 2019

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

אמנויות הטאו השונות מציעות דרך פנימית שדרכה האדם לומד להוסיף לחייו את הצבעים מהסוג השני. אך לפני שהאדם משיג את הצבעים הללו, עליו תחילה לגרד את השכבות הישנות – בדומה לתהליך צביעה של קיר ישן. שכבות של הרגלים ישנים, מחשבות שליליות, דעות קדומות, פחדים, אגואיזם, מסכות ושקרים. סיפור זן עתיק מיטיב לתאר זאת כך: שאל הנזיר את המאסטר: "עשרים שנה אני לומד כתבי קודש, עושה כל יום מדיטציה עמוקה, מהרהר

בנשגב יומם וליל, ועדיין לא הגעתי להארה. מה עוד עליי ללמוד?" ענה המאסטר: "השאלה היא לא מה עוד עלינו ללמוד או לקחת על עצמנו. השאלה היא מה עוד עלינו להשיל מעצמנו." ברגע זה זכה הנזיר בהארה. בעזרת תרגול הקליגרפיה האדם יכול לשאול את עצמו שאלות, כגון: איזה מצב פנימי עומד כרגע ביני לבין הקו המדויק? האם יש מתח, כעס או שיפוט עצמי? איזה הרגל, פחד או מחסום משפיעים כרגע על הכתיבה? ולחילופין, מה בתוכי הוביל ליצירת קו אסתטי, נחוש, פשוט ומדויק? איך אוכל לשמר את המצב הזה בתוכי? אלו הן שאלות המאפשרות ליצירה להפוך לתהליך שלם של התבוננות, שינוי וגדילה. חואנג יואן מדריך את תלמידתו: “ איני רוצה לא בקו גמיש מדי ולא בקו אמנותי מידי או מחוספס מדי; עליו להיות מהיר ומאופק, לא חתום בכוח ואף לא ברכות.

יש לצרף עצמה ועדינות … יש למצוא את קו האמצע הנכון, את שביל הזהב, כדי לתפוס את החיים .” כדי למצוא את שביל הזהב, שם מופיעים שלל צבעי הקשת, אין הכרח בשיעורי קליגרפיה או בתרגול של אמנות כזו או אחרת, יש צורך בתשומת לב פשוטה כלפי פעולותינו בחיי היום־יום, ורצון לשנות, לדייק ולהחיות אותן מבפנים. כל פעולה משולה לשרטוט של קו אחד, וכמו שרטוט של קו, היא דורשת ריכוז, דיוק, אהבה, נחישות ופשטות. אוסף של פעולות כאלו מוביל את האדם ליצירת אמנות צבעונית והרמונית שנקראת – החיים. הרווח בפעולות הללו הוא שלנו בפרט, ושל עולמנו בכלל. בהצלחה! היא תנועה של אנשים החולמים על עולם טוב יותר, המתחיל קודם כל ולפני הכל באדם טוב יותר. אדם זה נמצא בתוך כל אחת ואחד מאיתנו – זה המבקש לגעת בחיים, לראות את האחר, לחזור לידיעה הפנימית שאנחנו חלק ממשהו רחב יותר. המילה ״אקרופוליס״ משמעה ״העיר העליונה״ – אותו חלק גבוה בערי יוון העתיקה, המסמל את החלק הגבוה באדם (בדומה לקונספט של ״ירושלים של מעלה״). בכולנו יש ערים ״נמוכות״ – מקומות של אגו ונפרדות, אבל בכולנו יש גם מן הערכים האוניברסליים – הטוב, הצדק, היופי, האומץ והאמונה. אנו מאמינים כי העולם היום זקוק ליותר ״ערים עליונות״ שכאלו – אשר לא בנויות מאבן אלא מבני אדם שמחפשים להכיר את עצמם ולגלות מחדש את הקשר הנסתר המחבר אותנו זה לזה, לטבע ולמורשת האנושית. אקרופוליס

החדשה

31