עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 13 לשפה העברית

תער ו כ ות אמנ ות | מופעים | ערב י מקו ר | מושב ים מקצ ועי ים | לשפה העבר ית: ד י ו נ ים ו מפגשים 13 - כ נס “לשו ן ראשו ן “ ה כן,השפה משנה את המציאות יותר ויותר כלי תקשורת, אנשי ציבור ומוסדות עוברים ללשון נקבה רבות, גם אם יש גברים בקהל. זה אינו רק מעבר טכני, ובוודאי לא קוריוז. זו מהפכת תודעה, שהשפה עומדת במרכזה מאתאוריתמרלין-רוזנצוייג

שרק גברים קבעו את הכללים? האם דומיננטיות יתר למין אחד בשפה אכן מנציח את אי-השוויון בין המינים? מומחי האקדמיה ללשון סבורים שענייני דקדוק אינם משפיעים על עיצוב החשיבה החברתית. הקולות בתנועות החברתיות למען נשים סבורים אחרת. את השינוי נחולל בעצמנו, דרך מובילות דעת קהל ובאמצעות אמצעי התקשורת. האם הכללים החדשים שנושמים ופועמים בתוך השפה, ממש בימים אלה, יאפשרו ליותר נשים ישראליות להישמע? אין פה בכלל שאלה. באיזה אופן יתחולל השינוי, את זה עוד מוקדם לומר.

לפני כמה שנים השתנו כללי המשחק ברחבי העולם. כאשר באמריקה, הביאה את קולן המושתק של METOO הוקמה תנועת נשים, והסירה את הכפפות בכל מה שקשור לכללי התנהגות בין גברים לנשים, גם הפוליטיקלי קורקט הדקדוקי נראה פתאום כמו זבוב טורדני על כנפיה של המהפכה החברתית הנשית. נשים כבר לא מפחדות להגיד, תראו אותנו, הביטו בנו, אנחנו פה. * שבועון "לאשה" הוקם שנה אחת לפני קום המדינה. הוא הביא לאורך השנים את קולן של נשים עולות, צבריות, מתבגרות, חיילות, בעלות משפחה, נשים אנונימיות לצד ידועניות. במידה רבה הוא מסמן גם היום את השינוי שעברה האישה הישראלית מראשית ימיה של ישראל הצעירה ועד היום, כשאנחנו עמוק בתוך המהפכה הטכנולוגית הגדולה בתולדות האנושות. הגעתי , ראשית ימי האינטרנט, 23 אל "לאשה" כסטודנטית צעירה בת וכללי השפה היו צמודים ומהודקים היטב אל הנהוג באקדמיה העברית ללשון. אי אפשר היה לחרוג במילימטר. באווירה של אותם הימים, איש גם לא חפץ ביציאה מן השורות. לפני שלוש שנים הושלם ב"לאשה" מהפך לשוני: עברנו אל שימוש בלשון נקבה רבות. אנחנו רוצות לספר לכן, קוראותינו, על כל מה שמעניין וחשוב. מתוך ההבנה כי שפה יוצרת מציאות, ותוך התייעצות עם אנשי מקצוע וקוראותינו (וכן, גם קוראינו), נפלה ההחלטה. הנשים סביבנו הצביעו בידיים. עברנו לדבר אל נשים, למרות העובדה שגברים רבים קוראים את המגזין. * השימוש בלשון נקבה ממשיך לעורר דיונים מסקרנים. לפני , יום האישה הבינלאומי התארחה דפנה 2017 שלוש שנים, מרץ אייזנרייך, מקימת עמוד הפייסבוק "דברו אלינו", בתכנית הבוקר של "קשת" לצד הבלשן אבשלום קור, והשמיעה את הטענה שמחלחלת יותר ויותר אל התודעה, כי לא רק מחשבה יוצרת מציאות, גם השפה שבה אנחנו מדברים. יש לה כוח לשנות תודעה. אייזנרייך, שעומדת בראש יוזמה הקוראת לכל מי שדובר או דוברת בפני קהל ביום האישה הבינלאומי להשתמש בלשון נקבה, משוכנעת שזו דרך אפקטיבית לעורר מודעות לאי השוויון בין גברים לנשים. אבשלום קור טען מנגד, כי מדובר בחוסר הבנה בסיסי של כללי השפה העברית. האם כל זה קשור לעובדה שהשפה העברית התפתחה בתקופה

מרבמיכאליהייתההראשונה,נדמהלי.כששמעתיאותהלראשונה מדברת בלשון נקבה-רבות, עלה חיוך על שפתיי. חשבתי שזה מעשה אמיץ, להתנער מבלי להתנצל, מחוקי הדקדוק של השפה העברית התקנית. היא רצתה לשנות את המציאות של הנשים בישראל, והבינה את מה שהבנתי גם אני אחריה: שפה היא טקסט תרבותי ופוליטי, ויש בכוחה לייצר מציאות. העניין עם תהליכים חברתיים הוא כזה: לעיתים הם מתארכים, בפעם אחרת - מקדימים את זמנם. שינויים דורשים אורך רוח והתמדה, וכן, הם עלולים לגבות מחיר בדרך מהלוחמים בצדקת הדרך. מיכאלי, לפחות לתחושתי, שילמה מחיר אישי כשהחלה להניע את המהלך הדקדוקי החדש, משום שהיו מי שגלגלו עיניים, הרימו גבה והתייחסו אל ה'דיבור' החדש שלה כאל קוריוז. היא לא התרגשה, וטוב שכך. היא הביאה את הרעיון הזה אל השולחן ואל התודעה הציבורית. אנחנו, הנשים, יכולות לדבר בלשון נקבה-רבות, גם אם אין רוב נשי בקהל המאזינים, ואף אחד לא יכול להגיד לנו מה לעשות. אחריה הייתה גם רומי נוימרק מתאגיד השידור הציבורי. הנשים האלה, שמביאות את השימוש בלשון נקבה אל התודעה הציבורית, בניגוד לכללי השפה העברית, מעמידותאתהקול הנשי, המושתקשנים כה רבות באופן פאסיבי ואקטיבי, אל מרכז הבמה. אין ברירה אחרת. * .1953 כדי להבין על מה אנחנו מדברות, נחזור רגע אל שנת כאשר הוקמה האקדמיה ללשון העברית חמש שנים לאחר קום המדינה, היא הנהיגה את כללי הדקדוק הנהוגים כיום. אחד מהם אומר: גם אם יש בקהל גבר אחד בלבד, נוקטים את הכלל הרגיל - פונים בזכר. לפי האקדמיה, צורת הזכר בעברית משמשת לא רק להתייחסות גנרית, אלא גם כשאין לנו צורך להבחין במין. הצורה הלא מסומנת שאנחנו נוקטים בשפה העברית היא צורת הזכר. מרגיז ומקומם? תלוי את מי שואלים. צריך גם להודות על האמת, זו לא הפעם הראשונה שבה נשים ישראליות התקוממו נגד השימוש המוחלט בלשון זכר. בתחילת שנות התשעיםשל המאה הקודמת, הביעה חנה זמר, עורכת "דבר", תרעומת משלטונו המוחלט של הזכר בלשון העברית, גם אם, לדבריה, "רוב נשי גדול בטל במיעוט זכרי קטן". אני מניחה שהיו עוד נשים, לא כולן היו חזקות ומושמעות ובעלות כוח כמו זמר, כדי להביא את הנושא הזה, שהיה בזמנו איזוטרי, אל דיון ציבורי.

ספר הביכורים של אורית מרלין-רוזנצוייג

2020 פרס ראש העירייה רז קינסטליך ע"ש מאיר אריאל

לפואטרי סלאם ישראל מבית תאטרון האינקובטור

. תאטרון האינקובטור מבית פואטרי סלאם ישראל ניתן השנה ל 2020 פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל מקיפה יוצרים רבים, צעירים בעיקרם. היא פותחת פתח ליצירה לשונית פואטרי סלאם ישראל פעילות ופואטית הנשענת על העברית המדוברת, ומפיקה ממנה יצירות נגישות ורלוונטיות בכל רחבי הארץ. שנה, ומביא מגוון של מופעי תאטרון בסוגות שונות. הוא 15 תאטרון "האינקובטור" פועל מזה מושך לאולמות התאטרון קהל צעיר רב, וזכה בפרסים על פעילותו בסצינה העשירה והרחבה של תיאטרוני השוליים בישראל. תפקידו בהפצת סוגת הפואטרי סלאם ובפעילות "פואטרי סלאם ישראל" מרכזי וראשוני. , כגורם המייצג ומוביל בו, הוא מחווה של תאטרון האינקובטור מבית פואטרי סלאם ישראל פרס אריאל ל כבוד לתחומי יצירה חדשים אלה, לסצינה החשובה של תאטרוני השוליים, וליצירה התרבותית הרחבה של קהל צעיר, היוצר באפיקים חדשים ומאתגרים. ד " ר ר ו ב י ק ר ו ז נ ט ל – י ו " ר ח ב ר הש ו פ ט י ם | ח ב ר הש ו פ ט י ם : מ ר א ל י פ ו ל ק – מ נ כ " ל ה ח ב ר ה ה ע י ר ו נ י ת הגב' טלי צ'רנר – רכזת הוועדה ומנהלת הכנס | הגב' איה אליה | ד"ר חוה פנחס-כהן | פרופ' אילנה אלקד-להמן

3