עיתון - לשון. כנס "לשון ראשון" ה 15 לשפה העברית

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

מילון אבן שושנה בעשורים האחרונים יצאה הקהילה כולה מן הארון התקשורתי. העיסוק בה רב, והציבור נחשף למגוון מונחים, כינויים וביטויים המייצגים את הקהילה, את ההווי שלה ואת מעמדה בקרב האוכלוסייה בכלל. במילון הלהט"בים בא לידי ביטוי המגוון המגדרי והאנושי המתרחב והולך בתוך הקהילה. , מילון מילים "מילון אבן שושנה" בהווי הקהילה עצמה בולט חלקו של וביטויים יצירתי ומשעשע שנולד בסצנת "נערות המועדונים", ונכתב בגירסתו הראשונה בידי רונן פארי. המילון מגלה מגוון ססגוני של טיפוסים, כינויי שבח וגנאי, הווי ואווירה. מאת ד"ר רוביק רוזנטל

שאטרסטוק צילום:

כינוי חיבה, יקירי, וכן גבר עזיזי חתיך ונחשק. אין בושה. שילוב ה בושה ֶ א ד ָ פּ צרפתית ועברית. שרירים. ת ֶ ר ֶ ר ְ ש משפט עידוד: תראי תרימי, אחותי את עצמך, צאי מהדיכאון. 20:30 | 8.2 | יוםשלישי | שפה גאה אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן

הומו צעיר. נהגה במלעיל, ילדה בנימה שנועדה להעליב. לנשק נשיקה ארוכה להתבּאבּס ורטובה, בעקבות בוסה, ערבית: נשיקה. גבר מושך. גם לארד ולורד. ד ְ ליר משעממת, מעצבנת ומזעזעת. ינה ַ ע ַ מ ערבית. סטרייטים. סטוֹראט בטן מתעגלת, בעיקר אחרי ת ֶ ל ֶ גּ ַ ע ארוחה טובה.

כינוי עצמי להומואים אוּחצ'ות המתאפיינים בדיבור והתנהגות מוחצנת. ערבית עירקית: אחיות כינוי ללסבית אוּלקוסית על הנחשבת קשה ובלתי נגישה. ברכת פרידה, ביי. באוץ' דבר שבח מופלג. דהוז ראש. בעקבות ערבית. ודג' ֶ ו הומו קשיש. לדינו: אשה זקנה. ויאז'ה התמסדות בזוגיות טום בלאנז' ארוכת טווח. בעקבות שיר צרפתי.

(אני גיטרה, מאת נעמי שמר) ית ִ הידעתם? דואט בעברית זה דּוּא טובים-השניים-מן-האחד

כששני קולות חוברים "לכתוב" מחדששיר, הם מולידים יצירה מפתיעה ומרעננת המשלבת בין שני אמנים עם קול וסגנון שונים. ולנו המאזינים דואט תמיד נשמע מרגש יותר, רומנטי יותר בכל השפות וכפי שנכתב כבר מזמן בעברית. "כשמתחשק לי לפלרטט / אני פוצח בדואית / גם אם זה טריו או קוורטט / זה לא מפריע." מסע מוזיקלי המביא לבמה את הדואטים הישראלים | היא והוא בשירה העברית האהובים עם ביצועים חדשים לדואטים בלתי נשכחים - בקול נשי וגברי, המציגים את השינוי וההתפתחות לאורך השנים במוזיקה הישראלית משתתפים: אלון אולארצ'יק, בניה ברבי, | מנחים: מיקי קם ונתן דטנר גיא זו-ארץ, זהבה בן, נורית גלרון, מאיה אברהם, שירי מימון, שמעון בוסקילה

צילום: שי פרנקו

צילום: אור דנון

צילום: אילן בשור

צילום: אוהד רומנו

צילום: טל עבודי

20:30 | 8.2 | יוםשלישי | קולות 2 אולם מרכזי | היכל התרבות מאיר ניצן

צילום: איתן טל

צילום: אור דנון

צילום: רונן אקרמן

צילום: אוהד רומנו

צילום: יואל לוי

)‘ -ב ‘ (סדר המשתתפים לפי א

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

גם השנה ימטיר עלינו הכנס גשמי ברכה של מילים, צלילים, מופעים, מפגשים, מושבים, דיונים, הפקות מקור ומשחקי לשון. הפעם תהיה זו חגיגה של גברים ונשים – והמשמעויות החברתיות שהשפה רוקחת, מערבלת ומתבלת למענם. הזרקור בכנס יופנה אל הקולות 'שלה' ו'שלו', המבטאים את שינויי השפה בחלוף השנים. שירים יפגשו סיפורים, לחנים ישייטו בין מגדרים, יוצרות ויוצרים ישלבו בין קלאסיקות לחידושים ומעל כולם תרחף העברית, ותדגים איך היא שוב מצמיחה פריחות רעננות משורשים עבותים. אני רוצה להודות למנכ"ל החברה העירונית, אלי פולק, למנהלת אגף תרבות, טלי צ'רנר, ולכל מי שתורם מכישרונו ומליבו כדי להפוך את הכנס לאירוע תרבותי משמעותי ומרתק. תודה לכל נציגי המילה הכתובה, הסופרים והמשוררים, המרצים ואנשי האקדמיה, השחקנים, הזמרים ואנשי ההוראה, שמאירים יחד אתנו את העברית במלוא הדרה. ראש העירייה רז קינסטליך, שלכם,

תושבות ותושבים יקרים, ראשון לציון, העיר שחרטה על דגלה את החינוך והשפה העברית, ממשיכה במסורת גם השנה וגאה לארח אתכם ", חגיגת 15- ב-"כנס לשון ראשון ה העברית היחידה מסוגה בישראל. בשנתיים האחרונות הקורונה קיצצה את כנפיו של עולם התרבות, השביתה כינוסים והחשיכה במות, אבל את שעתה היפה של העברית לא אפשרנו לה לעצור: מתוך כבוד לקהל, ליוצרים ולאנשי הרוח שפוסעים אתנו יד ביד

בנאמנות במשעולי השפה, ומתוך המחויבות העמוקה לשורשיה, החלטנו לדבוק במסורת ולחגוג יחדיו את כבודה, נפלאותיה ורבגוניותה.

2022 פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל לשלומי שבן

: נימוקי ועדתהשופטיםמאת רותאלמגור-רמון פרס ראש עיריית ראשון לציון על יצירתיות בשפה העברית על שם מאיר אריאל מוענק השנה למוזיקאי, הזמר, היוצר . שלומי שבן והכותב פילס לו דרך מבטיחה בעולם המוזיקה הקלאסית שלומי והאומנותית, הצטיין בנגינה בפסנתר ואף ניגן בהצלחה רבה . זובין מהטה בניצוחו של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם את העושר המוזיקלי שצבר בתחום זה בארץ ובאנגליה העביר בהצלחה מרובה למוזיקה הפופולרית, וזיכה אותנו בשלל אלבומים – הן לבדו, הן בזיווגים נפלאים עם הטובים שבאנשי הזמר העברי, ובעשרות שירים – מהם למילים מקוריות שלו, מהם למילים של יוצרים אחרים ומהם לתרגומיו. וכשם שהמוזיקה קולחת בשיריו בטבעיות רבה, כך המילים העבריות זורמות בהם, והן כשירה לעצמה: המילים "מותקאת אצלי בראש" נשמעות כאילו הורתן בעברית, אבל הן תרגום – תרגום יצירתי החש וממחיש את ניגונה בוב דילן לשירו של של העברית בת ימינו. ואולם העורקים המוזיקליים של שלומי שבן מוליכים גם את נגינות הלשון העברית לדורותיה, ונוכל למצוא בה אמירות כגון "והעיר ממולכדת עפר ובלואים", "מבט ועיניים מתפייסים", ו"מחר למחר חובר". ועל תרומתו לעברית שלומי שבן על מפעלו רב הפעלים של המתנגנת אנחנו שמחים להעניק לו את פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל.

יוסי צבקר צילום:

יו"ר חבר השופטים היא רות אלמגור רמון, בלשנית וחברת האקדמיה ללשון העברית. חבר השופטים של הפרס כולל את: מנכ"ל החברה העירונית אלי פולק חוקרת השירה העברית דנית נומה | ד"ר רוביק רוזנטל רכזת הועדה טלי צ'רנר | הסופר ד"ר מוטי זעירא

2

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

הקול הנשי במגילת רות מאת: ד"ר אורית אבנרי

המבוססת על סולידריות. חסד, חמלה, נאמנות ואהבה – התכונות המניעות את רות לדבוק בנעמי – אינן משמשות במקרא לתיאור יחס של אישה כלפי אישה אחרת. למעשה אחווה בין נשים היא תופעה שאינה מתועדת בסיפור המקראי, ואילו מיתוס היריבות בין נשים חוזר שוב ושוב. מגילת רות מציעה אפוא תמונה חלופית לייצוג המקראי הדומיננטי של צמדי נשים מסוכסכות ויריבות. בסיום המגילה מצוי תיאור גלוי ומדויק יותר ליחסי רות ונעמי: "כי כלתך אשר אהבתך" (ד, טו) אומרות השכנות לנעמי בבואן לאפיין את תחושות רות כלפיה, ובכך מגדירות את יחסה של רות אל נעמי כאהבה. זהו המקום היחיד במקרא שבו משמשת המילה "אהבה" לתיאור יחסים בין שתי נשים; חד-פעמיות זו מאירה את עולמן הפנימי המיוחד של השתיים. אםכן, במגילתרותאנו נדרשיםלהישירמבטאלהיחסיםהנרקמים בין אישה לרעותה ולתת להם לראשונה ייצוג עצמאי: מה טיבה של מערכת היחסים האפשרית בין חמות לכלה, כאשר הבן- החתן אינו עוד בין החיים? האם אפשר לראות בה כעין יחסים שבין אם לבת או יחסי נישואים? האם יש מקום להתקשרות נשית מחוץ למשולש הפטריארכלי שבמרכזו עומד גבר? ומה שם יינתן להתקשרות מעין זו? מגילת רות אכן מספרת סיפור שונה וחריג שבו הנשים עומדות במרכז העלילה, והאירועים מתרחשים סביבן ובעבורן. הנשים הן גיבורות הסיפור ואינן נותרות בשוליו.

מבין כל ספרי המקרא, מגילת רות היא טקסט מופלא המציב אלטרנטיבה נשית לסיפורי המקרא. הפרספקטיבה הנשית החותרת תחת מסגרות החברה המקובלות כה נוכחת במגילה עד שחוקרים רבים, בעיקר חוקרותפמיניסטיות, טענו כי אישה כתבה את המגילה. פרטים רבים במגילה מאששים קריאה פרשנית זו ותורמים להעצמתה. מגילת רות אמנם פותחת באלימלך ומייחסת אליו את כל שאר הגיבורים אך כמה פסוקים לאחר מכן מתהפכת התמונה במות האב ושני הבנים. מה שנדמה בתחילה כסיפור של גברים – הופך באחת לסיפור על נשים. הנוכחות הנשית במגילה מתבלטת בהשמעת קול ובדיבור המצטרפים לתופעה החריגה ממילא של עומס הדיאלוגים במגילת רות. כך, דווקא שיחה בין נשים פותחת את סדרת השיחות שהמגילה משופעת בהן, וקולן הוא הראשון שנשמע. נראה כי מוקד הכוח של הנשים במגילה הוא השימוש בשפה, יכולתן ליצור שפה חדשה ולהשתמש באופן יצירתי בשפה שהן נתונות בה. כך למשל נעמי משתמשת בביטוי הנדיר "לכנה שׂבנה אישה לבית אמה", בניגוד לביטוי המקובל והשכיח יותר "בית אביה". הביטוי מרמז שברגעי הצער של האלמנות נדרשת תמיכה וסביבה נשית שתאפשר להן להתחזק ולבנות את חייהן מחדש. ואולי העניין המשמעותי ביותר בעיצוב מגילת רות כמגילה נשית נמצא בתיאור יכולתן של שתי נשים ליצור מערכת יחסים חדשה

אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 18:00 | 9.2 | יוםשלישי | ? התשמע קולי

"האוטובוס נוסע כבר שעות ארוכות. מישהו קורא, "הנה!" וכל הנוסעים מזדקפים ומקרבים את פניהם אל החלון. אני נמתחת למעלה ומרימה את ראשי. גם אני רוצה להשקיף על המראה המפתיע של כחול וטורקיז עז שנמתח מקצה לקצה, מתחת ליריעת השמיים. זאת הפעם הראשונה שאני רואה את הים..." מתוך "צ'אדור נוטף מי גשם"

שפה משלה ריטה וצרויה להב 20:30 | 9.2 | רביעי היכל התרבות מאיר ניצן אודיטוריום

גיא כושי ויריב פיין צילום:

אילן בשור צילום:

3

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

50 מילון הסלנג חוגג חודש לאחר מותו של דן בן אמוץ , ערך הבלשן ראובן 1991 נובמבר מירקין ראיון עם נתיבה בן יהודה להלן קטע קצר מן הראיון: על המילון שכתבו מתי התחלת להקשיב ולאסוף דברים באופן שיטתי? האם זה היה מתוך הזיכרון ומתוך שמיעה, או גם דבריםשנכתבו באותם הימים? לא. בהתחלה אי אפשר היה למצוא כתובים. ממשאי אפשר היה. היה התחלנו. 59- אז ספר אחד או שניים שהיה בו "שק בתחת". אנחנו ב בעד זה לקחתי את דן. היינו פה ביחד בבוהמה ואני אמרתי: תשמע, יש לי רעיון גאוני. הרי גם אף אחד לא יקנה ספר עם מילים כאלה כמו שאני אאסוף. אני אאסוף אותם, אגדיר אותם, אמיין, אנקד, ואתה ת מי אתה שונא הרגע, את משה דיין? אתה צריך את ֶ תוסיף פסוק: א המילה "חרא"? להכניס לפסוק? תדפוק את משה דיין עם המילה "חרא"! היו לכם חילוקי דיעות מה להכניס ומה לא להכניס? נוראים. למשל, דגים. יום אחד הוא בא ואמר: אין אף דג. הוא היה מומחה עולמי לבישול. היו מקומות שלקחו את דעתו בשיפוט של חמישה כוכבים בעולם. הוא היה ביפו עם הדייגים כל הזמן. הוא ידע. הוא 600 , דגים 600 הביא מילים, הוא הביא. בסוף הוא החליט, להוציא את כל המילים האלה. . דרכו של סלנג שהוא מתיישן מהר מאוד. 59- התחלתם לאסוף חומר ב אני נורא מתפלאה עליך! אם את מתכוונת לעשות כרך חדש, האם למשל חשבת על השאלה הזו: אותם דברים שהתיישנו, למשל מדור הפלמ"ח, האם לכלול אותם ולציין שזהשימושמיושן, או בכלל להוציא אותם מפני שזה מילון חי ונושם? אין מקוםשאני הולכת ולאשואליםאותי אתהשאלה הזאת. אבל אני מתפלאה שאתה שואל כזאת שאלה, כי יש מילים בשפה התקנית שהולכות יותר מהר מאשר מילים בסלנג. יש מילים שמחזיקות מגימנסיה הרצליה, מחזור ראשון, עד היום. ה"? ָ בוּז ְ בוּז", "ש ָ שמעת את המילה, שאני שמעתי מבתי החיילת, "ש בטח, כבר חיברתי אותה. אולי אפילו כבר ישנה פה במילואים. לא, חיפשתי אותה. זה באמת ראשי תיבות? כן: 'שבור זין'. הם אומרים את זה גם בגלי צה"ל כל הזמן: שנה טובה ים? ִ בוּז ְ שׁ ַ בוּזינוּ! מה שלומכם ה ְ שׁ בן כמה בערך ה'ממזר' הנחמד הזה? אני חושבת, כבר משמונים. 50 מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה חוגג אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 20:30 | 10.2 | חמישי

איתן ברנט צילום:

אולי תבוא עוזרת/נעם חורב תמיד לפני שמגיעה אליי עוזרת - אני מקפלת את הבגדים, מנקה ומאווררת מסדרת את הבית, מיישרת את הקפלים מאבקת את הספות ועושה את הכלים אני שואבת את השטיח, שוטפת את הרצפה שלא תחשוב לה - זאתי, חיה באשפה! שהכול יהיה נקי לפני שהיא מקרצפת שלא תספר בחוץ שאני איזו מטונפת תמיד לפני שמישהו נכנס אליי ללב - אני דוחפת לארון את השדים, את הכאב מצחצחת צלקות ואת כל פגעי הזמן שרק לא ייכנס ויראה את הבלגן אני מגהצת טעויות, מברישה את החרטה ודוחפת את השריטות שלי מתחת למיטה שהכול יהיה מושלם אם הוא ירצה פתאום לגעת שלא יחשוב בלב שאני איזו משוגעת ואולי יום אחד תבוא אליי עוזרת שתגרום לי להרגיש כל כך משוחררת ויותר לא אצטרך להחליף את הסדינים ויותר לא אצטרך להעמיד מולה פנים והיא תראה אותי ככה, יפה וקצת שרוטה

אולי תבוא עוזרת, ואולי תבוא אתה.

לכתוב אותך אודיטוריום | היכל התרבות מאיר ניצן | 18:00 | 9.2 | רביעי

4

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

מאת ד"ר רוביק רוזנטל 1938-2022 כנס השפה העברית נפרד מיורם טהרלב

אותו, פי כמה, מכל הבחורים שיצאו למלחמה./ אולי בגלל היופי, אולי בגלל האופי/ אולי הלך ליבי אל הכומתה האדומה". הוא בן קיבוץ יגור. הוא טהרלב מתעד, באהבה ובקריצה, את הקיבוץ של פעם בשני הספרים הנפלאים "הנשיקה הראשונה" ו"משק יגור טיוטה". הוא נזכר בפילוג הגדול: "יעל בן ארצי לא רצתה לעזוב/ הוריה המפא"יניקים לקחו אותה בכוח"; במקצועות שנעלמו: "וזה סדר החשיבות:/ נהג/ טרקטוריסט/ נוטר/ גרז'ניק, עגלון, מסגר". כל אלה התנקזו אל השיר המספר הכל על הקיבוץ הישן: "ארבע אחרי הצהריים/ כרגיל עוד חם./ בשדרת האזדרכת/ תינוקות לומדים ללכת/ לבדם./ רוח ערב מתפרכסת/ מביאה אל

ניצב עשרות שנים יורם טהרלב היה במרכז הזמר העברי. שיריו הם חלק מפס הקול של המדינה וממעצבי הסיפורשל הארץשבה גדל ושהשתנתה לו ולבני דורו. זו הזדמנות להציץ לדרך שבה משחק טהרלב עם העברית, ולא רק בשירים המולחנים.

כותב עברית שאין יורם טהרלב כמותה: מדויקת, פשוטה ומורכבת, פואטית וממזרית, ואי אפשר למצוא אצלו נפילה אחת לרפואה. השורות סדורות ומתנגנות מאליהן: "אהובתי יעל/ הייתה כה ביישנית/ זרקה את כובעה, וגם את נעליה/ לחסום את המשעול/ בו רצתי אחריה". וגם: "בפרדס ליד השוקת/ צל ערביים וירוקת/ וציפור שותה./ אשכולית תלויה עדיין/ בין החורף והקיץ/ ואני כמותה. עוד אני פוסע/ לחפש אחריה/ אהבת חיי/ ואני יודע/ תמה העונה/ תמו נעורי". ואחרים, התנ"ך אהוד מנור , נעמי שמר כמו כותבים גדולים לצידו, שם. "האיש אשר יביא את הבשורה/ חמוץ בגדים יבוא/ אל תוך העיר הנצורה". איש הבשורה שאול משמואל, חמוץ הבגדים מישעיהו. עלמשה נאמר "יעלה ויבוא", צירוףהלקוחמסדרעמרם גאון, ואחר כך: "עזוב שטויות", צירוף הלקוח מסדר העברית משתעשע עם טהרלב הישראלית. בשיר "אשה חסידה הייתה" פסוקי תנ"ך ותלמוד וכורך בהם רמזים ארוטיים: "ותלמדני את חוק התנ"ך/ אחוז בזה, וגם מזה ידך אל תנח", בעקבות קהלת: .)18 ךָ" (ז ֶ ד ָ ת י ֶ ח א ַ נּ ַ ה אל תּ ֶ זּ ִ ם מ ַ ג ְ ה, ו ֶ ז ָ ז בּ ֹ ח ֱ א ֶ ר תּ ֶ שׁ ֲ "טוֹב א היא אהבה שאינה תלויה בדבר או טהרלב ארץ ישראל של בפוליטיקה, "בדרך העולה לירושלים/ עוד אפשר לראות הרחק הרחק בוסתן./ טרסה עתיקה, עצי אלון וזית,/ שבילי הרים ומנזרים, צינה של מעיין". הכרמל, ההר של ילדותו הוא "ההר הירוק כל ימות השנה/ אני עוד חולם ושואל/ לנשום רוחותיך כבראשונה/ לשכב בצילך כרמל". ארץ ישראל של הטיולים: "כבר ראיתי בגלבוע את הפריחה/ ומהר תבור ראיתי את הזריחה/ כבר עליתי למצדה בשביל הנחש". יש גם שירי התפכחות, שלא לומר אכזבה: "ארצנו הקטנטונת/ עם סטריאו יפני/ וראש אמריקני/ דה לנד אוף מילק אנד האני. השיר שעיצב לנצח את תולדות פתח תקוה, הבלדה על יואל לגירסה מודרנית: "בוקר לח בשנת טהרלב משה סלומון, זכה אצל תשס"ח". סיפק לא מעט שירים לתקופה שבה התגייסו כותבי טהרלב הזמר לכתוב שירי צבא להעלאת גאוות היחידה או החיל. בראיון טלוויזיה אמר: "איש לא גייס אותנו, התגייסנו". חייל אחד "הוא פשוטשריונר/ לאפחות ולא יותר", ואחר "איני יודעת למה/ אוהב

המרפסת/ ריח שחת ואספסת,/ וקצת נחת גם". אוהב סלנג. הסלנג שהוא שוזר בשירים הוא הסלנג של טהרלב שנות החמשישים, רובו התיישן. "לתינוקות מודדים בטוסיק/ לגדולים מודדים בפה"; "הנהג שלנו חברהמן/ הוא הביא אותנו לחירבת ג'אן", וגם "איך היא זזה, ואללה ז'ז'ה/ כמו דסוטו על הפלאז'ה". באותם ימים לא יצאו לדייטים או לפיק-אפ, אלא עשו את זה בדרך ההסתדרותית: "נשתה מים קרים/ ואולי סוף סוף תציעי לי חברות". ולקינוח, שרשרת משפטים שנשארו ויישארו אתנו, ולא רק בשירים: "העולם כולו נגדנו/ זה ניגון עתיק מאוד". "הרצל וכל האדונים הנכבדים/ בבאזל יסדו את מדינת היהודים". "קום והתהלך בארץ/ בתרמיל ובמקל". המקור (במקלו ובתרמילו) במסכת שבת. "בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום". מי היה זוכר את גבעת התחמושת בלי השיר? "זו לא שכונת פאר, זו לא שכונה של עוני/ ויש בה ילדים כמוך וכמוני". שכונת חיים, כמובן. לילה של פריחות/ ואת אינך עימי/ ואהבות שכוחות/ יעירו את דמי". שט לי יד בעת צרה". ֵ ה לי אח,/ הו ֶ י ֱ ה לי חבר, ה ֶ י ֱ "ה

5

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

תרומת "לשון ראשון" למערכת החינוך בעיר יכתבו ילדי העיר את "אגדות ראשון 140- לכבוד שנת ה לציון" - אגדות ראשון לציון הם סיפורים מרתקים, שנותיה. 140 מצחיקיםאודרמטיים,שהתרחשובעירלאורך הילדים יאספו את הסיפורים מספרים וארכיונים, ובעיקר משיחות וזיכרונותשל הורים וסבים, שגם יעלו מהזיכרון ומן הארכיון המשפחתי מהסיפרו להםהדורותהקודמים. הפרויקט מיועד לתלמידי ד' עד חטיבות הביניים. הילדים יאספו את הסיפורים, יכתבו ויספרו בכיתות, ואלה יתפרסמו באתר מיוחד. סיפורים נבחרים ירוכזו בספר בשם זה, "אגדות ראשון לציון", בעריכת ד"ר רוביק רוזנטל. . השקת 2022 הספר ילוּוה בצילומים, ויצא לקראת סתיו .2022 , פברואר 15- הפרויקטתתקיים בכינוס"לשון ראשון"ה סיפור חלוצת הפמיניזם העברי

דבר סורין גנות מ"מ יו"ר הדירקטוריון החברה העירונית ראשון לציון

אחת לשנה מתלכדים רבבות אנשים, שבלבם מפעמת האהבה לשפה העברית, בראשון לציון.

ולא במקרה: זו העיר שמתחילת דרכה כמושבה היוותה סמל לראשוניות וחלוציות. זו העיר שבה החלה התחדשות השפה ובה הוקמו גן הילדים ובית הספר העברי הראשונים בעולם. כיוון שחשיבות השפה נטועה עמוק בשורשיה, לקחה על עצמה ראשון לציון משימה לאומית חשובה ומשמעותית: לעמוד על משמר חיזוקה של השפה, להגן על כבודה ולהנגיש באור חדש ומעניין את אוצרותיה. השפה היא תעודת הזהות הלאומית שמגדירה אותנו כעם וכחברה ומייצגת את התרבות, את קצב החיים הפועם ואת הלך הרוח המשתנה. הישן והחדש מתערבבים ונמהלים זה בזה – הן בעיר שלנו והן בשפה: בשעה שראשון לציון נושאת את פניה אל העתיד, היא ממשיכה לטפח בגאווה את עברה המפואר. בשעה שמוקמים כאן מתחמי הייטק חדשניים, ממשיכים בד בבד לשמר את האתרים ההיסטוריים. וכך גם השפה: רוח המורשת נשזרת ברוח הקדמה, הידע הלשוני העתיק נמהל בסלנג עכשווי והשפעות 'עם הספר' פוגשות את השלכות המהפכה הדיגיטלית. כל זה כאחד הופך את השפה העברית למה שהיא. ואותנו למי שאנחנו. וכך נרקם כאן הסטארטאפ הישראלי הגדול מכולם: מפעל החיים של השפה העברית. השנה עומד הכנס בסימן "עברית שלו שלה" ועוסק ביחסה של השפה למגדר. וגם כאן יש לנו זיקה מיוחדת לנושא: בשנים האחרונות מורגש גל של עוצמה נשית שסוחף אחריו את הנשים, את הגברים, את התקשורת, וכן, גם את הקדימה 1956 שינויי השפה. את ראשון לציון זה לא מפתיע. כבר בשנת עירנו את זמנה והייתה הראשונה במדינת ישראל שבחרה אישה - חנה לוין - לתפקיד ראש העירייה. מאז עבר המאבק לשוויון מגדרי אינסוף תהפוכות. כללי המשחק השתנו, תקרות זכוכית נשברו – והשפה אף היא עברה טלטלות ושינויים, שהטמיעו תהליכים חדשים של חשיבה מגדרית. פותח צוהר אל האופן שבו השפה והמודעות 15- כנס "לשון ראשון" ה המגדריתמחלחליםאל חיינו ומשפיעיםעל כולנו. עשרותאנשי אקדמיה ורוח, מרצים, חוקרים, יוצרים, שחקנים וזמרים ייקחו חלק במושבים ובמופעים, אשר יבטאו את יחסה של השפה לגברים, לנשים ולמי ומה שביניהם. במשך שלושה ימים, לצד מופעי מוזיקה והפקות מקור ייחודיות, יתקיימו דיונים מרתקים שיאירו את נושא המגדר מזוויות שונות, ובמגוון קולות והיבטים. כמנהגו של כנס "לשון ראשון" הצועד עם רוח הזמן, גם הפעם יוכלו הבאים בשעריו לדגום את המיטב מן הפסיפס הישראלי המרתק, שמרעיף בנדיבות על כל אוהבי השפה את מורכבותה, גווניה, יופייה וטובה. אני רוצה להודות לראש העירייה, רז קינסטליך, שתחת שרביטו ממשיכה התרבות לשמש כמגדלור וכסיפור הצלחה שחוצה גילאים וטעמים ; ולמ"מ ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך והתרבות, ליאל אבן זוהר, שנרתמת ורותמת לעשייה אמנותית מקורית, איכותית וחסרת פשרות. בברכה, עו"ד סורין גנות משנה לראש העירייה מ"מ יו"ר דירקטוריון החברה העירונית

נחמה פוחצ'בסקי בראש המאבק למתן זכות בחירה לנשים עמדה ), איכרה, הסופרת העברייה הראשונה, נושאת הדגל 1934–1869( במאבק למען זכויותהנשים, פעילתציבור ולוחמתלמען החלשים בחברה. ביתה היה הבית השני בראשון לציון בו דברו עברית. הוא היווה מקום מפגש בו היא סייעה בעיקר לנשים, אותן לימדה עברית. באספה כללית של המושבה שהתקיימה השיגו היא 1919 בשנת וחברותיה זכות בחירה לנשים.

6

1 0 - 8 . 2 . 2 2 | ש ל י ש י ע ד ח מ י ש י | ז ' - ט ' ב א ד ר א ' ת ש פ " ב | ל ש פ ה ה ע ב ר י ת 1 5 - כ נ ס “ ל ש ו ן ר א ש ו ן “ ה

ליאור ליאני | המגדיר לפצחן 15 תשבץ היגיון מבית כנס ההגיונריה ה- 1 2 3 4 5 6

מאוזן: )7( . התחילי לשיר בשיר שנועד לתבל 1 )4( . לירקן אין די זמן 4 )4( ? . נמצא בסלט ריר, זה טוב 7 ) [ש"כ] 4,3( ) קשת - משאיר אותה עם עין אחת בלבד (מ ִ . ע 8 (עפ"י זהבית אטד) )6( . המרצה הוא בן אדם שכתב שירים ורומנים ברוסיה 10 )5( ) . כשהשנאה שלהם חוזרת הוא בפאניקה (מ 12 )5( . מפרי המאסר 13 )3,3( . לא משנה היכן נשוחח 16 )7( . שומעים מהסלולרי ברכילות אסמכתה לגירושים 19 )4( . אפשר לשאול קושיות בנפרד 20 )4( . זה נכנס לקצין ומלכלך 21 )7( . השחקן מספיק לראות אותם סובלים 22 מאונך: )5( . סקירה שטחית מדף שמגיע מחוץ לארץ 1 )5( . הטל שעל העץ – אפשר ללעוס אותו 2 )6( ) . תכסתחו כדי למנוע זיהוי (מ 6 )4( . מתנדב לקבל את העוף שלהם 9 )4,4( . קופון הורס את המדינה 11 )6( . הם קופצים, כנראה אבד להם הלחם במדבר 13 )4( . "מזל טוב!", הוא חורץ 14 )6( . בקריית אונו יש כישרון בלתי רגיל 15 ) [ש"כ] 5( . הנהר נכנס בנס 17 )5( . דרים ליד גדרה 18 )6( . רק בחודש אחד היא הייתה שרה 3 )3,5( . למד תינוק, זמן קבוע שווה לנצח 5

9

8

7

11

10

12

15 16

14

13

18

17

20

19

22

21

אולם מרכזי | היכל התרבות מאיר ניצן | 20:30 | 10.2 | יום חמישי |15- ההגיונריה ה Facebook חפשו הגיונריה ב- higayon1@gmail.com לפרטים ולהרשמה:

תודות:

חבר ועדת השיפוט לפרס ראש העירייה: יו''ר ועדת השיפוט, בלשנית | רות אלמגור רמון ישראלית, חברת האקדמיה ללשון העברית מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק יו''ר הועדה | ד''ר רוביק רוזנטל סופר, היסטוריון, חוקר מחשבת | ד''ר מוטי זעירא ישראל ומחנך ישראלי חוקרת שירה עברית | דנית נומה בספרות עברית מאוניברסיטת בן גוריון M.A רכזת הועדה | טלי צ'רנר תודות לעובדי היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון:

Brandland מיתוג ופרסום הכנס | שגיא יהוד מ " בע ' חברת דיגיסטייג | קמפיין דיגיטלי אתר אינטרנט וצילום | אבי קקון

תודות לעובדי החברה העירונית: סמנכ''ל כספים | שלומי חיים חשבת | ' אפרת חג'ג

ראש עיריית ראשון לציון | רז קינסטליך מ"מ ראש העירייה ומחזיקת תיק חינוך ותרבות | עו"ד ליאל אבן זהר מ"מ יושב ראש דירקטוריון החברה העירונית | עו"ד סורין גנות מנכ''ל העירייה | דורון מילברג מנכ''ל החברה העירונית | אלי פולק ועדת היגוי עירונית: יו"ר הוועדה, מ"מ יושב ראש דירקטוריון החברה העירונית | סורין גנות מנכ''ל החברה העירונית | אלי פולק סמנכ''ל כספים החברה העירונית | שלומי חיים מנהלת הכנס, מנהלת אגף תרבות החברה העירונית | טלי צ'רנר

תודות לעובדי עיריית ראשון לציון: ראש מטה ראש העירייה | בלה סטולר מנהלת לשכת ראש העירייה | חנה ממן ע. ראש העירייה | הדר חתן אטיאס חברי פרס ראש העירייה ע"ש מאיר אריאל: ראש עיריית ראשון לציון | רז קינסטליך חברת מועצת העיר, מחזיקת | מעין פלח שדה תיק עיר חכמה וחדשנות, פיתוח הון אנושי מנכ"ל החברה העירונית | אלי פולק ראש מנהל חינוך | אטי אדר ד''ר רוביק רוזנטל הפיקוח על הוראת | ד''ר עליזה עמיר העברית - ראשון לציון מנהלת אגף תרבות ומנהלת הכנס | טלי צ'רנר

ייעוץ אקדמי לכנס | ד"ר רוביק רוזנטל דוברת עיריית ראשון לציון | מוריה מלכה מנהלת אגף משאבי חינוך באגף החינוך | שוש אבטליון הפקת החברה העירונית ראשון לציון – אגף תרבות: הפקה בפועל | דנה ששון סרלין, נטע אמיתי ייעוץ אומנותי ועריכת תוכן | בשמת בר חן

איתי עדיני מוקי פלגי חגית מור אילן יחזקאל יורם בנסדון דליה ארז זהר גובוזוב פז קרופרו רונן ששון עידן פרנס גולן אהרון

ניהול פרסום | לימור מאור / אדר בנדוד ניהול אדמיניסטרטיבי | אלינור חיים ניהול תקציב | מיכל שם טוב

7

לשפה העברית 15 - כנס "לשון ראשון" ה ה פ ק ו ת מ ק ו ר | מ ו ש ב י ם מ ק צ ו ע י י ם | ד י ו נ י ם ו מ פ ג ש י ם 8-10.2.22 | שלישי - חמישי | ז‘-ט‘ באדר א‘ תשפ“ב

עברית שלו שלה

9.2 | יום רביעי

אודיטוריום | ? התשמע קולי 18:00 | 8.2 שלישי 8.2 | יום שלישי

אודיטוריום | נעם חורב | לכתוב אותך 18:00 | 9.2 רביעי

מגן עדן ועד גן שיר השירים בעקבות שתיקתן, שירתן ודיבורן של נשות המקרא יעל לויטה עם זמרת האופרה ד"ר אורית אבנרי עורכת המושב: יוכי ברנדס, דוד זבה, פרופ' אביגדור שנאן משתתפים:

הכותב והיוצר נעם חורב, שחתום על הלהיטים הכי גדולים בשנים האחרונות (ביניהם: "מתנות קטנות") ומחבר רב-המכר "טיוטהשלאושר"-מספראתסיפורוהאישי ומעוררההשראהדרך שיריםשכתב, משמיע גרסאות מיוחדות ונדירות ומשתף את הקהל בתהליך היצירה לזמרות והכתיבה הנעשית לעיתים מגרונה של אישה

צילום: דנה בר סימן טוב

צילום: איתן ברנט

צילום: יוגב עמרני

צילום: יוסי צוקר

אודיטוריום | ריטה וצרויה להב | שפה משלה 20:30 | 9.2 רביעי

אודיטוריום | שפה גאה 20:30 | 8.2 שלישי

איך מדברים חברות וחברי הקהילה הלהט"בית, אילו מילים, מונחים וכינויים נקשרו בהם, איך נולד "מילון אבן שושנה" המתעד את שפת האוחצ'ות, ואיך מיוצגת הקהילה בספרים ובסרטים. יוצרים, אנשי תקשורת וחוקרים מספרים וחושפים את השפה והסלנג הלהט"בים אורית מרלין-רוזנצוייג עורכת המושב: משתתפים: לאון שניידרובסקי, דותן ברום, ד"ר רוביק רוזנטל, שיר ראובן

הזמרת והיוצרת ריטה והמשוררת סופרת צרויה להב בשיחה שנעה בין סיפורים לשירים על הספר "צ'אדור נוטף מי גשם". על מסע שמתחיל בטהראן ועובר דרך סיפור ילדותה של ריטה והתאקלמותה בישראל. מסע שכולל חוויות כואבות, משעשעות וטובות וכמובן את אהבתה הגדולה לשירה.

צילום: תומריקו

צילום: אריאל בן שנאן

צילום: תומר אפלבאום

Studio 2020 צילום:

צילום: גיא כושי ויריב פיין

צילום: אילן בשור

אולם מרכזי | עברי לידר | הזמן עכשיו 20:30 | 9.2 רביעי עברי לידר במופע ייחודי

פרס ראש העירייה על שם מאיר אריאל בהשתתפות ראש העירייה מר רז קינסטליך

הפקת מקור מיוחדת לכנס

עברי לידר מגיע לכנס השפה העברית עם המופע המצליח שלו ושוזר בתוכו שירים שמערבלים מגדרים באופן שכל כך אופייני לו

צילום: אלון לוין

צילום: שי פרנקו

צילום: אור דנון

צילום: אילן בשור

10.2 | יום חמישי

50 מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה חוגג אודיטוריום | 20:30 | 10.2 חמישי

ט.ל.ח – הנהלת הכנס שומרת את הזכות לשינויים בתכנית

צילום: אוהד רומנו

צילום: יואל לוי

צילום: טל עבודי

הסלנג הוא מה שהופך את שפת היומיום לחיה, עסיסית ומעניינת. מראשית ימי הציונות ועד זמננו הסלנג הישראלי הולך ומתפתח, ואינו קופא על שמריו. "המילון העולמי לעברית מדוברת" של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ היה אירוע תרבותי מסעיר, שהעניק לעברית 1971- שיצא ב המדוברת ולסלנג את הכבוד הראוי להם ד"ר רוביק רוזנטל עורך ומנחה: בת חן סבג, דוד גורביץ',יאיר ניצני משתתפים:

צילום: אוהד רומנו

צילום: גדי דגון צילום: אריק סולטן

צילום: איתן טל

צילום: אור דנון

צילום: רונן אקרמן

צילום: אוהד רומנו

מסע מוזיקלי המביא לבמה את הדואטים הישראלים | היא והוא בשירה העברית האהובים עם ביצועים חדשים לדואטים בלתי נשכחים - בקול נשי וגברי, המציגים את השינוי וההתפתחות לאורך השנים במוזיקה הישראלית אלון אולארצ'יק, בניה ברבי, גיא זו-ארץ, משתתפים: | מיקי קם ונתן דטנר מנחים: זהבה בן, נורית גלרון, מאיה אברהם, שירי מימון, שמעון בוסקילה אולם מרכזי | 20:30 ,8.2 שלישי | קולות 2 )‘ -ב ‘ (סדר המשתתפים לפי א

צילום: שני צדיקריו

אולם מרכזי | 15- ההגיונריה ה 20:30 | 10.2 חמישי

יוֹן ָ גּ ִ ה ַ י ה ֵ צ ְ בּ ְ שׁ ַ י תּ ֵ ב ְ ל חוֹב ֶ י שׁ ִ ת ָ נ ְּ שׁ ַ ס ה ֶ נ ֶ כּ ַ ה ליאור ליאני עורך ומשתתף: ג'קי לוי אמן אורח:

צילום: מאיה אשל

ההרשמה למושבי הכנס בחינם ומותנית ברישום מראש >> לחצו כאן והבטיחו מקומכם

חפשו בגוגל “לשון ראשון“ הכניסה למושבים חופשית בהרשמה מראש | * 3701 : לרכישת כרטיסים למופעים